המלחמה שאין לה תקציב

יוסי דהאן

המסמך שמפרסם "מרכז אדוה" "המלחמה שאין לה תקציב : תקציב 2006 והמלחמה בעוני" מסביר מדוע מלבד שינויים זעירים אין בתקציב "הממשלה החברתית" הזו, שנבחרה על מנת לחולל שינוי משמעותי בסדר העדיפויות הלאומי, שום בשורה. אלה חלק מהממצאים של ניתוח תקציב 2006 המופיעים במסמך. 

מדוע אין קשר בין הצעת התקציב החדשה למלחמה בעוני. ההצהרה של ראש הממשלה אהוד אולמרט כי הגרעון בתקציב יגדל מ 1% ל 1.7% רק מבטיח שתקציב ב 2006 לא יקטן אולם הוא גם לא יגדל כיוון שאוכלוסיית המדינה גדלה לאחרונה ב 1.7%.

לנוכח הקיצוצים בתקציב המדינה שנערכו בחמש השנים האחרונות התקציב הזה אינו משקם אפילו באופן משמעותי את ההריסות שאולמרט והירשזון היו מראשי מחולליה.

בין 2001 לשנת 2004 התקציב קוצץ בסכום כולל של 65 מיליארד שקלים.

קיצוצים אלו פגעו במיוחד בקצבאות הביטוח הלאומי ובשירותים החברתיים – חינוך, בריאות ורווחה. השירותים הפכו לשירותים עניים, מי שמעוניין בשירות ראוי צריך לשלם מכיסו הפרטי.

כך במשרד החינוך תקציב שעות התקן (שעות ההוראה) קטן מזה של 2001 בכ 18% בחישוב לתלמיד.

תקציבי קצבאות הביטוח הלאומי קטנו בין השנים 2001-2004 בכ- 16% והם צפויים לקטון עוד יותר בשנים הקרובות. ב 2002 עמד תקציב קצבאות הביטוח הלאומי על סכום של 47.4 מיליארד שקלים בשנת 2004 הוא ירד ל 42.8 מיליארד שקלים.

הציניות ב"מלחמה בעוני" שהציעה ממשלת שרון-אולמרט היא שהצעתם הייתה אמורה הייתה להגדיל את תקציב הקצבאות ב 2 מיליארד שקלים לשנה, בעוד שהקיצוץ בקצבאות אלו בין השנים 2002-2004 עלה על 4 מיליארד שקלים לשנה

.השחיקה בסל הבריאות בשנים אלו מגיעה ל 5.6 מיליארד שקלים.

הכי חשוב זה לגרום לישראלים לחזור למעגל התעסוקה, זו כנראה הסיבה שגם קיצצו את תקציב ההכשרה המקצועית המסייע לעובדים למצוא תעסוקה.

חשיבות ההשקעה בהשכלה הגבוהה באה לידי ביטוי בכך שבעוד שהתקציב לסטודנט בשנת 2001 עמד על 32,270 בשנת 2005 הוא ירד ל 27,470 שקלים.

לפני יומיים הבטיח ראש הממשלה להמשיך ולהפחית מיסים, כלומר הסיכוי להגדיל את ההשקעה ברשת הביטחון הסוציאלי ובשירותים החברתיים קטן מאד, פחות מיסים פחות כסף להשקעה בחינוך, בריאות וברשת הביטחון הסוציאלי.

מי בכל זאת מרוויח מהכרסום במדינת הרווחה ומפירות הצמיחה – העשירים.

על פי ההערכות בשנת 2010 לכשתושלם מדיניות הפחתת המיסים שהחלה בשנת 2003 יזכו שלשת העשירונים העליונים בסכום של 6 מיליארד שקלים, העשירון העליון לבד יקבל 3.78 מיליארד שקלים. לעומת זאת שבעת העשירונים הנמוכים יזכו רק ב 1.7 מיליארד שקלים.

כך גם לגבי מס חברות, גובה מס החברות היה בשנת 1986 – 61% בשנת 1996 הוא ירד ל 36%. בשנת 2004 החליטה הממשלה על הורדה הדרגתית של מס חברות ל 25%.

ההבטחה של הפוליטיקאים, אנשי האוצר וחסידיהם השוטים בעיתונות הכלכלית הייתה שהפחתות המיסים הללו לעשירונים העליונים ולחברות יגרמו לגידול בהשקעות שייצרו מקומות עבודה, אולם מסתבר שבעלי ההון הישראליים מעדיפים להשקיע את הונם בחוץ לארץ. בשנת 2005 בין החודשים ינואר-נובמבר השקיעו ישראלים בחו"ל  13.4 מיליארד שקלים. משקיעים זרים לעומת זאת השקיעו בארץ רק 9.1 מיליארד שקלים. רוב ההשקעות בישראל הושקעו בענפי ההיי טק כאשר הממשלה, זו שאינה מתערבת בפעילות "השוק החופשי" היא המשקיעה הגדולה בענפים אלו. בשנים האחרונות הקטינה הממשלה באופן משמעותי את השקעתה גם במחקר ופיתוח.

התחום היחיד בו הייתה השקעה ממשלתית היו תשתיות, עיקר העלייה הייתה בפיתוח תשתית הרכבות. ההשקעות אמורות לקרב את אנשי הפריפריה למרכז, אולם מה יעשו במרכז אנשים שמערכת החינוך שלהם נשחקה, שצריכים לשלם מכיסם לדאוג לבריאותם והם נעדרי הכשרה מתאימה להצטרף לתאגידי ההיי טק.

מחיר המדיניות הזו כולל בין היתר, את העובדה ש 70% מבני הנוער אינם יכולים להתקבל לאוניברסיטה ולהצטרף לחגיגת הצמיחה.

61.5% מהשכירים משתכרים פחות מ 5,500 שקלים לחודש. ובשנות הצמיחה 2003-2005 ירד חלקם של השכירים בעוגת ההכנסות הלאומית בעוד שחלקם של המעסיקים גדל.

מחברי המסמך מציעים אלטרנטיבה. יצירת סל השקעות של 10 מיליארד בשנה: לשדרוג מערכת החינוך, לעידוד השקעות ותעסוקה בפריפריה, להגדלת תקציב מערכת הבריאות הציבורית ובנייה מחדש של קצבאות ילדים והבטחת הכנסה.

מאיפה יבוא הכסף?

5 מיליארד שקלים מהקפאת הפחתות המיסים, שימוש בהכנסות הגדלות ממיסים ופריסה הדרגתית של הקטנת החוב הלאומי.

5 מיליארד שקלים נוספים מהקטנת תקציב הביטחון. כלומר כדאי להזכיר לעמיר פרץ שנדמה שהאג`נדה החברתית הופכת עבורו יותר ויותר לזיכרון עמום, שהבוחרים נתנו לו מנדט לשינוי חברתי לא לשמש "חומת מגן" לתקציב הביטחון.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דרור ניסן

    הסכמת "העבודה" במהלך המו"מ הקואליציוני על שמירת מסגרת התקציב ל-2006 היתה משגה והיא איננה מותירה מרחב תימרון של ממש, אלא בתוך הסכומים הקיימים שאושרו. יוצא איפוא שהתקציב נעדר תמורה ובשורה של ממש.
    על "העבודה" להבין ומהר שאין לה מנדט להסכמות שמרניות שכאלה עם אולמרט את הירשזון, וחרף כוחה המוגבל, ישיבתה בממשלה לא יכולה להיות מוסברת ומנומקת אלא בשינויים ממשיים בגודל התקציב ובדרך חלוקתו.

  2. יואב לוין

    כשמשא ומתן הוגן כושל יש לבדוק אלו ערכים גלומים באבן. אנשים חייבים לצאת מהייאוש ומהאדישות ובעיקר מהבדלנות שהיא מנת חלקם של רוב האנשים ומרבית הפעילים. בעיקר יש להתחיל במלחמת חורמה בעמותות שלא מוכנות להירתם למאבק האמיתי בעוני, ומנהלות את פסטיבלי הביזאר של חלוקת המזון ובעיקר מדיניות ענפה ודשנה של סידור ג'ובים עבור עצמם.

    אתמול היינו במאהל שובתי הרעב בגן הוורדים בירושלים. עבדנו על ההפגנה לא מעט זמן ויפה. למרות הכל כמה הגיעו? עשרים, שלושים, ארבעים אולי מאה. זה ממש לא חשוב, מחאת המונים לא הייתה שם. וההוכחה הכנסת ומשרדם של פקידוני האוצר עדיין עומדים על תילם.

    אז כל עוד זה יהיה המצב אפשר להמשיך ולבכות בלי סוף. מי שחושב שבמאבקי אינסטנט הוא יוכל להון ולכסף הגדול שייבושם לו ושאלוהים ישמור לו על הנאיביות שלו. מי שרוצה לנהל מאבק צריך לקום לרדת לרחוב ולנהל מאבק.

    לא נותר לי אלא לסיים בשני דברים: את המצב הזה, שבו אנו נתונים כיום הצליח קרל מרקס לחזות ובאופן מצמרר: אין לנו מה להפסיד, כתב מרקס, אלא את האזיקים שלנו. ואני חוזר על דבריו אלו: אין לנו מה להפסיד אלא את האזיקים שלנו.

    לבסוף אני רוצה להביא את הקריאה המוכרת: "קום התנערה עם חלכך, עם עבדים ומזי רעב". כמה נכון המשפט הזה היום. ובמיוחד היום. זהו היום שהתבשרנו על כך שכביכול האבטלה ירדה בישראל עוד קצת.

    היום התראיינתי בתכניתו של עודד שחר "מבט לכסף". הוא סיים איתי את הראיון בשאלה למה אנחנו הולכים בכלל להפגין: הנה, עובדה שהנתונים מראים שהתכנית של ביבי עובדת.

    על כך עניתי לו שאין ספק שביבי הצליח להעביר ולישם את התכנית הכלכלית החברתית שעליה הוא חלם: העשירים צומחים, בקצב מסחרר, והעניים מתים, בקצב מסחרר עוד יותר.

    ונתוני האבטלה מראים שלא רמת האבטלה ירדה, אלא כמות העבדים בשוק הישראלי גדלה.

    אלא העובדים , בעיקר אצל סוחרי העבדים המודרניים בחברות הקבלן, ומשתכרים שכר מינימום עלוב וגם זה לא תמיד.

    אכן, "קום התנערה עם חלכך, עם עבדים ומזי רעב"

  3. מלי

    הממשלה היא לא "ממשלה חברתית"
    המפלגה שהרכיבה את הממשלה ומחזיקה במשרד האוצר היא בעליל לא-חברתית
    שאר המפלגות יש להן נטיות חברתיות מסוגים שונים.
    אחת עם נטייה למגזר מסוים (חרדים)
    השניה נטולת אידאולוגיה סדורה, ועם נטייה לחפש נדבות אצל כל מיני עמותות ותורמים (גימלאים)
    והשלישית (העבודה) פועלת בכוון אמיתי לרוב, אך בגלל סוג התיקים שבהם היא מחזיקה הדבר בולט בעיקר (כמעט ורק) במשרד החינוך.
    כשהקלף הכי חזק והכמעט יחידי להשגת תקציבים של המפלגות ה"חברתיות" המרכיבות את הממשלה, הוא ההסכמים הקואליציונים ומה שנכנס לקווי היסוד. מעבר לזה ב"קדימה" לא יתנו אגורה, כי הנושא החברתי מבחינתם הוא לא נושא חשוב.
    אז לא ברורה לי הביקורת על כך שהממשלה, כממשלה, מתיימרת להיות חברתית. למרות שיש בתוך הממשלה גורמים שחותרים לכך, הגוף ההטרוגני הזה שנקרא ממשלה, לא טוען שהוא "חברתי".
    גם לא ברורה לי הצפייה של אנשים שתהיה זו ממשלה חברתית. הרי אנשים לא הצביעו בהתאם, אז למה הם מצפים שיקרה משהו שהם, כקבוצה, לא הצביעו עבורו? יש רוב להתנתקות, אבל אין רוב ל"חברתיות", בטח שלא במובן האמיתי של המילה.

  4. ספרטקוס...

    תקציב 2006 יעובר בלי הגדלת המסגרת אבל עם שינוי סדר עדיפויות וזה בשביל תקופת זמן קצרה שהתקציב היה חייב לעבור הרע במיעוטו.
    משנת התקציב הבאה המסגרת תיגדל ובמידה ומפלגת העבודה לא הייתה שם סביר להניח שהוא היה נשאר באותה מסגרת.
    אתמול התפרסמה הודעה ב"וואלה" למשך זמן קצר על פיתרון אפשרי של בעיה סל התרופות בכך שמפלגת העבודה תדרוש את הגדלת הסל על חשבון הגדלתו בשנה הבאה (לפי ההסכם הקואליציוני 400 מליון ש"ח בשנה) ובכך תיתן פיתרון.
    העברה של 50 מליון ש"ח לצריכים הומנטריים זכתה גם היא לחשיפה מנימלית וגם זאת בזכות עמיר פרץ.
    דרישתו של עמיר להתחלת משא ומתן עם אבו מאזן כבר ניראת קרובה יותר מתמיד.
    ישנם עוד דברים רבים שעמיר ואנשי מפלגת העבודה וביחוד שלי עובדים עליו.
    תנו להם הזדמנות עם 19 המנדטים שלהם להמשיך בשינויים החשובים שכבר מתרחשים אל תתנו לתעמולה והתעלמות התיקשורתית לשטוף לכם את המח.
    על הפיתרון המגוחך של "הגימלאים" לקבץ נדבות בפיתחו האוליגרך נשפכו אלפי מילים על פיתרון מהותי של עמיר בקושי כתבונת.
    אל תשכחו מי בעדנו ומי נגדנו – עמיר הוא כרגע "האוייב" הכי גדול של בעלי ההון והם יעשו הכל על מנת לגמד אותו ולהראות שהוא בסה"כ דואג לעצמו אל תיקנו את זה, תנו לעמיר הזדמנות.

  5. יואב לוין

    האינטרנציונל בתרגומו של של אברהם שלונסקי

    קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה
    עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב
    אֵש נְקָמוֹת הַלַּב לִחֵכַה
    לִקְרַאת אוֹיַב הִכּוֹן לַקְרָב.

    עוֹלָם יָשָן עָדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימה
    מִגָּב כָּפוּף נִפְרוֹק הָעוֹל
    אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִּימָה
    לֹא כְלוּם מִתְמוֹל,
    מָחָר – הַכֹּל.

    זֶה יִהְיֶה קְרַב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
    עִם הָאִינְטֶרְנָצְיוֹנַל יַעוֹר, יִשְגָב אָדָם

    רק לנו עמלי כפיים
    רק לנו עמלי היקום
    האדמה וברכתיה
    ולכל הולכי בטל לא כלום

    אין רב ריבנו ומושיע
    לא אל, לא מלך, לא גיבור
    בזרוע נטויה נבקיע
    אנחנו דרך אל האור

    זה יהיה קרב אחרון במלחמת עולם
    עם האינטרנציונל יעור ישגב אדם!

    עבור הדרור ופדות הרוח
    ופרוק העול מגב העם
    לבה האש והך בכוח
    כל עוד ברזל עודנו חם

    וכי רעם אבדון יריע
    על ראש אויבינו להמם-
    עלינו שמש דרור תפציע
    לשפוך את זהרה החם

    זה יהיה קרב אחרון במלחמת עולם
    עם האינטרנציונל יעור ישגב אדם!

    האינטרנציונל בתרגומו המחודש של חיים חפר

    קום עם עובד הרם דגליך
    מהשדה מן הסדנה
    כל הרואה שלום ולחם
    הוא אח איתך לאמונה

    עולם ישן עדי יסוד נחרימה
    מגב כפוף נפרוק העול
    את עולמנו אז נקימה
    לא כלום אתמול-מחר הכל!

    האחווה היא דגלנו וחירות לכל עם
    עם האינטרנציונל ייעור ישגב אדם!

    האחווה היא דגלנו וחירות לכל עם
    עם האינטרנציונל ייעור ישגב אדם!

    הלינק של מוזיאון רוסיה להמנונים, שם יש גרסאות מוקלטות של האנטרנציונל ב כ 30 שפות, כולל בעברית:
    http://www.hymn.ru/internationale/index-en.html

  6. אלי

    יואב- שלא יהיו לך טעויות, גם אני מעריץ מושבע של מרקס, אך במה דברים אמורים?- בדיאגנוזה שלו, לא בפרוגנוזה.
    אתה יודע שיש דיאגנוזה ופרוגנוזה, וכמו שאין גאון כמו מרקס בדיאגנוזה הכלכלית- חברתית, כך הוא נכשל בתרופות
    שהוא מציע. היום, אחרי שהעולם ניסה אותן, אנחנו חכמים יותר. תראה את הסטאליניזם, תראה מה קורה בסין, תראה את צפון קוריאה. האם גם אתה חושב שטיפול קוסמטי בתקציב יפתור את הבעיה? או אולי המודלים הסקנדינביים של
    הסוציאל דמוקרטיה? מה שחשוב כאן הוא נוסחה קונקרטית, כשירה ליישום, בהבדל מהמליצות המוכרות, המעלות חיוך.

  7. גל (הוותיק)

    אין סתירה בין הנתונים: 55% מהאוכלוסיה משתכרים שכר שגובהו עולה על מחצית השכר הממוצע (משהו כמו 3,700 שקל). אם בודקים את השכר הממוצע של חמשת העשירונים העליונים האלה, הממוצע יוצא בערך 10,000 שקל. זכור שמדובר בממוצע בין הרבה מאוד אנשים שמשתכרים 4,000-5,000 שקל לבין מעט אנשים שמשתכרים 100,000 שקל ומעלה ומקפיצים את הממוצע למעלה.

    אז אם אתה לוקח את כל אותם המון אנשים שמרוויחים עד 5,500 שקל, אתה מגלה שמדובר ב-65% מהציבור.

  8. שור

    האוצר דורש קיצוץ של 4 מיליארד שק' לצורך הגדלת תקציבי רווחה,
    אבל הגנרל החברתי עלאק פרץ מתנגד.

    שור

  9. ספרטקוס...

    כפי שכתבתי כאן בתגובה הקודמת הפיתרון שעמיר הציע כבר לפני שבוע לגבי סל התרופות יהיה הפיתרון הנכון.
    מסתבר שתחילת הדרך של שלי יחימוביץ, איילון וכמובן עמיר פרץ שפועל כל הזמן למען השינוי החברתי המיוחל נותנת תקווה ואמונה חזקה שבאמת בעוד מספר שנים מספר הזקנים, הילדים, החולים ויתר תושבי ישראל ישתפר בצורה ניכרת.
    יומם של המהמרים, הנצלנים, חסרי הערכים, סליחה יש להם ערך אחד תאוות בצע , מתקרב.