על דלדולה של הדמוקרטיה ופסולי משרה

יוסי דהאן

המושג "דמוקרטיה ישראלית" הופך עם השנים למושג יותר ויותר ריק. ולא מדובר רק על הכיבוש, שמזה כארבעים שנה אנחנו הדמוקרטים מתעללים בחייהם של מיליוני פלסטינים ושוללים את זכויותיהם הבסיסיות, אלא גם לדמוקרטיה הישראלית הפנימית, זו שאנחנו נוהגים להתהדר בה כ"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". קשה שלא להתפקע מצחוק כאשר שומעים את לוחם החירות הגדול אנטולי שרנסקי, בעיקר בביקוריו הממלכתיים בארצות הברית, מצהיר שישראל לא יכולה לכרות הסכם שלום עם ישויות בלתי דמוקרטיות.

וכך באותה דמוקרטיה בבחירות האחרונות, מפלגה שהיא הכלאה בין גזענות מוסווית לפשיזם לייט היא המנצחת הגדולה של הבחירות.

ובאותה דמוקרטיה בשיח הציבורי שעוסק בהרכבת ממשלות וקואליציות, בכל חישוב של פרשנינו, קולותיהם של קרוב לעשרים אחוזים מן האוכלוסייה נחשבים לקולות מצורעים שכל קואליציה שתשען עליהם תאבד מיד את הלגיטימציה השלטונית שלה. הן בעיני העם והן בעיני התקשורת. (עוז שלח באתר "קדמה" במדורו המצוין "צטטת" מציג את הפרשנות הטבעית של ירון דקל כדוגמה לפרשנות מסוג זה). הקונצנזוס היהודי שהולך ומתחזק עם השנים הוא ש"דמוקרטיה ישראלית" היא דמוקרטיה ללא טיבי.

אולם בימים אלה מעניין לצפות בתהליך הדה לגיטימציה של תוצאות הבחירות האחרונות. היבט אחד כזה של דה לגיטימציה בא לידי ביטויי בפרשנות תוצאות הבחירות. פרשנות אחת כזו, שאותה מובילים גיא רולניק ומקהלתו הניאו ליברלית ב"דה מארקר", קובעת נחרצות שהצבעת הבוחרים בבחירות האחרונות לא ביטאה שום העדפה של מדיניות חברתית וכלכלית. התרסקות הליכוד ונתניהו בראשו לא נבעה מתוצאות מדיניותו הכלכלית, אלא מאישיותו והתנהגותו הבלתי רציונאלית, אילו שרון לא היה פורש ומקים את "קדימה" נתניהו היה משרת היום כראש ממשלה. מטרת התיאוריה המופרכת הזו, הסותרת כל ניתוח פשוט והגיוני של תוצאות ההצבעה, נועדה ליצור דה לגיטימציה לכל שינוי במדיניות החברתית והכלכלית. פרשנות אחרת, קצת פחות מופרכת אבל מוטעית, טוענת כי גם בבחירות הללו נושאי הבחירות המרכזיים היו מדיניים-בטחוניים ולא חברתיים, מכאן נובע שאין לגיטימציה לשינוי המדיניות החברתית והכלכלית.

לצד הפרשנויות המופרכות, משוטטים המאיימים. איציק כבר כתב כאן אתמול על פקידי האוצר החוששים לאבד את שליטתם הבלעדית, והבלתי דמוקרטית חשוב לציין, על המדיניות הכלכלית. חשש זה גרם להם לצאת במסע הפחדות ונבואות זעם על ההתמוטטות, השבר הגדול וביטול ההישגים, שעלולים ליפול עלינו אם חס וחלילה נעלה את שכר המינימום או לא נמשיך לקצץ בתקציב החינוך. הרעיון שחלק גדול מהבוחרים הביע את דעתו באופן ברור בעד ביטול הישגיהם לא עולה על דעתם. הישגי מדיניותם הכוללים, בין היתר, גידול במספר העניים, מאות אלפי מובטלים, אי שוויון גדל והולך, שירותים ציבוריים מדורדרים ורשת ביטחון סוציאלי מחוררת.

לצידם של פקידי האוצר ניצבים בעלי ההון – "האלפרונים" של הקפיטליזם הישראלי, אלה מאיימים שכל שינוי במדיניות החברתית כלכלית יגרום ל"שוק" (הישות הבדיונית מעוררת החלחלה, שאינה אלא שם קוד לקבוצת האינטרסים שלהם) להעניש אותנו. חלק מהם מאיימים לקחת את הכסף וללכת למקום אחר.

לפני מספר ימים יצא לי לשמוע, במסיבת העיתונאים שבה הציג את רווחי הענק השנתיים של בנק הפועלים, את שלמה נחמה יושב ראש בנק הפועלים מאיים בשם כוחות השוק. לא ברור לי לאן הוא מאיים ללכת, באיזה מקום אחר בעולם הוא ימצא קופה רושמת שבה הוא יכול לרשום לעצמו כל הכנסה שעולה בדמיונו ולזכות בה, לזכות בעושר חולני המבוסס על גזל שמקורו בתשלומי ריבית על אוברדרפט של אזרחים עשוקים שחלק גדול מהם בחרו להצביע למען סיום השוד. הדה לגיטימציה הדמוקרטית באה לידי ביטוי גם ביצירת רשימת "פסולי משרה"  – מועמדים למשרת שר האוצר שהאוליגרכיה הכלכלית ובני בריתה בתקשורת הישראלית סבורים שיש למנוע מהם בכל מחיר מלהתקרב ללשכת השר, "יושב ראש ועד סבלים" ואחרים, אז מה אם הבוחרים חושבים אחרת.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.