רפי גינת ותפיסת העיתונות המוטעית של עורך "7 ימים"

יוסי דהאן

דרור ניסן ואחרים כתבו בתגובותיהם על פיטורי ניר בכר עורך מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" על ידי עורך העיתון רפי גינת. ב"הארץ" דווח שגינת אמר לבכר כי ההחלטה על פיטוריו היא בשל עמדתו כי על העיתון לייצר לקראת הבחירות סדר יום ציבורי שיתמקד בשחיתות.

פיטוריו של בכר מגיעים על רקע ויכוחים המתנהלים מזה תקופה ארוכה בתוך העיתון בנוגע לפרסום תחקירים עיתונאיים, תחום בולט במוסף "7 ימים".
 גינת אמר לבכר כי אין זה מתפקידו של עיתון לייצר סדר יום ציבורי והאשים אותו כי הוא עומד מאחורי הדלפה ל"הארץ" על המחלוקת שהיתה לאחרונה בתוך העיתון סביב תחקיר על אלי לנדאו, מקורבו של ראש הממשלה ולשעבר יו"ר חברת החשמל. התחקיר עסק בדרך שבה מקורבים וחברים של לנדאו זכו במכרזים בחברת החשמל. הפרסום הביא לפתיחת חקירה פלילית נגד לנדאו ולאי-מינויו לתפקיד יו"ר רשות השידור.

בתכנית "פגוש את העיתונות" רמז אלי לנדאו כי לפיטוריו של בכר יש קשר ישיר לפרסום כתבת התחקיר עליו ב"7 ימים". אכן ממתי תפקידו של עיתון הוא לפרסם תחקירים על שחיתות שלטונית ועוד כאלה היכולים לפגוע בראש הממשלה או באחד ממקורביו. יש להניח שפיטורי בכר העבירו את המסר של העורך הראשי גינת ליתר עורכי ועיתונאי "ידיעות אחרונות". תחקירים, כפי שכתב דרור, על פי תפיסת העיתונות של גינת, אמורים לעסוק בספירת כמות הקוליפורמים בחומוס.   

זו לא הפעם הראשונה שעורך העיתון של המדינה מגן על ראש הממשלה. מירון רפפורט עיתונאי ועורך בעיתון, העז להפר את הוראת העורך הקודם משה ורדי, שהנחה את העורכים לטפל בדו"ח מבקר המדינה על ראש הממשלה ברגישות. רפפורט נתן למאמרו של מרדכי גילת את הכותרת "שרון לא דובר אמת", משפט שהופיע במאמר. למחרת הוא פוטר מהעיתון (באתר ארגנו עצומה להחזרתו לעבודה). כמה חודשים לאחר מכן צומצמו מספר העמודים שניתנו לתחקיריו של מוטי גילת. לדברי אחד מבכירי העיתון, התחקירים הללו עולים לעיתון מיליונים רבים כתוצאה מאיבוד הכנסות מפרסמים. אכן ממתי זה תפקיד של עיתון לפרסם תחקירים על שחיתות שלטונית או שחיתות של תאגידים כלכליים. בשנה האחרונה פורסם בעיתונות האמריקאית שממשל בוש משלם לעיתונאים על מנת לתמוך במדיניותו, בישראל השלטון חוסך את הכסף הזה הם מבצעים את המלאכה הזו בחינם ומרצון.

התרבות הזו הפכה להיות בשנים האחרונות התרבות העיתונאית של "ידיעות אחרונות". האמת שהגנה על השלטון וקידום האינטרסים של ראשיו הפכה להיות המשימה של לא מעט עיתונאים דוגמת אברמוביץ`, איילה חסון חנן קרסטל ורבים אחרים.

כמו במקרים האחרים, גם במקרה זה של פיטוריו של ניר בכר, לא נשמע קולם של בכירי העיתון – מגיני העיתונות החופשית. היכן אומץ הלב והיושרה המקצועית של נחום ברנע (שרק לפני מספר שבועות פרסם תחקיר על התנהגות לא אתית של דנקנר-מרגלית לפיד), מוטי גילת, ב. מיכאל ויתר שכירי העט של מוזס, לאן נעלם יואל אסתרון, עורך המשנה, שעד לפני זמן קצר לעג ממשרדו ברחוב שוקן על הסטנדרטים האתיים הירודים של העיתונות הצהובה. היכן אגודת העיתונאים ומועצת העיתונות המתקיימת מכספי המו"לים.

הרוב המכריע של העיתונאים, אלה האמורים לעמוד מול בעלי הכוח ולחשוף את שחיתותם, אינם מסוגלים להוציא הגה, הם הפכו במשך השנים, כתוצאה מפעילותו ההחלטית של אביר חופש הביטוי וחסיד הפרטת ההסכמים הקיבוציים – עמוס שוקן, מציבור מאורגן היכול להגן על עצמו לפרולטריון מפוחד המשתכר שכר רעב והחושש לאיבוד מקום עבודתו. מספר מצומצם של העיתונאים – "הטאלנטים" הפכו למפיקים, בעלי חברות כלכליות וכוכבי על המיוצגים על ידי סוכנים ומשתכרים משכורות עתק. הם מזדהים לחלוטין עם האינטרסים של המו"ל, אין שום סיבה שהם יהרהרו לרגע במשמעות תפקידו של עיתונאי בחברה דמוקרטית.

למרות המצב העגום אני חושב שחובה לא להניח לפרשה הזו לרדת מסדר היום, לגלות לקוראים הרבים של העיתון כיצד מתנהגים העורך והמו"ל ושישאלו את עצמם האם זה העיתון שהם מעוניינים לרכוש ולקרוא.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.