השבחת עובדים

יהודית קנולר

יו"ר מייקרוסופט היוצא סיפר (לא בפעם הראשונה) בכנס האוניברסיטה הפתוחה, כי ארגונו "השביח" את העובדים, כך שהעובדים המוערכים בכל שנה, אשר השיגו את שיעור ההערכה הנמוך ביותר – 5% האחרונים, מפוטרים גם אם הם היו עובדים טובים למדי ומעולם לא הייתה תלונה נגדם. "אנחנו מטפחים מצוינות. איננו רוצים אנשים בינוניים שקופאים על שמריהם" – הוא אמר.

הדברים נשמעים מצמררים, שכן הם מקובלים בגידולי בעלי חיים, או אצל אומה הנזכרת עד היום לדיראון עולם. היו"ר עצמו התנצל על הביטוי, שהוא השתמש בו בדבר "השבחת הגזע" – אך אין ספק, כי הוא וגם אחרים, החושבים במושגי תחרותיות ומצוינות, איבדו בדרך את תכונותיהם האנושיות.

השורות לעיל פורסמו כידיעה בגיליון האחרון של נטו+ – דבר שהביא את הקורא המעמיק דוד שי לפנות בשאלה – האם מדובר כאן בפיטורים לגיטימיים?

פניתי בשאלה זו למספר עורכי דין, חלקם מייצגים מעסיקים וחלקם לוחמים ללא חת לטובת העובדים: עו"ד אורנה לין, עו"ד גלילה הורנשנטיין ועו"ד חמי לפידור כולם היו בדעה חד-משמעית כי מדובר בפררוגטיבה של מעביד, ובחובתו כלפי המשקיעים לחתור למצויינות. לפיכך אין כל פסול בשיטת ההערכה שנקטו במיקרוסופט. עו"ד הורנשטיין סברה, כי אם יש פסול זו צורת ההתבטאות שבגינה אולי אפשר היה להגיש תביעה פלילית, חרף התנצלותו של היו"ר.

שיטת הניהול של מצוינות הינה אחת משיטות הניהול האופנתיות. אולם לאחרונה התחילו להישמע גם קולות המדברים על אתיקה. ד"ר יעקב בן עמי כתב בגיליון הקודם של נטו+ כי בפתח המאה ה21- העוסקים בניהול נדרשים להצטייד בפריזמה נוספת: האתיקה. לדבריו אין זו שאלה פילוסופית בלבד, כי אם גם פרגמטית. לדבריו בטווח הרחוק האתיקה משתלמת.

אבל נחזור לפן המשפטי.

עו"ד אלכסנדר ספינרד סבור, כי שיטת ה"השבחה" הזו לא יכולה להתרחש במקום שבו יש הסכם קיבוצי שכן אי עמידה במצוינות אינה מהווה "סיבה מספקת" לפיטורים.

אבל לדעתו גם במקומות עבודה שבהם יש חוזה עבודה אישי, חשוב לוודא האם בעת שהעובד התקבל לעבודה הוצגו בפניו תנאי התחרות הללו, האם נכתבו הנחיות בדבר ההישגים שצריך להגיע אליהם? האם העלאת הרף עומדת במבחני הסבירות. ומה עם מבחן ההסתמכות? עובד שבא למקום עבודה חייב לנהוג בתום לב כלפי מעבידו. אולם גם למעביד יש חובת תום הלב והגינות כלפי עובדו. הועבד מצידו מסתמך על כך שמשהתקבל לעבודה והוא עושה אותה כראוי, יוכל להמשיך ולעבוד ולהישען על צפי של הכנסות קבועות. מאחר וחובת השימוע כבר קיימת בכל המגזרים ספק אם הנהלת מיקרוסופט עמדה בחובה זו ויתרה מזאת. לפי עו"ד ספינרד ייתכן והתחרותיות והחתירה המתמדת להישגים גבוהים יותר מהווה אפליה עקיפה, האסורה על פי החוק. שכן יש ברף הגבוה הזה משום קריטריונים שאינם ממן העניין, משום שהם מהווים סטייה מן הנורמה, והם גורמים, אולי, להפליית אוכלוסיות שלמות ומפרט: אולי עובדים ממוצא מזרחי, אולי נשים, אולי אמהות לילדים ואולי עובדים מהמגזר הערבי?

לבסוף הוא גילה כי בארה"ב כבר היו מספר תביעות על רקע של ניהול מוטה מצויינות וכבר היו מקרים שבהם עובדים זכו בתביעתם.

ולסיכום, הרשו גם לי הערה קטנה אחת. לדעתי, אם האלמנט האתי לא ישולב במערך יחסי העבודה, והתחרות שאינה יודעת גבולות תימשך (לא מכבר התבשרנו כי עבודות בהיי-טק זולגות מהארץ להודו), נמצא את עצמנו כולנו בפני שוקת שבורה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.