מדיניות הסחר של ישראל, ולא רק

איציק ספורטא

ביום שישי שמעתי הרצאה של תמר בן יוסף בנושא מדיניות הסחר של ישראל. בעתיד, כנראה הקרוב, יצא ספר בנושא שיקרא "ברוכים הבאים לשוק החופשי". היה מעניין מאוד לשמוע שמדינת ישראל היא אחת מהמדינות שהפנימה לחלוטין את עיקרון הפתיחות הכלכלית "סוג של ליברליזם נשגב שלא קיים בשום מקום אחר".  

המכס הממוצע בישראל הוא 0.8% בדומה לארה"ב ולאיחוד האירופי, ישראל נמצאת הרבה מתחת לקו המכס המירבי שאושר לה בארגון הסחר העולמי והיא אף ויתרה על זכותה למכס גבוה יותר למוצרים רגישים. החוקרת טוענת שיעדי התהליך הזה לא הוגדרו למשל ביחס למצב התעסוקה. כידוע, ישנה עליה מתמדת במגמת האבטלה בישראל, בעוד שבשנות השבעים היית האבטלה המרבית בסביבות 4% בשני העשורים האחרונים האחוזים גבוהים הרבה יותר והגיעו עד לכמעט 11% גם כעת אחרי ההתאוששות הכלכלית אחוז המובטלים הוא כמעט 9%.  

באחת התגובות להרצאה שניתנה על ידי נועם זוסמן הוא טען שמה שקרה בישראל קרה גם בשבדיה. בהשוואה של מספר מקומות העבודה שאבדו, למשל בתעשיית הטקסטיל,  ישראל ושבדיה די דומות. נו אז מה? השאלה אינה רק כמה מקומות עבודה אבדו, אלא מה עושה המדינה כדי לתקן את השלכות מדיניות הסחר. בישראל כמובן לא נעשה הרבה בגלל אותה אמונה עיוורת ביכולתו של השוק החופשי לפתור את הבעיות גם בלי מעורבות ידי אדם.

השאלה הרחבה יותר היא כיצד נמדדת מוצלחותה של מדיניות? כאשר מדברים על גירעון הסחר נדמה שמדיניות הסחר היא הצלחה, אם נתבונן בנתוני אבטלה המדיניות היא כשלון. הרעיון של מדידת הצלחה של מדיניות בתחום הצר שלה גורם להתעלמות מההשלכות שלה על ממדים אחרים חשובים הרבה יותר.

כך גם כאשר דנים במדיניות כלכלית כוללת ומשמעותה. האם המצב הכלכלי של ישראל טוב או רע? אנשי כלכלה יצטטו בלי הרף את נתוני המשק ויגלו לנו שמצבנו מעולם לא היה טוב יותר. כל מי שעיניו בראשו יטען שמצבם של רבים מן התושבים בארץ לא מזהיר. אם כך מה המצב? טוב אבל רע. לא רק זאת תומכי המדיניות יאמרו לנו שאין ברירה וזו הדרך היחידה לפעול כדי שבעתיד יהיה טוב יותר לכולם.

במקום להתבשם בהצלחה ולחכות למשיח, במקום להיות נושאי הדגל של השוק החופשי, יש לפעול כך שמדדי ההצלחה של כל דבר יהיו מצבם של תושבים בישראל. אם 34% מן הילדים בישראל עניים, קשה לי להבין כיצד מישהו יכול להשוות את המצב בישראל למצב בשבדיה בה כ-4% מן הילדים עניים.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.