הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
מילון מונחים דרום אפריקאי
הקהילה היא בלשוננו העם. אך כיוון שהעם פה מורכב ממליון ואחת קבוצות אתניות שונות (ריינבו ניישן) ויש כל כך הרבה אנטגוניזם והיסטוריה של זהויות כפויות ומומצאות השימוש במינוח “קהילה” מאפשר לצמצם את הנמען ולעמעם את הקונפליקט – כל אחד והקהילה שלו וכולנו קהילה אחת גדולה. אין תוכנית ראיונות ברדיו או מאמר דעות בעיתון שלא עושה שימוש במטבע הלשון “לטובת הקהילה”. ברוב המקרים מופנות שאלות לפקידי ממשלה או נבחרי ציבור מקומיים על מנת לעמוד על טיב השירות (ראה ערך) שלהם לטובת הקהילה. אם אין לך מה להגיד על טובת הקהילה (המקומית או הכללית) עדיף לשתוק.
הילדים שנולדו אחרי 94’ הם רק בני 11 ורובם המוחץ עדיין סובלים מעוני מחפיר והזנחה. ילדים כאן הם גם אחת הקבוצות הכי פגיעות מבחינת החשיפה שלהם לאלימות פיזית ומינית בשיעורים מפחידים. אבל זהו גם הדור הראשון שלא ידע אפרטהייד ובעוד עשור או שניים הם ללא ספק יתחילו לעצב כאן מציאות אחרת. המערכת הפוליטית כמעט באופן מוחלט נשלטת על ידי האליטה של מנהיגות המאבק הישנה (שהפכה לאליטה של מתעשרים חדשים הסובלת מאפידמיה של שחיתות ומשלמת רק מס שפתיים לקהילה) אבל הקרקע בשלה לצמיחה של כוחות חדשים.
כששמעתי את הביטוי “שירות” לראשונה בקונסטקט של צרכים אנושיים בסיסיים כמו דיור הייתי משוכנעת שזה לקוח מהלינגו הנאו ליברלי של הממשלה. אבל מסתבר משיחה עם היסטוריונית חשובה שכבר בסוף שנות השמונים ממשלת האפרטהייד התחילה לבצע רפורמות שנוסחו כ”שירות” טוב יותר לאוכלוסיה השחורה. השירות מימי האפרטהייד ממשיך להיות מחפיר. שיח השלטון הוא פטרוני (אין צורך לדאוג או למחות – עכשיו כשאנחנו בשלטון נדאג לכם) אך ללא כיסוי. מליונים עדיין חיים במחנות פולשים שהם מעין מחנות פליטים ענקיים של בקתות פח ועץ דלות בשולי הערים ואזורי התעשיה או בעיירות (townships) שבהן אספקת צרכים בסיסיים כמו חשמל ומים אינה מובנת מאליה. מערכת החינוך כושלת וגם אלה שמצליחים להסתנן דרכה להכשרה מקצועית או לאוניברסיטה לא מקבלים עבודה (המספרים מבהילים- 92 מתוך 100 לבנים ימצאו עבודה לעומת – 3 מתוך 100 מבין השחורים. 60% אבטלה בפרובינציה המערבית שבה אני גרה ואחוזים גבוהים יותר במקומות אחרים). 11 שנות חופש לא שיפרו בהרבה את מצבם של רוב האנשים ולכן אין זה מפתיע שונדליזם וגניבות הם מעשה שבשגרה. לפני שבועיים אספקת החשמל ביוהנסבורג שותקה כמעט לחלוטין בעקבות התחברות פירטית לקווי החשמל. בקייפטאון הקיץ היתה מכת שריפות בהרים המקיפים את המפרץ ובעיירות. לא ידוע בוודאות מה גרם לשריפות אבל הסיפור שחזר על עצמו הוא או שמישהו השאיר נר דולק בבקתת עץ שהביא לשריפה של 3000 בקתות והשאיר אלפי אנשים אפילו ללא קורת גג עלובה זו או שאנשים פשוט הציתו שדות (יש כאן מצב בצורת ורוחות מטורפות שמעודדות שריפות) כיוון שאז הם מועסקים אד הוק לעזרת צוותי כיבוי והצלה. מדי פעם קבוצת אנשים או “קהילה” יוצאת לרחובות להפגנות סוערות במחאה על תנאי המחייה שלהם והעתונות מדווחת על ביטויי המחאה והזעם כ”מהומות שירות”. לקראת הבחירות המתרגשות על דרום אפריקה מתישהו בתחילת מרץ הטונים עולים וראיתי הפגנה שבה נישאו שלטים – “no housing no vote” – האיום בהחרמת הבחירות הוא דגל אדום לקואליצית השלטון שהיא הכתובת היחידה למי שלא מצביע למפלגות הלבנות הימניות.
זה ממש מונח מקביל למכחישי שואה. אחד מכל תשע בדרום אפריקה נושא את הוירוס. מיליונים מתים כל שנה אבל ראש הממשלה ושרת הבריאות שלו לא משוכנעים שמדובר בדבר עצמו או שתרופות “הקוקטייל” ואמצעי מניעה יכולים לעצור את ההתפשטות. לדעתם זה הכל קונספירציה מערבית של חברות התרופות ואם יש בעיה עם מערכת החיסון שלך מוטב שתמשח בשמנים ותתפלל לאלוהים כי אין חיה כזאת איידס. זאכי אחמט, אקטיביסט ונשא בעצמו מנהל מאבק בלתי נלאה להכריח את הממשלה לאמץ מדיניות אחראית של מניעה וטיפול באיידס. הוא אחת הדמויות המפורסמות ביותר כאן ודובר רהוט, משעשע ומרתק שגרר את הממשלה אין ספור פעמים לבתי משפט ושם הצליח לכפות עליהם להתחיל איזושהי תוכנית של התערבות. אבל זוהי התערבות דלה יחסית למשאבים של דרום אפריקה (המדינה העשירה ביותר באפריקה עם אחוז התמותה מאיידס בין הגבוהים ביותר בכל היבשת) ולמאבק במכחישי איידס אין סוף כאן.
כך קראו זה לזה פעילים בתנועת השחרור וגם היום שרי ממשלה ידועים כקומרד זה או אחר… – הטרמינולוגיה הקומוניסטית הפופולרית פה משעשעת במיוחד כשנתקלים ב”קומוניסט שיק” הזה בקונטקסט ההיפר-קפיטליסטי המקומי. דרום אפריקאים מהמעמד הבינוני והבינוני הגבוה (לא רק לבנים – יש גם מעמד בינוני ומעמד של מתעשרים חדשים מבין שורות המהפכנים והאליטה האינטלקטואלית) מנהלים תרבות צריכה ולייף סטייל מאד מנקרי עיניים – מרצדסים, בתים ענקיים, מסעדות יוקרתיות, קניונים זוהרים – יש כאן הכל מכל זה ועוד. הסקנדל האחרון הוא שסגנית ראש הממשלה (אשת עסקים ממולחת שבבעלותה חברות מינרלים ומכרות) העמיסה על מטוס כמה מחבריה למעגל המתעשרים השחורים החדשים והטיסה אותם לחופשה מהולה בפגישות עסקים פרטיות שעלתה למשלם המיסים 700,000 ראנד – סכום אגדתי כאן. אגב מסים, יש לממשלה עודף מגביית מסים המוערך בסביבות 30 בליון ראנד, אבל רוב הסיכויים שהכסף יתועל לניפוח מנגנון המדינה (ותוך כדי כך הרחבה מבוקרת של שורות המעטים יחסית שכן הרוויחו מהטרנספורמציה הפוליטית) ולא חלילה לחלוקת משאבים מאסיבית או השקעה בחינוך, דיור ותשתיות שכן לאלה תדאג כלכלת השוק – זאת יודע כל קומרד מתחיל…
וזאת המציאות ביום שלאחר המהפכה…(הלוואי עלינו?)
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
