החשיפה של ארלוזורוב והישראבלוף של האוצר

יהודית קנולר

אם חוזרים על שטויות הרבה פעמים הן לא הופכות לאמיתות. תהיתי מדוע למירב ארלוזורוב כל כך חשוב לפרסם (שימו לב דווקא ב1- למאי) את העובדה ש 105- עובדים בשירות המדינה מקבלים 10,000 שקלים לחודש וגם השלמת הכנסה (וואה איזו חשיפה) ואז נזכרתי כי למישהו יש אינטרס רב בפרסום זה , נברתי בארכיון שלי ומצאתי לכך את התשובה, במאמר ישן שכתבתי ומובא בהמשך כלשונו. אגב, אם מישהו מצא לנכון לשלם לעובדי מדינה בסיס נמוך, כדי לחסוך לאחר מכן בפנסיה או בפיצויי פיטורים, ואחר כך להוסיף כל מיני "ישראבלופים" או תוספות ראויות, אין לו אלא להלין על עצמו, או למצוא את מירב ארלוזורוב שתשמש כשופרם.

"מסע שכנוע של משרד האוצר בדבר

אי נחיצות העלאת שכר המינימום"

׀ עו"ד יהודית קנולר ׀

מחלקת המחקר של משרד האוצר הפיצה באמצע חודש נובמבר 2004 דו"ח, הנושא את השם "השפעות שכר המינימום ונזקיו".

מחברי הדו"ח מתריעים כנגד תביעת ההסתדרות להעלות את שכר המינימום ל-4,500 שקלים. זאת, כי העלאה זו במצבו הנוכחי של שוק העבודה עם שיעור אבטלה של 10% ומעלה אינה מדיניות רצויה לעידוד התעסוקה, לצמצום העוני ולשיפור מצבן של השכבות החלשות. מחברי הדו"ח מזהירים, כי אימוץ מדיניות כזו יביא לפיטורי עובדים ויקשה על המפוטרים להתנתק מהתלות שבתשלומי הרווחה, ולהשתלב בשוק העבודה.

אולם, כבר בנקודה זו, אי אפשר שלא להעיר, כי אחת מהסיבות להזדקקות אוכלוסיות חלשות לתשלומי הרווחה היא השכר הנמוך שזוכים לו העובדים – שכר, שאינו מאפשר קיום. משמע, עדיף לחיות על חשבון הקופה הציבורית מאשר לצאת לעבודה ולקבל שכר מינימום, או אף למטה מזה – שכר, שאינו מאפשר פרנסת משפחה.

עוד כותבים מחברי הדו"ח, כי העלאת שכר המינימום תעודד מעסיקים לגייס עובדים מיומנים יותר, וכך תרע את מצבם של העובדים הלא מיומנים. טיעון זה אינו ברור כלל. שכן, אם יש עובדים מיומנים שאין להם עבודה, אדרבה, שהם ייקלטו תחילה בעבודה והעובדים הלא מיומנים יועסקו בעבודות, שנקראות היום דחופות ופעם קראו להם עבודות יזומות. הרי פרשנים ונושאי דברים של משרד האוצר המליצו בחום לציבור – להכשיר את עצמו, כדי לשרוד בשוק התעסוקה התזזיתי של היום.

אולם, נקודת החולשה העיקרית של הדו"ח טמונה בהפרחות של מספרים, שספק אם מי מהקוראים הולך ובודק אותם. מחברי הדו"ח כותבים: "שכרם הכולל של העובדים (מקבלי שכר מינימום – י` ק`) יכול להיות גבוה באלפי שקלים (הדגשה שלי – י` ק`) משכר המינימום הנקוב בחוק. קיימים אף לא מעט מקרים, שבהם השכר הכולל של מקבל שכר מינימום הוא גבוה בשיעור ניכר מהשכר הממוצע במשק".

איך קורה הנס הזה? מחברי הדו"ח מסבירים, כי הדבר יכול לנבוע מתוספת משפחה, מתוספת ותק, מפרמיה מדודה, ממענקים על בסיס שנתי, ממשכורת 13, ומהחזר הוצאות, לרבות הוצאות כלכלה ואש"ל.

ייתכן שחלק מהעובדים מקבלים את כל ההטבות הללו, אך סביר יותר להניח, כי הם מקבלים רק חלק מהם. אפשר להיכנס לפרטים, שכן הנתונים הללו הופיעו בתפזורת, בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה, שנחתמו במהלך החודשים האחרונים ולוקטו גם בגיליונות "נטו+".

החזר הוצאות קשה למדוד כתוספת שכר, אך מצאנו בהסכם הכללי האחרון (בחודש אפריל 2003), בתעשיית היהלומים, כי התוספת הגלובלית של אש"ל היא 15 שקל לחודש ועוד 14.37 שקלים לחודש הם תוספת משפחה.

תוספת הוותק, למשל, בענף הקולנוע היא כ-30 שקל לשלוש השנים הראשונות, וכך רק התוספת המרבית לתקרה של 30 שנה תהיה משמעותית (כמה מאות שקלים), על פי חישוב של 0.75% לשנה.

באשר לעבודה במשמרות, בתעשייה, מצאתי כי צו ההרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה מעניק למשמרת השנייה תוספת בשיעור 22.5% לשכר המינימום ובמשמרת השלישית, התוספת היא בשיעור 42.5%, בעבור ימי העבודה שבהם בוצעו המשמרות. חשבון מהיר מעלה, כי התוספת המרבית לעובד, העושה את כל המשמרות, תהיה כ-300 שקל על שכר המינימום.

משכורת 13 תוסיף עוד כ-200 שקל לחודש למקבל שכר מינימום.

האם הגענו לתוספות של אלפי שקלים לחודש? התשובה על כך היא שלילית.

לא נותר אלא להתייחס בחוסר אמון לנתוני הדו"ח לעיל, וכאשר אי הדיוקים זועקים לשמים, מדוע שנאמין לתחזיות, כמו למשל, שהעלאת שכר המינימום תגרום לפיטורי 130 אלף עובדים, או כי העלאת שכר המינימום תגרום לעליית שכר בכל רמות סולם השכר ?

ואיך להתייחס לקביעה האומרת, כי בין מקבלי שכר המינימום יש כאלה, שיש להם הורים, או בני זוג בעלי אמצעים. האם מצבם של הורים, או של בני זוג צריך להיות רלוונטי לקביעת השכר של עובד? קביעה זו היא מעבר לסף החוצפה.

במחציתו של הדו"ח, המשתרע על כ-30 עמודים, יוצא המרצע מהשק. המחברים אומרים, כי שכר מינימום גבוה מדי יגרום למתחים בשירות הציבורי, ואם כיום זכאים 34% מעובדי הדירוג האחיד להשלמת שכר עד לשכר מינימום, הרי ככל ששכר המינימום יעלה, כך תעלה גם עלות השלמת השכר.

אם שכח מישהו, שמחברי הדו"ח נמנים עם עובדי משרד האוצר, שגם משלם את המשכורות לשיעור גבוה מאוד מכלל המועסקים, יש להבין, מדוע הם (המחברים) לא בדיוק אובייקטיביים.

לזכותם של מחברי הדו"ח ייאמר, כי הם הודו, שהמחקרים בחוץ לארץ באשר להשפעת העלאת שכר המינימום על התעסוקה, על ההכשרה המקצועית ועל הצמיחה אינם חד-משמעיים.

מה שכן חד-משמעי הוא, כי מי שקורא את הדו"ח – מאבד שוב את האמון בפקידי משרד האוצר ובראשיו.

ד"ר איציק ספורטא, עורך אתר ה"עוקץ", כתב בו: "בואו ניזכר למה יש שכר מינימום ומה הם מטרותיו. שכר המינימום נועד לאפשר לעובדים לחיות בכבוד. בכבוד פירושו מעל סף מינימלי של קיום".

אם דעת משרד האוצר הייתה נשמעת, גם השכר הקיים היה מתבטל, ללא סף מינימלי, לעידוד קליטת עובדים בעבודה. אולם, העבודה לכשעצמה אינה עוד ערך – היא אמצעי לקיום נאות, ועל כך לא נתנו את דעתם מחברי הדו"ח והמחזיקים בדעותיהם".

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.