הטורבן, הרעלה, וקריקטורות אירופאיות: הכל אודות הראש

רונן שמיר

למה הם לא יכולים לצחוק?  מה זו האלימות הזו? מתי יחדלו המוסלמים בעולם להתנהג כחבורת `אל-תגעו-בי` חסרי הומור? למה אכפת להם מעיתון דני עלום שם?  נראה שאלו הן תחושות הבטן, חוכמת הרחוב, השכל הישר, והסבלנות הפוקעת שחשים אירופאים לא-מוסלמים בימים אלו.  שני צירים מרכזיים של דיון חוזרים על עצמם לעייפה כשתחושות אלו מתורגמות לדיונים מתורבתים אודות משמעותה של הסערה שפרצה בעקבות פרסום תמונותיו המבזות של הנביא מוחמד.  ציר דיון מרכזי אחד ממקם את הסערה כחלק מהתנגשות הציוויליזציות ומתייחס הן לאיורים והן לתגובה המוסלמית כלפיהם כאינדיקציה לפער העמוק בין האיסלאם לבין מסורות ליברליות-דמוקרטיות.  במהדורה ביקורתית, דיון דומה מנוסח במונחי התהום הפוליטית המפרידה בין האימפריות הקולוניאליות לשעבר לבין חברות איסלאמיות פוסט-קולוניאליות.  דימוי זה, קל לעיכול וזמין לתפוצה וצריכה המונית, הוא סוג של קריקטורה פוליטית.  די להכיר בכך שפרסום האיורים גרר תגובות שונות והעלה על פני השטח מגוון מורכב של מתחים פוליטיים בהקשרים מקומיים ואזוריים שונים, להתייחס לעובדה הפשוטה כי מרבית התגובות הפוליטיות של מדינות וארגונים מוסלמיים נותבו דרך ערוצים קבילים לחלוטין המרושתים במארג הפוליטי הגלובלי, ולזכור כי `אלימות` מתייחדת תדיר ל`המון נזעם` אך לעתים רחוקות למנגנונים ביורוקרטיים ורציונליים, כדי להפריך את דימוי הציוויליזציות המתנגשות.  ציר דיון שני מאורגן סביב שאלת חופש הביטוי וההגבלות הראויות עליו.  אך כפי שסטנלי פיש כתב, `there is no such thing as free speech`.  חופש הביטוי הוא לעולם נגזרת, מעין שארית, של מגבלות המשרטטות אותו.  מגבלות אלו, בתורן, משקפות את הפערים ביכולות הפוליטיות של קבוצות חברתיות שונות לתרגם אינטרסים וסנטימנטים ללשון המשפטית של זכויות.  מזווית זו, העובדה כי מכחישי שואה נשלחים לבית הסוהר ומאיירים של מוחמד כטרוריסט נהנים מהגנה, אך מלמדת כי למוסלמים באירופה כוח פוליטי ויכולת ארגונית קטנה יחסית.  גם ציר דיון שני זה, לפיכך, אינו מחדש רבות.  בשני המקרים, בשתי צורות הדיון, נשזרים מושגים כגון סובלנות, כיבוד רגשות, דיאלוג רב-תרבותי וקריאות חוזרות ונשנות לשימוש באמצעים לא אלימים לגישור פערים תרבותיים ואיחוי קרעים פוליטיים. 

אבל אולי ניתן להציע כרטיס כניסה אחר לסוגיה, מעין זווית אנתרופולוגית.  אני מנסה להפוך על פיהן פרשנויות מקובלות ולחשוב על פרשת הקריקטורות לא כמאבק על סמלים ודימויים אלא כדימויים וסמלים של מאבק אודות מעמדו הממשי – העירום- של הראש האנושי.  אני מנסה לחשוב על אנתרופולוגיה חשופה [bare] אודות ראשים חשופים.  פרשת הקריקטורות העלתה בזכרוני את `הנסיך הקטן` של סינט-אקזופרי.  שם, בקטע קצר אך מלבב, רשומים הדברים הבאים:  "יש לי סיבה רצינית להאמין כי הנסיך הקטן הגיע מכוכבית בשם B-612.  כוכבית זו נצפתה רק פעם אחת בעדשת הטלסקופ.  היה זה אסטרונום טורקי שזיהה אותה בשנת 1909.  את תגליתו הציג האסטרונום בפני הקונגרס הבינלאומי לאסטרונומיה.  אבל הוא היה לבוש כטורקי ואיש לא האמין לדבריו.  כאלו הם המבוגרים… למרבה המזל, עבור כוכבית B-612, מכל מקום, עריץ טורקי קבע בחוק שנתיניו, תחת איום בעונש מוות, חייבים ללבוש בגדים אירופאים.  וכך קרה שב- 1920, לבוש בסגנון מתאים וראוי, הציג האסטרונום את תגליתו בשנית.  הפעם כולם קיבלו את דבריו".  איור חביב מלווה את הטקסט של סינט-אקזופרי.  באיור נראה האסטרונום הטורקי חובש תרבוש עותמני אדום.  היה זה התרבוש שהפך אותו לחשוד בעיני עמיתיו.  הסרת התרבוש, חשיפת הראש לעין כל, פעלה כמחווה רבת עוצמה של הצטרפות לכוחות התבונה, של כריכת שקיפותו של הראש החשוף עם האמת המדעית התקיפה.  שוב ושוב, מעבר להבדלי מגדר ומקום, קהילה וזמן, הרבה תלוי בראש.  כשיהודים החלו להתחלן בסוף המאה התשע עשרה, הם מיהרו להסיר את כיסוי הראש.  כך צווה גם אטא-טורק וברפובליקה הטורקית מוטלות הגבלות חמורות של נשים המכסות את שער ראשן.  ראשים מתורבתים הם ראשים חשופים.  הכובע, המגבעת, הצילינדר, עד לא מכבר פריטי חובה בארון הבגדים של נשים וגברים בעולם התרבותי, כמעט ופסו מן העולם.  מעבר לתיאוריה, מעבר לתבונה, ראשים מכוסים הם ראשים חשודים, פנים מכוסים אף יותר.  נדמה כי כה הרבה תלוי במה שמוצפן מתחת לטורבן ולצעיף הראש, מאחורי הרעלה.  נדמה כי הם מסתירים משהו חשוב, מחביאים מה שלא ראוי להחביא, חוסמים את האור המזכך של התבונה, מטפחים קונספירציות, מדברים בקול לא-תבוני.  זו הפצצה של הטרוריסט החבויה בין קפלי הטורבן של מוחמד המאוייר, זו החתירה תחת ערכי הרפובליקה החבויה מאחורי הרעלה של התלמידה המוסלמית בצרפת, זהו בין-לאדן בעל המצנפת הלבנה שהפיל את המגדלים, זו האמת והתבונה והשוויון, המוסר התרבותי כולו, הנחנקים על ידי ראשים מכוסים. 

עידן התבונה ערף את הראש מהגוף ויצר באמצעותם הנגדות חדשות וקדושות בין דחפים פראיים ותבוניות מחוברתת, נשים היסטריות וגברים מאופקים, דת ומדע, עינויים ונורמליזציה.  מעבר למטאפורה, נדמה כי תנאי חדש הוטל על הראש התבוני.  הראש חייב להיות גלוי, שקוף בעצם, חשוף להתבוננות ולזיהוי.  הראש בכלל והפנים בפרט חייבים להיות פתוחים לבירור, לניתוח, למעקב.  אלו שמבקשים אשרת כניסה לארצות הברית  מונחים בהתאם על ידי הקונסוליות האמריקאיות השונות:  "כדי להבטיח את שלומו של ציבור הנוסעים ולהפיק את הנדרש מטכניקות הזיהוי הביומטרי האחרונות, כל מבקשי האשרה חייבים להצטייד בצילום של מלוא-פניהם, על רקע לבן, המראה את כל הראש ללא כיסוי…. למרות שגברים אינם יכולים לחבוש כיסוי ראש כלשהו, נשים יכולות להציג תמונות כששערן מכוסה, אבל פניהן צריכים להיות חשופים לחלוטין".  עתה, כשצווי בטחוני הצטרף לצווי המדעי, התרבותי והפוליטי כחלק מובן מאליו של המארג התבוני, הופכת הבלתי ניראות של ראשים לפחות ופחות נסבלת.  ראשים מכוסים מגלים את בעליהם מהמרחב התבוני של התרבות.  הפעולה החשאית הזו, התנועה העולמית לכיסוי הראש, הופכת את המוסלמי, כל עוד ראשו או פניה מכוסים, למושא של פחד וחשד שלעומתה מתגלמת ומתאפשרת התבונה הנאורה.  המוסלמי שראשו מכוסה הוא אדם נטול ראש שהפקיר עצמו לגופו.  איורים מתפרסמים, דימויים נוספים מופצים בעקבותיהם, מגלים גופות שרצות ברחובות, דורסות ומציתות את שנקרה על דרכן, מאשרות את מה שאושר כבר מלכתחילה.  אבל אולי זו האלימות המכריחה פנים להיחשף, האונסת את גילוי הראש, המאיימת על הראש המכוסה, המפטרלת על הגבול שבין ראש קדוש וגוף טמא באמצעות הארטילריה הכבדה של מילים ואיורים שגם אותה יש לחשוף ולזהות. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.