לא יצא לי לצפות לאחרונה בטלווייזיה הישראלית, חמש דקות הערב הספיקו לי להפסיק להתגעגע אליה. צפיתי בצמד המראיינים התרבותיים לונדון וקרשנבאום בתוך אקוואריום כשהם משוחחים עם חתן פרס ישראל יגאל תומרקין, החתן הודיע שהוא לא הולך להצביע מחר לאף אחד, המראיינים הרימו לו להנחתה מה עם פרץ? הוא לא יצביע לפרץ כי הוא לא מצביע לעילגים. היה קטעים, המראיינים היו מבסוטים. כשאתה מזמין גזען, הומופוב ושונא נשים לאולפן אין סיכוי שתתאכזב. לפני זה גדי טאוב הזהיר את הצופים לא לזלזל בקדימה היא מזכירה את המפלגה שבטלה את העבדות בארצות הברית (אבל הוא יצביע פרץ). העברתי לערוץ הראשון הספקתי לראות את פרצופיהם של ציפי לבני, יולי תמיר וגדעון סער, אבל אז שמעתי את קולו של בן כספית והבנתי שנקלעתי לתשדיר של קדימה, העברתי לספורט, אבל יום שני הוא היום המת של השבוע בספורט.
אחד המגיבים (לוע הארי נדמה לי שמו) תהה מה קרה עם התקציב השנתי בבריטניה. אז בריטניה היא לא החלום הסוציאל דמוקרטי האולטימטיבי, אבל היה מעניין לראות איך אפילו השמרנים לא מעזים לתקוף את התקציב שהגיש שר האוצר של הלייבור גורדון בראון, שעיקרו הגדלת התקציבים לשירותים ציבוריים, גם הם יודעים שבעידן הפוסט תאצ`ריסטי זו תהיה התאבדות פוליטית מצידם לדרוש קיצוץ בתקציבי השירותים הציבוריים.
אז בעוד שכאן ממשלת נתניהו- אולמרט-שיטרית, ערכה בשנתיים האחרונות 16 קיצוצים בתקציב החינוך שגודלם נאמד בכ-3 מיליארד שקלים. אחד הסעיפים המרכזיים בתקציב הבריטי הוא הגדלת תקציב החינוך. שר האוצר בראון מתכנן להגדיל את ההשקעות בחינוך בחמש השנים הקרובות ב 34 מיליארד פאונד, שחלק גדול ממנו יוקדש להכנסת טכנולוגיות חדשות, שיפור התשתית הפיסית וחידוש חומרי ההוראה. מטרת התקצוב הענק הזה היא לצמצם לחלוטין את הפער בין בתי הספר הפרטיים לבין בתי הספר הציבוריים (ההוצאה לתלמיד בבתי ספר פרטיים היא 8,000 פאונד לעומת 5,000 פאונד בבתי הספר הציבוריים). גורדון בראון הצהיר שעמדה לפניו הברירה להפחית את המיסים או להגדיל את תקציב החינוך, הוא אמר שהוא מעדיף להשקיע בחינוך, אבל מה הוא יודע הבור הזה, הוא לא קורא את גיא רולניק ב"הארץ".
אחת המטרות המרכזיות עליהן הכריזו בלייר ובראון עם היבחרם הייתה לחסל את העוני בקרב ילדים עד לשנת 2020, צריך להזכיר שכאשר נבחרה מרגרט תאצ`ר לראשות הממשלה אחד מכל תשעה ילדים בריטיים חי מתחת לקו העוני כאשר היא סיימה את תפקידה אחד מכל שלשה ילדים הפך להיות עני. לפני כשבועיים נמסר שמספר הילדים החיים מתחת לקו העוני קטן ב 970 אלף ילדים.
בעוד שמשפחות חד הוריות בישראל הן אויב הציבור שיש לרודפן, בתקציב הבריטי יש סעיף הקובע כי תחול עלייה של 14 אחוזים בתמיכה במשפחות עם ילדים עניים בשלוש השנים הקרובות. פרייארים הבריטים האלו נותנים לפרזיטים לעבוד עליהם.
התקציב גם כולל העלאת מיסים לרכבים זוללי דלק והפוגעים באיכות הסביבה כגון רכבי 4X4, בעוד שרכבים ידידותיים לסביבה יזכו לפטורים ממס ותכנית עתידית לאפשר לקשישים נסיעה חינם בתחבורה הציבורית. לא הכל ורוד בממלכת בראון, העלייה בשכר המתוכננת לעובדי הסקטור הציבורי תהיה נמוכה מהעלייה במדד יוקר החיים, התקציבים למלחמה בעירק ימשיכו להיות גדולים וייזכו לתוספות וכן הסף שממנו ייגבה מס הירושה יעלה. כדאי לשים לב שהמדיניות החברתית הזו של הדרך השלישית, שהיא לא רדיקלית במיוחד, והמנוגדת לחלק מהעקרונות הניאו ליברלים, הצליחה ליצור צמיחה גבוהה יותר מאשר זו של השלטון השמרני – העלייה בתוצר הלאומי בעת השלטון השמרני הייתה 2 אחוזים בעוד שתחת שלטון הלייבור הצמיחה עלתה ל 2.7 אחוזים, כך גם באשר באשר לנתוני האבטלה, בעוד ששיעור האבטלה עלה ב 2.4 אחוזים בזמן שלטון השמרנים הרי שבשלטון הלייבור שיעור האבטלה ירד ב 3.4%, שוב אבל עובדות אף פעם לא השפיעו על הפנדמנטליסט הניאו ליברלי הישראלי המצוי.
בעקבות מאמרם מחולל הסערה של ג`ון מרשהיימר וסטפן וולט על הלובי הישראלי פורסמו לא מעט תגובות, אחת המפורטות שבהן במגזין שבו פורסם המאמר המקורי – "London Review of Books", במכתב של שני פרופסורים אחרים, ג`פרי הרף, פרופסור להיסטוריה מאוניברסיטת מרילנד ואנדרי מרקוביץ`, פרופסור למדע המדינה מאוניברסיטת מישיגן, הם מנסים להפריך חלק מטענותיהם של מרשהיימר וולט. (הקישור באמצעות אתרו המעניין של Norman Geras).
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
