אמרנו לכם

יהודית קנולר

כל מי שיש לו שכל בראשו יכול היה לומר, כי הפעם הבחירות יוכרעו על ה"טיקט" החברתי. כותבת שורות אלה אכן, עשתה זאת בגיליון ינואר של כתב העת לענייני עבודה נטו+. זה כל כך התבקש שלא ברור מדוע הסוקרים והיועצים האסטרטגיים וגם הפוליטקאים כל כך הופתעו מתוצאות הבחירות. לא רק זאת. אלא  שבאותו מאמר נכתב, ולא בפעם הראשונה, על העוול שנעשה לקשישים שקצבאותיהם קוצצו ב4%- ומשרד האוצר בראשותו של בנימין נתניה לא מצא לראוי, כאשר המצב במשק הוטב, להחזיר להם את הקיצוץ. למי ששכח: קצבאות הזקנה משולמות בזכות ולא בחסד, וכבר מזמן אינן עומדות בייעודן ובשיעורן המקורי להבטיח את מעגל הביטחון הראשון לקיום בעת הזקנה.

הציבור גילה בגרות מפתיעה בכך שהעניק 7 המנדטים לגמלאים, שעברו זו לראשונה את אחוז החסימה. כל זאת מדוע?  כיצד ניתן להסביר שדווקא הצעירים נתנו את קולם לרשימה זו?  לדעתי הדבר נובע מהתפקחות.  בעבר ל-80% מכלל האוכלוסייה היו הסדרי פנסיה, בהיותם עובדים מאורגנים. חלק מה-20% הנותרים היו עצמאים שלא נזקקו לאותם ההסדרים ורק חלק זעום מן העובדים השכירים היו ללא פתרון פנסיוני. בשנים האחרונות היחס התהפך. דווקא הצעירים הם אלה שמודעים לעובדה, כי מקומות העבודה שלהם אינם יציבים, אינם קבועים ולכן הם גם לא יכולים להיות בסיס קבוע להפרשות פנסיוניות. משמע, עתידם אינו מובטח. אבל גם ההווה אינו מובטח כאשר שכר המינימום אינו יכול "לכסות" את שכר הדירה ואת הקיום המינימלי.

מדינה חייבת לאזרחיה ביטחון קיומי בגבולותיה אבל גם בתוך גבולותיה. בגבולות מדינת ישראל אינה מבטיחה את מירב הביטחון ואנחנו אף חיים בחוסר וודאות מוחלט באשר לגבולות הקבע העתידיים.

בתוך גבולות המדינה: הפקרת העניים, האדישות העצומה שבה התייחס משרד האוצר למשפחות חד-הוריות, לנכים ולזקנים, הפגיעה במעמד הביניים היו בגדר שערורייה. מנגד צמחה שכבה דקה של בעלי הון, שהתעשרו על חשבון הציבור, בעת תהליכי ההפרטה. חלקם של המתעשרים החדשים "גזרו קופונים" בעת רכישת נכסי המדינה בפרוטות כאוליגרכים הרוסיים. חלקם התעשרו בחסות החוק – כמו בעלים של  חברות כוח האדם, וחלקם מתוך סחרור השכר המשתלם בחברות ציבוריות, שלא היה כדוגמתו וייצר פערים בשכר בדומה למקובל בעולם השלישי. כל אלה לא הובילו את ההמונים לרחובות, כפי שהיה מתבקש. האזרחים ישבו בשקט מיואשים וחיכו ליום שבו יוכלו לבוא חשבון. במצב זה הם נמצאו ביום הבחירות. חלקם  אדישים, שסברו כי אין יכולת להלחם בשחיתות הציבורית, ויתרו על ההצבעה. האחרים הצביעו הצבעת מחאה.

הצבעות המחאה יצרו גם בעבר הפתעות כמו צומת ושינוי ועתה יצרו את סיעת הגמלאים. בגלל הארכת תוחלת החיים הגמלאים הפכו, מספרית לכוח משפיע, שעד כה התעלמו ממנו והתעמרו בו, נראה כי עתה משעלו על הבמה הם ישכילו לנצל את הכוח הפוטנציאלי שלהם והם יהיו כאן כדי להשאר.

בעבר נהגו לומר, כי אי אפשר להניף ביחד שני דגלים: הדגל הביטחוני ואת הדגל החברתי. קיבלנו את האמירה הזו כאילו הייתה אקסיומה שאין לערער עליה. עמיר פרץ סבר אחרת. בזכות עיקשותו ויכולת ההתמדה שלו הצליח פרץ לשכנע את הציבור כי לצד מהלכים מדיניים אפשר להנהיג תכנית כלכלית סוציאל דמוקרטית. הציבור נתן לאולמרט את המנדט לבצע את התכניות המדיניות אבל נטל ממנו את הכוח להמשיך את המדיניות הכלכלית-חברתית של קודמו. מכל מקום נראה כי את הדגל החברתי אי אפשר יהיה  יותר להוריד לחצי התורן.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.