הפלישה לכלא יריחו - ריבונות, אלימות ואל הנקמות

יעל ברדה

פלישת הצבא לכלא יריחו מהווה ביטוי פיסי להפעלת הכוח העל חוקית של ישראל כלפי הרשות הפלסטינית. סוגיית האסירים היא שסתום הלב של העם הפלסטיני ואחזקת האסירים שפעלו נגד ישראל  (עבור ממשלת ישראל הם מחבלים ואסירים בטחוניים – עבור הפלסטינים הם אסירים פוליטים) היא אולי הסוגיה המורכבת ביותר ביישום ההסכמים עם ישראל על ידי הרשות. התמונה של חיילים ישראלים שיורים על בית הכלא הפלסטיני הוא ביטוי עילאי לקעקוע של סמכות הרשות בכלל ואבו מאזן בפרט.

במדינת השב"כ והחיסולים של מופז, קשה לדבר על חוק. לא על החוק הישראלי האוסר על עונש מוות ובוודאי שלא על החוק הבינלאומי. אפשר לדבר על כוח שמופעל מחוץ לחוק, במרחב העל חוקי של הכוח המוחלט. יש מגוון של הגדרות של ריבונות, אולם הקיצונית ביותר היא זו של קרל שמידט הגרמני, שכתב את "התיאולוגיה הפוליטית" ב 1922. הוא מגדיר שם את הריבון, "כמי שמחליט על קיומו של מצב החירום", state of Exception , למעשה המצב שבו החוק מושהה, ואין הפרדה בין חוק לבין עובדה.

מבחינת החוק הבינלאומי לישראל אין ריבונות על השטחים הכבושים, אלא שליטה בפועל של כוח כובש, מתוך בחירה פוליטית מודעת. לי נדמה, כי הפלישה ליריחו מייצרת ריבונות כפולה מסוג חדש, ריבונות של מצב חריג – state of exception.

אחת מהסמכויות החשובות ביותר של הריבון, לדעתם של רב ההוגים של תורת המשפט, מהובס, דרך בנטהם והארט היא הסמכות להעניש. הסמכות והלגיטימציה לשלילת החירות מבטא את כוחה של החברה כלפי היחיד להחליט מהי עבירה, מהם הערכים שעליהם החברה מבקשת להגן ומהי פגיעה בערך מוגן המצדיק את שלילת החירות, הפעלת הכוח האלימה והקיצונית ביותר במשטר שאיננו מכיל את עונש המוות.

ההסדרים הבטחוניים של הסכמי אוסלו יצרו אמביוולנטיות וטשטוש של "הסמכות להעניש" של הרשות ביחס לעם הפלסטיני. למעשה, כאשר הרשות מחזיקה אסירים בטחוניים שפעלו נגד ישראל, אשר נתפסים על ידי רב הציבור הפלסטיני כאסירים פוליטיים, אין הסכמה חברתית בדבר הערך המוגן שעליו נענשים האסירים. הערך המוגן העומד בבסיס הענישה הזאת, היא כיבוד ההסדרים הבטחוניים עם ישראל.

הפלישה לכלא יריחו מפרה את האיזון העדין הזה ומסכלת את עצם קיומו של הערך המוגן של כיבוד ההסכמות הבטחוניות. כאן ממשלת ישראל מכריזה על ריבונות כפולה, הריבונות על השטח  – פלישה שמטרתה היא תגמול ונקמה והריבונות של הסמכות להעניש.

במקרה הזה גם לא מדובר בפעולה מתוך כורח או צורך של הגנה עצמית. אין טענה שרוצחי רחבעם זאבי מהווים סכנה מיידית וודאית לבטחון. הטענה היא טענה של נקמה. בני איילון הטיב לבטא זו היום כשאמר "הפעולה הזו משיבה את כבודינו (הישראלים). כוחות הצבא פועלים כרגע לא בחסותו של החוק, אלא בחסותו של אל הנקמות.

גיורגיו אגמבן בספרו state of exception   כותב "שהמצב החריג הוא קו הגבול שבו ההגיון והפרקטיקה של המציאות מטשטשים  ומייצרים את המרחב של האלימות הטהורה, נטולת הגיון נורמטיבי.

בכלא יריחו עכשיו נפתח חלל אלוהי, תיאולוגי, שבו לא פועל החוק, אלא אלימות טהורה, חסינה, שאין לנו האזרחים, כל שליטה עליה. דבריו של שר הבטחון הפכו להיות החוק עצמו – force of law.

אולם את מחירו נשלם בגופינו. הגוף הפיסי והגוף הפוליטי- ה – Body Politic.

אני יודעת שמתארגנת הפגנה הערב מול הקרייה של קואלציית הנשים וגופים נוספים הנה הפרטים:

קדימה למלחמה

אולמרט מוביל את האזור קדימה למלחמת דמים

  היום,יום שלישי,19.00

נפגין מול הקריה בתל אביב
במחאה על הפלישה ליריחו.

והאלימות הגוברת  מצדה של ישראל

 בחודשים האחרונים

הצטרפו  אלינו בדרישה מישראל לחדול מפעולות האיבה כנגד העם הפלסטיני,

לחדול מהפרובוקציות שנועדו לקדם את האינטרסים

של מפלגות בבחירות ומסכנות את חיי האזרחים/ות

הפלסטיניות/ים והיהודיות/ים

  

ולמען שיחרורם של כל האסירים/ות  הפוליטיות/ים!

לפרטים נוספים
יאנה 0508575729
יוסי 0525210184

14.3.06

المعركة الانتخابية تجري فوق الجثث

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.