יותר טהורים מטהורים

מיכה רחמן

לפי המדווח ב"הארץ" (7.2.06) הקשת המזרחית טוענת: פרץ מתכחש לזהותו המזרחית. בגוף הכתבה אנו מתבשרים על כך ש"ראשי הקשת הדמוקרטית המזרחית" נפגשו עם בכירי העבודה ובפגישה הביעו בקורת על עמיר פרץ, על שנכנע לגזענות האשכנזית ועל המתרכזות בתחום המדיניות הכלכלית בכך שצירף אליו את הפרופ` ברוורמן שהתחפש לסוציאל-דמוקרט אבל התגלה כזאב ניאו-ליבראל.

אני מסכים לגמרי עם הביקורת הזו. אני מתנגד למהלך הן של הפגישה, ובמיוחד של הפרסום. לקשת הדמוקרטית המזרחית אין שום עניין ושום צורך להופיע שוב בצדיקים היחידים בסדום. שוב אנחנו נדבקים במחלות הישנות של השמאל הרדיקאלי, להיות תמיד הצודק ביותר, הטהור ביותר השפיץ של השפיץ של הצודקים. הולכים עכשיו לבחירות. בחירות הן עניין של פוליטיקה, שהיא כזכור אמנות האפשרי. זה בסדר שהקשת כגוף החליטה לא להשתתף במשחק הפוליטי המפלגתי, אבל בשביל מה נחוצה ההשתתפות בנוסח המעוות הזה של ההתקפה דווקא אל הקרובים ביותר. אם שלושת "מנהיגי הקשת" שנפגשו לא לקחו בחשבון שכך עלול להתפרש פרסום הפגישה יש להם בעיה, ואם כן לקחו בחשבון הם טועים: מי שעדיין זוכר, את מחלת השמאל (האשכנזי) תמיד תוקפים תמיד רבים, עם זה שהכי קרוב אליך.

גם ככה יש לקשת דימוי של אליטה מנותקת. יש טיעונים רבים נגד הדימוי, וצריך להיאבק בו. אבל למה נחוץ לעשות מהלך שמחזק (ובמקרה זה בצדק) את הדימוי הזה, ולהלן הנימוקים: אף אחד מאיתנו לא עומד במקום עמיר פרץ. אפשר להתווכח איתו, אבל בסופו של דבר הוא מקבל את ההחלטות לגבי מדיניות אלקטוראלית שתביא לו מינימום של קולות כדי שלא יעוף מיד אחרי הבחירות. מכיוון שאנחנו חיים עדיין במצב עניינים של שליטת האליטה האשכנזית (שימו לב, במיוחד בתוך מפלגת העבודה), והיעדר מודעות לצורך בחיזוק המאבק על הזהות המזרחית, לא לגמרי ברור שצריך להאשים את מי שמתקפל ולא רוצה ללכת עם ראש בקיר. שהרי אנחנו כמבקרים איננו לוקחים את האחריות על הביקורת, ואז קל לבקר. במקרה זה צריך היה לבקר ולנסות להשפיע, אבל בשום אופן לא ללכת לפרסום, זה מזיק במיוחד לקשת המצטיירת כמי שאיננה מסוגלת לבחור את הטובה מהאפשרויות הגרועות, סימן מובהק למי שרוחץ בניקיון כפיים מוסרי ופוליטי, אבל מתרחק מהיכולת להשפיע על המציאות. אז מה נצביע שוב לחד"ש (כיהודים, פירושו להיות חלק מהשמאל האשכנזי הטוב: מתי חד"ש נאבקה על זהות מזרחית). אני ממשיך לתמוך (למרות הביקורת הרבה) בהצבעה לעמיר פרץ.

ולבסוף יש לנו בעיה פנימית. כל אותם חברים בקשת שהולכים להצביע לעמיר פרץ וגם פעילים בנושא, צריכים עכשיו למצוא את עצמם כפועלים בניגוד לעמדת תנועתם. מי שהולך לפרסם ויודע שהוא נחשב למנהיג צריך לחשוב פעמיים, כפי שנאמר: האצילות מחייבת.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.