פרדוקסים של מדינת רווחה ניאו ליברלית

הילה דיין

אני מביאה כאן דיווח מתמצת על סימפוזיון (שארגן אישי היקר) בהולנד בנושא “איך עובד מושג השוק? ייצוגים והערכות”. בסדנה הציגו חוקרים הולנדים את עבודתם על התהליכים הנאו ליברליים שעוברת הולנד בעשור האחרון. תוכלו להוריד את המאמרים (באנגלית) מהאתר.

החוקרת מריקה דה-חודה (החוג ללימודים אירופאיים, היסטוריה, אוניברסיטת אמסטרדם) פתחה את המושב הראשון בסקירה גנאולוגית (א-לה פוקו) על גלגולו של המושג “שוק חופשי”. השוק החופשי הוא כמובן לא המצאה של שנות התשעים של המאה העשרים. טיפול היסטוריוגרפי-גנאולוגי של המושג חושף את ההגיון המארגן כמו גם את האופן הספציפי שבו משתמשים במונח “שוק חופשי” מאז ועד היום. בהשראה מג`ודית בטלר היא מנתחת את המימד ה”פרפורמטיבי” של המושג – תוך כדי בדיקה מעמיקה של הקונטקסט הפוליטי (השנוי במחלוקת) ההיסטורי והדיסקורסיבי שמתוכו צמחו כל מיני מדדים ושיטות הערכה כמותיות לבדיקת ביצועי השוק כמו מדד הדאו ג`ונס.

פיטר וים זיידהוף  (כלכלה ופילוסופיה, אוניברסיטת ארסמוס, רוטרדם)  מציע ניתוח רטורי פוליטי של המושג ”שוק” בעבודתם של גופים הולנדיים שמקבילים לpolicy think tanks  האמריקאים. בניגוד לגופים האמריקאים החוץ ממשלתיים שלחלוטין מזוהים פוליטים עם הימין הנאו ליברלי, בהולנד אלה הם ועדות ייעוץ ממשלתיות שבהם יושבים מומחים ומייעצים לממשלה בענייני מדיניות כלכלית. הוא מראה כיצד גופים אלה מנסחים את מצעי מדיניות שלהם ככביכול במונחים “א-פוליטיים”, אובייקטיבים, מדעיים, נותנים תשובות פרגמטיות לבעיות כלכליות (הפרגמטיזם ההולנדי המפורסם).  אבל הניתוח של PW מראה שלמעשה גופים אלה מנסחים מחדש את היחסים שבין השוק למדינה בהתאם להגיון שליטה שפוקו קורא לו governmentality.  באמצעות דה-פוליטיזציה של השיח הם דוחפים אג`נדה של מדיניות נאו ליברלית שהיא פוליטית למהדרין (כמו למשל רפורמות מרחיקות לכת בתחומים כמו חינוך ובריאות) ומייצרים הגיון של “שוק בלי שוק” ו”ממשלה בלי ממשלה”. הדיון הציבורי בנושאים אלה בהולנד מוחנק, לא קיים, כיוון שמדובר כביכול בממשלה טכנוקרטית שמתבססת על מומחים לפתרון “בעיות” טכניות שעיקרן כיצד תוכל הממשלה לתת לשוק לעבוד טוב יותר. היחסים בין הכלכלי והפוליטי מאורגנים מחדש באמצעות מעצבי השיח הבלתי מזוהים וכביכול אובייקטיביים האלה שרואים עצמם כמי שממונים על “הגנת האינטרס הציבורי” – מונח הולנדי טיפוסי (ראו בהמשך).

קורינה הנדריקס (מדע המדינה, אונ’ אמסטרדם)  התמקדה בדיון ההולנדי בנושא “wage restraint” (ריסון שכר?). היא מראה באופן מאלף כיצד ומדוע נדחפים איגודי העובדים ההולנדים לכיוון האג`נדה של הממשלה להקפיא את שכר המועסקים ולא לפתוח אותו למשא ומתן באמצעות השוט של ה”הגנה על האינטרס הציבורי” שעדיין יש לו הד כאן. בהולנד רוב המועסקים במגזר הציבורי מקבלים שכר לפי מדרגות שכר מוסדרות וקבועות. “אנחנו יקרים מדי” מצהירים על עצמם איגודי העובדים והאינטרס הציבורי הוא להוריד את שכרם כדי שהולנד תהיה יותר תחרותית בשוק האירופאי. הפרדוקס העיקרי הוא שהעובדים המאוגדים נתפסים כחמדנים ויקרנים בעוד ששכרם של עובדים בשוק הפרטי מרקיע שחקים ואיש לא חושב על דרכים לרסנו או לתעלו לטובת האינטרס הציבורי. בהולנד בניגוד לאמריקה לא מדברים על הורדת מסים למעבידים כאמצעי עידוד לתחרות בשוק התעסוקה אלא רואים בריסון שכר את המנגנון העיקרי לייצור מקורות תעסוקה חדשים ולצמיחה כלכלית. השמאל הרדיקלי, מציינת קורינה, שהשפעתו מאד מזערית, תוקף את ההנחה הנאו ליברלית שהורדת או ריסון שכר יוצרים מקורות תעסוקה, תחרותיות וצמיחה כלכלית ואת האובססיה ההולנדית לשאלת “המחיר” – כמה המגזר הציבורי עולה לנו. אמנם לממשלה יש התחייבויות קונסטיטוציונאליות לדאוג לצרכים הציבוריים והאתוס הזה עדיין חזק אלא שמי שמתבקשים לשלם את המחיר הם אלה שאמורים לעשות בדיוק את העבודה הזאת.

אירנה ון סטוורן מהחוג לכלכלה באוניברסיטת ניימחן  (בסטיון מרקסיסטי נדיר במפה האקדמית ההולנדית) היא הכלכלנית הפמיניסטית המובילה בהולנד. במאמרה היא ניתחה את הדוקטרינה הנוצרית הכלכלית שממנה מושפעת למשל מפלגת השלטון הנוכחית המורכבת מקואליציה של מפלגות נוצריות-ימניות.  היא מראה כיצד ערכים נוצריים מסורתיים מקבלים טוויסט נאו ליברלי. היא דיברה על המושג “שכר משפחה” שהוא מושג מאד מושרש בכלכלה ההולנדית ועיקרו משכורת אחת למשפחה (שמביא הבעל) שלא תאלץ את האישה לצאת לשוק העבודה כדי שתוכל למלא את תפקידה המסורתי כאם. השוק מתאים ככפפה לדוקטרינה הנוצרית כיוון שהוא נתפס לפחות כניוטרלי או אפילו מייטיב – אבל בתחום המשפחה שולטת הדוקטרינה המקדשת את האמהות כמקור לחינוך וערכים נוצריים. לפילוסופים ההולנדים הנוצרים יש יחס אמביוולנטי למדינה ולשוק. למדינה צריך להיות תפקיד מאד מינימלי בחיי היחידה החשובה ביותר – המשפחה. במקום המדינה יש לחברה האזרחית באמצעות המוסדות הנוצריים הקתולים או הפרוטסטנטיים תפקיד מכריע. עולה מניתוח זה שאחד הסימפטומים הפרדוקסליים של מדינת רווחה נאו ליברלית נוצרית כמו הולנד הוא שהשתתפות נשים בשוק העבודה נמוכה מאד והשתתפות המדינה בתמיכה בנשים עובדות באמצעות גני ילדים וטיפול בילדים מפגרת בהרבה ומתחת לסטנדרט של כל מדינת רווחה אחרת –  מדינת רווחה רק לא לאמהות עובדות.

ולסיום הכלכלנית החשובה אסתר-מרים סנט (גם היא מאוניברסיטת ניימחן)  הציגה את ספרה החדש שהוא מחקר על הקשר שבין כלכלת השוק והאקדמיה – מי משלם לאיזה מדע?.  היא הבחינה בין שלוש פאזות היסטוריות שהיא קוראת להם משטרים. המשטר הקורפורטיבי בתחילת המאה ה- 20 עד מלחמת העולם השניה. המחקר מומן באמצעות חברות פרטיות וכחלק מהאג`נדה הכלכלית של חברות פרטיות גדולות צמחו מוסדות שהדגש בהן היה על מחקר. המשטר של המלחמה הקרה (בעיקר דרך ה- Rand Corporation ) שהוא העידן הקנסייאני – המדינה והצבא לוקחים חלק במימון מוסדות המחקר. המדינה והצבא תומכים באופן ישיר במימון המחקר האקדמי ומעצבים אותו לצרכיהם. ולבסוף המשטר שאנו חיים בו מ- 1989 משטר ההפרטה הגלובלית שבו המדינה מושכת ידה ממימון ההשכלה הגבוהה והמחקר האקדמית ויש מעין חזרה למודל הקורפורטיבי של השוק הפרטי שמממן מחקרים אקדמיים אם כי בתנאים שונים ומתוך מוטיבציות אחרות. אסתר-מרים הצביעה על כך שלעידן החדש יש שורשים היסטוריים וניתחה את הקשר שבין השוק והייצור האקדמי היום. לאלה מאיתנו שמעניין אותם כיצד כלכלת השוק מעצבת את עולמנו האקדמי.

אם משום מה אתם מתקשים להוריד את המאמרים מהאתר אפשר לכתוב לי ישירות

dayaH271@newschool.edu

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.