איזו חברה נפלאה

החברה הישראלית מתגלה במערומיה ביותר מאשר ברובד אחד. המכון הישראלי לדמוקרטיה מדווח: " כמעט שני שלישים (62%) מהציבור היהודי בישראל אינם מתנגדים לדרישה שהממשלה תעודד הגירת ערבים מהארץ". העיקר שהיהודים הם בעד עידוד, לא משנה של מה. גם האתיופים בישראל לא מלקקים דבש. בכינוס שעסק בנושא תעסוקתם של אתיופים נאמר: "… כי בעלי עסקים אמרו להם שהם מסרבים לשקול את מועמדות יוצאי אתיופיה למשרות. אסתי קובו, סטודנטית למשפטים ממוצא אתיופי, שעבדה בחברת כוח אדם, סיפרה כי נאמר לה על ידי מעסיקים: "אל תשלחי אלינו אתיופים או רוסים". לא רק אתיופים גם רוסים. טוב, ידוע שחברות כח האדם הם מהמעסיקים הנאורים ביקום. גם הקייסים לא בדיוק נהנים משוויון, כעת הם דורשים להשוות את תנאי השכר שלהם לאילו של הרבנים.

שר הפנים החליט להקל על אזרוחם של ילדי מהגרי העבודה, גם זה משהו. ומי קופץ בראש כדי למנוע שינוי זה שר התמ"ת, יש לו שני טיעונים כנגד ההקלה, האחד, גורס שמהגרי העבודה מתחרים על עבודה עם הפחות משכילים בקרב האוכלוסיה בישראל ובכך מקטינים את שכרם. אבל הטיעון השני ממש פנינה: מהגרי העבודה הם  "סכנה חמורה לצביונה ולרוב היהודי של מדינת ישראל". 

בשתי פסקאות גילינו את הבעיות המרכזיות של מדינת ישראל, הבעיות הם במקרה בני אדם, אבל למה להיתפס לקטנות, ערבים, אתיופים וקצת רוסים, וילדיהם של מהגרי העבודה. בלי כל אלה מצבנו היה טוב יותר. רק מה כל אלה הם חלק גדול באוכלוסיה הישראלית. אם הייתי רציני הייתי מוסיף עוד כמה קבוצות סיכון, למשל, עניים, ואז באמת הייתה פה חברת מופת.