קצת על ספר שאני קורא, למה צדק חברתי

איציק ספורטא

מלבד עיסוקי החג הרגילים רוב הזמן הפנוי שלי בימים האחרונים הוקדש לספר (שיוסי אזכר בעבר) Why Social Justice Matters שנכתב על ידי Brian Barry. הכותב מתעקש לברר בקפדנות את משמעותו של צדק חברתי, בלי להניח למנטרות המקובלות בשיח הציבורי להסיט אותו מכך. לדוגמה, בחירה זה טוב? למה? עבור מי? מתברר שבחירה אינה אלא דרך אחת לתגמל את המעמדות שלהן המשאבים וההזדמנויות לנצל אותן. מי שאין בידו המשאבים הללו נידון להסתפק בשירותים ציבוריים גרועים מאלו שהיו אי פעם. אבל זה לא כל הסיפור, לאחר שבחירה הפכה לדרך בה מבוצעים דברים, לא רק שהמדינה השילה מעצמה את הצורך לשפר את המערכות הקורסות אלא שהיא יכולה כעת להאשים בחוסר ההצלחה את היחידים. כך צומחת לנגד עיננו הגישה של אחריות אישית שהיא הקובעת את סיכויי ההצלחה של יחידים. אם כן כל יחיד אחראי למעשיו ואין שום נגיעה למבנה המוסדות החברתיים. אלא שהמוסדות החברתיים יודעים יפה מאוד לתגמל את העשירים והמעמד הבינוני המבוסס. המחבר מוצא שהדיון באחריות אישית רב יותר בתקופות בהן אי השוויון גדול, כך היה בסוף המאה התשע עשרה וכך גם בסוף המאה העשרים. אי שוויון גדול מעורר כנראה גם אי נחת אצל הנהנים ממנו ואז הם צריכים להמציא מחדש טיעונים שיצדיקו אותו ומה קל יותר מלהאשים את הקורבן.  

עיקר הטיעונים בספר נועדו לשכנע שלא רק עוני, ולטעמו עוני הוא תמיד יחסי, הוא הנושא המרכזי, אלא גם אי השוויון עצמו הוא בעל השלכות אדירות על החברה והיחידים בה. מתוחלת חיים נמוכה יותר, למשל הוא טוען שאילו העשירים לא היו נהנים כלל משירותי בריאות, והעניים היו נהנים משירותי בריות הטובים ביותר בעולם, עדיין ימצא שהעשירים חיים בממוצע שנתיים יותר מן העניים, כך שלא מדובר רק על שירותי בריאות, אלא על בריאות ממש. אחת הדוגמאות הבולטות בנושא אי השוויון היא עלייה בכמות הפשיעה. בבריטניה האלימות במשפחה עלתה פי 2.5 בעשרים השנה שבהן מדיניותה המוצלחת של  תאצ`ר הפכה את אי השוויון בבריטניה לאחד הגבוהים בעולם. למה אני מביא את הדבר הזה? בגלל הרצח הנורא באור יהודה שבו הגבר רצח את אשתו והתאבד. נוכל לדבר מהיום עד מחר על בעיות אישיות, אבל לא נוכל שלא להגיע למצבם הגרוע של המשפחות האתיופיות בישראל. ובכלל למצב החברתי בישראל. הנה עוד אחת מההשלכות של אי שוויון.

בכלל כאשר מדובר, למשל, על שוויון הזדמנויות בחינוך, דן הכותב במצבם של ילדים לפני שהם מגיעים למערכת החינוך, הוא מרחיק עד כדי מצבה של האם בעת ההיריון. הילדים או הילדות מושפעים ממצבן של אימהות מבחינת תזונה, והסביבה בה הן חיות. ידוע שעניים חשופים יותר לחומרים מסוכנים לסביבה. בארה"ב ידוע שהזיהום הסביבתי מועבר למקומות שבהם חיים אנשים עניים יותר. כך יש לדאוג למזון וסביבה נקייה כדי בכלל לדבר על שוויון הזדמנויות בחינוך. מתי שמעתם טיעון כזה?

דרך אגב, הספר רצוף בביקורת על המדינות של בלייר שאצלנו נחשב למודל לסוציאל דמוקרטיה לפחות אצל חלק מנבחרי מפלגת העבודה.   

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.