הרבה על חינוך וקצת על כביש חוצה ישראל

איציק ספורטא

תמיד מעניינת התופעה של אנשים במערכת כזאת או אחרת, בטחון, חינוך, אשר מצהירים הצהרות כאשר כבר אין להן משמעות. כאשר לימור לבנת הייתה שרת החינוך, לא נשמע קולם של מה מוגדר ותיקים במערכת החינוך והנה היום מצאתי בעיתון את הציטוט הבא: "לימור לבנת, מסכימים ותיקים במערכת החינוך, עשתה למשרד החינוך מה שעושים רק לחברה שפשטה את הרגל – מינתה לו ועדה קרואה. החל משנת 2003 שותק למעשה תפקוד המשרד, החולש על המערכת האזרחית הגדולה ביותר בישראל, ובמקומו הופעלה ועדה בראשות איש עסקים, שכל ההכרעות המשמעותיות הועברו אליה. כך נהפך איש עסקים פרטי בעל כוונות טובות, שלמה דוברת, ל"שר חינוך על". כל זאת אף שהצהיר בעצמו, שאינו מבין בפדגוגיה ושהוועדה שנקראת על שמו לא עסקה כמעט בנושאים פדגוגיים; כלומר, בשאלות של תכנים וצורת למידה, אלא רק בסוגיות של מסגרת ומבנה ניהולי, מספר שעות ותקציבים".

כאשר פורסם הדו"ח של כח המשימה הלאומי הידוע כדו"ח דברת רבו הפרסומים המשבחים עד בלי די, כאילו נתגלה האור. מעטים יצאו כנגדו (באתר של מרכז אדווה אפשר למצוא דברים בנושא) והנה כאשר השרה עזבה את תפקידה נזכרים שמה שנראה כמשהו חדש, דינאמי, היי טקי כזה אינו אלא ועדה קרואה. מה זה אומר על המערכת שהרכינה ראשה בפני הסמכות? כבר נתקלנו בעבר הקרוב ביקורתה של מנכ"לית משרד החינוך בנושא הועדה כאשר עזבה את תפקידה. יש משהו מייאש בתופעה הזו, זכורים הדברים של קצינים בכירים בצבא בנושא ההמשך הבלתי נגמר של מלחמת לבנון לאחר שעזבו את תפקידם. מה יש לאנשים האלה, אני יודע מה אין להם, אומץ מינימאלי להביע את דעתם כאשר הם נושאים בתפקיד. מן פחד או חשש או אני לא יודע מה (עדיין הם מופיעים בעלום שם). הם לא שמעו שאפשר להביע דעות גם בזמן אמת?

עוד כתבה חשובה שנוגעת ביחס לתלמידים עם מוגבלויות פורסמה היום: " גם בהקצאת תקציבים לילדים בעלי מוגבלויות נמצאת ישראל במקום לא מחמיא. בשנת 2005 הייתה ההוצאה לחינוך המיוחד רק 9% מתקציב החינוך. בארצות הברית, לפי הדו"ח של בלס, מגיעה ההוצאה לחינוך מיוחד ל-21% מההוצאה לחינוך. ילד הסובל ממוגבלות מקבל שם, בממוצע, 12.5 אלף דולר בשנה. בבריטניה נע התקציב לילדים עם מוגבלויות בין 4,000 ל-29 אלף דולר. באונטריו שבקנדה, כמו בהולנד, התקציב ניתן לילד בכל מקום שבו הוא לומד. גם באוסטרליה, שם נהוגה שנת לימודים בת ארבעה סמסטרים, התקציב עובר עם הילד גם אם הוא עוזב את בית הספר בתום סמסטר אחד, ועובר לבית ספר אחר". על מי חוסכים?

מערכת החינוך במזרח ירושלים גם היא פורחת, עד כדי כך שיש 50% של נשירה מן הלימודים, שיעור שעולה כמעט פי עשר מאשר במערכת החינוך הישראלית. משרד החינוך צריך להתגאות בהצלחה הזאת.

ומי מקבל סבסוד? כביש חוצה ישראל, למה? כי ההכנסות ב-2005 צמחו רק ב-31%. "למרות הרווח, המדינה צפויה לשלם לדרך ארץ 30-20 מיליון שקל בגין הסדר רשת הביטחון. לפי הסדר זה, המדינה משלמת לדרך ארץ את ההכנסות החסרות, אם היקף הנסיעה בפועל נמוך מהאומדנים שעמדו בבסיס חבילת המימון לפרויקט. לעומת זאת, המדינה תשתתף ברווחי הזכיינית אם היקף הנסיעה יהיה גבוה מהאומדנים. ב-2004 שילמה המדינה לדרך ארץ כ-18 מיליון שקל".

איך קורה כזה דבר? "מספר הנוסעים בכביש חוצה ישראל עומד בתחזיות של דרך ארץ. עם זאת, האומדנים נקבו במספרים גבוהים יחסית, כדי לסייע לדרך ארץ להשיג את חבילת המימון. על פי ההערכות, היקף הנסיעות בכביש ב-2005 יגיע לכ-87%-85% מתחזיות המדינה. ההערכות הן כי פתיחת הקטעים 19 ,18 ו-20 של הכביש תגדיל מהותית את מספר הנוסעים בכביש, כך שהזכיינית אכן תשלם למדינה חלק מרווחיה". איזה תחכום. המדינה בעצם נוקבת באומדנים לא נכונים כדי להוזיל את מחיר ההלוואות לחברה, זו נהנית גם מזה וגם מסבסוד, איזה רעיון גאוני.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.