קבורת חוק הדיור הציבורי

מיכה רחמן

בידיעה ב"הארץ" מיום 12.5.06, כותבת רותי סיני על ביטול הזכות של ילדים שהוריהם מתו להמשיך לגור בדיור הציבורי. הזכות של בנים/ות  להורים שגרו בדיור הציבורי להמשיך ולגור בדירה של הוריהם ניתנה להם ב"חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי התשנ"ח – 1998", החוק שיזמה והובילה ח"כ תמר גוז`נסקי. חוק ההסדרים, שכבר עבר בקריאה ראשונה, נמצא היום בדיונים בועדת הכספים, לקראת אישורו בקריאה שנייה ושלישית. בסעיף 74, מציעים מנסחי החוק, לקבוע שדייר ממשיך ייחשב רק מי שהוכר כזכאי על ידי משרד הבינוי והשיכון. במילים אחרות, מציעים לבטל את הזכות  הטבעית שיש לכל בן/בת לדירה של הוריו, במקרה זה דירה בה גדלו מילדותם והיא שייכת לדיור הציבורי. בנוסף לביטול הזכות יש כאן כמובן גם מכה כלכלית קשה לילדי הדיור הציבורי שיישארו ללא קורת גג.   

החוק השני שחוק ההסדרים מציע, כמו בשנה שעברה, למחוק מספר החוקים של מדינת ישראל הוא "חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) התשנ"ט – 1998". בשפה לאקונית קצרה ופשוטה, קובע סעיף 76, שחוק זה פשוט "בטל". זהו החוק שהוביל ח"כ רן כהן, החוק שיזמו ארגונים חברתיים ובתוכם הקשת הדמוקרטית המזרחית. החוק שהקשת הציעה לו טיוטה ראשונה ושחברי הקשת רצו לעשות לו לובי בין חברי הכנסת.

מה שמדהים הוא שהזמן שהוקדש לחוקק את החוק היה רב כל-כך, כל כך הרבה מאמץ השקענו, הרבה דיירי דיור ציבורי נתנו את מיטב זמנם בהפגנות ולובי בכנסת, ועכשיו בקלות כל-כך בלתי נסבלת החוק פשוט בטל. אמנם החוק אינו פעיל, שכן כמעט מהרגע שנולד הוקפא, אבל עצם ביטולו הוא דבר שקשה לסבול אותו עקרונית. ואנחנו בעצם ישנים. עו"ד גלעד ברנע (לפי הכתבה של רותי סיני) כתב מכתב לראש הממשלה ושר הביטחון (… עמיר פרץ), חברי הכנסת של "מר"צ" פועלים בכנסת ובועדת הכספים, אבל אין מחאה ציבורית ואין מאבק.  בשנים קודמות הצליחו חברי הכנסת התומכים בחוקים אלו לבטל את רוע הגזרה, מה יהיה השנה? ואולי בכל זאת נרים איזשהו קול זעקה?!

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מיכה רחמן

    לתומר פורת: הסיבה שאנשי האוצר כל-כך דואגים לדירות העלובות של הדיור הציבורי היא שהם פשוט מפחדים לבנות דירות חדשות. הפנטנט של האוצר היה תמיד לשמור על מלאי הדיור הציבורי על ידי ציפיה סבלנית למותם של דיירי הדיור הציבורי הקשישים. מדי פעם הם מווסתים את עודף המלאי בפרירפיה במבצעי מכירות. אבל דבר אחד בשבילם הוא יהרג ובל יעבור: לבנות דירות חדשות. ולכן קשה להם לסבול שכאשר הדירה הולכת להתפנות יבוא בן/בת של הקשיש/ה המפנים את הדירה, ויקבל בזכות את דירתו. ול"י" צריך לומר: דיירי הדיור הציבורי ברובם הגדול הובאו לדירות על ידי המדינה במסגרת תוכנית ההתיישבות של התנועה הציונית, ומכיוון שגרו שנים רבות בדירתם, יש להם זכות כמו שיש זכות למי שגר בדמי מפתח. על אחת כמה וכמה כשמדובר בדירות של המדינה ששמה אותם שם. בן לדייר דיור ציבורי שגדל כל חייו בדירה או שהוריו גרו שם, זכאי לרשת דירה שהיא הדבר היחיד שהוריו יכולים לתת לו. במיוחד בהתחשב שזו היא אחת הדרכים החשובות להתמודד עם חוסר השוויון הקיים בנקודת ההתחלה של עשירים ועניים בישראל על ידי שיפור נקודת המוצא הכלכלית של בני העניים. ובנוסף, על המדינה חובה לדאוג לקורת גג לכל תושביה. זכות זו יש למלא באופן אוניברסאלי. הנימוק של האוצר להצדקת השינוי בחוק הוא שייתכן ויש גם בני עשירים הגרים בדיור הציבורי: א) יש מיעוט קטן מאוד מאוד כזה, ב) גם אם יש, אנחנו רוצים זכות אוניברסאלית לכל אזרח במדינה לדיור. מי שאינו יכול להרשות לעצמו להתמודד עם הדיור בשוק החופשי זכאי לדיור ציבורי, וגם לרשת דירה ציבורית של הוריו.

  2. למיכה

    1. מה זאת אומרת " הובאו לדירות על ידי המדינה במסגרת תוכנית ההתיישבות של התנועה הציונית?"
    היו להם בתים אחרים והמדינה לקחה מהם אותם ונתנה להם בתמורה דירות בדיור הציבורי?
    2. "דמי מפתח" כשמם כן הם, דמי מפתח, אתה משלם אותם ובתמורה מקבל זכויות בדירה. דיירי הדיור הציבורי לא שילמו דמי מפתח, הן שילמו דמי שכירות מופחתים.
    3. כשמשהו שלך יש לך זכות מלאה לתת אותו למי שאתה רוצה או להוריש אותו למי שמתחשק לך. כשמשהו לא שייך לך איך לך זכות כזו. זה ניראה לי עניין מאוד מאוד בסיסי. כשאני נותן למישהו אש אני מצפה שיגיד תודה לא שיכעס עלי שאני לא נותן לו ללכת עם המצית. זה בדיוק אותו הדבר, כשמישהו מקבל מהמדינה הטבה בדיור אז הוא מקבל הטבה בדיור, לא דירה משלו, לא זכויות בעלות שהוא יכול להעביר לילדיו, הוא מקבל מקום לגור בו.
    4. כשאני מדבר על שיפור נקודת הפתיחה של אנשים שמצבם הכלכלי קשה, אני חושב בראש ובראשונה על השואת הזדמנויות בחינוך ובשיפור יכולתם למצוא עבודה (הכשרה מקצועית, תחבורה וכו). לא מתן הטבות על רקע לא ענייני. דיור ציבורי צריך לקבל מי שלא מצליח למצוא לעצמו מקום לגור בו ולא מי שאבא שלו קיבל דיור ציבורי.
    אם הגענו למצב שרוב מי שאבא שלו קיבל דיור ציבורי בסופו של דבר זקוק לדיור ציבורי בעצמו אז משהו מאוד בסיסי כאן לא עובד כי אנחנו לא משפרים נקודת פתיחה של אף אחד אלא מנציחים את המצוקה.
    5. אני לא חושב שיש בני עשירים שחיים בדיור הציבורי, אני חושב שיש אנשים שחיים בדיור הציבורי קרי מקבלים סיוע מהמדינה, על חשבון סיוע שיכול וצריך היה להגיע לאנשים אחרים, מטעמים לא עניניים, והעובדה שאבא שלך היה בדיור הציבורי זה טעם לא ענייני.
    6. את הזכאות "לרשת דירה ציבורית" שאתה אמרת "של הוריו" אבל אני מתקן ל "שהוריו התגוררו בה" תצטרך להסביר לי כי אני לא מבין במה הזכאות הזו שונה מהזכאות שלי "לנהוג במכונית ספורט מגניבה שכל חיי רציתי ולא יכולתי לקנות".

  3. אבנר.ל

    כל הסיפור של העברת הדירה בדיור הציבורי התחילה עם כל מיני השוואות מופרכות עם החקלאים ועם מוסד הבן הממשיך.רוצה לומר גם בנו/בתו של מי שגר בשכירות מסובסדת, כל עוד מצבו הכלכלי לא השתפר,זכאי כמו בנו של החקלאי לרשת את הזכויות להמשך שכירות בבית.

    ככה זה כשעושים השוואות מופרכות.
    החקלאי גר בבית (וכל מבני המשק ושאר ההשקעות)שהוא בנה מכספו.
    ביתו צמוד לעסק הפרנסה.אי אפשר לגור ברעננה ולגדל עופות בחניאל.
    כמובן שאין קשר פרנסתי בין המגורים בדיור הציבורי ומקור ומיקום הפרנסה.
    החקלאי חוכר רק את האדמה ואותה יש לו זכות להוריש,כמובן כולל כל מה ששלו על האדמה.

    אם כבר ההשוואה צריכה להיות עם הזכויות וההטבות שניתנות לעולים.
    הקושי הגדול בתחום הדיור קיים בעיקר בקרב משפחות שהובאו לישראל בראשית שנות ה-50 מארצות ערב והאיסלם
    שבגלל קשים כלכליים של המדינה קיבלו עזרה בקליטה מועטה ביותר.
    אמנם השכירות המסובסדת הינה סוג של סל קליטה אבל עדיין אינו מישתווה למה שמקבלים וקיבלו מהגרים שהובאו מאוחר יותר.
    על רקע זה היה מקום לאפשר למשפחות לקנות את הדירות במחיר נמוך ככל האפשר.
    כמובן שקיימת השאלה מה יהיה עם זכאים אחרים הממתינים לדרות.
    בדרך אירונית וסרקסטית להפליא דיירי הדיור הציבורי ירו לעצמם ברגליים בכך שהצביעו עבור הימין שהמשיך להזרים כל אגורה פנויה ובעיקר לא פנויה לשטחים ולמתנחבלים במקום להשקיעם בחברה ובמדינה שבתוך הקו הירוק כולל כמובן בניית דירות נוספות להשכרה מסובסדת.

    אבל ככה זה כשלא יודעים מימינם לשמאלם ועורכים השוואות מופרכות שבבסיסן קינאה צרת עין ולא מחשבה אמיתית
    ונכונות להסתכל לאמת בשחור שבעין.

  4. רחל ביטון

    שלום לכולם אני לוביסטית של עמותת סינגור קהילתי ואני רוצה לדבר בשבחם של הפעילים שבמשך השבוע האחרון פועלים ללא לאות בכדי למנוע את רוע הגזרה וכאן המקום לציין את שותפותם של הפעילים של הסנגור הקהילתי בחקיקת החוקים שהוזכרו לעיל ביום ראשון הקרוב אנו הולכים לדבר בפני ועדת כספים וכולי תקווה כי נצליח למנוע את הפיכתם של אזרחים רבים להומלסים !