משיח עכשיו - גירסת "הארץ"

יוסי דהאן

אחד מהמאפיינים של הדיון הכלכלי התקשורתי הישראלי, שהפלורליזם שלו משתווה לזה השורר בדיוני מועצת גדולי התורה, זה מערכת יחסי הציבור שמפעילים אנשי תקשורת לטובת אילי הון, (עדיף מחו"ל) מנהלי תאגידים ומומחים וקוסמים כלכליים למיניהם. בדרך כלל, דמותו של האיש (הקטגוריה הזו משוללת נשים) משורטטת על פי תווי הסטריאוטיפ של הגאון, שכישורי המומחיות הייחודיים, הידע, הניסיון, ההצלחה הכלכלית, התחזיות וחזונו הכלכלי אמורים להפוך אותו לבן אלים ולמושא הערצה בעיני הקוראים.

תת-קטגוריה בז`אנר החנפני הזה היא מומחה העל – הגאון הכלכלי. ב"ידיעות אחרונות", (מקום משכנו של אחד מאבות הז`אנר העיתונאי הזה – סבר פלוצקר), עולים לרגל כבר שנים לשמוע את מוצא פיו של הדוקטור יעקב שייניין, האורקול הכלכלי שיכול לחזות בראיון של דקה וחצי את רמת האינפלציה לשנה הבאה, מחיר חבית נפט בשנת 2050 וכבונוס להעניק צרור עצות למדיניות כלכלית לעשור הבא. בדרך כלל, לאחר הפרסום בעיתון של המדינה, עורכי תכניות הרדיו והטלוויזיה הבורים והעצלים ממהרים להתקשר למומחה שיסכים להופיע ב"ערב חדש" או "חמש עם", בתנאי שיתחייב בפניהם שהוא לא יתראייין בתכנית אחרת. אגב לא מזיק בחשיפה התקשורתית הזו להזכיר שם החברה שבבעלותו של מר שיינין.

ב"דה מארקר" החליטו להריץ סוס אחר, משיח כלכלי אלטרנטיבי – הכלכלן דר` דן בן דוד, למשימה הזו נרתמו שני העורכים הכלכליים הבכירים של העיתון. העורכת מירב ארלוזורוב מעניקה לבן דוד מעת לעת סדינים שלמים שעליהם הוא פורש את משנתו בפני המעריצה הנדהמת, שחלקים מהם זוכים להופיע לאחר מכן כציטוטים במאמריה. ואתמול הגדיל לעשות עורך העל, גיא רולניק, שיצא בקריאה נואשת "דרוש דן בן דוד", משהו בנוסח "משיח עכשיו". במאמר נוטף תשבחות שרק נאומי הספד משתווים לו, מקונן רולניק על הצפוי לנו מהממשלה הבאה, פוליטיקאים קטנים עם המחוייבויות הקטנוניות והאינטרסנטיות שלהם, לעומת העתיד הזוהר הצפוי לנו מגיוסו של המושיע – "פרופסור דן בן דוד מהכלכלנים המקוריים בישראל.. שבניגוד לרוב הכלכלנים המצליחים בישראל, בן דוד לא בחר לעצמו בשנים האחרונות תחומי מחקר עתירי יוקרה עם פוטנציאל השתכרות שמן בסקטור העסקי או במוסדות בינלאומיים". מקוריותו ותרומתו של בן דוד, כותב החסיד רולניק, באים לידי ביטוי בכך  "שבימי המיתון והמשבר, כשפוליטיקאים וכלכלנים רבים עמדו אובדי עצות מול התרסקות הכלכלה, נהפכו המצגות והניתוחים של בן דוד למצע לדיונים וניתוחים רבים שניסו להבין היכן טעו ממשלות ישראל בשלושת העשורים האחרונים וכיצד ניתן לבלום את גרף העוני העולה במהירות". יש בדבריו אלה של העורך חשיפה מסעירה, התשובה הנכונה לשאלה: מי עצר את הדרדרות כלכלת ישראל לתהום? איננה ביבי נתניהו , אמור מעתה ביבי נתניהו ומצגותיו של דן בן דוד.

כמה פרטים בכל זאת אבדו בנאום הבר מצווה הזה של העורך הכלכלי. משום מה החמיץ העורך כמה פרטים בקריירה הפוליטית הקצרה והעשירה מאד של בן דוד. רולניק כותב " בן דוד החליט לנטוש את הבועה החמימה של האקדמיה וקפץ למים הפוליטיים; הוא הצטרף למפלגת העבודה, אך התאכזב מעמיר פרץ וקפץ על ההזדמנות של קדימה כאשר נולדה". רולניק שכח משום מה תחנה נוספת בדילוגיו של המשיח. דן בן דוד החל את הקריירה הפוליטית שלו במפלגת "תפנית" של עוזי דיין כשלא קיבל את מבוקשו, דילג למפלגת העבודה וכשראה שגם שם סיכוייו להיכנס לכנסת נמוכים הצטרף ל"קדימה". אני מתקשה לחשוב על פוליטיקאי ישראלי אחר, קטן ככל שיהיה, שהחליף כל כך הרבה מפלגות בזמן קצר כל כך, נדמה לי שהכלנתריזם הזה הוא קצת יותר מידי גם עבור הצלת הכלכלה והחברה הישראלית.

בואו נפנה את מבטינו למצגותיו של דן בן דוד, אלה שבלמו את קריסתה של כלכלת ישראל.

 אחת המצגות המופרכות והמזיקות ביותר של דן בן דוד הייתה המצגת הנוגעת לתקציבי החינוך. במסגרת צוות הפרופסורים (יוחנן הלפמן וחיים בן שחר) הציג בן דוד נתונים שעל פיהם בשנות התשעים חל גידול בהוצאה הלאומית לחינוך בישראל ולכן המסקנה של צוות הפרופסורים הייתה שאין צורך בתוספת לתקציב החינוך, כמו כן טען בן דוד שההוצאה הלאומית לתלמיד בישראל גבוהה באופן יחסי.

אולם, כפי שהראו דר` שלמה סבירסקי ממרכז אדוה והעיתונאי המנוח אריה כספי ב"הארץ", הנתונים הללו היו רשלניים ומופרכים, בן דוד לא הבחין בין הוצאה ממשלתית והוצאה פרטית לחינוך. סבירסקי וכספי הראה שההוצאה הממשלתית לחינוך ירדה ואילו ההוצאה הפרטית לחינוך עלתה, ושיחסית למדינות אירופה המערבית חלקה של ההוצאה הממשלתית גבוה וחלקה של ההוצאה הפרטית נמוך, ולא פחות חשוב מכך כאשר בוחניים את ההוצאה הלאומית (גם הממשלתית וגם הפרטית) לתלמיד, הרי שזו נמוכה יחסית לרוב מדינות ה OECD, וזאת בשל משקלם היחסי הגבוה של בני הנוער באוכלוסייה הישראלית יחסית למדינות אחרות באירופה.

אלו היו כמה עובדות אלמנטריות שנעלמו ממצגותיו המופלאות של בן דוד. הנזק של הנתונים המוטעים הללו היה עצום, הם הוצגו על ידי פקידי האוצר והפוליטיקאים כבסיס להצדקה לסדרה מסיבית של קיצוצים בתקציב משרד החינוך ולהיעלמותם של אלפי שעות הוראה, קיצוצים ששיעורם מגיע לכשלשה מיליארד שקלים.

אבל למה שהעובדות הללו יפריעו למסע יחסי הציבור של העורך הכלכלי של "הארץ", לא כל אחד יכול לזכות בתואר הנעלה – איש השיווק של השנה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.