תעשיית "הלובי הישראלי" משגשגת, נציג הלובי בישראל, לביית את הגלובליזציה ומוסר ופוליטיקה

יוסי דהאן

המאמר אודות "הלובי הישראלי" של הפרופסורים מהארורד ושיקגו, סטיבן וולט וג`ון מרשהיימר, יצר תעשייה משגשגת של מאמרי תגובה, הנה עוד שני מאמרי תגובה, אחד משמאל של נועם חומסקי והאחר מהמרכז השמרני, מרטין פרץ – עורך כתב העת "ניו ריפבליק". חומסקי ב "ZNet" משבח את שני הכותבים וכותב שהם ראויים לשבח בשל אומץ הלב האינטלקטואלי, אולם סבור שהתזה שהם מעלים אינה משכנעת.  בקיצור ובמידה מסוימת של פשטנות ניתן לסכם את הטיעון של חומסקי כך.

חומסקי סבור שעל מדיניות החוץ של ארצות הברית משפיעים שני גורמים מרכזיים א. אינטרסים כלכליים אסטרטגיים של גורמים אמריקאיים הבאים לידי בטוי בקשר שבין התאגידים הכלכליים למדינה.  ב. הלובי הישראלי.  הטענה של מרשהיימר וולט היא שהאינטרסים של הלובי הישראלי הם האינטרסים המכריעים הקובעים את מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון ואלה הביאו לכשלונה של מדיניות זו. חומסקי טוען שוולט ומרשהיימר נכשלים בהבחנה בין שני גורמים אלו.

חומסקי טוען שמבחינת נקודת מבט של התאגידים והממשל האמריקאי מדיניות זו לא נכשלה, לתאגידי הנפט מדיניות זו יצרה רווחי ענק, כמו כן ישראל ביצעה שירותים חיוניים עבור מימוש האינטרסים האמריקאיים התאגידיים הללו. בין היתר, חיסולה של האופציה הלאומית הנאצריסטית במלחמת 1967, ישראל סייעה לממשל ריגן להעביר נשק למורדים בניקרגואה, ושמרה על האינטרסים האמריקאיים בקיום יחסים עם משטר האפרטהייד הדורם אפריקאי.

כמו כן וולט ומרשהיימר טועים כאשר הם קובעים שישראל פועלת באופן עצמאי מידי הפוגע באינטרסים האמריקאיים. בניגוד לקביעה זו, חומסקי מצביע על כך שגם במקרה של עסקת הנשק עם סין וכן גם בפלישה ללבנון, הממשל האמריקאי גרם לישראל לנהוג על פי תכתיביו. חומסקי כותב כי התזה של וולט ומרשהיימר קוסמת לרבים כיוון שהיא מציירת את הממשל האמריקאי כאידיאליסט ואציל, ממשל הנתון למניפולציה של הלובי הישראלי רב העוצמה. ב "Democracy Now" יש ריאיון עם חומסקי על סוגייה זו וסוגיות אחרות. (תודה לדן אפשטיין מרשימת "אלף" על הקישורים).

מרטין פרץ מסכים עם טענתו המרכזית של חומסקי,  הוא מציין שבמסמך בן 35,000 מילים שכתבו וולט ומרשהיימר המילה "נפט" מופיעה רק שבע פעמים, מה שמצביע על כך שהמחברים מתעלמים מחשיבותם של נפט ואינטרסים כלכליים אחרים על מדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון. פרץ כמו חומסקי מצביע על טעמים עצמאיים למדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון שאינם קשורים לאינטרסים של הלובי הישראלי. פרץ גם מאשים את המחברים בשימוש מקורות מפוקפקים לאישוש טענתם, מעניין שלצורך אישוש טענתו הוא מציג את דבריו של פואד עג`מי, פרופסור מאוניברסיטת ג`ון הופקינס, שגם הוא יכול להיכלל ברשימת האקדמאיים האמריקאיים הפועלים בשירות הלובי הישראלי. פרץ טוען שוולט ומרשהיימר נשענים על ציטוטים של "מומחים" כביכול שיכולים לשמש לכל היותר מרואיינים ב CNN.

אפרופו הלובי הישראלי, בין היתר מוזכר במאמרם של וולט ומרשהיימר הארגון "Campus Watch", ארגון המתעד ומעודד סטודנטים לדווח על מרצים החשודים בהתבטאויות אנטי ישראליות, לארגון המקרטיסטי הזה יש נציג פעיל מאד בישראל, המדווח מהפרובינציה על אקדמאיים מסוכנים. סטיבן פלאוט מאוניברסיטת חיפה, אידיאולוג שקשה למצוא מימינו מישהו קיצוני יותר גם בענייני חברה וכלכלה, מדווח הפעם למרכז הבקרה של משטרת המחשבות בוושינגטון על אוייב מסוכן נוסף – יהודה שנהב.

Joseph E. Stiglitz, Thea Lee, Will Hutton, James K. Galbraith, Jeff Faux, Joel Rogers, Marcellus Andrews & Jane D`Arista

דנים בגיליון החדש של השבועון "The Nation" כיצד לביית את הגלובליזציה. כיצד ליצור אמנה חברתית כלכלית לחברה גלובלית סולידרית ושוויונית יותר. כיצד להתמודד עם האינטרסים של ההון, להגן על זכויות עובדים, לבצר רשת ביטחון סוציאלית וליצור עולם גלובלי עם "פנים אנושיות", ג`וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, מציע ללמוד מהמודל הסקנדינבי, מדינות שהצליחו להשתלב בכלכלה הגלובלית ולשמור על מידה רבה של שוויון והבטחת זכויות חברתיות. דיון ארוך, מורכב ומעניין שלא תמצאו אצל תומס פרידמן ולהקת מעריציו וחסידיו השוטים בתקשורת הישראלית.

כיצד ליצור עולם גלובלי מוסרי יותר, זו השאלה שגם נשאל הפילוסוף פיטר זינגר, זינגר מפרט מה אנשים עשירים חייבים כחובה מוסרית לאנשים עניים. וראיון עם מייקל סנדל, פילוסוף פוליטי בעל תפיסה קהילתנית, על חשיבותם של קהילה ואידיאלים מוסריים בפוליטיקה וכיצד הם יכולים לסייע למפלגה הדמוקרטית האמריקאית.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.