הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
זכות השיבה דרך האוזן
הארוטיקה של הכיבוש 3<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
במסגרת חקר הארוטיקה של הכיבוש, אותה מערכת יחסים מורכבת, המשיכה החולנית בין ישראלים ופלסטינים, שמייצרת גוף, זמן ומרחב חדשים, התוועדתי לחרדה מפני זכות השיבה. אצלי בבית השכור, והפעם דרך האוזן. אותה חרדה דמוגרפית "לרוב היהודי" שייצרה את חוק האזרחות החדש והשבוע גם את פסק הדין המתוסבך שמונע איחוד משפחות על בסיס "הערכות בטחון" שזה שם קוד לפחד מזכות השיבה. זכות השיבה חודרת להכרה של הרוב היהודי כמו שינה מסויטת על על מזוודות, כאילו הישראלי היהודי הוא מאהב ארעי של האדמה, חרד מפני הרגע שבו יגיע בעלה החוקי ויגרש אותו במקלות ואבנים. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
ביום שבת האחרון חגגנו יומולדת 30 לחולוד, חברה שלי, אצלינו במרפסת בעין כרם. היתה מסיבה של מוסיקה ערבית, בעיקר פופ ערבי עם די. גיי` סמי מטר. הווליום היה גבוה, ערביות ויהודיות, יהודים וערבים רקדו בחושניות ובחופשיות כאילו כל תנועה של הגוף מפיגה את הגזענות שעוטפת את ירושלים בערפל של גדרות וג`יפים של מג"ב. היתה תחושה שנפתח חלל חופשי, אזרחי וחושני בחלל האפור ומלא הרוחות של ההפרדה הגזעית. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
היו 183 שיחות למשטרה והגיעו שלוש ניידות, למרות שבעין כרם בקיץ, יש מסיבות קולניות. המון. בעלי הבית שלי הסבירו לי יום למחרת שהבעיה של השכנים לא היתה רק הווליום, או העובדה שהיה מעט אחרי חצות בליל מוצאי שבת. הבעיה היתה שהיתה זו מוזיקה ערבית. חזקה, קצבית ומאיימת במשך כמה שעות רצוף. "מה, הביאו לנו פה לרקוד את כל פלסטין?", אמר אחד המתלוננים למשטרה.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
מסיבות של מוסיקה ערבית כבר הגיעו לתל אביב מזמן. סמי מטר מתקלט בננוצקה כל יום רביעי, ודי גיי פאהד מתקלט בלבונטין. הזמרת דקלה היא די גיי בלימה לימה בלילנבלום בליין חדש של מסיבות "עם מוסיקה ממצרים ועד לספרד". אולי כי אין בתל אביב ערבים, המוסיקה הערבית מושכת, מסתורית וחושנית ומאפשרת לגוף להזכר או ללמוד את חוש הקצב הזולג על גופו של המזרח התיכון.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
אבל האוזנים של תושבי עין כרם לא יכלו לסבול את המוזיקה הערבית. אולי כי זה כפר פלסטיני נטוש, אחד היחידים שנותר בשלמותו מ 48, כיוון שאחרי טבח דיר יאסין, הרחוקה 400 מטרים בקו אוירי, תושביו לא המתינו לבואה של פלוגת יונתן וכך הכפר כולו ניצל מחורבן ושריפה. אולי תושבי הכפר הפלסטיני שהפך לאתר תיירות פנים ישראלי בנוסף על הצליינים הנוצרים, שמעו באותו הלילה את זכות השיבה רוטטת להם באוזן בשיריו של חכים המצרי, ואאל הלבנוני, חאלד המרוקאי ותאמר נאפר מרמלה. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
אולי ההתגודדות של נשים פלסטיניות ישראליות, סקסיות ומלאות בטחון עצמי, רוקדות בשמחה, ללא החיגאב, ללא כיסוי מלא, אותם סמלים שהעולם הליברלי מבקש להראות תמיד כסמל הדיכוי האסלאמי הקיצוני, אולם זה מהווה את האיום הקיומי הזה, אותו האיום המהדהד בפסק הדין הדמוגרפי של בית המשפט העליון, החרדה בפני חילול הקודש של הרוב היהודי. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
אולי יהודיות ופלסטינים, חיפאים וצאציאהם של תושבי סאפוריה ולפתא, ערביות ויהודים, גוף לגוף, רוקדים יחד, בעוד כל יום בבמרחק של רבע שעה בונים כבישים נפרדים במרחק ליהודים ופלסטינים, אולי זה מה שהוביל את שיחות הטלפון הבהולות למשטרה. ואולי כולם רק רצו לישון.אולי. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
בתל אביב הלבנה, שבה אפילו העצים אשכנזים, שרואה ערבים רק כשהיא נוסעת לנגב חומוס ביפו או בטלויזיה רעולי פנים עם רובים, אפשר לשמוע מוזיקה ערבית. זה אפילו אופנתי. בירושלים, שם הדבר היחיד שמפריד בין הבטחון לדמוגרפיה הוא צ`קלקות כחולות ומשרד הפנים, האוזן נחרדת מלשמוע אותה. כשהיא שומעת מוזיקה הערבית, לא רק האוזן האירופאית אלא גם האוזן הישראלית המזרחית, בחלקה הגדול, שולחת איתותי חירום אל תת ההכרה כשהיא שומעת את rock in the kasba בערבית. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
האפשרות של מדינה דו לאומית, או מדינה משותפת, אפילו מדינת כל אזרחיה, או מדינה שבה יש לאזרחים הפלסטינים זכויות קולקטיביות הופכת לאיום ממשי, חי, נושם ורוקד. הרי גם חלק משופטי בית המשפט העליון קבעו שהפלסטינים הם סיכון בטחוני, למרות שבפועל רק 26 מתוך עשרות אלפים של מקבלי איחוד המשפחות היו מעורבים באירועים חבלניים. חלומות על חיים רגילים של הפלסטינים, הפכו להיות סיכון בטחוני במדפסות בית המשפט. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
ואולי, האוזן הישראלית היהודית, מתמרדת כנגד הכמיהה הפנימית להפתח, להיות חלק מהמזרח התיכון, לתת לגוף לזוז גם בקצב הזה, לתת לרגלים לטופף על האדמה מבלי לחשוש שהיא תיסדק מתנועה חדשה, משותפת, המבקשת לבנות כאן חיים אמיתיים. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
"זכות השיבה חודרת להכרה של הרוב היהודי כמו שינה מסויטת על על מזוודות, כאילו הישראלי היהודי הוא מאהב ארעי של האדמה, חרד מפני הרגע שבו יגיע בעלה החוקי ויגרש אותו במקלות ואבנים".
לא יעל, טעות בידיך. הישראלי הוא הבעל החוקי, המפחד שיגיע פורץ, יגרש אותו במקלות ואבנים ואח"כ יאנוס את אישתו.
יעל כזאת מסיבה, ולא הזמנת? הייתי באה לרקוד לכם.
הרגע חזרתי מקונצרט הוקרה לתזמורת האנדלוסית בירושלים עם שני אמנים נפלאים ממרוקו (באדר אלאסילי ומחמד וואריטי) שעשו אהבה עם הקהל במרוקאית . אמרתי לעצמי: נפרצו חומות ירושלים, ובדיוק אני באה וקוראת את הרשימה שלך…
ואלא ואחד ואלא מיאה ואלא אלף או תלתמיאה…ואלא מיליון…חומות וגדרות לא יעזרו לחסום את התרבות והמוזיקה הערבית. היא כאן ואנחנו במזרח התיכון. הגיע הזמן שיפנימו את זה שם למעלה ויפסיקו לבזבז כסף על מחסומים גדרות וחומות.
יעל יקרה, אולי זו התשובה היאה. ולהקפיד על ווליום טוב, לא חייב להחריש אוזניים כי אולי לשומע ינעם ואם לא שיתחפף. מעבר ליופי שבמסיבות ריקודים כאלה, צריך באופן קבוע להשמיע מוסיקה ערבית באזורים האלה, בעיקר בישובים פלסטינים שדודים כמו עין כרם. בחיי – להקים רשת של פעילים ופעילות שמוכנות להשמיע מוסיקה ערבית שעתיים שלוש בשבוע, עם או בלי ריקודים, העיקר להחריד את האוזן, ומי יודע אולי זה יתפשט ואולי האוזן תתרגל לבסוף ותנוח דעתה, לא רק מטאפורית.
דווקא בירושלים מסתובבים כל מיני עצים אשכנזים, כמו אורנים בעלי עלי-מחט נגד השלג שעלול לרדת. בתל-אביב יש בעיקר פיקוסים אפריקניים, תמרים מזרח-תיכוניים, ואין אפילו אשוח אחד לרפואה. גם מי שמקווה למצוא בעיר האשכנזית נהר נוסח הריינוס צפוי להתאכזב. הירקון הוא נחל מזרח-תיכוני להחריד שכל טיפה ממימיו מנוצלת להרוויית צמאונם של המזרח-תיכונים מוכי החום שחיים סביבו.
כיוון שאני דווקא ממוצא אשכנזי (אם כי מעולם לא ביקרתי בפולין או באוקראינה, ואני מדבר ערבית יותר טוב ממה שאני מדבר יידיש) רציתי להבהיר שיחסים אירוטיים יש לי רק עם בני אדם, לא עם רגבי אדמה. מי שדווקא מדבר על האדמה במונחים אירוטיים הם הפלסטיניים בשלל אתרי-הגעגוע שלהם לפלסטין שאיננה עוד. הציונים "אנסו" את האדמה (اغتصبوا – לא פחות!), ופלסטין היא אישה שכבודה חולל, והגבר הפלסטיני צריך לגאול את תומתה. אין דבר מעורר גועל יותר מהתייחסות לנשים בצורה כזאת, וכהתייחסות כזאת מופיעה כמטאפורה ליחסי אדם-אדמה זה כבר ממש נשמע כמו סטייה. הסטייה הזאת קיימת גם אצל מתנחלים, אבל אצל הפלסטינים היא עולה כפורחת.
ואגב זכות השיבה – אני לא מדבר על איחוד משפחות שהוא דבר לגיטימי לחלוטין, אבל כשמדובר על אנשים שיחזרו כביכול לבתיהם הקודמים – מישהו יכול להסביר לי איך זה בדיוק יתבצע? האם יבנו את סומיל מחדש על חורבות השק"ם? האם תושבי יאזור הנוכחיים יפונו כדי שתושביה המקוריים יוכלו לגור בה? האם במקביל יותר ליהודים שמעוניינים לחזור לפולין ולמרוקו לחזור לבתיהם הישנים? למה לעזאזל מתעסקים בהבלים במקום לחשוב על פתרונות ריאליים לעתיד?
קודם כל העובדה ששומעים מוזיקה בפול ווליום בלילה מבלי לכבד את השכנים זו נקודה לרעתך.
צריך בשלב ראשון להיות אזרח טוב ולא לכפות את המוזיקה האהובה עליך על כל הסביבה בשעת לילה.
ממש מפליא אותי שאת מפריעה לשכנים ועוד מצפה שכולם יבינו את עמדתך.
אני מחכה ליום שבו בכפרים הערביים ישמעו מוזיקה עברית, זה עוד לא קרה.
המילים חושניות וסקסיות חזרו על עצמן פעמים רבות, אני לא מוצא את הקשר לזכות השיבה.
לא נדרשת רגישות יוצאת דופן כדי להבחין בדיסוננס הצורם שבין התוכן המתחסד של הטקסט לבין המעשים: מגורים, וריקודים, על חורבות עברם של פליטי עין-כארם.
לא מפתיע שמי שטחו עיניו עד כדי כך סובל גם מבעיות אוזניים, ואינו מעלה על דעתו את האפשרות הסבירה שהווליום של המוסיקה פשוט היה גבוה מדי.
לדעתי זה ממש לא פייר יעל שאת מתעסקת רק עם תרבות ומוזיקה ששייכת לדעתך ליצירה של מי שישב לפנייך בבית.
צריכים להיות הוגנים עד הסוף ולהרגיל את השכנים גם למוזיקה של אלו שישבו קודם לפלסטינאים בארץ ושכבושי הארץ לדורותיה כולל המוסלמים גירשו, אנסו ועיקרו (פיזית ותרבותית). (אגב לי יש העדפה ברורה למוזיקה הטורקית- אם זה חשוב).
או שבעצם ההסטוריה ועוולותיה התחילו ב 1948?
Rock The Casbah הוא שיר של להקת Clash, כמובן, שנכתב בשנת 1981 בעקבות המהפכה האסלאמית באיראן. השיר היווה תגובה לאיסור של שלטונות המהפכה על השמעת מוזיקה מערבית באיראן. במלחמת המפרץ הראשונה הפך השיר להמנון הלא רשמי של חיילי ארצות הברית ובריטניה.
למה אני כותב את זה? קודם כל, כי זה פרט טריוויה מעניין, לפחות לדעתי. מלבד זאת, השיר מספק הזדמנות פז לבחינתה של תפישת האוריאנט על-ידי התרבות הפופולרית המערבית. ממילות השיר עולה שהאדם המערבי הממוצע לא מצליח להבחין אפילו בין ערביות לאסלאם, ומבחינתו איראן, מדינות ערב והמזרח התיכון כולו זה אותו דבר – איזור מוכה, מסכן ומדוכא, שרק מחכה לגאולה על-ידי כוחות המערב הנאורים והליברלים, שיגיעו בדמותה של להקת פאנק בריטית להציל אותו מעצמו.
מעניין מה אדוארד סעיד היה אומר על זה.
אני מניח שהמוסיקה הערבית (שאני מאוד אוהב) אכן הייתה מעט זרה לאופי השכונה, ואין ספק שמסיבות של יהודים עם ערבים אינן חזון נפרץ במחוזותינו. הייתי במסיבה או שתיים כאלה, ותמיד אלה היו מ מסיבות מהנות מאוד, הרבה יותר מהמסיבות הסטנדרטיות. גם הפאב הירושלמי די-וואן (לשעבר?) הוא בית לקהל מעורב ומוסיקה מעורבת לתענוג המבקרים. עם זאת אינני בטוח שכל התלונות למשטרה (183? מישהו נתן לך את הנתונים המטורפים האלה?) נבעו מאופי המוסיקה. ייתכן שםשוט הטרפת את עצביהם ושנתם של תושבי השכונה (אגב, לא כולם גזענים וחזירים שתלטנים). הייתי פעם במסיבה של עיתון ירושלמי שרוב כתביו היו בעלי אוריינטציה חברתית מובהקת, והקו השולט בכתבותיו היו רווחה ועויינות כלפי ממסד מתעמר בחלשים, קשישים, חולים וכיוב'. והנה, המסיבה נמשכה הרבה מעבר לחצות, והווליום היה מחריש אוזניים. כמה מדיירי השכונה, רביפ קשישים, דפקו בדלת וביקשו בנימוס להחליש את המוסיקה, אך לשווא. אבירי ההתחשבות, התנהגו כלפיהם בבוז. פעמיים הגיע ניידת ושוטר נבוך ועדין ביקש להחליש את המוסיקה למען התושבים, אך איכשהו הוא הפך למשל ושנינה בעיני כמה מהחוגגים, וכמובן דקה אחאי שעזב, הוגברה שוב המוסיקה, תוך קללות על "מדינת המשטרה שלנו". ביקשתי לקבור את עצמי, ועזבתי את המקום בתחושת בחילה קלה.
אם אתה טוען שבכפרים ערבים (ואין הכוונה לעין כארם) לא שומעים מוסיקה עברית הרי זה רק משום שכנראה לא היית לאחרונה, או אולי מעולם, בכפר ערבי. לא רק שב"מגזר" שומעים לא מעט ג'אנק ישראלי, גם העיתון הנפוץ ביותר הוא "ידיעות", לא עלינו.
אגב, במעט מאמץ תוכל להשיג די-וי-די או קלטת של הופעתה החיה המעולה של זהבה בן (מכיר?) בשכם.
כתבתי שבכפרים ערביים לא שומעים מוזיקה ערבית רק כמשל.
כוונתי הייתה להרבה דברים אחרים ולדעתי אתה מבין את כוונתי.
איך אין לך בעיה לגור בעין כרם בבתים של הפליטים. "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים".
ההבדל בית המגורים בעין כרם, לבין בית מזמיל, היא קריית יובל, הוא הבדל מראית העין. ההתמודדות שמביאה איתה מגורים ארעיים בעין כרם, היא פורייה ברמה האישית והפוליטית עבורי.
העליתי את האפשרות שזה לא היה העניין, אלא העובדה שהיה 12 וחצי. זה במאמר, אבל האמירות של שכני אפשרו לי להציע אפשרות אחרת לתגובה.
183 הוא המספר שנקב מפקד התחנה שהגיע בלוויית שתי ניידות נוספות. גם אני חשבתי שזה מוגזם ובלתי אפשרי.
אני חושבת שהפתרונות, אלה שיאפשרו לבנות חיים, ברמה הפוליטית והתרבותית עוברים דרך הדיון בזכות השיבה. בזה שהצעתי עמדה לדיון, לא הבאתי משאיות הובלה ליהודים שגרים בבתי פלסטינים לשעבר. האם איננו יכולים להתמודד עם השאלות הללו? לי נראה שכן.
לגבי השכנזיות של העצים, זוהי מטאפורה ואני מקבלת את התיקון לגבי העצים הים תיכוניים.
תודה על ההתייחסויות.
זכות השיבה היא זכות טבעית של כל אדם שעזב את ביתו (אפילו אם עזב מרצונו). הבעיה היא שבמצב שנוצר לאחר 60 שנה קשה לממש את זכות השיבה כפשוטה. לו היו לנו מנהיגינו הגונים ונבונים (בסדר הזה), היו מכירים בזכות השיבה כזכות אלמנטארית ומזמינים את הקורבנות לדיון כן ומעשי באפשרויות המימוש/פיצוי. לצעד כזה היה יכול להיות אפקט מפייס על שני העמים המתלהמים.
אבל מה לנושא העקרוני החשוב הזה ולמאמר שקראתי כרגע? "זכות השיבה דרך האוזן"? "חושניות"? "עצים אשכנזים"? "נשים ערביות סקסיות? .
ומכאן אולי התגובה הנרתעת של התושבים הנוכחיים. ייתכן ובתת-מודע שלהם, הפלסטינים לא באו רק להתארח ולחגוג בביתה השכור של חברתם, אלא שבו לבתיהם ולכפרם לשעבר. בכלל, זה לא נעים לעוקר לראות פתאום את העקור בסביבה.
האלימות הברוטאלית שהפעילו "הרקדניות החושניות והסקסיות" כלפי השכנים שלהם(ושמיעת מוסיקה בקולי קולות היא אלימות לכל דבר) אינה מפתיעה.
כמו שכבר ציינתי בעבר יש ניגוד משווע בין התדמית שמנסה השמאל לעטות על עצמו כאביר הצדק והשיויון לבין מעשיו בשטח.
תודה יעל על הדוגמה הנפלאה.
הכוונה היא לאנשים שממררים את חייהם של הסובבים אותם ברעש חזק של מוסיקה. קבוצה של חוגגים משתלטת על החלל הציבורי ושכל אלה שרוצים לישון ילכו לעזאזל. הם גורמים לכך ששקט יהיה מותרות. אם כותבת המאמר הייתה רוצה לישון וליד ביתה הייתה מוסיקה מחרישת אזניים אולי הייתה מבינה את סבל השכנים. לא הייתי רוצה שאחת כמוה תהיה שכנה שלי. אולי כותבת המאמר ניסתה לנקום באיחור בתושבי עין כרם, אותם שודדי בתים, באמצעות המוסיקה.
למען הגילוי הנאות: אני כן אוהב מוסיקה, אך אני מקפיד שהרעש שלה לא יצא מחוץ לביתי.
אם המדובר בחאלד (לשעבר שב חאלד) ששר את "דידי", "עאישה" ועוד אז הוא איננו מרוקאי אלא אלג'ראי ( נולד בפרבר של העיר Oran/Wahrane)
יוסי, אולי הבעיה אצלי. אל תיתן לי יותר מדי קרדיט – לא הבנתי אותך, כנראה. תנסה שוב, לפעמים זה מצליח.
יעל: נחמד שהמגורים בעין כארם פוריים עבורך ברמה האישית והפוליטית. לרגע חששנו שמדובר בהקרבה ראויה להערכה של שליחת העוקץ לענייני זכות השיבה אל לב המאפליה, שליחות שבעטיה את נתקלת ברדיפה משטרתית לצלילי מוסיקה של ה-clash בווליום בלתי נסבל. מתברר שאת נהנית, רק בשביל זה היה שווה לעבור את הנכבה.
ועכשיו ברצינות – נכון שההבדל בין בית מזמיל לעין כארם הוא של מראית עין, בשניהם שכנו פלסטינים עד 48. מראית העין בולטת גם בעוד מישורים – למשל הפער החזותי המסוים בין השיכונים והבלוקים בבית מזמיל שבהם שוכנו ועדיין גרים עולי שנות החמישים, לבין בתי המידות הערביים הנאים של עין כארם. ויש פער מעמדי – פעם גרו גם בעין כארם עולים שכאלה, והיום הממוצע שם בכפר הוא סביב העשירון העליון.
ניתן כמובן לטעון שגם ההבדל בין עין כארם לכלל מדינת ישראל בהקשר זה הוא של מראית עין בלבד. זכויות היוצרים שמורות לטוקבקיסטים ימניים ב-ynet.
דרור, העוקר לא ראה את העקור – הוא שמע רעש באמצע הלילה. לא כל פלסטיני או כל חברה פלסטינית של יעל ברדה הוא או היא "העקור". גם פלסטינים עם טעם גרוע במוסיקה הם בני אדם, לפני שהם "עקורים", וספק אם במסיבה נוכח מישהו מפליטי הכפר עצמו. ראיית כל ערבי כמסמל תמיד ובעל כורחו משהו מעבר להיותו מישהו שבא למסיבה, למשל, איזה "אחר", מאפיינת סוג מסוים של ימין גזעני וסוג מסוים של שמאל פטרוני, ומהווה נקודת חיבור מדאיגה למדי ביניהם.
מה שמזכיר לי: בכמה שכונות-התנחלויות יהודיות בצפון, מזרח ודרום ירושלים הסמוכות לשכונות ערביות – כולן כמובן מעבר לקו הירוק – מתלוננים עסקנים שונים ומשונים על עוצמת הווליום של המואד'ינים במסגדים ומנסים שוב ושוב להפיק צעדים בירוקרטיים שונים כדי להשתיקם. יעל, מצד שני, מציעה העדפה מתקנת למוסיקה ערבית, על חשבון השכנים. ההיגיון המופרך די זהה, בהפוך על הפוך.
דין עין כרם כדין ימין משה – שתיהן שכונות יוקרה שדייריהן שייכים לאשכנזיון העליון, למרות ההבדל הקטן שעין כרם היה כפר ערבי. את משפחתי עקרו מימין משה ושיכנו שם השד יודע את מי, כמה בתים נראים נטושים לגמרי, כואב הלב. גם ממילא כנ"ל – שכונת רפאים שמישהו החליט לבנות על חורבותיה של שכונה יפיפיה ותוססת, אילו רק חשבו קצת על התושבים, אילו רק התושבים היו מודעים יותר לזכויותיהם. עכשיו עין כרם היא הסביון של ירושלים, אבל בל נשכח שיש שם כמה שמאלנים שאינם רואים את דבשתם, ואינם רואים גם את בני עמם. לבי עם הפלסטינים אבל צדק היסטורי קצת קשה לעשות – אלא אם כן השמאל רוצה לפנות את היהודים בהמוניהם מבקעה וטלביה וקטמון – אולי כדאי לחשוב על פתרון ריאלי לשני העמים. מוזיקה יכולה להיות דרך טובה לחבר בין שתי הנקודות המדממות הללו.
חוץ מזה, לא ברור לי למה את צריכה למצוא טעם לפגם בפתיחות היחסית של ת"א. אני מגיעה ממרכז ת"א ליפו בטיול רגלי קצר על חוף הים, או בנסיעת אוטובוס קצרה יותר מהנסיעה לרמת אביב. יפו היא חלק ממרחב המחיה העירוני שלי, בטח יותר מבבלי או מעוז אביב. נכון שיש כאן שכונות בעלות אופי שונה, ואין הרבה קשר בין יפו ליד אליהו, למשל, אבל הדבר נראה לי נכון ביתר שאת בי-ם. אני כתל אביבית הייתי בחלקים ערביים של י-ם הרבה יותר מהרבה ירושלמיות שאני מכירה. במה היומיום של יהודים ירושלמים יותר קרוב לזה של הפלסטינים הירושלמים מאשר הקרבה שלי ליומיום היפואי?
ומהצד השני, גם אנחנו יושבים על חורבות סומייל, ג'מאסין ועוד. אפילו שכונת ילדותי, נווה שרת שבקצה הצפון מזרחי של תחום השיפוט של ת"א, יושבת על חורבות ערב-אל-סוואלימה. לא שמישהו סיפר לנו את זה כילדים בבי"ס צהלה.
בקיצור, לי נראה שת"א יוצאת לא רע בהשוואה הזו. אותי זה לא מפתיע.
אכן, האשכנזיון העליון הוא המכנה המשותף.
ואפרופו ירושלים/ תל אביב: מישהו כאן שם לב שבאשכנזיון העליון המודפס, דהיינו מקומון האליטות הארץ, מצאו לנכון להתייחס למה שמכונה "יום ירושלים" באמצעות הסקופ הבא:
יום ירושלים: חלקם של היהודים בעיר – יציב
מאת נדב שרגאי
סיבה למסיבה? מטרת הידיעה לעודד אותנו – לא גדל חלילה שיעור הערבים בעירנו. כאילו שזאת הבעיה של ירושלים, לא ההריסות שהשאיר אולמרט. הרעיון כמובן, והגאון שנתן את הכותרת אפילו לא מודע לו כי זה כבר ספוג לו בשורשי השערות, הוא: יותר ערבים – רע. יותר יהודים – טוב. ובמשתמע: ערבים – רע. יהודים – טוב.
למישהו זה הפריע? אני משער שלא. התרגלנו ויש גם הכשר מבג"ץ לספירת ראשים, מחר גם ספירת פיגמנטים.
ועכשיו שזה עלה, נא לא להאשים את הכתב: נדב שרגאי הוא איש ימין קיצוני מוצהר, אבל לא הוא אחראי – לא הכתב נותן כותרת. נתן אותה מן הסתם איזה עורך בדסק. הארץ מקדם גזענות בסובטיליות ולכן הוא מסוכן אף יותר ממתחריו הצהובים (גם קידום מזרחיי מחמד בתוך העיתון הוא חלק מהעניין, אבל הנושא המשעשע הזה יחכה להזדמנות חגיגית אחרת).
לגור בבתים של פלסטינים, בהם שיכן המימסד האשכנזי-ציוני מזרחים בשנות ה 1950 (יצחק בן צבי שיכן בעין כרם יהודים תימנים, בעיקר, הכפר הזה הזכיר לדמיונו האוריאנטליסטי הקודח כפרים הרריים בתימן), בשכונה שעברה ג'נטריפיקציה (קרי – זה היה כל כך ציורי, ש"קנו בזול" את התימנים ובאו להתבשם מהאטאביזם של הבתים ללא ההיסטוריה הילידית והמהגרת שלהם).
ולכתוב "פוסט" ציונות קולית כאילו-כזאתי, נגד הכיבוש, ואפילו באפנתיות נונשאלאנטית לציין את "זכות השיבה", אבל בוזמנית להאשים את מחמוד דרוויש ב"בגידה בחברים" (מ-א-סמול, כמובן), כשהוא אומר לך, ובצדק, לצאת מהעין כרם הזאתי. ואפילו שזה בשכירות.
מחלות א-סמול א-אשכנזי א-פוסט-ציוני על ספיחיו מזרחי-המחמד.
זה סקסי בערך כמו AIDS.
קחי גם קישור
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?contrassID=1&subContrassID=5&sbSubContrassID=0&itemNo=719281
סמדר לא הגזמת קצת
ואני חשבתי שבאתר הזה כולם יודעים שהמילים "חושניות" ו"סקסיות" מסמנות בדיוק את הדימוי האוריינטאליסטי המשפיל והמתנשא של הלבן כלפי השחור….
יעל, באת לברך ונמצאת מקללת (גם לפי התגובות האחרות לגבי חוסר הנימוס וחוצפתך לגור בכפר נטוש!)
יישר כח, יעל, על הרשימה היפהפיה. אלו הם החיים עצמם המתגברים על כל החומות האידיאולוגיות שפג זמנן. ואכן,
אני מרגיע את כל אלו הסובבים אותי והמלאי חרדות מארועי היומיום- המציאות חזקה מהכל. היא זו שתשלוט. הלא כן?
אין ספק, אנו הולכים לקראת מדינה דו- לאומית. מתי? אולי בעוד עשר שנים, אולי יותר, ואולי גם פחות. אך זה הכיוון.
האשכנזיון העליון – וכל הפוסט של רותי ויקטור – משובח.
והנה עוד סיפור של ביית ערבי יפה, בטלביה דווקא – וילה הארון אל ראשיד, מפי זה, שהביית, בעצם, שלו. אפילו שגולדה גרה שם.
http://www.passportpalestine.com/Families/BisharatGeorge.htm
וגם אם היו עושים שם מסיבת ריקודים תקינה פוליטית, קרי, רב-תרבותית עם פיזוזי שאנטי, זה עדיין היה סקסי כמו AIDS (אהמ… יש קשר בין המחלה לסקס).
לא פוסט ציונית, לא אשכנזייה וכן שמאלנית, מכל בחינה שתרצי. גדלתי בשיכונים של ההתנחלות גילה ועכשיו אני מתנחלת בתוך 48. לא קולית ולא כאילו כזה.
האימייל שלי הוא yaelberda@gmail.com
אני רגילה למתקפות אישיות, אבל עקב הערכתי הרבה אליך, התפלאתי לראות את הניסוח הזה.
אשמח אם תצרי קשר
סמדר. ההתקפות שלך פשוט לא מובנות . אם יש לך טיעונים נגד שמאלניות אשכנזיות תאמרי אותם. אני בטוח שיש מה להגיד עליהן. אבל סתם לדבר בסיסמאות. זה לא ברור ובטח לא משכנע
אני ניסיתי להבין אותך. לא הצלחתי.
יעל ברדה היא במקרה לא אשכנזיה ומעורבות בפעילות למען זכויות אדם. למה סתם להכפיש? מה יוצא מזה?
אפשר גם לשמוע…?
אוף. איזו מן קומונה זו.
אין לי מה להוסיף חוץ מזה שבחדשות אמרו שג'ון באאז עברה לגור על עץ.
מסתבר מהעדכון שיש שם כבר בחורה אחרת.
הבחורה האחרת גרה על עץ בן 600 שנה במשך שנתיים.
עכשיו שתיהן יצילו את העץ הזה מכריתה. והוא ימשיך כמה שבא לו.
ורק אני צריכה כל שנה להחליף דירה.
אני חושבת שאצטרף לנשים על העצים.
בשם זכות הישיבה
כלומר, אם יהיה מקום.
מישהי האשימה את הכותבת באשכנזיות. הכותבת הכחישה. מישהי אחרת נחלצה להגנתה והעידה שאכן אינה אשכנזיה.
תגידו, יוצא לכן להסתכל על עצמכן מהצד לפעמים? זה לא נראה טוב.
קודמכל – רצוי וכדאי שתזדהה.
חוצמזה – לבקשתה של יעל עניתי לה לאימייל שלה. יעל כותבת בשמה, עם אימייל. אני כותבת בשמי, עם אימייל. אין לנו צורך להתחבא מאחורי ניקים שונים ומשונים. כל אחת לוקחת אחריות על הטקסטים שהיא כותבת. אין בינינו ויכוח אישי, אלא עקרוני.
האם יש לך גם איזשהו טיעון עקרוני התוקע יתדותיו בהיסטוריה של הנכבה, וההגירה המזרחית של שנות ה 1950,על חורבותיה, ויחסיהם של שני אלה עם השמאל הישראלי הציוני-פרוגרסיבי-סוציאליסטי-פוסטקולוניאלי-אנטי ציוני? אנא ספר לנו, ובשמך המלא עם כתובת אימייל שניתן לוודאה. קח אחריות. שאם לא כן, אולי האנונימיות קשורה בטרוליות. ולכן אין לי שום כוונות להמשיך ולהגיב לפוסטים שלך. סוף..
נ.ב. ואם נתתי לך רעיונות כלשהם להרצאה/מאמר/ספר הבא שלך, אל תשכח לצטט. זה לא "פורום קיקיוני" עלום באינטרנט.
איזה צחוקים איתכם! מישהו שם בירושלים גילה שקיימת מוזיקה ערבית ושאפשר לעשות מסיבות "מעורבות". באיזה ליקוק עצמי מתלהבים כאן ממסיבה של יהודים וערבים! בוקר טוב אליהו. זאת ההתנשאות הקרתנית בהתגלמותה, דווקא ההערצה העצמית הזאת מראה עד כמה דבר כה פשוט ואלמנטרי (ככה זה בחיפה, בכל אופן, והיה כבר לפני עשרים שנה ויותר) נחשב כאילו מישהו כאן נותן לעצמו צ'יפוח שראוי לפרס נובל. מסיבה משותפת של יהודים וערבים, ביג דיל. וההשתלחות האוטומטית בכל מה שריח של אשכנזיות נודף ממנו גורם לי, כמי שמגדירה את עצמה סתם ישראלית, אך שהוריה (קשי היום) עלו לארץ ממזרח אירופה, לחשוד שגם בנושאים אחרים שעליהם נכתב באתר, שגורמים לי לחוש הסכמה והזדהות, מסתתרות לא מעט סטיגמות ריקות שאבד עליהן הכלח.
אישה אחת, גרה בתוך אבטיח גדול נורא
היו לה שני שרפרפים וכסא ומנורה
היא חתכה לה חלון וחצבה לה סלון
ותלתה שם תמונה והכניסה ארון
וחתול שיצוד עכברים היא גידלה בפינה
ופתאום הסתיימה העונה
הלכה לה אותה האישה
לחפש לה דירה חדשה
היא חקרה שאלה
לא מצאה שום דבר
רק חדרון בתוך גזר
ארוך, ארוך אבל צר
מעכשיו לא היה לה מקום לסלון לא לא לא
ולכן היא חתכה מחצית הארון
והכניסה רק רבע כסא וחתול ושרפרף
מעצמה היא בקושי הצליחה לדחוק את האף
אווווו
אישה אחת גרה בתוך אבטיח גדול נורא
היו לה שני שרפרפים כסא ומנורה
היא חתכה לה חלון וחצבה לה סלון
ותלתה שם תמונה והכניסה ארון
וחתול שיצוד עכברים היא גידלה בפינה
ופתאום הסתיימה העונה
הלכה לה אותה האישה
לחפש לה דירה חדשה
היא חקרה שאלה
לא מצאה שום דבר
רק חדרון בתוך גזר
ארוך, ארוך אבל צר
מעכשיו לא היה לה מקום לסלון, לא לא לא
ולכן היא חתכה מחצית הארון
והכניסה רק רבע כסא וחתול ושרפרף
מעצמה היא בקושי הצליחה לדחוק את האף
תורו רו רו רו
ראשית כל, אני מסכימה עם דברי דרור קמיר.
שנית, איני מבינה את הזיקה בין אשכנזים ובין בטיעון ש"רואים ערבים רק כשהם נוסעים ליפו לנגב חומוס או בטלביזיה…"
הייחוס לאשכנזים שנאת ערבים היא גזענות. כאשר מתייחסים לקבוצה שלימה, ועושים סטריאוטיף- זאת גזענות. רבים מתומכיה של מפלגת הליכוד היו עד הבחירות האחרונות, לפחות, ממוצא מזרחי. הליכוד אינו "מצטיין" באהבת ערבים.
לעומת זאת, מרץ-יחד ומפלגת העבודה- שבוחריה עד הבחירות האחרונות כללו מספר ניכר של אשכנזים- הוכיחו שאינם מונעים על ידי שנאה לערבים.
אז על סמך מה קובעת הכותבת- יעל- שאשכנזים שונאים ערבים. זוהי דמגוגיה, עלילה, גזענות ואי אמירת אמת.
שלישית, "זכות השיבה"- הכותבת ומספר מגיבים תומכים בזכות השיבה של פליטי 1948 , ומעדיפים מדינה דו-לאומית, כלומר מדינת כל אזרחיה. לדעתם זהו פתרון צודק לבעייה.
אם מדובר על זכות השיבה כזכות טבעית של כל אדם- האם ליהודים לא מגיעה "זכות שיבה" לארץ אבותיהם? כל מי שלמד היסטוריה יודע שהקשר של היהודים לארץ ישראל הוא בן אלפי שנים. ההגירה של האבות לארץ החלה במאה ה- 18 לפנה"ס. מאז קיים רצף של חיים ישראליים- יהודיים בארץ לאורך מאות שנים. לעם הזה היתה כאן מדינה- ולאחר פילוג ממלכת דוד ושלמה:2 מדינות- מהמאה ה- 10 לפנה"ס עד המאה ה- 6 לפנה"ס. ישראלים ויהודים הוגלו בכוח על ידי האימפריה האשורית והבבלית, וחזרו עם הצהרת כורש, מלך פרס ב- 538 לפנה"ה. חשוב לציין שלא כל הישאלים והיהודים הוגלו אלא בעיקר המעמדות העליונים. משיבת ציון היתה רציפות של חיים יהודיים בארץ- כולל מדינה, שקמה בעקבות המרד החשמונאי ב- 168 לפנה"ס נגד אנטיוכוס ה- 4 – . הכיבוש הרומאי הביא לנסיונות חוזרים למרוד ברומאים(המרד הגדול 66 – 70 לספירה, מרד בר כוכבא 132 -135 לספירה ועוד..).. בעקבות המרידות הוגלו יהודים באלפים בעל כורחם. למרות זאת, בעת הכיבוש המוסלמי במאה ה- 7 לספירה היה עדיין ישוב יהודי ניכר בגליל וריכוזים קטנים במקומות אחרים. לאורך כל ההיסטוריה חיו יהודים, גם אם מעטים- בארץ
אז יש ליהודים זכות שיבה?
אז למה יש יהודים-ישראלים, ופלשתינאים, כולל אזרחים ישראלים ממוצא פלשתינאי, שאינם מכירים בזכות זו?
אקדים ואומר: אני בעד הפתרון של 2 מדינות לשני עמים. זוהי פשרה הוגנת, מאחר שערבים החלו להתיישב כאן החל מהכיבוש המוסלמי במאה ה- 7 לספירה, ונוספו עליהם ערבים נוספים במספר גלים בין המאה ה- 7 למא ה- 20 .
אם לפלשתינאים יש זכות הגדרה עצמית וזכות למדינה משלהם- מדוע ליהודים אין זכות זו.
אם ישראל תהפוך למדינה דו- לאומית, כלומר, מדינת כל אזרחיה, יווצר מצב כזה: ליהודים לא תהיה אף מדינה ולפלשתינאים תהיה פלשתין וישראל(שמה בודאי ישונה) בה הם יהיו רוב לאחר שיבת הפליטים.
יתכן גם שיאחדו את שתי המדינות ואז תהיה פלשתין גדולה עם מיעוט יהודי. אם נזכור שרוב תושבי ירדן הם פלשתינאים- הרי לפלשתינאים תהיינה 2-3 מדינות.
מדוע זה פתרון צודק?
האם לא צודק יותר שהפליטים יחזרו למדינת פלשתין כשם שפליטים יהודים ממדינות ערב ואירופה התיישבו בישראל?
אם זכות השיבה היא זכות טבעית- ליהודים יש זכות שיבה.
מי שתומך במדינת כל אזרחיה מבין היהודים בישראל, נגוע, לצערי בשנאה עצמית.
אני מודה באשמה- אני ממוצא אשכנזי. אבל מדוע אני נחשבת בעיני מזרחיים מסויימים – לא כולם- לאשכזיה?
אין לי כל קשר או זיקה למזרח אירופה. נולדתי בארץ. איני דוברת אידיש- אלא עברית. גדלתי על התרבות שנוצרה פה בארץ- לא על תרבות האידיש. אני אוהבת את אמנון שמוש יותר מאשר את בשביס-זינגר וחומוס יותר מגפיטע פיש. הנכדים שלי חצי אשכנזים. לרוב החברים שלי יש נכדים חצי אשכנזים. יש בארץ 50% נשואים מעורבים. וגם המימסד כבר אינו על טוהרת "האשכנזים". – אז מדוע להיצמד למונחים אנכרוניסטים?
כולנו יהודים.
יש במדינה בעייה חברתית- לא מזרחית. וכולנו, ללא הבדל, מאיפה הגיעו ההורים או הסבים שלנו חייבים לפעול לפתרונן.
בכנסת, בממשלה, בצבא, בקרב בעלי ההון ואנשי העסקים ובאקדמיה- יש כיום ישראלים ממוצא מזרחי.
לא הבחנתי במאמץ מיוחד מצידם להקדיש עצמם לקידום הנושא החברתי.
נכון, אחוז ניכר מישראלים ממוצא מזרחי שייכים לשכבות הנמוכות. אבל, הבעיה איננה עדתית אלא חברתית.
מדוע?
מי שחקר את המבנה החברתי במדינות הגירה, ואת תהליכי הניוד החברתי יודע, שמהגרים המגיעים לארץ חדשה מתחילים מתחתית הסולם הסוציו- כלכלי(למשל, ההגירה הרוסית). בעלי כישורים השכלתיים או מקצועיים מתקדמים במעלה הסולם יותר מהר מחסרי כישורים. אבל, בדרך כלל מהגרים מהגרים חדשים זקוקים לזמן של 2- 3 דורות כדי להתקדם בסולם, בתנאי שישקיעו בכך מאמצים ניכרים. כמובן, שמדיניות כלכלית- חברתית עוזרת בזרוז התהליך. אבל זהו הממוצע. לכן, במדינות הגירה אפשר לראות חפיפה מסויימת בין גלי ההגירה למבנה החברתי. כל גל שמגיע דוחף כלפי מעלה חלקים גדולים מהגל הקודם. אבל, מדיניות איננה חזות הכל- אדם זקוק לאמביציה, כושר התמדה ויכולת להתמודדות עם קשיים.
בקיצור, במקום לבזבז מרץ נפשי על שנאה חסרת תכלית , שלא תפתור שום בעייה- מוטב לשלב ידים ולפעול ביחד למען החלשים בחברה.
אז מה היה לנו שם?
כמה חוגגים מבלים במסיבת יום-הולדת ,משמיעים מוסיקה רועשת,השכנים מתלוננים ,באה המשטרה וסוגרת את העסק.
לכאורה ארוע שגרתי המתרחש יום יום ברחבי מדינת ישראל.
אבל לא.
הרי מדובר בחוגגים שהם בעלי זיקה חברתית ותודעה אנטי-ציונית\אנטי-אשכנזית\אנטי-בורגנית\אנטי-קפיטליסטית\אנטי אנשים לא-סקסיים\אנטי פה ואנטי שם.
ולכן המסיבה היא לא סתם מסיבה אלה מקום שבו "היתה תחושה שנפתח חלל חופשי, אזרחי וחושני בחלל האפור ומלא הרוחות של ההפרדה הגזעית".
המוסיקה היא לא סתם מוסיקה אלה מוסיקה " מושכת, מסתורית וחושנית ומאפשרת לגוף להזכר או ללמוד את חוש הקצב הזולג על גופו של המזרח התיכון".
גם החוגגים אינם סתם אנשים שרוצים לשמוח קצת אלה לוחמי חרות אשר משתחררים מהכבלים ש" שהעולם הליברלי מבקש להראות תמיד כסמל הדיכוי האסלאמי הקיצוני,".
גם השכנים הם לא סתם אנשים עיפים שצריכים לקום בוקר לעבוד אלה אנשים בעלי "האוזן הישראלית היהודית, שמתמרדת כנגד הכמיהה הפנימית להפתח, להיות חלק מהמזרח התיכון".
ובכלל המסיבה לא מתרחשת בביתם של כמה נהנתנים ירושלמיים אלה ב"כפר פלסטיני נטוש, אחד היחידים שנותר בשלמותו מ 48".
אנו חיים בחברה דמוקרטית. אני מכירה בזכותך לאהוב ולטפח את התרבות המזרחית- ערבית, ואני עומדת על זכותי לאהוב ולטפח מוסיקה אירופאית. זוהי חברה- רב תרבותית.
השכנים שלך אולי לא אוהבים מוסיקה ערבית- אבל זוהי זכותם. אבל, את צריכה לדאוג לכך שבמסיבות שלך הדציבלים לא יטרידו את מנוחת השכנים, ולהפך. הסיסמה היא:חייה ותן לחיות
אבל, אם הם אינם אוהבים מוסיקה ערבית, וזה עדיין טעון הוכחה, שזוהי הסיבה לתלונתם, עצם הרצון שהמסיבה שלך תהיה יותר שקטה עדיין אינה הוכחה שהם שונאים ערבים. אין כל קשר סיבתי בין העדפות מוסיקליות לשנאת יוצרי תרבות מסויימת. כל אחד רגיל למוסיקה שגדל עליה. זה לא פשע.
הגיע הזמן שתפסיקי לחשוב במונחים של שנאה ותתחילי לחשוב במונחים של אחווה.
כולנו יהודים. יש לנו מספיק שונאים בעולם ומוטב שלפחות בינינו לא תשרור שנאה.
מחקרים גנטיים מוכיחים שמבנה ה- DNA שלך ושלי זהים ומוכיחים שכולנו מוצאנו מעם ישראל שגלה מארצו. יתר על כן, מחקר שנעשה באוניברסיטה העברית במח'לביולוגיה, קבע ואנו קרובים יותר לכורדים המתגוררים בצפון מערב עירק מאשר לערבים מבחינת מבנה ה- DNA . אבות אבותינו חיו תקופה מסויימת בראשית האלף השני לפנה"ס באיזור זה והדבר מוזכר במקרא- המקומות חרן ונחור הם באיזור זה. גם תעודות שניתגלו בחפירות ארכיאולוגיות שם מוכיחות שאבות אבותינו היו שם.
בקיצור, הכורדים ולא הערבים הם בני דודים שלנו. יש מחקרים המוכיחים שהישמעאלים אינם אבותיהם של הערבים.
מה זאת אומרת בדיוק "כולנו יהודים". מי זה הכולנו הזה? אם היית קוראת את הכתבה של יעל היית יכולה (אמנם בין השורות ובמאמץ רב, אבל אני מפרגנת לך את היכולת הזו) להיווכח שדווקא "כולנו" לא יהודים. וגם אם לך ולי יש קרבת דנ"א, ממתי אנשים אמורים לבחור את חבריהם לפי מידת הדומות של הגנים שלהם? השנה היא 2006, זה כבר לא IN לבחור אנשים לפי המטען הגנטי שלהם.
ראשית אין צורך לצרף תארים פה. כולנו חכמים וכולנו נבונים ובעלי תארים, אבל פה אנחנו נפגשים במרחב חופשי של החלפת דעות וכל אחד יכול להביע את דעתו בלי להסתמך על תארים. ציון תואר הד"ר שבא לתת כביכול יותר תוקף ולגיטימיות לדברייך פועל כבומרנג נגדך, כי כאילו טיעונייך אינם עומדים בפני עצמם. המחקרים הגנטיים והקשקוש על הדנ"א הכורדי. אנחנו מכירים דוקטורים ומדענים בהיסטוריה שניסו לעשות מחקרים גנטיים כדי להוכיח טיעונים גזעניים והתוצאות היו הרסניות. אנחנו לא רוצים הפרדה. רוצים לחיות יחד עם אחינו הפלסטינים בשלום ואחווה, בריקוד צמוד וחושני כפי שמתארת יעל ברשימתה, ולא לסגור את הפלסטינים מאחורי חומות וגדרות כמה שיותר רחוק מהעין .
ובעניין הרב תרבותיות, על איזה חברה רב תרבותית את מדברת? אנחנו חיים בחברה סגורה ומסוגרת כלפי כל מה שהוא מזרחי וערבי, חיים בגטו אשכנזי וכל התכוונותנו היא כלפי המערה. התקשורת, האקדמיה, התרבות עדיין נשלטת ע"י הגמוניה אשכנזית ציונית.
את כועסת שישובים יהודיים הוקמו על חורבות ישובים ערביים.
להזכירך. מלבד רמלה, שנוסדה על ידי הכובשים הערבים, והיא עיר ערבית במקור, שאר הכפרים הערבים והערים נבנו על חורבות ישובים יהודיים. בדיקה של שמות מקומות במקרא ובתקופת המשנה והתלמוד וחפירות ארכיאולוגיות מאשרים זאת. את יכולה לבדוק.
והרי מספר דוגמאות:
אזור ליד חולון- הפכה על ידי הערבים ליאזור.
אבל- הפכה ל- abel ( אין לי ניקוד)
אכזיב הפכה ל- א-זיב
אשדוד- אסדוד
באר שבע- תל אס-סבע
בעל מעון- מאעין
בית הגן- ג'נין
גבע- ג'בע
גת- ג'ת
וכן הלאה.
הערבים כבשו אותנו במאה ה- 7 לספירה, כאשר היינו תחת שלטון ביזנטיני. בגליל היה עדיין רוב יהודי. מה קרה להם?
זוהי, כנראה דרכו של עולם. אבל, אנחנו היינו כאן קודם, ויש לנו זכויות- כי גורשנו על ידי כובשים- לא עזבנו מרצוננו.
למעלה מ- 60% מהישראלים היהודים מסכימים לפשרה. אבל לא נסכים שישללו מאתנו את אותה זכות שהפלשתינאים דורשים לעצמם- מדינה משלנו.
האם זו דמגוגיה בדבריה של רבקה ליסק?
היא רק שוכחת לא לדייק בעובדות פה ושם – 'אי דיוקים' אסטרטגיים. אין לי את הזמן (אני צריך לעבוד הרבה, לא 'זכיתי' לפריבילגיות האשכנזיות בארץ הזו) להתייחס לכל פרט ופרט, אך פרט אחד צרם לי עד קקופוניה בלתי נסבלת, עוד נסיון 'אי דיוק' של 'סליחה זה היה בכוונה'/ניכוס/גניבה חסר טיפת בושה ולאור היום של אשכנזים מהמזרחים:
רק המזרחים הם אלו ששמרו על רצף עלייה, התיישבות ובנייה בארץ אימותיהם ואבותיהם. הקימו קהילות ומוסדות מפוארים (חברתיים, חינוכיים, מדיניים, בנקאים וכו', בית-החולים "משגב לדך" הוא למשל אחד מהם) מכל הסוגים, נלחמו ושמרו על יחסים טובים עם כלל הקהילות בארץ ובעיקר עם זו הפלסטינית הדומיננטית.
יש לציין שהקהילות היהודיות האלו בארץ ישראל היו מורכבות מבניהם ובנותיהן של שלל הקהילות היהודיות, המזרחיות בלבד כמובן, בעולם: בוכרה, מרוקו, עירק, תימן, סוריה, מצרים, אלג'יריה וכו'.
זוהי משמעה של ציונות, של אהבת הארץ של בניית הארץ, אהבה אמיתית שיש לה גם כל כך הרבה מן המשותף עם תושביה הפלסטינים של הארץ, ולא המוטציה הגנטית הנחותה (הייתי מציע "ציוניות" ואת ההטייה: "ציוניים") שהושלטה בכוח הזרוע על המושג על ידי הציונים אשכנזים: כקולוניה בריונית הדוניסטית חמושה ומופקרת בין אוגנדה לארגנטינה של אשכנזים שלא הסתדר להם באירופה.
הנסיונות הבלתי נלאים של האשכנזים הציוניים לשכתב את ההסטוריה של הפלסטינים ושל היהודים, 'בים באוויר וביבשה', ולשלוט בה שליטה ללא מצרים הם מזעזעים ולא מקובלים בין בני אדם הגונים ובמשטר חופשי. אנו חיים במשטר חשוך. משטר אפל. משטר של 'כיבוש ההסטוריה' על ידי דיסאינפורמציה שיטתית שהייתה מלמדת את סטאלין דבר או שניים, של 'מיספור עליות' על פי האינטרסים הפוליטיים האשכנזיים ו'מפתח מפלגתי'.
כמו שאנו מכירים אותם עוד מעט יכולים לנחות עלינו ערימות מלל דמגוגי על נוכחות מאסיבית (שניים ורבע אנשים…) של כוחות אשכנז בארץ האבות של היהודים בדמותם הלעוסה עד כדי ניתוח לסת של הרב מקיטוב לפני כמאה שנה (שלקח לו שנים לארגן מניין אשכנזי אחד!) ושל החבר הרב הורוויץ (השל"ה) לפני ארבע מאות שנה…
או אולי של הליצן האשכנזי שבא לפני מאה שנה ברעש וצילצולים לקנות את בית כנסת הרמב"ן (כמובן, כמו משה רבנו גם הרמב"ן גם הוא יליד הגטו האשכנזי בוורשה…), פיזר חובות והבטחות ונעלם בחטף אל ערבות הנצח הקפואות של מזרח אירופה…
כדי לנסות ולחמוק מהאינדוקטרינציה האשכנזית-ציוניית (הפועלת במימון של הכסף שנלקח מאיתנו ומכונה על ידם "מיסים" ולא גניבה) אני מציע לשאוב מידע ממקורות אמינים. כמו הספרים המופלאים "לחיות עם יהודים" ולחיות עם פלסטינים" של המנהיג המזרחי המרשים מר אליהו אלישר (קוראים כשתי מילים: אל ישר)- שמשפחתו הייתה מעמודי התווך של הקהילה היהודית האמיתית בארץ כחמש מאות שנה– בזמן שהחלו אשכנזים לטפטף אליה. היום נכדיו וניניו מוכרים לנו את סיגריות "דובק". בין השאר מר אלישר והמנהיג ההפלסטיני המכובד נששיבי, כדוגמא יפיפיה לדו קיום אמיתי, כיהנו במשותף בראשות עיריית ירושלים.
ברגע זה יוצאת הוראה של האשכנזי הממונה על המחלקה המזרחית של השב"כ להשמיד כל דרך גישה לספרים כאלו ונוספים… או התנכלות חדשה, חדשנית או מחודשת אחרת…
מכירים אתכם כבר, מכירים.
זה שאני חושב שהאשכנזים לא צריכים לשבת לי על הורידים כל היום- להגדיר אותי במקומי, לנהל את חיי, לשכתב את ההסטוריה שלי, להשתמש בכספי המיסים שלי שאני עובד קשה בעבורם רק למטרותיהם ולרווחתם ואף כנגדי, והרשימה ארוכה כאורך הגלות בדיוק- זה לא אומר "שנאת אשכנזים".
מניפולציה מס. 354,421 :
"שנאת אשכנזים" – בכל פעם שהקורבן מנסה להגן על חייו ולהוריד את האשכנזי/ה מגבו מהמניפולציות שהוא עושה בחייו והורס אותם, הטח בו: "שנאת אשכנזים"!
לפני המאה ה-7 לספירה שלטו בארץ הביזנטים, אבל הם נעזרו בממלכת חסות ערבית-נוצרית – ממלכת גסאן (غسّان), ששלטה בחלקים מסוימים של הארץ. הערבים כבשו במאות ה-7 וה-8 שטח עצום שמשתרע מדרום ספרד ועד מערב הודו. למעט דרום ספרד וחלקים אחרים בשולי האימפריה, שנכבשו מחדש מידי הערבים, רוב תושבי השטח הזה עברו תהליך איטי של התאסלמות והשתערבות (אימוץ השפה והתרבות הערבית). זה, כנראה, מה שקרה גם בארץ. יש להניח שרוב היהודים והנוצרים שחיו כאן התאסלמו ועברו לדבר ערבית. התהליך הזה לא קרה בדרך-כלל בכפייה, אבל היה לחץ כלכלי שעודד התאסלמות. מוסלמים שילמו הרבה פחות מסים מתושבים אחרים. העובדה שהשמות העתיקים השתמרו בערבית, ושהערבית הפלסטינית והסורית מתובלת במילים ארמיות (הדוגמה הקלאסית היא שמות החודשים בלוח האזרחי בסוריה, בלבנון ובארץ) רק מוכיחה שהכיבוש הערבי לא השמיד את מה שהיה לפניו. לצערי ישראל כיום לא תמיד נוהגת באותו האופן, ונוטה להעלים כל מה שאינו מתיישב עם הרעיון שארץ ישראל היא ארץ יהודית.
אשכנזים לא צריכים לעבוד לפרנסתם?
זה מתחת לכבודי להגיב למבול השנאה הרוחשת מצד אנשים מסויימים למי שאינו מזרחי. כמו כן, אני נדהמת מהפרשנות המסולפת לדברי.
במה מועילה לכם כפרטים ולעם הזה, השנאה חסרת המעצורים והמאמץ ליצור הפרדה בין מזרחיים ואשכנזים, כאילו מדובר בשני עמים. ההפרדה בין חלקם של אשכנזים ומזרחיים בתולדות ארץ ישראל מעידה על בורות, לא רק על שנאה חסרת הגיון.
בירושליים, הספרדים העשירים הסתכלו על האשכנזים העניים למלעלה למטה, ולא רצו להתחתן בהם.
זה היה המצב בהמבורג, בצרפת, באנגליה ובהולנד. האשכנזים היו פליטים עניים שברחו מהפוגרומים במזרח אירופה באמצע המאה ה- 17 , והספרדים העשירים מאוד הסתייגו מקרבה אליהם. בצרפת, בימי המהפכה, הספרדים דאגו לקבל זכויות ב- 1790 , ללא האשכנזים.
אבל, יש הבדל בין ספרדים למזרחיים. הספרדים הם ממגורשי ספרד, שהתיישבו באימפריה העותמנית, בבלקן ובאיטליה. רק מיעוט מהספרדים התיישב בצפון אפריקה. (כ- 30,000 מתוך 250,000 )יהודי צפון אפריקה ועירק ומצרים הם ברובם יהודים שגלו מארץ ישראל והתיישבו בעירק, מצרים וצפון אפריקה. והם המזרחיים.
המחקר הגנטי שהובא- היה רק נסיון להראות שכולנו שייכים לאותו עם- לא יותר.
אין לי דבר נגד ערבים ופלשתינאים ואשמח לחיות איתם בשלום בשתי מדינות זו לצד זו(נא לא להסיק מכאן שאני רוצה לסלק את ערביי ישראל מישראל- למדתי להיות מודעת לפרשנויות מסולפות מדברי). אם אתם מעדיפים לחיות בין פלשתינאים ומעדיפים שהאשכנזים יתאיידו- זוהי בעייתכם. אני איני שונאת אתכם, אני חשה צער על ההשלכות של
שנאתכם על חייכם. שנאה איננה יועץ טוב בחיים.
ולדרור, אכן, יש הטוענים שהיהודים, והנוצרים התאסלמו, בין אם בלחץ השלטון המוסלמי או בשל ההשפעה המצטברת של החיים בסביבה מוסלמית. הלא- מוסלמים נחשבו ל"בני חסות" וחלו עליהם הגבלות בענייני לבוש , עדות של מוסלמי בבית משפט היתה בעדיפות, לא מוסלמי חייב היה לפנות דרך למוסלמי ועוד…. כבר בימי עומר נוסח המסמך שקבע את מעמדם של לא יהודים תחת שלטון מוסלמי.
אבל, עד היום אין מחקרים רציניים שיוכיחו זאת. אנו יודעים על 7 משפחות מפקיעין שנשארו יהודיות מימי בית שני עד המאה ה- 20. ויש שם עד היום בית כנסת מימי בית שני ואשה זקנה ממשפחת זייטוני שנשארה כפר.
עד שהנושא יחקר באופן יסודי- נצטרך לחכות.
He hath disgraced me, and.."
hindered me half a million; laughed at my losses
mocked at my gains, scorned my nation, thwarted my
bargains, cooled my friends, heated mine
enemies; and what's his reason? I am a Jew. Hath
not a Jew eyes? hath not a Jew hands, organs
dimensions, senses, affections, passions? fed with
the same food, hurt with the same weapons, subject
to the same diseases, healed by the same means
warmed and cooled by the same winter and summer
? a Christian is? If you prick us, do we not bleed
if you tickle us, do we not laugh? if you poison
us, do we not die? and if you wrong us, shall we not
revenge? If we are like you in the rest, we will
resemble you in that. If a Jew wrong a Christian
what is his humility? Revenge. If a Christian
wrong a Jew, what should his sufferance be by
Christian example? Why, revenge. The villany you
teach me, I will execute, and it shall go hard but I
."will better the instruction
כל ההאשמות על ידי שימוש ברטוריקה של "שנאה" ("שנאת אשכנזים" כלפי המזרחים- ו"אנטישמיות" כלפי הפלסטינים וכל שאר עמי העולם- בדיוק אותה פרקטיקה שקרית), ותפיסת המקום בדיבורים שאינם ממן העניין, בסך הכל משמשות אותך כדי להתחמק מלהתייחס עניינית לעוולות, לאי צדק ולפשעים של האשכנזים כלפי המזרחים והפלסטינים המשועתקות משנה לשנה על אותו בסיס. כך גם שינויי הלבוש שאת מנסה להלביש בהם את הגזענות הנפשעת של האשכנזים, כמו מאבק בין מעמדי.
זה תירוץ מאוד נוח שעושה לך חיים קלים לברוח להאשמות ב"שנאה" במקום להתמודד.
זה משול לאדם שתפס באישון לילה פורץ הגונב מביתו ובדרכו להסגירו למשטרה מאשים אותו הגנב שזה רק בגלל שהוא שונא אותו כי שמו נמרוד.
כן בטח…
מאז שאני קורא את רשימותיה של יעל ברדה ב"העוקץ" (ולא קראתי דבר משלה במקום אחר) אני שם לב שהעקרון הנשנה וחזור בכתיבתה הוא "המיוחדות", ההפוך על הפוך תוך התעלמות מהסתירות המובנות בבכתיבתה.
ביןהשקפת עולמי לזו של פורפ' סמדר לביא ישנם פערים בלתי ניתנים לגישור באקסיומות עליהם נסמכת השקפות העולם, אבל אני חושב לשבחה של לביא שהיא קעבית וקונסיסטנטית ולכן מי שבא מזווית הראייה של פרופ' לביא והכותבת צריך היה להיות רגיש וערני לאבסורד של קשירת הכתרים העצמית שקושרת ברדה על זה שבמסיבה שלה היו ערבים (וואו! ערבים באו למסיבה שלי!) מחאה מתיפייפת נגד גזענות השכנים עטפה במילים של מיוחדות- הארוטיקה של הכיבוש- (בעוד שכמו שהעירו פה בצדק מספר כותבים נראה שהשכנים התלוננובאופן לגיטימי וכפיש כל שכן באץ הזאת מתלונן נגד רעש שעושים לובלי שום קשר לסוג המוזיקה, ואגב גם אני מעדיף מוזיקה עבירת על מוזיקה ערבית זה לא עושה אותי פחות "נאור") והכל על חרבות כפר שננטש ב 48.
לטעמי הפאנץ ליין היה ההיעלבות של הכותבת ממכך שסמדר לביא אינה מצדיקה ומעריכה אותה. ברדה ממש נעלבת, הכיצד היא שעונה לכל הסטריאוטיפים: היא לא אשכנזיה חלילה, גדלהבפריפריה בגילה, והיא בכלל כל כך מתקדמת שלא מובן לה איך מישהי שדיעותיה גם כן אינן בקונצנזוס האשכנזי כמו סמדר לביא תוקפת אותה.
אני אשכנזיה- אבל עד היום לא שמעתי על מה שמשום מה ידוע לך, כדבריך: "לא זכיתי לפרבילגיות האשכנזיות בארץ הזן".
מאחר שלא זכיתי גם אני, אני סקרנית לדעת את העובדות- לא דמגוגיה- מהן הפריבלגיות שאתה מדבר עליהן?
אבי הגיע הנה ב- 1925 ללא כל רכוש ועבד כפועל בסלילת כבישים. אף אחד לא עזר לו. כל מה שהשיג- הוא השיג בעבודה קשה, וחסך כדי שילדיו ילמדו ויתקדמו בחיים. גם לי איש לא נתן דבר. שרתי בצבא, למדתי ועבדתי וכך גידלתי את ילדי.
אז בוא נשים קץ לויכוחים:
אני רוצה לדעת מהן הפריבלגיות שאני שומעת עליהן ממך בפעם הראשונה.
לא ניתן להסיק כלל שהוא טוען ש"אשכנזים לא צריכים לעבוד לפרנסתם"!
הוא כתב: " אני צריך לעבוד הרבה, לא 'זכיתי' לפריבילגיות האשכנזיות בארץ הזו" – וזה כתוב בעברית ברורה מאוד! הוא טוען שהוא צריך לעבוד הרבה משום שאינו ניזון מהפריבילגיות האשכנזיות בארץ. אני מסכימה איתו לחלוטין שמזרחי/ת ממוצעים בישראל צריכים לעבוד קשה יותר בישראל מאשכנזים כדי להגיע לאותה נקודה. וזה ברור גם מהעובדות (חלוקת האדמות הלא שוויונית המפלה וכן הלאה).
ליסק,
א) אני לא מאמין לך. נקודה. את מציגה את עצמך כאחת שחיה שבעים שנה בארץ וזו הפעם הראשונה, אתמול, ממני, שאת שומעת על האפליה הגזענית של המזרחים ביחס לאשכנזים במדינת ישראל. אני לא מאמין לך ולא מכבודי לשחק איתך את משחק הנערונת התמימה הזה.
ב) אני לא מרכז הסברה. ודאי שאני לא מרכז ההסברה הפרטי שלך לענייני הרחבת אופקיה של רבקה ליסק או משהו כזה.
ג) את מציגה את עצמך (בבולטות מתפרצת יש לומר…) כאדם האמון על לימוד ומחקר, בבקשה, הארכיונים של אתרי "העוקץ" ו"הקשת הדמוקרטית המזרחית" פתוחים ונגישים לכל אחד ואחת מאזרחי העולם. המציאות הישראלית וספריותיה מלאים להתפקע בספרים, מאמרים, סרטים וסרטים דוקומנטריים בנושא, והחשוב ביותר: המוני בני אדם מלאים כרימון בעדויות אישיות ממקור ראשון.
אם יש איזו מידה של כנות בכוונותיו של אדם זה הזמן לבחון את אמיתותה. אנא לכי ללמוד את הנושא לעומקו וחיזרי אלינו ברת כשירות לדיון מכבד, פורה, מועיל ופרודוקטיבי.
מה הפריבילגיות מהן זכו/זוכים אשכנזים שלא זכו/זוכים להן מזרחים?
"פריבילגיה" אחת זכורה לי מטענותיכם=הפיצויים האישיים(שילומים)שקיבלו פליטי שואה.
זכורה לי תגובה ברוטלית-מתלהמת של שנהב בעיתון הארץ בתגובה לדיבורים שאפשר שמדינת שראל תדון על החזרת הרכוש של יהודי עירק ואולי גם תקבל את הפיצויים-כולם או חלקם.
הוא, וכולכם, לא רוצים לדעת שבעזרת הפיצויים על דם האשכנזים שנישפך באירופה,ורכושם, הובאתם וניקלטתם וניבנו עבורכם בתי הדיור הציבורי ושאר ההשקעות האדירות בתשתיות ומפעלים כדי לאפשר לכם חיים התחלה חדשה בארצכם הישנה-חדשה.
אבל,הלוואי ותיזכו לקבל חזרה את רכושכם בשוויו האמיתי.נראה אתכם פועלים למען אחיכם המזרחים שלא היה להם דבר או כמעט דבר,ואלו הרוב מביניכם.
או אז נראה את הסולידריות הידועה שלכם שמתוארת כה יפה בסיפרו של ד'ר ירון צור על יהודי מרוקו העשירים והמשכילים שסרבו לשלוח את ילדיהם לפעילות תנועתית שאירגנו הציוניסטים עם אחיהם במלאח.
בקיצור מיכל,לא תצטרכו לעבוד כל כך קשה.
וגם תתפסו את השילטון לאחר המהפכה המוצלחת בשיתוף עם הפלשת' ומי שיעבוד יהיו האשכנזים.
למזרחים יש פחות הזדמנויות בגלל אפליה גזענית? בטוח היה נכון במידה רבה ונשאר נכון במידת מה, ובאופנים לא טריוויאלים שצריכים אפיון די מתוחכם. זה לא שמועמד מזרחי מגיע לראיון עבודה בחברת הי-טק, נגיד, והמראיינת אומרת לעצמה "הוא נראה בסדר, אבל אני לא אקח אותו כי יש לו שם משפחה טריפוליטאי". הייתי במקומות האלה ואני יודעת שזה לא עובד כך. הם באמת רוצים את האדם הטוב ביותר לתפקיד.
האפליה נמצאת קודם לכן, והיא קשורה לטיב בתי ספר בשכונות שונות, והקורלציה שלו לדמוגרפיה באותן שכונות, ולדעתי כדאי גם לבדוק את זה מחדש כל הזמן, כי התמהיל הדמוגרפי עכשיו שונה מזה של שנות ה-70 (רוסים בשכונות, למשל) וצריך להיזהר מהסקה אוטומטית מהעבר על ההווה.
אבל מכאן להסיק על מספר שעות פנאי? הרי מהן ההזדמנויות האלה שיש מהן יותר לאשכנזים מלמזרחים? להיות פיאודלים ולחיות מפרי עבודת האריסים על אדמתם? לפחות בעולם שאני חיה בו אלה הזדמנויות להיות עבדי הי-טק, לטחון שעות במשרד ע"וד, לעשות משמרות כפולות ומשולשות כמתמחים בבתי חולים ולתפור לילות במעבדה כדוקטורנטים (שרק אזכה, הלוואי אמן).
אין ספק שאלה פריבילגיות, בהשוואה לניקוי משרדים וטיפול בתינוקות, אבל הן לא פריבילגיות שמפנות זמן לפעילויות פנאי. אם כבר אז להיפך.
לצערי, יש כאן התחמקות מתשובה ישירה.
יוני טען שהאשכנזים זוכים לפרבילגיות שהמזרחיים לא מקבלים. אני מבקשת שאתה, יוני, תמנה אחת לאחת את הפריבלגיות שמקבלים האשכנזים. לי לא ידוע על כך ואני סקרנית לשמוע אותך.
לא דיברנו על אפליה. אפליה זה לא פריבילגיות. אפליה פרושה שיש הימנעות מקבלת מזרחיים במקומות עבודה, באקדמיה וכו'.. אין היום אפלייה בתעסוקה, ויש התקדמות באקדמיה. גם נשים סובלות מאפליה באקדמיה- רק פחות מ- 20% הן נשים בשעה שנשים הן 51% באוכלוסיה. ברור שאשה שהיא גם מזרחית סובלת כפול- ולבי עמה. זה מאבק ממושך- אבל יש התקדמות בחיסול האפלייה.
כן, בשנות ה- 50 וה- 60 היתה אפליה וגם היו דעות קדומות מצד אשכנזים. אבל, הדור הזה כבר מת מזמן. כיום, בהדרגה, המצב משתנה וכיום יש נשיא מזרחי. כמחצית מהכנסת היא מזרחית. יו"ר הכנסת היא מזרחית. 3 רמטכ"לים מזרחיים, 3 שרי בטחון מזרחיים, 2 שרי חוץ מזרחיים ומזרחיים באקדמיה, בכלכלה ובכל תחומי החיים. יתר על כן, יש כיום 50% נשואים מעורבים. לרוב החברים שלי, כולל אני, יש נכדים חצי אשכנזים.
למה במקום לראות את חצי הכוס המלאה, אתם רוצים לראות את חצי הכוס הריקה?
ומדוע כל האשכנזים אשמים? אנו צאצאים של הדור שבו היתה אפלייה. מדוע אנחנו אשמים? מה השנאה חסרת ההגיון הזאת?
נכון יש שכונות עוני ועיירות פיתוח שבהם הרוב הם מזרחיים. אבל, המימסד כבר מזמן אינו על טהרת האשכנזים. אז למה אינכם באים בטענות לנציגים המזרחיים שלכם בפוליטיקה?
היכן הלובי החברתי בכנסת של מזרחיים שדואגים לאחיהם? חוק הדיור הקיבוצי הועבר ביוזמת מרץ- מפלגה אשכנזית, אם כי היוזם היה רן כהן.
מדוע אינכם תוקפים את ש"ס, שבשם המורשת המזרחית, שאין לי דבר נגדה, מקימים בתי"ס בהם לא לומדים מקצועות חילוניים ולא מכינים את הילדים לחיים בעתיד. הם יגדלו ללא השכלה וללא מקצוע וימשיכו להיות דור שלישי או רביעי של עוני. יש לי אותה טענה נגד החרדים האשכנזים.
ובאשר לאדמות: הקיבוצים מהווים בקושי 3-4% מהאוכלוסיה. אז נניח לרגע שהטענות נגד הקיבוצים נכונות:בכמה אשכנזים מדובר? ב- 3-4% מתוך לפחות 3עד 2מיליון. יתר על כן, מושבים רבים הוקמו בשנות ה- 50 עבור מזרחיים והם גם כן קיבלו אדמות. מה יש לכם להגיד על כך? הרמטכ"ל חלוץ, למשל, בא ממושב. גם שר החקלאות שמחון הוא ממושב ואלה רק דוגמאות.
נכון, למזרחיים קשה יותר להתקדם. אבל הסיבה איננה שלאשכנזים יש פריבילגיות.
הסיבה נעוצה בתאריך בואו של כל אחד לארץ.
למשל, אבי שבא ב- 1925 , הספיק להתקדם עד 1950, כאשר ההורים שלכם או הסבים שלכם הגיעו. הוא הספיק להחליף מקצוע, לקנות בית בשיכון עובדים ולחסוך כסף כדי שילדיו ילמדו באוניברסיטה. הוא לא קיבל שום פריבלגיה.
להפך, הוא סיפר לי שכאשר הוא עבד בכבישים, חברי המפלגה- אז הפועל הצעיר- קיבלו יותר ימי עבודה ממנו, מפני שהוא לא היה חבר מפלגה.הוא חי כמה שנים באוהל, כשעלה לארץ.
אתם צריכים להבין שמי שחי פה יותר שנים- וזה חוק במדינות הגירה- מספיק להתקדם יותר ממי שהגיע אחריו.
ואחרון, חוששני שיש לכם תמונה מוטעית של המצב הכלכלי בארץ של האוכלוסיה היהודית בשנות ה- 50, כאשר ההורים או הסבים שלכם הגיעו.
רוב האשכנזים הגיעו לארץ ללא רכוש או הון (החלוצים סרבו לקחת כסף מהוריהם במזרח אירופה). בשנות ה-50 היתה רמת החיים נמוכה. ברחוב שאני גרתי עד 1950 השתמשו במקרר על קרח ואנו הילדים היינו רוכבים על אופניים לבית החרושת לקרח. ב- 1950 היה מקרר חשמלי אחד ברחוב שלנו וכולם שמו שם את הבשר. אז היו 3 מקלטי רדיו ברחוב ו-2 מהם היו של יהודים מגרמניה שהתבדלו מהיהודי מזרח אירופה. כל ערב כל השכונה נעמדה מתחת לחלון של המשפחה בעלת הרדיו כדי לשמוע חדשות. ברחוב היו 3 מכוניות פרטיות, שהיו שייכות לגרמנים.
יכולתי להמשיך בדוגמאות.
גם מדינת ישראל היתה ענייה. 10% מהיהודים נהרגו במלחמת העצמאות, הקופה היתה ריקה. היה צנע- לא היה מה לאכול לכולם. יהדות ארה"ב התעוררה לעזור רק מאוחר יותר- בשלהי שנות ה- 50 .
בקיצור, נא להפסיק לדבר על פריבלגיות. מי שעולה לאוטובוס בתחנה הראשונה- יושב. מי שעולה בתחנה האחרונה עומד. אבל זה זמני.
התיאוריה שאת מעלה היא התיאוריה שבה האמין היישוב האשכנזי הקולט באמת ובתמים:
"הכל עניין של זמן. אנחנו נמצאים בעידן המודרנה, בסופו של דבר כור ההיתוך ייצור תוך דור או שניים עם אחד והמזרחים הנחשלים ייפטרו מהדמיון שלהם לערבים ילמדו וישיגו את חיים המודרניים יתמערבו ויהיו "אותו דבר" כמונו."
בפועל כשמדינת שיראל שינתה כיוון ובמקום חזון המודרנה השתעבדה לחזון הגלובליזציה היא בעצם משכה את השטיח מתחת רגלי מי שחשב כמוך וכפי שהצגתי ברישא של דבריי. (וזאת עוד מבלי להתייסח לבעייתיות שבהנחות היסוד ביחס לפסילת חלק מהטעמים התרבותיים של יהודי ארצות האיסלאם).
מדוע? משום שעידן הגלובלזיציה והליברליזציה פירושו הפסקת מעורבות/אחריות בפועל של הממשלה על המתרחש בקרב האוכלוסיה וכך עמדות ההיררכה חברתיות נשארות על מכונן או אף מתחזקות ויש יתרון מובהק למי שהיה חזק בזמן שינוי הכיוון.
התוצאה, מי שהיה חזק בסוף שנות ההשבעים מעמדו התחזק עוד יותר.
מאחר ורוב החזקים השתייכו לאוכלסיה האשכנזית שהיא או אבותיה היו הקולטים, הפערים החומרו והועצמו והפכו את הסיכוי לשינוי חברתי ולנקודת פתיחה שווה בלתי אפשרי.
גם אם אני מסכים שהטענות כנגד חלוקת משאבים ואדמות אינן ממין העניין באופן שבו הן מוצגות לעיתים, אי אפשר להתעלם ממה שקרה מאז סוף שנות השבעים ולטעון כאילו מאז העלייה ההמונית בשנות החמישים כלום לא קרה.
לכן השינוי צריך להיות מערכתי, בוראש וראושנה חזרה לאחריות ממלכתית על הפרוייקט הציוני ולא הפרטתו לרסיסים…
הנכדים שלך הם חצי אשכנזים
נחמד לראות סבתא שמסתכלת על חצי הכוס המלאה.
לא אכנס כרגע לדיון בשאלה כמה אשכנזים וכמה מזרחיים וספרדים שמרו על הרצף פה בארץ. בניגוד לך אני רואה בכולם עם אחד.
אני רוצה להתייחס היום למשפחות העשירות של מזרחיים ו/או ספרדים שאכן הגיעו לארץ מארצות המגרב, מבוכרה ועוד…שחיו בירושלים וערים אחרות בארץ.
בין 1850 ל- 1950 עדיין לא היו אשכנזים עשירים בארץ. עשירי הארץ היו משפחות שלוש, רקנטי. קרסו, מטרסו ועוד…משפחות לא אשכנזעות עתירות הון. הן קיימות עד היום.
כאשר הגיעה העליה מצפון אפריקה ומדינות ערב לא היתה כל התארגנות מצידם לעזור להורים ולסבים שלכם.
לעומת זאת, כאשר הגיעו פליטי השואה לארץ, ארגונים של יוצאי ארצות אירופה, שמשם באו הפליטים, התארגנו לעזור, וגם המשפחות עזרו. אני זוכרת שאצלנו בבית ישנו על מזרונים על הרצפה יוצאי העיירה של הורי. קרובי משפחה לא שרדו את השואה, אבל הורי עזרו לבני עיירתם, והם לא היו יחידים שעזרו.
ואולי העזרה שלנו להוריכם וסביכם אינה מוצאת חן בעיניך- אבל אנחנו, האשכנזים, התנדבנו לעזור. אני כנערה התנדבתי במעברה, וגם כמדריכה בנוער העובד- הדרכתי במעברה שהיתה בעצם שכונת עוני.
ועליך לזכור עוד עובדה: בארץ היו 600,000 יהודים שקלטו בשנות ה- 50, לפחות 1 מיליון יהודים ממדינות ערב ו-1 מיליון פליטי שואה. אתה מעלה בדעתך איזה מאמץ נדרש ממדינה שזה עתה קמה, ועדיין מלקקת פצעיה ממלחמת העצמאות, וקופתה ריקה והיא קולטת 2 מיליון אנשים?
איש אינו מבקש שתאמר תודה- זו היתה חובתנו. אבל השנאה שאתם מטפחים כלפנו- זאת שערוריה.
טוב, די ד"ר, די, פליז.
בתור מדיינת על נושא ש"לא שמעת עליו" את בהחלט מגלה בקיאות מופלאה. חבל שרק לטיעוני צד אחד. אני מציע לך את אותה הצעה של יוני – תנסי להגיב לטענות שמנגד ולא להשמיע את כל אותן טענות שטחיות וחד מימדיות ששמענו כבר אלפי פעמים.
הייתי רוצה לשמוע הסברים לפערים לא מוסברים בשכר, למחקרים פסיכולוגיים שמגלים התייחסות דיפרנציאלית על פי החזות החיצונית, לכך שהעירקים היו העדה המשכילה ביותר וכיום הפולנים זכו בבכורה (למרות שעלו עם השכלה נמוכה ביותר), לכך שאנשים ברחוב עדיין משתמשים באותן הבחנות של דור הסבים (היום קוראים לנו "ערסים" במקום פרענקים), לעלייתה של מפלגת ריאקציה אשכנזית שנוסעת על אדי לאומנות מזרח אירופית מהמאה ה-18. ועוד ועוד… ידיי עייפו לעת עתה.
ואם אשמע שוב על הנשיא המזרחי אני באמת ****** . לילה טוב.
הם רק לא נחמדים.
יש להם גם צבע של.. מביך.
השמות שלהם גם מוזרים.
הם מתנהגים קצת מוזר, מתבייכנים ומעקמים קצת את העובדות (רק טיפה'לה).
אבל רקבה ליסק צודקת הם לא אשמים. תחשבו מאיפה הם באו. מארצות המזרח. שם רדפו אותם ורצו להרוג אותם, והם היו צריכים להתחבא ולשקר ולהסתתר בשביל לחיות. אנחנו מבינים ומקווים שהם יצליחו להשתקם ונעזור להם ככל יכולתנו ללמוד להיות בני אדם שלא צריכים לשקר ולרמות כדי להסתדר בחיים. אנחנו מושיטים יד באהבה ובלב פתוח אל אחינו מארצות ארופה המזרחית בתקווה להגשים את כל התקוות פה בארץ חמדת אבות. ביחד עם האזרחים הערבים נפתח את ליבנו ונראה להם כי הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.
יהיה כיף.
"למשל, אבי שבא ב- 1925 , הספיק להתקדם עד 1950, כאשר ההורים שלכם או הסבים שלכם הגיעו. הוא הספיק להחליף מקצוע, לקנות בית בשיכון עובדים ולחסוך כסף כדי שילדיו ילמדו באוניברסיטה. הוא לא קיבל שום פריבלגיה".
סתם שאלת תם- לכולם הציעו לקנות בית בשיכון עובדים? זאת לא פריבילגיה ביחס למי שלא נתנו לו אפשרות לבעלות על הבית שלו? בתור דוקטורית מכובדת, אולי תתעמקי קצת בעניין הדיור הציבורי שבו לא ניתנו שום זכויות לתושבים המזרחים?
"אתם צריכים להבין שמי שחי פה יותר שנים- וזה חוק במדינות הגירה- מספיק להתקדם יותר ממי שהגיע אחריו".
תודה רבה על העדכון בקשר ל"חוק" הזה. אבל יש לי עוד שאלה: מצבם של יהודי מזרח אירופה שהגיעו לארצות הברית יותר גרוע מזה של צאצאי העבדים השחורים שם? יכול להיות שהם ספגו פחות גזענות שמנעה מהם קידום? אולי ה"חוק" לא תמיד נכון? אולי מישהו אפילו בדק את זה פעם?
מה שמרתיח בכל הדיון הזה הוא שאת מתחילה מאפס, מהדעות הקדומות והקלישאות הכי בסיסיות, מתעלמת מכל המחקרים שכבר נעשו בנושא, ובסוף עוד מנפנפת בידענות בתואר האקדמי שלך (בסוציולוגיה? באמנות? ברפואת שיניים? זה קשור בכלל לנושא?). תואילי בבקשה לקרוא כמה מהמחקרים שכבר נעשו, לפני שאת מתיימרת לחנך את כולנו. הנה למשל חוות הדעת של סוציולוג שחקר את מדיניות הדיור של הממשלה בשנות החמישים ומצא שהזדמנויות הדיור שהוענקו לאשכנזים הותיקים היו שונות לחלוטין מאלו שהוענקו לעולים המזרחים, מדיניות שהיתה לה השפעה ארוכת טווח על אי השיוויון ביניהם:
http://hakeshet.tripod.com/articles2/land.htm
אז אולי בכל זאת יש פה פריביליגיה?
שניר
אתה מבקש הסברים (לא מוסברים לדבריך)לפערי שכר.
כבר סיפקתי כאן בעבר הסברים שנשענו על מחקרים של פרופ' משה ליסק וד'ר ירון צור אך אתה כנראה לא קראת.
בקיצור ההסבר הלא מוסבר מקורו בהבדלים התחלתיים בסיסיים בין רובם של המובאים מארצות ערב-האיסלם שהיו חסרי השכלה בכלל(אי ידיעת צורת אות)בעלי השכלה בקושי יסודית או השכלה תורנית ורק מיעוט היה בעל השכלה יסודית ומעלה.
במיוחד הדברים בלטו אצל הנשים ובני 40 שנה ומעלה.
מחקרים אחרונים מצביעים בברור על גובה השכלת האם כמפתח החשוב ביותר הקובע את השכלת הילדים ויכולת המוביליות שלהם.
קשה ללמד את מי שאינו רוצה ללמוד כי החומר מוגדר כאשכנזי ומוגש ע'י אשכנזים באשכנזית;כי לו ש כבוד ומסורת והוא לא צריך שאיזה אשכנזי בור ילמד אותו דבר מה.
יוני ב. על אל ישר ויחסו לקהילה הערקית הקטנה שחיה בארץ ישראל בשנות ה-20-40 תוכל לקרוא בספר "מזרחים בישראל" בעריכת חבר,שנהב,מוצאפי-האלר.
מוצאפי האלר מספרת על קבוצת אינטלקטואלים צעירים ממוצא עיראקי שחיו בארץ והתחילו להוציא כתב עת פנימי שעסק בסוגיות שונות שהעסיקו אותם אז(ושחלקן דומה להפליא לאלו שנידונות כאן ובהרבה מקומות אחרים) .
בשלב מסוים הם יזמו נסיון לפרוש מהפטרונות הנעימה של הספרדים בכל הקהילות הלא אשכנזיות שנאלצו להיות כלולות בצבת האירגון הסט"י.
ידוע לשבח גם יחסו של האירגון שבראשו עמד אל ישר כלפי התימנים.
תודה על תשובתך אבנר. עכשיו הכל ברור, כשמש.
אני אתייחס רק לעיקר:
מי הביא את המדיניות הכלכלית שאתה מתנגד לה(וגם אני, לידיעתך).
מתי החל התהליך של העמקת הפערים בחברה והתעשרות מצד אחד ועוני, מצד שני?
מאז שהליכוד עלה לשלטון ב- 1977 .
ומי העלה את הליכוד לשלטון?
אלה שהם הקורבנות העיקריים של המדיניות הזאת:תושבי שכונות העוני ועיירות הפיתוח.
עם עליית הליכוד לשלטון החלו להשקיע הון עתק בהתנחלויות(אם כי ההתחלה היתה בימי המערך, תחת הלחץ של המתנחלים). במיליארדים שהושקעו בהתנחלויות ניתן היה לפתור את כל הבעיות החברתיות .
אז מי אשם?
לאנונימים:לא אתייחס לסוג זה של ניהול ויכוח.
לאחד:
ראשית כל, אבי לקח משכנתא כדי לשלם עבור הבית שהוא קנה. בשנות השלושים עדיין שיכון עובדים בנה , בעיקר, שכונות פועלים עם בתים קטנים של 2-3 חדרים:קרית חיים, קרית עבודה, שכונת בורוכוב בגבעתים של ימינו.
כל פועל יכול היה לקבל הלוואה ולרכוש בית. לא היה צורך בשום פרוטקציה או פריבילגיה. אבא שלי מעולם לא היה חבר במפאי ובכל זאת קיבל הלוואה לבית.
שנית, לו היית קורא את תגובתי למאמר על חוק הדיור הציבורי היית יודע שאני בעד- וההתקפה היתה מיותרת. כשם שהקיבוצים והמושבים_אשכנזים ומזרחיים- זכאים על אדמתם אותה עיבדו , תלוי באיזה ישוב- בין 50 ל- 100 שנים, כך כל אלה הגרים בדיור הציבורי ששילמו שכר דירה במשך שנים- זכאים לבעלות על דירותיהם.
שלישית, יהודי מזרח אירופה שהיגרו לארה"ב, בין 1880- 1915 ואחרי מלחה" ע הראשונה היו פליטי פוגרומים. הם הגיעו בחוסר כל ונכנסו, כמו הפולנים, האיטלקים וכל שאר המהגרים לתחתית הסולם הסוציו- כלכלי. רובם היו פועלים. הם הקימו איגודים מקצועיים ןניהלו מאבקים לשיפור מצבם של הפועלים . כמה מראשי תנועת העבודה בארה"ב היו יהודים ממזרח אירופה. למשל, שמואל גומפרס, הנשיא של "פדרציה העבודה האמריקנית" , סידני הילמן, ראש איגוד פועלי הלבוש ועוד רבים.
ההבדל בין ההורים היהודים לבין האיטלקים והפולנים היה ביחס שלהם לחינוך הילדים. בזכות העובדה שהם חסכו מפיתם ושלחו את ילדיהם ללמוד- הילדים שלהם התקדמו בחיים תוך דור, בעוד שהאיטלקים והפולנים מתקדמים- אבל יותר לאט. בדור השלישי יש כבר הרבה איטלקים ופולנים במעמד הבינוני. כך פועל חוק ההגירה שלא אני המצאתי ויש הרבה מחקרים בנושא זה.
רבעית, יהודי מזרח אירופה אינם אשמים באפלייה של השחורים אלא החברה האמריקנית. היהודים מילאו תפקיד חשוב בתנועה לשוויון אזרחי של מרטין לותר קינג.
ולסיום, אני מרגישה שאני סובלת כאן מדעות קדומות נגד אשכנזים וזה מצער. אני איני שונאת מזרחיים ואין לי דעות קדומות. אני בעד מדיניות חברתית שתטפל בבעיות של השכבות הנמוכות. איני שייכת לעשירון העליון. מדיניות חברתית זה נושא המחקר שלי במסגרת ההיסטוריה של ארה"ב ויש נקודות דמיון(גם שוני)בין הבעיות החברתיות בארצות הגירה. עצם בחירת הנושא למחקר מעיד על החוקר.
אני מציעה שתפסיקו להאשים בכל את האשכנזים. יש עוד אבות למצב מלבד המימסד האשכנזי- שכיום כבר אינו על טוהרת האשכנזים.
אני מציעה שתקראו בעיון, ללא דעות קדומות, מה שאני כותבת ותחדלו לתקוף אותי על מוצאי. נא להתייחס רק לדברי באופן ענייני. אני איני האויב שלכם.
החלשים אשמים!. אחלה. הם מנהלים את המדינה, אחראים לכל שטיפות המוח האידאולוגיות שבתקשורת, במערכת החינוך ובצבא.
אבל סתם ככה, אם אני זוכר נכון, אז לתוכנית הייצוב ב85 היה אחראי בחור צעיר ומבטיח שעונה לשם שמעון פרס. איך זה מסתדר עם ההצגה שלך שכל עוולות ההפרטה בוצעו ע"י הליכוד? עדיין כל החלקים בפאזל שבנית משתלבים בצורה כל כך מושלמת? האשליה שמפלגת העבודה סוציאליסטית כנראה באמת מאוד נוחה.
not that i want to burst your bubble
נא לא לסלף את דברי.
זוהי עובדה שאינך יכול להתכחש לה, שעיירות הפיתוח ושכונות העוני העלו את הליכוד לשלטון. הליכוד ניהל מדיניות כלכלית שפגעה בבוחרים. זה הגיע לשיא כאשר ביבי היה שר אוצר(אני מבקרת את העבודה שישבה בממשלה שניהלה מדיניות זו. הם חשבו שלמען ההתנתקום זה הכרחי).
פרס, שאיני נימנית על חסידיו, לידיעתך, הציל את הכלכלה שהיתה במשבר בגלל מדיניות הליכוד. ממשלת רבין, עם שר האוצר בייגה שוחט, שינו את המדיניות הכלכלית. רבין העלה את תקציב החינוך, גם לטובת השכבות החלשות והגדיל את התקציבים לישובים הערביים. אלה הן עובדות.
אין אנשים מושלמים ואין מפלגות מושלמות. יש עליות וירידות. אבל, בשיקלול יחסי, העבודה תמיד דאגה יותר לכלכלה עם מדיניות חברתית מאשר הליכוד.
רק בבחירות האחרונות, השכבות החלשות הצביעו במספר ניכר עבור העבודה.
איני חסידה שוטה של העבודה:נראה מה הם יעשו עם חוק ההסדרים, חוק הדיור המוגן והמדיניות החברתית.
נחכה ונראה.
אני גם מקווה- נחכה וניראה- שאולמרט יקיים הבטחתו לכלכלה עם רחמנות.
נו ליסק? אז האשכנזים ראשיו של הליכוד בגדו בבוחרים המזרחים שלהם. בדיוק כמו שהאשכנזים של מפא"י על שלל לבושיה שכוונתם לתעתע. ואם המזרחים היו יכולים באמת להשפיע אז היו האשכנזים עושים להם כפי שנעשה לא מזמן- כמעשה שיינרמן (שרון)… ומבקשים שכר כרמב"ם. מכירים אתכם כבר מכירים. גם ברנז'ת כנופיית התקשורת ידה רב לה בפרקטיקות הרמייה ויכולתה להזיק ברורה (אגב, איך את מסבירה את הבליץ הגזעני כלפי פרץ?…). בתהליך ההונאה שיתפו איתם מזרחים מושחתים ספורים ששימשו כבובות (עיין ערך מאיר שטרית). אנשי שוליים מקולקלים כמו שיש בכל חברה- אבל בישראל רק כאלו מוכנסים על ידי אשכנזים למרכזי ההשפעה כדי שיעשו את הנאמבר שלהם על המזרחים.
על זה לבנות תזה כל כך גרנדיוזית ולעקם אותה בכוח רב כדי שתתאים לנרטיב הפשטני שלך. נו באמת!
"אבנר ל."- מזמן הפסקתי להתייחס להשמצות הקולקטיביות השיטתיות חסרות השחר שלך ואין לי מושג מדוע עורכי האתר עדיין מעלים את 'תגובותיך'.
נסו בבקשה לחבר את התגובות כנקודות על קו רציף:
מדיון שנושאו שיבהפוביה, הגענו לטריח'-טראח' הפנים יהודי. האם זה מעיד על יסודיותה של השאלה הפלסטינית כך שהיא מהווה את תשתיתו של כל דיון נוסף בישראל. או, פשוט, השאלה הפלסטינית משעממת ומהר מדיי מתבצע אקט של בריחה ממנה.
לעיונכם/ן.
לידיעתך, יש הבדל בין מחקרים מדעיים, כלומר, מחקרים המבוססים על עקרונות מדעיים שנקבעו באוניברסיטאות על רמה, לבין מחקרים פסבדו- מדעיים, המתיימרים להיות מדעיים- אבל אינם עומדים בקריטריונים.
למשל, מחקרים שקבעו שיש גזעים עליונים וגזעים נחותים הוכחו מעל לכל ספק כפסבדו מדעיים. יה הבדלים בין הגזעים, אבל ההבדלים אינם בין עליונים ונחותים- אלא בין שונים, אבל שווים.
אני התייחסתי לפרוייקט הבינלאומי של מיפוי הגנום האנושי, שהוא פרויקט מדעי מוכח, וכן למחקר של 2 מדעיות מהאוניברסיטה העברית שהגיעו למסקנה- המחקר פורסם בעתונות המדעית-שאנו קרובים לכורדים.
החוק שהבאתי בנושא הגירה, שכל גל מהגרים מתחיל מלמטה, ויש צורך בעד 3 דורות בממוצע כדי לעלות למעמד הבינוני, נוגע למהגרים- לא לשחורים.
יש הבדל במחקר בין ההתייחסות למהגרים מאירופה (בארה"ב ראו הליברלים בלטינים, סלבים ויהודים נחשלים והגזעניים ראו בהם נחותים לעומת הגזע הנורדי)ובין שחורים ומהגרים מאסיה ומאמריקה הדרומית והמרכזית.
כאן נכנסת בעיית הגזע שמקשה פי כמה על סיכוייהם של בעלי גזע שונה בחברה לבנה. יש מחקרים הבודקים את הסיכויים של מהגרים מאירופה לעומת שחורים, ואין ספק שמהגרים מסוגלים להתגבר על הקשיים הכרוכים בניידות חברתית הרבה יותר טוב מאשר שחורים. בעיית השחורים היא בעייה גזעית. בעיית המהגרים ממרכז-מזרח אירופה היא בעיה אתנית, וזמנית.
מדוע צריך להסיק מסקנות "ארסיות", מלשון ארס- רעל, מכל משפט שאני מוציאה מפי.
אני לא הצעתי לך לבחור את חבריך לפי המטען הגנטי שלהם. אני רק ציינתי שאנו שייכים לאותו עם, עפ"י מחקרים גנטיים.
אמרתי זאת מפני שאני מתקשה להבין את השנאה העמוקה שמזרחיים מסויימים- לא כולם- רוחשים לאשכנזים.
כל התייחסות לקבוצה כבעלת תכונות קבוצתיות, כלומר התייחסות סטיראוטיפית- זאת גזענות.
יש מקום לחילוקי דעות, לוויכוחים- אבל לא לשנאה.
העם היהודי סבל וסובל מזה עד היום. מייחסים לנו תכונות פיזיות משותפות(אף גדול, פלטפוס, שער מקורזל ועוד…)
ותכונות אחרות- הכל סטיריאוטיף.
האשכנזים כקבוצה לא עשו למזרחיים כקבוצה דבר. אלא, היו אשכנזים בעלי דעות גזעניות והם היפלו לרעה אנשים מזרחיים. היו ויש גם אשכנזים אחרים.
מוטב שנתחיל להתייחס לכל בן אדם כאדם על תכונותיו החיוביות והשליליות ולא אל אדם כחלק מקבוצה. זאת גזענות.
1. למיטב זכרוני, לפני מספר חודשים פורסמו נתוני הנישואים המעורבים בישראל בין מזרחיים לאשכנזים. לפי הנתונים שפורסמו (ידיעות אחרונות) הרי ששיעור הנישואים המעורבים כיום הינו כ- 20% לערך, כאשר שיעור הנישואים הפנים- עדתיים בקרב אשכנזים הינם כ- 80% ובקרב מזרחיים כ- 70% (האחוזים מוצגים בקירוב, ע"פ זכרוני).
2. ממחקרים אקדמיים שקראתי באתר הקשת המזרחית ובקובץ מאמרים בעריכת יהודה שנהב, עולה כי מנגנוני ההסללה המקצועיים יושמו בעיקר על מזרחיים. מנגנוני הסללה אלה קיימים באופנים שונים עד היום (דוגמא משלי: רשת אורט).
3. לפי הבנתי, העליות המזרחיות נותבו לדיור בפריפריות הקשות והבלתי מפותחות של ישראל, פעמים רבות בדרכי רמיה והסתרה (לדוגמא: שיכון עולים מזרחיים בירוחם נעשה תוך הונאת המובלים, כאשר הנסיעות נעשו בלילה בכוונה ולמיושבים לא הוסבר מהי מהות המקום אליו הועברו (הנושא מוצג בסרט "סוף העולם שמאלה"). בנוסף, לא מוכר לי ישוב בדרום הארץ שמרבית האוכלוסיה שיושבה בו הינה יוצאת אשכנז, למעט קיבוצים ועומר, שהינה שכונה שהתבדלה מהעיר שלידה).
4. בישובים שבמרכז הארץ נבנו במיוחד שכונות מרוחקות ממרכז הישוב, בו שוכנו המזרחיים (שיכונים אלה ידועים בכינוי "רכבות"). לכל עיר במרכז הארץ, לרבות העשירות ביותר, קיימים שיכוני רכבות שממוקמים תמיד בקצה המרוחק של העיר. כיום, כמובן שנוצר חיבור בנוי בין השיכונים לבין לב העיר, אולם בעבר הם היו מבודדים, ע"מ למנוע מגע בין המזרחיים לאשכנזים. תוצאות הלוואי של בידוד, מרחק פיזי, עוני, תת פיתוח ובוז מצד הקהילה משפיעות על ערכי הנכסים עד עצם היום הזה. מאידך, ניתן לשים לב כי ערך הקרקע עולה במידה ויושבים עליה יוצאי עדות אשכנז, וזאת ללא קשר למאפיינים אובייקטיביים של איכות קהילתית (לדוגמא: גבעתיים הינה עיר פועלים כמו ערי פועלים רבות בעולם, אך בשל כך שיושבה ע"י פועלים אשכנזים עלה ערך המקרקעין בה לעומת ריכוזי פועלים מזרחיים). המידע לקוח מאדם שלמד תואר ראשון באונ' ת"א בלימודי א"י וגאוגרפיה.
5. לטעמי, מרבית האפליה הינה באי מתן הזדמנויות שוות על יסוד מניעים גזעניים מחד, ומתן הזדמנויות לבלתי מוכשרים מקרב בני המעמד השולט מאידך. לדעתי, כמו בהרבה אנטראקציות אנושיות, ההחלטות נעשות לא ע"פ נהלים וחוק, אלא בחיבורים האנושיים היומיומיים והקטנים. זהו המרחב שבו שולט הנפוטיזם, קידום בלתי מוכשרים, הכשלת מוכשרים שאינם משתייכים לקהילה הנכונה וכדומה. בנוסף, בדבריה של ליסק לא ניתן מספיק ערך לתחושות אנושיות כגון ידיעה כי הינך שייך לגזע הרצוי או להפך. לטעמי, כאשר קהילה הינה מוחרמת או מושפלת (המזרחים בעבר, הרוסים כיום) יש לכך השפעה על תחושת הערך של הפרט ושל הקהילה, באופן שמשפיע על החלטות, ניצול הזדמנויות, בניית מטרות וכדומה.
6. מימדי הגזענות בעיקר בקרב בני דורה של גב' ליסק התגלו ביום הבחירות, עת נטשו כ- 8 מנדטים את מפלגת העבודה ואת ערכי הסוציאליזם בשל מוצאו האתני של היו"ר.
7. לקטנונית: מצאי באינטרנט מאמר מאת ד"ר שלומית אלמוג: התנכלות תעסוקתית. במאמר מודגש כי הנוטים לסבול מהתנכלות תעסוקתית הינה בני מיעוטים, מהגרים, נשים. כן מופרך שם בריש גלי הרעיון כי היחס לעובדים הינו תוצאה של שיקולים עסקיים טהורים, ומוכח כיצד תופעות של התעללות, סדיזם, השפלה מהוות חלק בלתי נפרד מחיי העסק, על אף הפגיעה ברווחיות שנגרמת ממתכונת יחסים זו. בנוסף, עשי ניסוי ושילחי קורות חיים עם שם אשכנזי בראשם וקורות חיים זהים עם שם מזרחי בראשם.
8. לסיום, אציין שלטעמי התנצחות עם אנשים דוגמת ד"ר רבקה ליסק הינה מעשה מוטעה וגם מיותר. ראשית, בשל טכניקות האשמת הזולת בגזענות שהיא נוקטת בהן מראש. חשוב לשים לב לכך כי באופן שיטתי, אזי בטרם פותחת גב' ליסק בדבריה היא דואגת להעלות את מוצאה, להתלונן על גזענות כלפיה ועל "שנאת אשכנזים", להכחיש גזענות מצידה וכו'. זאת, כאמור, ללא שום עילה או צידוק לעשות כן, שכן הנושאים הללו מועלים על ידיה בלבד ומראש, ולא כתגובה למשהו שקדם להם. שיטה זו גורמת לצד השני להתחיל את דבריו כאשר מעל ראשו הוא מופיעה עננה של אישום בגזענות. באופן הזה הגב' ליסק מאמינה כי הינה מנקה עצמה מגזענות וכי למעשה הצד השני הוא הוא הגזען שנתפס בקלקלתו.
שנית, חלק גדול מדי מהנתונים שמופיעים בדבריה של גב' ליסק אינו מבוסס, מיוסד על סיפורים אישיים (אבי, נכדי, וכדומה), וזאת תוך עירוב בלתי סביר של עובדות ודעות ותוך יצירת עיסה רעיונית נטולת ערך לציבור ואשר פוגעת בדיון, שלהבנתי מטרתו הינה להגיע לחקר האמת.
אציין כי כקוראת עולה בי תחושה כי גב' ליסק מנצלת את הדיון כאן למטרות אישיות בלבד, כפי הנראה ע"מ לנער מעצמה האשמות בגזענות, שמקורן אינו ברור לי, אך ברי כי מקור ההאשמות כלפיה בגזענות אינו באתר זה. דומני כי כל מטרתה הינה להוכיח למאן דהוא, שזהותו אינה ברורה, ויתכן כי רק לעצמה, כי היא אינה נגועה בגזענות כלפי מזרחים, וכי היא בעצמה הינה קורבן לגזענות מזרחית. יחד עם זאת, למרות שגב' ליסק מאשימה תדיר את כל קוראי האתר בגזענות כלפי אשכנזים, הרי שהיא לא טרחה לצרף עובדה אחת להאשמות חמורות אלה, ולא טרחה להראות כי היא אכן נפגעה באופן מעשי מגזענות כלפיה. שהרי, יש לשים לב: איננו יכולים, ומוטב שגם לא נרצה, לשלוט במה שאנשים אוהבים או שאינם אוהבים. כל המטרה של העיסוק בגזענות הינו למנוע פגיעה ונזק ממשיים ואמיתיים באנשים בשל סיבות שאינן ענייניות, כגון צבע עורם, ארץ מוצאם, שמם, חיתוך דיבור וכדומה. המטרה אינה לגרום לאהבה נוצרית שכזו בין כל שבטי ישראל, אלא לגרום להוגנות וצדק מירביים ביחסים האנושיים. גב' ליסק אינה מבהירה איזה נזק ממשי נגרם לה ללא צידוק בשל היותה אשכנזית, אך אציין כי לטעמי האישי האשמות שווא כלפי הזולת וניהול דיון בדרך לא הוגנת אינן מתכון מומלץ להתחבבות.
אולי נפסיק לקבוע שארץ המוצא-אשכנזי או מזרחי- היא הקובעת את השקפותיו של האדם בתחום הכלכלי- חברתי והפוליטי- מדיני(ובכל תחום אחר), ונחשוב על אנשים שיש ביניהם הבדלים בתפישת העולם בכל התחומים.
הליכוד(יש בעולם שותפים להשקפת עולמם.זה לא ייחודי לאשכנזים)הוא מפלגה ימנית בעלת תפישת עולם שמרנית בתחום הסוציו- כלכלי. לכן, כאשר אנשים מעיירות הפיתוח ושכונות העוני הצביעו בעד הליכוד כהצבעת מחאה נגד מדיניות קליטת העלייה של מפאי- הם ירו לעצמם ברגל.
מפאי, עם כל חסרונותיה היתה, בכל זאת, מפלגה סוציאל דמוקרטית בתפישתה הסוציו- כלכלית. עובדה היא, שהתחלת התהליך של גידול הפערים החברתיים החל בימי שלטון הליכוד, עם השינוי במדיניות הכלכלית.
למפאי ולמפלגת העבודה, היורשת שלה, יש הרבה חסרונות- לאיזו מפלגה אין- אבל באופן יחסי לליכוד הם תמיד היו יותר חברתיים, מלבד בתקופות קצרות.
אתה פונה אלי כך :"מזמן הפסקתי להתייחס להשמצות *הקולקטיביות* השיטתיות חסרות השחר שלך ".
אתה יודע,יואל,גמל אינו רואה את דבשתו.כי הרי מה?
ראמכירים אתכם כבר מכיריםה מה כתבת באותה תגובה בחלק שהופנה לליסק:"…..אז היו *ה*אשכנזים עושים להם ……מכירים אתכם כבר מכירים".
ואתה מסיים במילים אלו:"אין לי מושג מדוע עורכי האתר עדיין מעלים את 'תגובותיך'"
אתה מבין?זה בלוג פרטי אבל מי שבוכה שסותמים לו את הפה לא יכול להרשות לעצמו לעשות אותו דבר ל"אחרים" שלו(אם כי מצנזרים אותי במידה שלא אוכל לטעון ח'ו שסותמיםלי את הפה).מלבד זאת אני וכמה מגיבים/ות נוספים הופכים את הבלוג למעניין.אחרת מספר הקוראים והמגיבים היה צונח מטה מסיבה פשוטה שהיה משעמם ולעוס.אנחנו הננו התבלינים של הבלוג ובתגובותינו יוצרים את המתח והעינין שבו.
לידיעתך ליסק, יש הבדל עצום בין אוניברסיטה ברמה שהמחקרים שלה קבילים, לבין אוניברסיטה לא ברמה ש'חוקריה' מגוייסים, בראייתי, ל'תקומת' הציוני אשכנזי בארצנו. שהם אמורים להיות מופקדים על מחקר מדעי השואף להגיע לאמת, אבל הם לוקחים את כספי המיסים שלי על מנת 'לרקום' אתוס ולרקוח 'עובדות' שישרתו מטרות פוליטיות שעל פי האמת הן אינן מוסריות, וראויות לעבור למחקר אמיתי של חוקרים פליליים אמיתיים ברמה.
אוניברסיטה לא ברמה מכילה 'מדענים' 'משכמם ומעלה' שהם גאונים, אבל בתחום הפסאודו מדעי.
הם אישים ונשים בעלי גדולה, אבל בניצול המירב האסור מאיזור הדמדומים של האסור והמותר במסגרת כללי המדע.
הם פורצי דרך, אבל בסימון המטרה קודם וגילוי ה'ממצאים' רק לאחר מכן.
אחיו הצולע והעבריין של המדע הוא "המדע מטעם" , ושותפתו הקבועה וההכרחית לפשע היא "דת המדע". שניהם הם עלוקות על המדע, שניזונים מעבודתם של מדענים אמיתיים אשר מוציאים בעמל מחקר אמיתי שם טוב למדע.
לאח:
ראשית כל, אני לא עוסקת בתולדות עם ישראל ולא בציונות. המחקרים עליהם אני מסתמכת הם מחקרים בינלאומיים מארצות הגירה- לא ישראל. יש קווים רבים משותפים לבעיות חברתיות בארצות הגירה.בקיצור, הטיעון שלך לגבי המחקרים הללו, שאין להם קשר ישיר לחברה הישראלית – חסר בסיס.
שנית, הבאתי את משפחתי כדוגמה לכך שכל מהגר מתחיל מלמטה ומתקדם בקצב שלו. למשפחתי אין טענות על הקשיים- הם בלתי נמנעים. תמיד הסתכלנו קדימה- לא אחורה. כל מי שבא כמהגר צריך לקחת בחשבון קשיים. ובייחוד: בתשובותי לא התעלמתי מהקשיים של המזרחיים וההתקפה- מיותרת.
לזאת:
אני איני מרגישה אשימה בכלום. הייתי נערה צעירה כאשר החלה העליה המזרחית.
אז נא לא לנתח את המניעים שלי כהרגשת אשמה. אין לי- כי לא עשיתי רע לאף אחד- גם לא למישהו מזרחי.
מי שהתנפל עלי בתוקפנות דורסנית עם כינויים כמו ציונית- אשכנזיה וגזענית זה כמה מכותבי התגובות
אני מודה שנידהמתי מעומק השנאה לאשכנזים והעובדה שלא מתייחסים אליהם כבניאדם שונים זה מזה בהשקפותיהם אלא מאשימים אותם בהאשמות, חלקן מוגזמות, חלקן מופרכות וחלקן גם צודקות, כקבוצה, ואני לא התכחשתי לכך
הבעיה היא שהתייחסות לקבוצה עם הגדרה סטיריאוטיפית זוהי גישה גזענית. כל התייחסות לקבוצה כבעלת תכונות אחידות זוהי גזענות.
ולסיום, אני התחלתי לקרוא את העוקץ ולכתוב מתוך כוונה חיובית. לנסות לגשר על פערים של אי הבנות, אי דיוקים ומידע לא שלם. רציתי לפייס בין הצדדים. אני מצטערת לגלות שלא מצאתי פתיחות ורק זכיתי להתקפות אישיות בעוד
שאני לא העלבתי איש.
אני אדם בעל דעות מתקדמות בתחום הסוציו- כלכלי ואם אני זכיתי ליחס כזה אז מתעוררים אצלי הרהורים נוגים.
ובאשר לטענה שלך שאשכנזים לא הצביעו עבור פרץ מתוך גזענות: אסתכן בהבעת דעה שונה משלך. הבעיה של פרץ היא העדר נסיון ממלכתי ומדיני- בטחוני. במצב הקריטי שבו נמצאת ישראל אי אפשר לבחור לראשות הממשלה אדם חסר נסיון. ראי/ה(איני יודעת מינו של הכותב/ת)כיצד חוסר הנסיון היה בעוכריהם של ביבי()אותו איני מעריכה כלל) וברק, אם כי זו לא הסיבה היחידה לכשלונם. לא כל דבר זה גזענות. החיים אינם שחור- לבן.
אולמרט היה ברירת מחדל עבור רבים ממצביעה המסורתיים של העבודה.
אני מציעה לכל המגיבים להגיב באופן רציונלי ולא אמוציונלי ולא לתקוף אנשים אישית. מספיק להתייחס לנושא עצמו.
ציטוטים נבחרים:
"למשפחתי אין טענות על הקשיים", "תמיד הסתכלנו קדימה- לא אחורה", "אני איני מרגישה אשימה בכלום", "אני מודה שנידהמתי מעומק השנאה לאשכנזים", "אני אדם בעל דעות מתקדמות בתחום הסוציו- כלכלי", "הבעיה של פרץ היא העדר נסיון ממלכתי ומדיני- בטחוני", ולסיום זכרו – "אני מציעה לכל המגיבים להגיב באופן רציונלי ולא אמוציונלי!".
בתור אדם אמוציונלי, שמסתכל רק אחורה, "שונא אשכנזים", עם דעות נחשלות בתחום הסוציו-כלכלי אני מודה לך על הדיון הענייני!
יעל הכתיבה שלך סקסית. אין ספק. הייתי שם במסיבה. היא היתה מדהימה ובאמת
החוויה של עירוב תרבויות הוסיפה את הצבע למסיבה הזו. אגב לא רק יהודים וערבים
אלא גם איטלקים. הרבה זמן לא נהניתי כך. זכות השיבה כשהוזכרה
במסיבה הוסיפה אולי עוד צבע אבל מכאן ועד ניתוחים תרבותיים מעמיקים הדרך
עוד ארוכה. חברי השמאלנים שגרים בעמק התימנים ממול למסיבה התקשו לישון
בלילה, לא בגלל הפחד מזכות השיבה, אלא בגלל הווליום, פשוט בגלל הווליום
של מסיבה שיש לציין שהתקיימה במרפסת בחוץ ולא בתוך הבית.
מחכה למסיבה הבאה…
אני נתקלת שוב ושוב באתר הזה בהסקת מסקנות מדברים שנאמרו, ללא כל בסיס עובדתי.
כל הציטטות שהבאת בשמי לא באו לציין מה אתה או מזרחיים אחרים אומרים או עושים, אלא רק את הגישה של משפחתי, שאינה מחייבת איש וחלה עלינו אישית וגם לא על כל האשכנזים.
מדוע אתה מוכרח ליחס לי דברים שלא אמרתי. אין לי גישה סטיריאוטיפית לבני אדם. אני לא מייחסת לאנשים תכונות קבוצתיות ושופטת אותם על כך. נא להפסיק עם סטיריאוטיפים
לו הייתי אומרת שאתם המזרחיים כך וכך, היתה לך זכות להגיב כפי שהגבת.
אני ממליצה לא ליחס לאנשים דברים שלא נאמרו. אתה לא מוסמך לנחש מה אני חושבת- אתה לא מכיר אותי ואין לך זכות להחליט במקומי מה אני חושבת.
בוא נבדוק ותראה, כפי שאין לי שמץ של בדל של ספק, כשאתה חוסך מאיתנו את הגיגיך הללו הרייטינג של האתר נוסק והדיון פורח. הראה לנו שאתה מסוגל להוות דוגמא של אדם שפיו וליבו שווים.
מישהו סיפר לי שיש אתר כזה, העוסק במזרחיים והחלטתי להיכנס.
כפי שכבר כתבתי- נדהמתי מהשנאה לאשכנזים.
ביום ששי מצאתי ב-ynet , בתגובות למדור טיול על קיבוץ האון, תגובה שהדהימה אותי. כותב התגובה טען שהמזרחיים הובאו לארץ כדי לשמש עבדים לקיבוצים ולכן המעבורות הוקמו ליד קיבוצים. אני מקווה שמסרתי את העיקר בלי לבלבל עם קטע אחר. בסוף הוסיף הכותב:עוד נתחשבן.
באשר לתרבות מזרחית, אנו חיים במדינה דמוקרטית וכל אחד רשאי וזכאי להנות מסוג התרבות האהוב עליו. כשם שמשרד התרבות מקציב לתרבות מערבית, עליו להקציב גם למזרחית. אני מקווה שהשר פינס יעשה זאת.
באשר לבעייה הסוציו-כלכלית- אני חושבת ששנאה היא יועץ רע ולא תפתור את הבעיות הסוציו-כלכליות של המזרחיים.
רק שיתוף פעולה ציבורי רחב והגברת המודעות לצורך במדיניות חברתית תקדם את הנושא. אי אפשר לבסס מאבק חברתי על ניכור ושנאה.
לכן, אני מציעה לפעול למען שיתוף ולא שנאה. שנאה יכולה להביא לתוצאות הרות אסון לחברה הישראלית כולה, על כל מרכיביה.
באשר לעובדות ההיסטוריות- יש באתר זה מספר אנשים שנותנים, למיטב הבנתי, -ואני היסטוריונית במקצועי- פרשנות לא נכונה למניעים להבאתם של המזרחיים לארץ ולמדיניות האיכלוס שלהם.
גם אנשי העליה ה-1 , ה- 2 , ה3 ,האשכנזים, התיישבו באיזורים לא מיושבים ועבדו כפועלים בחקלאות, בסלילת כבישים וכו'… הם עבדו קשה. העולים המזרחיים הובאו לארץ במסגרת השאיפה לקיבוץ כל נידחי ישראל- שיבת ציון- וגם האיכלוס נבע מהרצון לישב איזורים בלתי מאוכלסים או מאוכלסים למחצה. אין ספק שנעשו שגיאות בקליטת העליה המזרחית, וגם היו תופעות של אפליה ודעות קדומות. אבל, כיום, אנו 3 דורות אחרי זה והחברה הישראלית מורכבת בחלק ניכר מישראלים ילידי הארץ, ממוצא מגוון, שהישראליות היא המכנה המשותף שלהם. זה בסיס לשיתוף פעולה.
כל גל עולים התחיל מלמטה. כל גל שבא דוחף את אלה שהגיעו לפניו כלפי מעלה, אם כי יש גם גורמים נוספים הקובעים את קצב ההתקדמות של כל גל: מדיניות כלכלית- חברתית ופוליטית, תהליכי הסוציאליזציה של המשפחה, האופי והאישיות והמוטיבציה וכושר ההתמדה של האדם.יש על כך מחקרים מארצות הגירה כמו ארה"ב ואוסטרליה ועליהם מבוססת הגישה שלי.
ליסק, כבר נאמר שאדם ניכר גם בלשונו. כותבים אשכנזיים ולא אשכנזים. כמו כן כותבים מזרחים ולא מזרחיים. זה רק על מנת שלא תאשימי אותי חלילה בשנאה-אפליה-גזענות או משהו…
באשר להוספת היוד או להשמטתה- נא לפנות לספר העוסק בחוקי הלשון.
זה ממש היה מביך לקרוא את השרשרת ולראות את השתיקה אל מול מילותיה של רבקה ליסק
כאילו היא אמרה איזה סוד וכל מה שנשאר לומר מולו הוא רצף פאתטי של ססמאות מתנשאות ומתלהמות שמסתכם ב "את אשכנזיה גזענית" . מהצד, זה נראה ממש ,מגוחך, איך תאוריות שלמות מאבדות משמעות שאישה אחת חזקה ובטוחה בעצמה אומרת דברים שנשמעים מאוד הגיוניים לצד ססמאות הריקות.