אורחים משבדיה

ביום שישי האחרון איציק ספורטא ואני נכחנו בהרצאה חשובה של שני פרופסורים לכלכלה מאוניברסיטת שטוקהולם. ההרצאה התקיימה במסגרת "התוכנית לחברה וכלכלה " במכון ון ליר. שני המרצים שבאו לדבר על "המודל השבדי" היו מרטון פלמה (בנו של ראש ממשלת שבדיה לשעבר אולף פלמה) וג`והן הסלר.

השניים חזרו על עיקרי המודל השבדי : איגודים מקצועיים חזקים המקיפים כמעט את כל כוח העבודה , מיסים גבוהים ותשלומי מעסיק גבוהים הממנים מדינת רווחה נדיבה ופנסיות.

מה שהיה חשוב בהרצאתם לפחות בעיניי היה דווקא כמה דברים שאמרו בתשובה לשאלות. אמירות שהבהירו את הפער האידיאולוגי בינם ובין הכלכלן הישראלי הטיפוסי.

ג`והן הסלר שלל בנימוס את ההשערה שהעדר "מפלגות קטנות וסחטניות" אחראי למודל השבדי והסביר את המבנה הפוליטי בשבדיה שבה  יש בחירות יחסיות והשמאל מורכב ממפלגה סוציאל דמוקרטית גדולה עם שני "כלבי שמירה" מפלגת "רשימת השמאל" (הקומוניסטים לשעבר) ומפלגת "הירוקים". הסלר הוסיף ואמר שהמפלגה "השמרנית" השבדית נחלשה משמעותית בבחירות הקודמות (ירדה לכ15% קולות הבוחרים) עקב  הצעתה להוריד באופן משמעותי את נטל המס בשבדיה ולקראת הבחירות הקרבות היא למדה את הלקח וחזרה בה מרעיונות אלו.

הסלר הסביר גם שהשוויוניות הגבוה בשכר ברוטו בשבדיה ( ולדעתי גם עובדת היות רוב רווחי ההון   השבדים מתועלים לקרנות פנסיה ציבוריות שהן הבעלים של רוב ההון השבדי) יוצרת שיווין ראשוני גבוה המאפשר מיסוי פחות פרוגרסיבי. תפקיד מדינת הרווחה הופך להיות לכן יותר יצירת שוויון בין  מי שעובד ומי שאינו בשוק העבודה או שהינו מובטל ובין משפחות עם ילדים ומשפחות ללא ילדים.

הסבר לדעתו לשוויוניות הגבוה בשוק העבודה הוא מערכת החינוך השוודית  והאיגודים   המקצועיים השבדים המבטיחים שכר מינימום גבוה ודוחפים לכן בטווח הארוך להעלמות "עבודות גרועות" בתעשייה ולשכר גבוה בשירותים. השכר החיצוני לעובדי ניקיון במסעדות ובתי ההארחה בשבדיה (הקבוצה  בעלת השכר הנמוך ביותר המהווה רק כ 1.5%  מהמועסקים בשבדיה) היה בשנת   2004 93 כתר שבדי לשעה (כ 10 אירו לשעה) . שכר זה הוא כ2/3 מהשכר הממוצע בשבדיה והוא   שקול כאחוז מהתוצר למועסק לשכר מינימום ישראלי (כולל החזר נסיעות והבראה) של למעלה  מ6000 ₪ לחודש (ניתן לראות חישוב מלא בסקירה על ארצות סקנדינביה באתר מכון אדווה) . גם מרטון פלמה שב והדגיש את חשיבותם של האיגודים המקצועיים ביצירת שוק עבודה שיווני בשבדיה . 

המרצים הביעו אופטימיות לגבי שרידותו של "המודל השבדי" שהוכיח את עמידותו במשברים כלכליים דוגמת המשבר של 1991-1994. משבר שניפטר ע"י קיצוצים זמניים בתשלומי העברה באופן שלא פגע בשוויוניות והעלאות קבועות במיסים הישירים שנותרו על כנן עד היום. הם הדגישו  גם שהנתונים האמפיריים מראים שההכנסות ממס על הון דווקא עלו בשבדיה בשנות ה 80 וה-90 מה שאינו  מעיד על "תחרות מס" (שיעור המס ירד אבל בסיס המס התרחב דרמטית והוא כולל כיום כמעט כל הכנסה אפשרית מהון).   

ניכר היה בהרצאתם שהשיח הכלכלי הישראלי המקובל  בתקשורת הממוסדת היה נשמע להם מוזר משהו וטוב שכך.