הסנטור ג`וזף מקארתי חי, הוא הפך למו"ל וגר בישראל

יוסי דהאן

צפיתי השבוע בסרטו של ג`ורג` קלוני "Good Night and Good Luck" סרט על העיתונאי האמריקאי האגדי אד מורו, הסרט הוא אמריקאי במובן הטוב של המילה, הוא עושה גלוריפיקציה לעיתונאי אמיץ וחסר פשרות, שעומד מול לחצים כלכליים ונאבק על ערכים עיתונאים וניצב ללא חשש מול עוצמה פוליטית וכלכלית. הסרט מתאר בעיקר את מלחמתו של מורו נגד הסנטור ג`ו מקארתי, אולם כמובן אי אפשר להתעלם מכך שהסרט הזה הוא במידה רבה התקפה על חופש הביטוי בתקופת שלטונו הנשיא בוש.

נאום הפתיחה של מורו בתחילת הסרט על מצב התקשורת, הולם את העיתונות כיום הרבה יותר מאז.

הסרט הזה מומלץ מאד לבן כספית, עמנואל רוזן, איילה חסון, אברמוביץ`, ארי שביט, ועמיתיהם בתקשורת הישראלית, שקצרה היריעה מלמנות את כולם – ממשיכי מורשת הסנטור האמריקאי מויסקונסין, אלה שמזמן שכחו את ייעודה של עיתונות דמוקרטית.

ובאותו ענייין. העיתונאי גיא לשם זכה השבוע בפרס סוקולוב על התחקיר העיתונאי שהביא להרשעתו של עומרי שרון. ענת באלינט, כתבת התקשורת של "הארץ", מדווחת על דבריו של לשם עם קבלת הפרס.

"בנאום מפתיע שנשא לשם בטקס הענקת הפרס שהתקיים אמש במרכז ענב בתל-אביב הוא חשף את מה שהתרחש קודם לפרסום התחקיר על פרשת "אננקס מחקרים", החברה ששימשה לתרומות לא חוקיות לאריאל שרון בפריימריז ב-1999. "אני רוצה להפנות אתכם לכתבה בגיליון "ידיעות אחרונות" מה-2 במארס 2001", אמר לשם (הכוונה למועד שבו פירסם מוסף "7 ימים" את כתבת התחקיר ממנה התגלגלה הפרשה, ע.ב.), "אני מוכן להעביר את פרס סוקולוב לאדם שימצא היכן בעמודי החדשות של התאריך הזה יש איזשהו סימן וזכר לסיפור. אני חושב שאפילו נשוא הכתבה, עמרי שרון, יסכים שהיתה חשובה ובעלת השלכות. אין לכך כל אזכור למרות שהכתבה תפסה מקום נכבד במוסף "7 ימים" של אותו שבוע ואף היתה כתבת השער. הכותרת של הגיליון היתה: `השלטון והכסף`. לימים נודע לי שלא בכדי קרה הדבר. נגד פירסומו של התחקיר הופעלו לחצים כבדים עלי ועל עורכים שונים בעיתון.

"התחקיר הזה לא היה בא לעולם לולא מלחמה קשה שניהלו כמה מהעורכים נגד אותם הלחצים. חוסר הביטוי המוחלט לכתבה בעמודי החדשות באותו היום מלמד לא מעט על מה שקורה במערכות כלי התקשורת בכל הקשור לשיקול הדעת של הבעלים והעורך. לימים נודע לי שמלחמות מסוג זה נוהלו סביב כל אחד מהפרסומים שבאו נגד מוקדי כוח פוליטיים וכאלה בעלי השפעה עסקית. זוהי במידה רבה מנת חלקו של כל עיתונאי המנסה לטפל באופן ישר ואתי במוקדי הכוח של מדינת ישראל.

"במקום שביום שבו הוא מביא למערכת ידיעה או תחקיר מסוג זה הוא יזכה למירב הסיוע והגיבוי, הוא מוצא את עצמו רק בתחילתו של מסע איום ולחצים שמטרתם לרמוז לו: `רד מזה`". לשם עצמו אגב, יצא לחופשה מעבודתו ב"ידיעות אחרונות" וכשביקש לקצר אותה ולשוב לעבודה, הוא התבקש לדבר שוב עם העיתון רק בסיומה. הוא לא חזר לעבודה ב"ידיעות אחרונות" ומשמש כיום תחקירן בתוכנית "עובדה" וכותב חופשי במוסף הכלכלה של "הארץ", "The Marker".

כן אמר לשם בנאום הפרס: "העיתונות קנתה את עולמה בפירסום תחקירים בדיוק מהסוג אותו מעוניינים אנשי הציבור ובעלי ההון לחנוק. משום מה בישראל מוצאים את עצמם אני וחברי מיעוט נרדף הנאלץ להלחם יום יום על מנת לשבור את מעגל האינטרסים בעודנו מקבלים גיבוי מסויג ושברירי במאבק המתיש". לשם הודה לעיתונאי מוטי גילת ולעורכים שליוו אותו בפירסום התחקירים, בהם דורון גלעזר, רותי יובל, שחר אלתרמן ופנינה ולן. עד כה לא התקבלה תגובת "ידיעות אחרונות"".

והאגודה לזכויות האזרח עשתה מעשה, האגודה הגישה בקשה להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לדיון בתביעתו של העיתונאי ניר בכר נגד ידיעות אחרונות.

נימוקי האגודה בבקשה.

"לאגודה לזכויות האזרח אין כוונה להתייחס למחלוקות העובדתיות שבין הצדדים. יחד עם זאת, לכשתוכרע המחלוקת העובדתית על ידי בית הדין עשויות לעלות לדיון סוגיות משפטיות עקרוניות, שההכרעה בהן תשליך על חופש הביטוי והעיתונות בארץ ועל זכות הציבור לדעת. כך, למשל, עשוי בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין הפררוגטיבה של עורך העיתון ובעליו לבין זכות הציבור לדעת, בין חובותיו של העיתונאי כלפי מעסיקו לבין חובותיו האתיות, ובין זכותו של עיתון להגנה על סודותיו לבין זכותו של הציבור לדעת כיצד מתנהלות במות התקשורת המרכזיות, שמהן הוא ניזון. כמסד לעריכת איזונים מעין אלה, עשוי בית הדין הנכבד להידרש גם לשאלת מעמדם של העיתונות הפרטית ושל העיתונאים העובדים בה: האם העיתונות הפרטית היא עוד מפעל בסקטור הפרטי, שאינו חב חובות אלא לבעלי המניות, או שמא, כפי שמציע פרופ` אהרן ברק, מדובר בגוף בעל פונקציה ציבורית, הנושא גם בחובת נאמנות משפטית כלפי הציבור. האגודה לזכויות האזרח, שצברה ניסיון רב בפעילותה לקידום חופש הביטוי וחופש המידע בישראל, מבקשת להתייחס לסוגיות אלו ולסייע לבית הדין בגיבוש עמדה והלכה, המשקפת נאמנה את מגוון השיקולים הציבוריים שמעלה התיק".

עו"ד אבנר פינצ`וק כתב את הבקשה. 

לקריאת הבקשה במלואה לחצו כאן.

כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.