האדישות שהורגת אותנו

יוסף אלגזי

          לעתים אנחנו מתלוננים שאמצעי התקשורת אינם מביאים לידיעתנו  כל מה שקורה אצלנו, לנו ולסביבה שלנו. אבל למען האמת, עלינו גם להודות שגם כאשר אמצעי התיקשורת  מגלים לנו – כלומר אנחנו הרוב המכריע והגדול והמכריע של הציבור – הן  אינן מוציאות אותנו מאדישותנו ואינן גורמות לנו להגיב בהתאם.

לאחרונה, למשל, שמענו שוב על מיליון וחצי בני אדם עניים ועל רבבות אנשים רעבים; ומנגד גם שמענו על כמה עשרות בני-מזל המרוויחים או משתכרים מיליוני שקלים לחודש. חוץ מלקטר פה ושם (כמו שאני עושה עכשיו) – מה היתה התגובה שלנו? NADA.

בשבועות האחרונים, צה"ל כותש בתותחיו הכבדים, מהיבשה, מהים ומהאוויר, שכונות מגורים בעזה בהן נהרגים  ונפצעים אזרחים חפים מפשע, לרבות ילדים קטנים – מה היתה עד עכשיו תגובת-הנגד שלנו בישראל?NADA.

רגע, ובכל זאת היתה כן תגובה אחת שמן הראוי לשים לב אליה. שלושה ארגוני זכויות אדם ישראלים (רופאים לזכויות אדם, בצלם והאגודה לזכויות האזרח) ושני ארגונים פלסטיניים (מרכז אל-מיזאן לזכויות האדם ומרכז עזה לבריאות הנפש) פנו ביום ג` (11.4) לשר הבטחון ולרמטכ"ל "בדרישה כי יבטלו את ההחלטה לצמצם את `טווח הביטחון` להפגזות ארטילריות על רצועת עזה, בשל הסיכון לחיי האוכלוסייה האזרחית, ומחירה בחיי אדם". לדעת ארגונים אלה, "הירי הארטילרי המסיבי פוגע באורח בלתי-מידתי באוכלוסיה האזרחית. (…)  העובדה, כי ישראל מתמודדת עם ירי בלתי חוקי של טילי קסאם על אוכלוסיתה האזרחית אינה מהווה היתר לתגובה רחבה ובלתי מידתית, אשר מובילה במודע לפגיעה בחיי אזרחים".

השאלה המתבקשת לדעתי היא: מדוע ארגונים אלה לא דרשו להפסיק לאלתר את ההפגזות הארטילריות, אלא הם הסתפקו בקריאה לבטל את צמצום `טווח הבטחון`?

מודאג מהידרדרות המצב ההומניטרי בשטחים הכבושים כתוצאה מהצעדים שנוקטת ישראל, ובעיקר בשל המצור שמטיל צה"ל על רצועת עזה, ארגון הצלב האדום הבינלאומי שיגר לאזור את ראש מחלקת המבצעים שלו, פייר קרהנבול. בעקבות תחקיר שערך בשטח, הארגון הבינלאומי פירסם ממקום מושבו בז`נבה, הודעה, בה הוא הדגיש, "על-פי המשפט ההומנטרי הבינלאומי, נתונה הבטחת הספקת הצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה האזרחית בשטחים הכבושים, לאחריותה של מדינת ישראל. צרכים בסיסיים אלה כוללים מוצרי מזון, אספקה רפואית, אמצעי מחסה ומצרכים חיוניים".

הצלב האדום הבינלאומי "הזהיר מפני אפשרות של משבר הומניטרי וביטחוני בשטחים הפלסטיניים, במידה שהרשות הפלסטינית שנבחרה לאחרונה, לא תוכל לספק לאוכלוסיה שירותים בסיסיים ולהבטיח חוק וסדר. מצב זה עלול להיגרם בעיקר בעקבות ההחלטה למנוע העברת כספים וסיוע לרשות הפלסטינית".

המדינות והגורמים שהחליטו למנוע העברת כספים וסיוע לרשות הפלסטינית התעלמו עד כה מאזהרה זו. אמצעי התיקשורת בישראל הגדילו לעשות, הם פשוט לא פירסמו את האזהרה.

                                               

*

ומעניין לעניין הקשור אף הוא לחיים ולביטחון של כולנו. ב"ידיעות אחרונות" (7.4) התפרסמה ידיעה שכותרתה היתה: "ישראל דורשת: מאבק עולמי נגד טילי כתף". מן הידיעה ניתן היה ללמוד שלאחרונה התקיים בישראל כנס בינלאומי שעסק באיום טילי כתף על התעופה האזרחית. בכנס השתתפו 70 מומחים מ-25 מדינות, כולל ישראל, ארה"ב, בריטניה, צרפת, רוסיה, סין, אוקראינה (כולן נימנות על מועדון יצואניות הנשק הגדולות בתבל), ברזיל, ארגנטינה, ניגריה, הודו ועוד.

המומחים, כך נמסר, הביעו את דאגתם על כך ש"ארגוני הטרור העולמיים מגבירים את המאמץ להצטייד בטילי כתף, מתוך כוונה לפגוע בתעופה אזרחית וצבאית". עוד נמסר ש"המומחים דנו בדרכים לשפר אמצעים שונים כגון: פיקוח על יצוא טילים, נהול מלאים, איסוף עודפים, הגנה על שדות תעופה, מיגון מטוסים ושקיפות".

לשווא חיפשתי בידיעה, כי המומחים קראו למדינותיהם לא לייצר טילים אלה, כי  אז, מובן מאליו, לא יהיו מי שימכרו אותם, לא יהיו מי שיקנו אותם, ולא יהיו מי שיסכנו את התעופה.

הידיעה הזכירה עובדה חשובה נוספת: המדינות שמומחים שלהן השתתפו בכנס, לרבות מדינת ישראל, אינן חתומות על האמנה הבינלאומית שאושרה לפני שנים אחדות והאוסרת להשתמש, לייצר ולסחור במוקשים נגד בני אדם Anti personal mines, כשהכוונה בעיקר למוקשי-נעל. עד היום למשל, שטחים נרחבים בגולן וליד שפך הירדן זרועים מוקשים שזרעה ישראל ואשר ממשיכים, גם היום, להפיל  קורבנות רבים, גם בני אדם וגם בהמות המפרנסות את בעליהן. תושבי מג`דל שמס יספרו לכם על כך.

בעקבות אישור האמנה הבינלאומית נגד השימוש במוקשים, ארגונים הומנטריים בעולם תובעים לאסור ייצור, אחסנה, שימוש וסחר בפצצות  מיצרר שהן לאין שיעור יותר מסוכנות ממוקשים. בחודש פברואר האחרון, בעקבות החלטה של בית הנבחרים שלה, בלגיה היתה המדינה הראשונה בעולם שקיבלה החלטה האוסרת עליה לייצר, להשתמש, לאחסן ולסחור בפצצות מיצרר.

פצצות המיצרר הורגות מדי שנה אלפי אזרחים. סוגים מסוימים של פצצות מיצרר, המצויידות באמצעי השהייה, הורגים ופוצעים קשה אנשים זמן רב אחרי נפילתם, לעתים הרבה זמן אחרי סיום הסכסוך המזויין. פצצות אלו מיוצרות ב-34 מדינות. ארצות-הברית היא היצרן הגדול בתבל של פצצות מיצרר. אלו קטלו את חייהם של אלפי בני אדם, בין השאר, בעיראק, בקוסובו ובמיפרץ. מפירסומים רבים בעולם שהועתקו גם בתיקשורת הישראלית, גם צה"ל השתמש במלחמותיו בפצצות מיצרר.

מדינת ישראל תעשה שירות מצויין לאזרחיה אם וכאשר היא תצטרף למדינות האוסרות ייצור, שימוש וסחר במוקשים ובפצצות מיצרר.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.