28 למרץ - בוחרים אם לצאת מעבדות לחירות

יצחק (ג`קי) אדרי

ספר שמות, המציג את שעבודם של בני ישראל לפרעה, נותן לנו כמה תובנות רלוונטיות ביותר לימינו אנו, במיוחד לקראת הבחירות ביום ג` הקרוב 28 למרץ 2006.

משה רבנו היה הגואל והמשחרר של עם ישראל מידי פרעה, ובעצם המייסד שלו. בני ישראל שחיו במצרים תחת שלטון פַּרְעֹה היו עבדים שכרעו תחת הנטל של עבודה קשה בבניית מצרים וארמונותיו של פַּרְעֹה.

היום, לקראת חג החירות של העם היהודי המסמל את יציאתו מעבדות לחרות, נשאלת השאלה בשיח הציבורי במדינת ישראל, האם גם היום יש סוג של "עבדות מודרנית" ביחסי העבודה במדינת ישראל?

בספר שמות, פרק ה’, ישנו תיאור המראה את תחילתו של המאבק של העם היהודי ליציאה ממצרים ומחירות לעבדות. ברוח הימים האלו אפשר לזהות שבפרק ה’ התחיל גם המאבק של המנהיג של "העבדים" מֹשֶׁה למען "העבדים היהודים" ויציאתם לחירות ממצרים.

"בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" .

במשפט הזה אנו רואים את מֹשֶׁה לוקח מנהיגות על מאבק חברתי במצוות האלוהים ופונה אל פַּרְעֹה ומבקש לשחרר את העבדים מעבדותם ולשלחם לחופש, פעולה ראשונה של מנהיג עובדים הרוצה להוציא אותם מעבדות לחירות.

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, תַּפְרִיעוּ אֶת-הָעָם מִמַּעֲשָׂיו; לְכוּ, לְסִבְלֹתֵיכֶם".

פַּרְעֹה, בעל הבית במצרים, פונה למנהיג העבדים ומנסה לקעקע את מאבקו של מנהיג העבדים מֹשֶׁה כמאבק שנובע ממצוקה אישית ולמען מטרה אישית, וכך מנסה פַּרְעֹה לסמן את מאבקו של מֹשֶׁה למען העבדים כמאבק אישי ולא מאבק בשם העם היהודי שחיי בעבדות.

"וַיְצַו פַּרְעֹה, בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-הַנֹּגְשִׂים בָּעָם, וְאֶת-שֹׁטְרָיו לֵאמֹר. (ז’) לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם, לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים–כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם: הֵם, יֵלְכוּ, וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם, תֶּבֶן. (ח’) וְאֶת-מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם–לֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ:  כִּי-נִרְפִּים הֵם–עַל-כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר".

בתגובה לבקשת מנהיג ומייצג העבדים מֹשֶׁה, מחליט פַּרְעֹה להחמיר את תנאי עבודתם של "העבדים" במטרה לדכא את המרד, לפגוע במנהיגותו של  מֹשֶׁה  ובפרט להציג בצורה ברורה מי בעל הבית השולט על העבדים. פַּרְעֹה מבין שתודעה של זכויות חברתיות וזכויות של עובדים תערער את משטר הדיכוי שידע להפעיל כנגד העבדים, הוא מכביד את העבודה מתוך ידיעה שככל שיקשה על העובדים, כך לא יהיה להם פנאי לערער על תנאי העבדות וההעסקה שלהם.

"תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל-הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ-בָהּ; וְאַל-יִשְׁעוּ, בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר".

פַּרְעֹה בהחלטתו גם מביא פירוש לדבריו: אם העבדים יעבדו קשה ויצטרכו גם לדאוג לתנאי החיים שלהם מעבר לעבודה הקשה, הם יעסקו בהישרדות קיומית ולא יהיה להם זמן לתמוך במאבקו של מנהיגם מֹשֶׁה ולהתארגן כגוף המורד בעבדותו הקשה וברצונו לצאת לחופש.

"וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם, וְשֹׁטְרָיו, וַיֹּאמְרוּ אֶל-הָעָם, לֵאמֹר:  כֹּה אָמַר פַּרְעֹה, אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן.  יא אַתֶּם, לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן, מֵאֲשֶׁר, תִּמְצָאוּ:  כִּי אֵין נִגְרָע מֵעֲבֹדַתְכֶם, דָּבָר".

לאחר ישיבת "הדירקטוריון" של פַּרְעֹה, ההנהלה מוציאה לפועל את המאבק הנגדי של פַּרְעֹה במנהיגותו של מנהיג העבדים מֹשֶׁה על מנת לשבור ולקעקע את מרד העבדים ולקומם את העבדים נגד מנהיג המרד, מֹשֶׁה.

"וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ, וְתֶבֶן לֹא-יִנָּתֵן לָכֶם; וְתֹכֶן לְבֵנִים, תִּתֵּנו"ּ.

למרות ההרעה הקשה בתנאי העבודה של העבדים הנדרשים כעת גם לדאוג למזונם, פַּרְעֹה מבקש שלא ירדו בפריון העבודה ביצור הלבנים וימשיכו לספק את אותן הכמויות בעבודה.
 
"אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת-רֵיחֵנוּ, בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו, לָתֶת-חֶרֶב בְּיָדָם, לְהָרְגֵנוּ".

היהודים העבדים במצרים אשר חשו כי המעביד פַּרְעֹה מכביד ומקשה עליהם את עבודתם שגם כך הייתה קשה, יוצא נגד מנהיג העבדים מֹשֶׁה בטענה: ראה מה גרמת לנו במאבקך "אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת-רֵיחֵנוּ". דבריהם נאמרים מתוך מצוקה קשה, ולא מתוך ההבנה שכל מאבק לחירות דורש הקרבה חברתית, סולידריות חברתית שתסלול עבורם את היציאה מעבדות לחירות.

למעשה, אנו רואים בספר שמות פרק ה’ את תחילתו של מאבק חברתי קשה של מנהיג היוצא להלחם על זכויותיו של עם החי בתנאי עבדות קשה – לצאת לחירות. לצד זאת, נראים הניסיונות של פרעה כעושק העם היהודי בתנאי עבדות קשים לשבור את הרוח של המאבק, להכפיש את המנהיג שכביכול מונע ע"י אינטרס אישי, להמריד את העבדים נגד המנהיג, להרע את תנאי עבודתם והכול במטרה אחת: להמשיך ולהנציח את תנאי עבדותם של היהודים ולמנוע מהם את הזכות הבסיסית לחיות כעם חופשי, לעבוד בכבוד, להתארגן כגוף יציג של עובדים ולפגוע בבסיס האנושי שלנו לחיות באדמתך מולדתך.

ומה היום?

אנו עדים בשנים האחרונות לניסיון ארוך ומתמשך להרוס את מוסד יחסי עובד-מעסיק, למנוע מעובדים להתאגד ולממש את זכויותיהם כעובדים, לעצור כל ניסיון של עובדים לחזק את מעמדם ולמעשה הגענו לישורת חברתית-ציבורית נוקבת השואלת את השאלה החשובה ביותר ובפרט בערב הבחירות לכנסת ה- 17: האם קיימת היום "עבדות מודרנית" במדינת ישראל?

ראוי שכל אזרח ממעמדו והשקפת עולמו יגיע ב-28 למרץ לקלפי, יממש את זכותו הדמוקרטית להצבעה ויקבע בכוח הצבעתו בקלפי האם פנינו לחיים בצדק חברתי וסולידריות חברתית. האם נהרוג את השחיתות לפני שתהרוג אותנו? האם פנינו לסדר יום חדש לישראל? או לחברה העוצמת עין וממשיכה הלאה, שוויה בספינים תקשורתיים מבית היוצר של פַרְעֹה וקבלני הקולות?

הכותב הוא מועמד לכנסת ה – 17  ברשימת מפלגת תפנית.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.