חג שמח או למה לא טוב למות בעד ארצנו

יוסף אלגזי

בימים אלה מוקרן בקולנוע "דיזנגוף" בתל אביב הסרט "חג שמח" (Joyeux Noël)  פרי שיתוף פעולה של יוצרים צרפתים, בריטים,  גרמנים ואחרים. מתוך נסיון  העבר,  מאחר ומדובר בסרט אנטי-מלחמתי טוב, אני חושש שהוא עלול לרדת מהר מאוד מעל המסכים. ולכן, מהרו, רוצו לראות אותו.  כאשר תצפו בסרט וידמה לכם שאתם חולמים בהקיץ, שאתם מפנטזים – לא נורא.

הסרט "חג שמח"  מבוסס על סיפור אמיתי. הוא מתאר מעשה בחיילים צרפתים, סקוטים וגרמנים הנרקבים מזה חודשים בסחי החפירות והורגים איש  את רעהו, אשר  לכבוד חג המולד הראשון בשנה הראשונה של מלחמת העולם הראשונה, הניחו את נשקם וחגגו את כריסמס ביחד. הם הציבו על דפנות החפירות עצי אשוח מוארים. על שטח ההפקר המושלג שבין החפירות הם קיימו את מיסת החג. הם שרו שירי חג במיגוון לשונותיהם וניגנו  במפוחית פה ובחמת חלילים. הם שתו שמפניה ושנאפס, עישנו סיגריות ושיחקו בקלפים. הם שיחקו כדורגל וגם קברו את מתיהם. לרגע הם שכחו  מהמלחמה, אך נכון, אומר אחד החיילים בכאב ובצער בסרט, "שהמלחמה לא תשכח אותם".

המעשה האנושי והכל כך נכון של החיילים זיעזע את הגנרלים ואת המדינאים  בשני המחנות הנצים ששלחו את חייליהם אל מותם. הגנרלים והמדינאים התייחסו אל המעשה של חייליהם כאל  מעשה בגידה תבוסתני. מאחר ומדובר היה במאות חיילים הם לא העזו להביאם לדין ולהעמיד אותם בפני כיתות יורים. הם נקמו בהם בכך ששילחו אותם לחזיתות האש המסוכנות ביותר בציפיה לא מוסתרת שלא ישובו מהן בחיים. יותר מאשר הם פחדו מהתותחים, ממכונות הירייה ומהפגזים, הגנרלים והמדינאים נחרדו מהאחווה שנוצרה בין החיילים שנלחמו משני צידי החפירות, ועוד יותר הם חששו מהישנותה.

ככתוב בימים ההם באחת המיקראות לילדים בחינוך היסודי (ואין זה משנה באיזו מדינה – י"א) הגנרלים והמדינאים  ביקשו לחסן את חייליהם מפני הכמיהה לשלום. "השלום",  כתבו המחברים הפטריוטים, "הוא עבור כל האומות נסיון מסוכן. בעיתות שלום הרכרוכיות משתלטת על האנשים. האנשים מתרגלים לחיות בתנאים של רווחה ועושר. האנשים מוכנים לאבד את הכוח ואת האנרגיה שלהם ולהניח לאחרים לנהל את המאבק הנצחי למען החיים. המלחמה, כשהיא פורצת,  היא כמו סופה (ו` עם שורוק) מצילת חיים! המלחמה מתריעה בזמן מפני הסכנות הצפויות. המלחמה מחייבת למאמץ אדיר, היא מאלצת לגלות מחדש את התכונות הגבריות שהאנשים החלו להיגמל מהן… המלחמה מחשלת מחדש את האומות באמבט של דמים".

אמירה  נוראה זו תורגמה במקומותינו בסיסמא האווילית הנפוצה, "טוב למות בעד ארצנו".

לגיבורים של "חג שמח" היתה דעה אחרת, נכונה יותר, צודקת יותר, בריאה יותר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.