השכלה גבוהה - מתנת המעמדות הנמוכים למעמדות הגבוהים, ובלייר זוכה למחמאות

יוסי דהאן

אחד הסודות הכמוסים במדיניות חינוך במדינות מודרניות הוא שהשכלה גבוהה היא סבסוד של העשירונים היותר נמוכים לעשירונים הגבוהים. הטענה הזו תופסת גם לגבי ההשכלה הגבוהה בישראל, שבה כ- 70%  מתקציב המוסדות (המתוקצבים) להשכלה הגבוהה הוא ציבורי.

זה גם מה שעולה מהראיון המעניין במגזין "Dollars and Sense" עם Lani Guinier, פרופסור למשפטים באוניברסיטת הארוארד.

גוניאר מנתחת באופן מעניין את מושג המצויינות "Meritocracy" – העקרון הקובע שמשאבים מוגבלים צריכים להיות מוקצים לאלה הראויים להם – לבעלי הכשרון, המוטיבציה ואלה המוכנים להתאמץ. העקרון הזה אמור להיות עקרון הוגן ודמוקרטי בניגוד לעקרון האריסטוקרטי שבו שייכות מעמדית, אתנית וגזעית מעניקה זכאות לעמדות חברתיות, פוליטיות וכלכליות בעלות יוקרה.

העקרון הזה הוא עקרון מרכזי בתחום ההשכלה הגבוהה ובעצם הוא העקרון המכונן הקובע את מדיניות הקבלה למוסדות יוקרתיים שבהם מספר המקומות מוגבל. השכלה שלאחר מכן מזכה את אלה הזוכים לה במעמד חברתי יוקרתי ומעמד כלכלי גבוה.

הטענה של גוניאר היא שהרבה קריטריונים הבוחנים כביכול כשרון ומאמץ אינם אלא פונקציה של הרקע המשפחתי והחברתי וההזדמנויות שאדם זוכה להן על סמך רקע זה. כך שלמעשה המערכת המריטוקרטית ממשיכה לממש מדיניות המעדיפה את אריסטוקרטיה חברתית וכלכלית.

גוניאר וחוקרות נוספות בדקו את מבחני הקבלה לבתי ספר למשפטים וגילו כי המבחנים הפסיכוטכניים שהם מרכיב מרכזי בקבלה, הם מנבאים גרועים ביותר של הצלחה בלימודים. לתוצאות המבחנים הללו הייתה קורלציה גבוהה יותר עם עושר ההורים והעושר של הורי ההורים. כך שהמבחנים הללו רחוקים מלהיות אובייקטיבים. (בריאן ברי, אחד הפילוסופים הפוליטיים הבולטים בספרו האחרון "Why Social Justice Matters" מציע ניתוח דומה ומרתק של מושג המצויינות ועקרון שוויון ההזדמנויות, לספר יש מעלות רבות נוספות ובעתיד הקרוב אני מקווה לכתוב עליו כמה דברים).

שני מחקרים מעניינים נעשו באוניברסיטאות מישיגן והארוארד. בהארוורד בחן המחקר שלושים בוגרים לאורך שלושים שנה. מטרת המחקר הייתה לבחון מי מהבוגרים מגשים את המטרות והערכים שהאוניברסיטה מחנכת אליהם: הצלחה כלכלית, סיפוק מהקריירה ותרומה לחברה. המשתנים שניבאו באופן הטוב ביותר הצלחה על פי קריטריונים אלה היו: ציונים נמוכים במבחני הכניסה הפסיכוטכניים ורקע מעמדי – שייכות למשפחות צווארון כחול. לעומת זאת אלה עם ציונים פסיכוטכניים גבוהים לא נטו לאמן עורכי דין חדשים, לעסוק ב pro bono  – עריכת דין לטובת הציבור, או ליטול חלק בפעילות קהילתית.

חינוך להשכלה גבוהה, אומרת גוניאר, היא מתנה שמעניקים העניים לעשירים.

על פי מחקר שנעשה ב 146 מוסדות העילית האקדמאיים בארצות הברית נמצא ש 74% מהסטודנטים מגיעים מ 25% המשתייכים למעמד הסוציו-אקונומי הגבוה בעוד שרק 10% מגיעים מאלה המשתייכים לאלה שנמצאים במחצית הסוציו-אקונומית הנמוכה. כך שהמעמדות היותר נמוכים מסבסדים את ההזדמנויות החינוכיות להן זוכים בעיקר אלה מהמעמדות החברתיים הגבוהים.

טענה מעניינת נוספת של גוניאר היא שלעיתים קרובות אנשים מתייחסים למאפיין הגזע כמרכיב מרכזי, כיוון שניתן לראות אותו, אולם למעשה במקרים רבים המאפיין הקובע הוא מעמדי.

צריך לציין, כי גם הפרופסורים חנה איילון ורמי יוגב מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב הראו שאין קורלציה בין ציוני המבחנים הפסיכומטריים לבין הצלחה בלימודים באוניברסיטה.

בעוד שאי השוויון בבריטניה הולך וגדל, ניתן גם להצביע על כמה הישגים של הניו לייבור בראשות טוני בלייר וגורדון בראון. אחד מהישגים אלו פורסם השבוע.

ב 1979 שיעור אי השוויון והעוני היה נמוך מאד, חמש שנים מאוחר של שלטון תאצ`ריסטי שיעור הילדים העניים עלה מילד עני מכל תשעה ילדים לאחד מכל שלשה ילדים.  בלייר וגורדון בראון הבטיחו שמטרה מרכזית של מדיניותם הכלכלית היא לחסל לחלוטין את תופעת העוני בקרב ילדים עד לשנת 2020.  בעוד שאצלנו שביבי – הקוסם והשרלטן מעריצה של תאצ`ר, הצהיר השבוע שכאשר יש קיצוצים קודם מקצצים בהוצאות הילדים.

קו העוני בבריטניה עומד על 60% מההכנסה החציונית (הכנסה שחצי מהאוכלוסייה מרוויחה יותר ממנה וחצי מהאוכלוסייה מרוויחה פחות ממנה, סכום זה בבריטניה הוא 360 לירות שטרלינג לשבוע), קו העוני עבור זוג ללא ילדים הוא 220 לירות שטרלינג לשבוע. קו העוני הבריטי הוא גבוה יותר מקו העוני הישראלי העומד על 50% מההכנסה החציונית.

מאז 1997 הצליח הלייבור להעלות 2.4 מיליון איש מעל לקו העוני. למרות שהם לא עמדו ביעד הביניים של המדיניות, הם הצליחו להעלות 700,000 ילדים מעל לקו העוני מאז 1998. המחקרים מראים שתוספת ההכנסה שניתנה לעניים לא הוצאה על "בירה וסמים" אלא לצרכי ילדים. ב 1997, 2.8 מיליון פנסיונרים בבריטניה חיו מתחת לקו העוני מספר זה ירד מאז במיליון. יש לא מעט ביקורת כלפי מדיניות בלייר אחת המרכזיות שבהן היא שללא מדיניות של העלאת שכר (שכר המינימום בבריטניה הוא 5.05 שטרלינג לשעה) וללא הטבות נוספות למעמדות הנמוכים ומדיניות מיסים צודקת יותר אי השוויון בבריטניה רק ילך ויגדל. ועדיין מתוך 26 מדינות מערביות בריטניה נמצאת במקום העשרים בשיעור הילדים העניים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.