המלחמה בבשר

יוסי דהאן

המלחמה בבשר, שלא כמו המלחמה בסמים או המלחמה בפשע שלא לדבר על המלחמה בטרור, נוחלת הצלחה חלקית. ההצלחה הזו היא במידה רבה אודות לשני אנשים Morgan Spurlock  ו Eric Schlosser, הראשון הוא במאי הסרט הדוקמנטרי המצליח Super Size Me (לאכול בגדול) והשני הוא מחבר רב המכר "Fast Food Nation" (עד עתה נמכרו מליון וארבע מאות אלף עותקים). הסרט של ספרלוק הוא תיעוד  ההרס הגופני שנגרם לבמאי שניזון במשך חודש ימים רק ממוצרי מקדונלדס. הספר של שלוסר מתאר את הנזקים של תעשיית הבשר: מגיפה של השמנת יתר, תנאי עבודה מסוכנים בבתי מטבחיים (אחד הקטעים בספר מספר על דואן מולין, עובד בבית אריזה לבשר ששתי ידיו נקטעו במהלך העבודה ומעבידיו "שכנעו" אותו לחתום על כתב ויתור שבו הוא מתחייב לו לתבוע את החברה, הוא חותם על המסמך כאשר הוא משתמש בפיו על מנת לאחוז את העט) וניצול של ילדים כצרכנים וכעובדים ההופכים המבורגרים בסניפי מקדונלד וברגר קינג.

בקרוב עומד לצאת סרט המבוסס על הספר ובימים אלה יוצא לאור ספר חדש של שלוסר Chew on This, ספר לקוראים צעירים. בבריטניה ירדו המכירות של מקדונלדס והצריכה של מוצרים טריים ואורגניים נמצאת במגמת עלייה (מי אמר שהתודעה (ספרים וסרטים) לא משפיעה לעיתים על ההוויה).

השבוע חשף העיתון "וול סטריט זו`רנל"  מסמך פנימי של מקדונלדס המשרטט מתקפת יחסי ציבור, המסמך מפרט הצעות "לדה לגיטימציה לסרט ולספר ולשלוסר". גם קבוצות לובי ומוסדות מחקר הממונים על ידי תעשיית המזון יוצאים נגד "הפטרנליזם והקומוניזם" של שלוסר היוצא נגד השוק החופשי ובחירתם החופשית של הצרכנים. שלוסר טוען שהשליטה של חברות ומקדונלד ובורגר קינג בשוק היא מוחלטת והשוק החופשי הזה דומה יותר לשוק צריכה סובייטי.

שלוסר סבור שיש לאסור מכירה והספקה של ג`אנק פוד בבתי ספר וכמו כן לאסור פרסום של מוצרים אלה לילדים. המרכזים האמריקאיים לבקרת מחלות העריכו לאחרונה שאחד מכל שלשה ילדים שנולד בשנת 2000 יחלה בסכרת. חשוב לציין את ההיבט המעמדי, בארצות הברית מכירות מקדונלדס עלו בעיקר באמצעות "תפריט הדולר", פריטים שעולים דולר, הצריכה של מוצרים אלה בקרב משפחות עניות, לעיתים חסרות מודעות, עלתה מאד.

הכותרת הראשית היום בעיתון זועקת ששיעור השמנת יתר בקרב ילדים בבריטניה הוכפל בעשור האחרון. הסיכוי של ילדים הסובלים מהשמנת יתר למות לפני גיל 50 כפול מילדים בעלי משקל רגיל. הניסיון של קבוצות צרכנים להגביל שידור פרסומות המקדמות צריכה של ג`אנק פוד רק לאחר השעה עשר בלילה נכשל. הלחץ של חברות הטלוויזיה וחברות המזון הגדולות הצליח למנוע זאת. בכך הרגולטור הבריטי לא שונה מהרגולטור הישראלי.

באותו עניין במוסף הספרות של ה"ניו יורק טיימס" סקירה על ספר חדש של Michael Pollan  "The Omnivore`s Dillema", פולן עוקב אחר ההיסטוריה של ארבע ארוחות, החל ממקור מרכיביהן בקרקע ועד להגשתם לשולחן:  ארוחה של מקדונלד`ס, ארוחה שנקנתה באחת מרשתות הסופרמרקט, ארוחה ממשק אורגני וארוחה ממרכיבים שהוא צד בעצמו. המסקנות שלו דומות מאד למסקנות של ספלוק ושלוסר. בין היתר הוא מתאר את הלובי רב העוצמה של התאגידים החקלאיים האמריקאיים ואת ההצלחה שלהם לדאוג לסבסוד

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.