לבנים, אינדיאנים וחרוזים

יוסי יונה

סיפור סילוקו של טון קאנן, המאמן ההולנדי, מבית"ר ירושלים ונחיתתו הרכה במכבי תל אביב מזכירה לי את סרט הקולנוע "להיות שם" (Being There,1979). הסרט מבוסס על ספרו של הסופר יז`י קושינסקי (1971). הספר הוא סטירה חדה על התרבות, הפוליטיקה והטלוויזיה באמריקה. הסרט, בכיכובו המבריק של פיטר סאלרס, עוסק בקורותיו של צ`אנס גארדנר, שהוא איש תמים ורפה שכל שמוצא מחסה במשך רוב חייו באחוזתו של אדם אמיד. למרות מוגבלותו, צ’אנס גרדנר היטיב לעסוק בעבודת הגינון באחוזה (ומכאן שמו Gardner). המשרתת השחורה דאגה לצרכיו הבסיסיים (היא הכינה לו את ארוחותיו, כיבסה את בגדיו ואף הקפידה על הופעתו המכובדת – תמיד הוא יהיה לבוש בחליפה ומעונב, ינעל נעליים שחורות בוהקות ויחבוש מגבעת לראשו). כאשר גרדנר לא היה טרוד בעבודות הגינון, הוא היה יושב בחדרו ובוהה שעות ארוכות במסך הטלוויזיה. הוא פשוט היה מוקסם מהתמונות המרצדות על המרקע, ואין זה חשוב מהו הערוץ, מהי התוכנית, ואם מדובר בסרט קולנוע, תוכנית ראיונות, שירה או פרסומות. כפי שהוא העיד על עצמו, הוא "אהב לצפות"! (I like to watch”.).

           והנה יום אחד באה האידיליה לקיצה. האיש שנטה לו חסד מת בשיבה טובה ויורשיו מכרו את האחוזה ושילחו ללא נקיפות מצפון את צ’אנס גרדנר לרחוב. גרדנר מתהלך ברחובות, ללא מטרה, חנוט בחליפתו המוקפדת, מגבעת לראשו ואוחז במזוודה קטנה. הלילה יורד והוא עודנו משוטט ברחובות הכרך. למזלו, כפי שמתגלה בדיעבד, מכונית מפוארת פוגעת בו והוא מאבד את הכרתו לזמן מה. נהגת המכונית חשה לעזרתו ואף אוספת אותו אל ביתה. "מיהו האיש האצילי הזה", תוהה הגברת, אך אינה מצליחה להציל מפיו דבר. האיש נתפס בעיניה כאדם מעמיק, חסכן במילים ואניגמטי. היא מטילה עליו את חסותה וגוררת אותו אחריה למפגשיה הרבים בחברה הגבוהה. אט-אט הופך צ`אנס גרדנר לאישיות מחוזרת בחוגים שונים. כולם משחרים למוצא פיו, וככול שדבריו נשמעים יותר בנאליים כך שומעיו נוטים לייחס להם יותר עומק ומשמעות. צ’אנס גרדנר הופך להיות לאורקל מדלפי של וושינגטון, כך שגם הנשיא האמריקאי חושב שזה נכון ואף הכרחי להיוועץ עמו לעיתים. בעודו תורם את ידיעותיו הבאנליות מתחום הגינון (משהו בסגנון "מי שזורע בסתיו קוצר באביב", ו"ככל שהאילן מושרש יותר באדמה כך יציבותו גדולה יותר"), שומעיו נוטים לראות בהן מעין אמירות מרומזות אודות הצעדים שאמריקה צריכה לנקוט בתחום הכלכלה, בתחום מדיניות החוץ ועוד. 

           אחת הסצנות החזקות ביותר בסרט היא זו שבו המשרתת השחורה מגיבה על עלייתו לגדולה של צ’אנס גרדנר. היא יושבת בקרב בני משפחתה וצופה בחדשות המשודרות בטלוויזיה והנה על המסך היא רואה את מכרה מהעבר בחברתו של נשיא ארה"ב. היא מתבוננת במסך בחוסר אמון ובהפתעה רבה, מביטה סביבה וקובעת בזעם: "אם אתה לבן במדינה הזו, אתה יכול להגיע לכל מקום."      

           כאשר חושבים על גילויים שונים של התרבות בישראל קשה שלא לחשוב, בחמלה, על הרלוונטיות של הסרט "להיות שם". ההשתעבדות מרצון של רבים לערוצים המסחריים ולתוכניות הירודות המשודרות בהן, הפוליטיקה שבה מותגים מחליפים דיון ציבורי מעמיק ועלייתו לגדולה של מנהיג שאין איש יודע מה מצעו ומה עמדותיו. כל אלה מלמדים שהסטירה של קוסינסקי על התרבות, הפוליטיקה והתקשורת באמריקה תקפה גם בישראל. בקיצור כמשל, הסרט מאפשר עושר רב של אנלוגיות לחברה בישראל.

           אבל הסרט הוא גם משל אודות מעמדו הרם של הלובן האירופאי במחוזותינו. ניתן לומר כי החברה הישראלית ניכרת בהתרפסות בפני כל מה שאירופה וארה"ב מייצגים. התרפסות זו עומדת בבסיסה של התביעה הנואשת שהעולם יכיר בנו כמדינה מערבית ואירופאית. ככלות הכול, וכפי שמנהיגנו מבקשים להזכיר לכולם,  Israel is the only democracy in the Middle East . הם לא מתכוונים לומר בהכרח יהודית ודמוקרטית אלא אירופאית ודמוקרטית.

           עלייתו לגדולה של המאמן ההולנדי טון קאנן (או גרדנר) הוא אחד מהביטויים הפחות חשובים, אך עם זאת היותר מלמדים על רגשי הנחיתות הפתולוגית שממנה סובלת החברה הישראלית. ניתן לראות בקאנן גרסה עדכנית של המתיישב הלבן שבא במאות ה- 16 לחופי אמריקה וביקש לפתות את האינדיאנים באמצעות מחרוזות עשויות זכוכית. הנה בא מאמן מעיירה נידחת בהולנד עם רקורד מקצועי עלוב והוא זוכה, בפרק זמן של שלושה חודשים, לאמן שתי קבוצות עילית בליגת העל הישראלית. אך למה שבעלי קבוצות הכדורגל, הצוות המקצועי שלהן ואוהדי הכדורגל יעסקו בזוטות? די שהאיש ירד לכר הדשא בחליפותיו המחויטות (שאותן הוא רוכש בהולנד בחנות לאניני טעם), בעניבותיו המסוגננות ובשערו הסרוק בקפידה כדי שהוא יוכתר כהבטחה הבאה של הכדורגל הישראלי. יש לציין שהאיש מקפיד על כבודו בפני הילידים: הוא עומד על כך שיקראו לו Mister. אך מיסטר קאנן אינו צריך לדאוג, רבים פה מוכנים גם לקרוא לו בהכנעה Master, yes Master.

           דרך אגב, את תפקידה של המשרתת השחורה בסאגה של קאנן מילאו כמה מחבריו של המאמן בעיירת מגוריו. חברים אלה לא האמינו לסיפור הסינדרלה שלו. לאחר שהעובדות טפחו על פניהם אפשר שהם אמרו את הדברים הבאים: אם אתה אירופאי שמגיע לישראל, אתה יכול להיות שם כל אשר לבך חפץ.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אחד מהעם ישראל

    מי שהיתגלגל לתפקיד רם נישא ומלא אחריות עקב צירוף נסיבות מוחלט-אומנם ערוותו מיתגלה ברבים אולם באיחור רב-