בוליביה - המבט אל התקווה

מיכה רחמן

שלושה מאורעות המעלים תקווה בלבנו התרחשו בבוליביה בחודש האחרון: ב – 1 במאי הכריז אוו מוראלס, המנהיג האינדיחני הראשון של בוליביה: "היום ההיסטורי הגיע. הגז הטבעי והנפט שבאדמותינו לא יהיו שייכים יותר לזרים". הוסיף הנשיא ואמר: "… זהו מאבק של העמים המקוריים שנולדו על אדמה זו, זהו מאבק של אבותינו הקדמונים, כמו טופאק קטרי, וטופאק אמארו…" (מנהיגי האינקה לפני בוא הספרדים).  פחות משלושה שבועות מאוחר יותר, הכריזה ממשלת בוליביה על כוונתה לבצע רפורמה אגררית מרחיקת לכת. אלורו גרסיה, סגן הנשיא, הכריז ששטחים חקלאיים גדולים יחולקו ל"קהילות של איכרים ואינדיחנס" (אינדיחנס – תושבי הארץ שישבו לפני בוא הספרדים, קבוצות אתניות דוברות בעיקר קצ`ואה ואיימרה, המהווים רוב בקרב אוכלוסיית המדינה). המאורע השלישי הוא חתימת "הסכם הסחר בין העמים", בין קובה ונצואלה ובוליביה ב – 29 לאפריל שנה זו.

למה כל זה מעניין אותנו? כי (כפי שכתבתי במאמר הקודם) בזמן שאידיאולוגית מרכסיסטיות מהפכניות נראות לנו כמיושנות, ותיאוריות זהות סופר-מתוחכמות תופסות את מקומן, כאן לפנינו מאבק סוציאליסטי, שהוא גם מאבק של זהות אתנית וגם מאבק אנטי-גלובליסטי. החידוש הוא בזה שקמה ברית בין שלוש מדינות המנסות לפתח אזור סחר חופשי כנגד אזור הסחר החופשי שמקדמת ארה"ב וכן שאוו מוראלס הולך בדרך המהפכנית שהבטיח. שני גורמים דחפו את מוראלס להלאמה של הנפט והגז: המיליטנטיות של תנועות האיכרים והאינדיחנס בבוליביה (שסילקו בהפגנות רחוב ו"כיבוש" הבירה, שני נשיאים מכהונתם), והסכמי הסחר החופשי שכפתה ארה"ב על קולומביה ופרו, שכנותיה של בוליביה, הסכמים שפגעו קשה ביכולת האיכרים העניים בבוליביה להתחרות עם התוצרת הן של ארה"ב והן של קולומביה ופרו (על פי מאמר מאת Roger Burbach "מדיניות רדיקאלית של אוו מוראלס"). ולכן כל השנים נשאו האיכרים והאינדיחנס את הסיסמה שהלאמת אוצרות הטבע עומדת במרכז מאבקם. כנגד כל הכוחות שעמדו נגדם הם עשו מעשה,  הם בחרו באופן דמוקרטי נשיא, והוא לא אכזב, ועשה את שני הצעדים שהבטיח.

מוראלס ותנועת האינדיחנס בחרו למפלגתם את השם: התנועה אל הסוציאליזם (Movemiento Al Socialismo  ) ללמדך שגם סוציאליזם יכול לשמש כקטגוריה לזהות אתנית. מסגרת מפלגתית שהיא גם אתנית וגם אוניברסאלית בעת ובעונה אחת.  אחרי שני הצעדים הללו הולכת בוליביה לבחירות חדשות לאסיפה מכוננת ביולי, שבה לפי דברי סגן הנשיא אלורו גרסיה, מטרת MAS היא לזכות בהגמוניה במועצה. בסמכות האסיפה המכוננת שתיבחר יהיה לשנות את חוקת בוליביה ולקבוע מחדש את המוסדות הפוליטיים כך שתינתן אפשרות לאינדיחנס להשמיע את קולם. כמו כן ישתמשו באסיפה הזו לקידום הרפורמה האגררית.

צו ההפקעה שהוציאה הממשלה  בבוליביה לאחרונה, מלאים 15 חברות נפט וגז עם הון זר ממדינות רבות כולל ארה"ב, ספרד, בריטניה, ברזיל, צרפת והולנד. הרפורמה האגררית לעומת זאת היא עדיין בחזקת הכרזה, כולל נכונות של ממשלת בוליביה לדון עם בעלי האדמות הגדולים על הרפורמה. מבקרי הממשלה משמאל, כבר הכריזו שאין זה נכון לדון עם בעלי האדמות אלא יש להפקיען מיד. ואילו תנועות האיכרים חסרי האדמה הודיעו שייקחו את האדמות בעצמם.

מה יהיה בעתיד? האם תחזיק מעמד המהפכה בזעיר אנפין של מוראלס? מה עתידו של השמאל באמריקה הלטינית? מצד אחד אנו רואים תנועה בכיוון שמאל וסוציאליזם, בכל מדינה ברמת רדיקאליות שונה. הברית של ונצואלה ובוליביה עם קובה יוצרת חזית חשובה של שינויים בכיוון רדיקלי יותר. צ`אווס בונצואלה מנהל מדיניות חוץ והכרזות חד משמעיות נגד הניאו-ליברליזם, ונגד ארה"ב. לוונצואלה יש מה שאין למדינות אחרות ביבשת: אוצרות טבע המאפשרים לפתוח בתוכניות שאפתניות לקידום הבריאות, למיגור האלפביתיות, לימוד חינם עד האוניברסיטה,  ולפיתוח כלכלי. המדיניות הכלכלית שלו, במכוון אנטי ניאו-ליברלית, הביאה לצמיחה של ה – תל"ג  ב – 18% ב – 2004, ו – 9% ב – 2005. צ`אווס מציג את האלטרנטיבה הבוליבריאנית של האמריקות (בוליבאר – המנהיג שפעל לעצמאות מדינות אמריקה הלטינית ולאחדות היבשת), כמודל לשיתוף, סחר אזורי כנגד הסכם הסחר החופשי (ALCA) שמנהיגה ארה"ב  (מתוך: "מה השיג `השמאל החדש` באמריקה הלטינית" מאת: Engler and Dangl). ועוד בצד של התקווה,  הבסיסי העממי הנרחב שעליו נשען משטרו של אוו מוראלס בבוליביה. לא בכדי פרצה מהפכה דווקא בבוליביה המדינה הענייה ביותר ביבשת, הכבלים הכובלים מדינה כזו לארה"ב ולחברות הרב-לאומיות מן הסתם חלשים יותר.

מה בצד המגבלות להתפתחות החופש? בצ`ילה, ריקארדו לגוס, מצטרף ליוזמות ניאו-ליברליות כמו אזור הסחר המשותף של האמריקות (Area de Libre Comercio para las Americas – ALCA). גם בברזיל וארגנטינה לא יוצאים כנגד "קונצנזוס וושינגטון". המשטר החדש של נסטור קירצ`נר בארגנטינה, יצא בתחילת דרכו נגד קרן המטבע העולמית (FMI), וארגנטינה הכריזה על שמיטת כל חובותיה. תגובתה הקשה של קרן המטבע, יחד עם הבטחה לפרוש מחדש את החובות הביאו את קירשנר להמשיך את שיתוף הפעולה עם גוף זה. ההכרזה של קירשנר בדצמבר 2005 על הסדר ביטול חובות על ידי תשלום של 9.8 מיליארד דולר לקרן המטבע עוררה ביקורת רבה בקרב השמאל בארגנטינה. (לפי: אנגלר ודנגל). גם הנשיא החדש Luis Inacio, "לולה", בברזיל, העומד בראש מפלגת הפועלים של ברזיל (PT), התחיל בהכרזות מהפכניות לפני שעלה לשלטון אבל בחר במדיניות שמרנית בהרבה ממה שהבטיח. גם לולה חרף ההכרזות על ניתוק מקרן המטבע, במדיניותו בפועל בחר לשלם את חובותיה של ברזיל, ואף נכנע למרשמים הכלכליים של הניאו-ליברליים של קרן המטבע (לפי אנגלר ודנגל). נראה, ששתי הכלכלות הגדולות של היבשת, אחוזות חזק מדי בצבת הקשרים הכלכליים עם ההון האמריקאי ואירופי הגדול וקשה להן להתנתק. אשר לונצואלה, צ`אווס פועל במישור עוקף בירוקרטיה ממשלתית שעדיין מלאה במתנגדיו, והבעיה העיקרית האם תמשך הרפורמה הרדיקאלית של ונצואלה גם אחרי עידן צ`אווס (וכך גם לגבי מה יהיה אחרי עידן קסטרו בקובה). אבל התנופה השמאלית הקיימת היום באמריקה הלטינית יכולה לשמש לנו, השוכנים בצד הלא אירופי של המפה, כקרן של תקווה.  

מקורות: במיוחד שני אתרים נפלאים:  www.rebelion.org  Rebelion     ו – Latin America www.alainet.org . האתר הראשון רק בספרדית, השני הרבה באנגלית. וכן אתר עם אופי מקומי יותר של ארגוני מחאה במכסיקו, מרכז לאינדימדיה בצ`יאפאס. http://chiapas.indymedia.org  (בספרדית). 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נתן שקרצ'י

    הקטע המצויין הבא מומלץ בחום רב. זהו סרט שעשה קולקטיב מדייה ונצואלי על המהפכה הבוליבריאנית שהוביל הוגו צ'אבס בונצואלה. אני לא יכביר מילים בנושא, כי זה סרט מצויין ומי שרוצה לדעת מה יש בו, צריך להוריד אותו למחשב שלו ולצפות בו. יכול לתת למאבק החברתי הישראלי רעיונות מצויינים, במיוחד על המעבר מדמוקרטיה של נציגים לדמוקרטיה השתתפותית(במיוחד ביום שבו חיים רמון, הורס ההסתדרות, מדבר על מעבר לשלטון נשיאותי, שג'ון סטיוארט וסטיבן קולברט מראים לנו שלא מבטיח שלטון תקין יותר). הקצת שאני מוכן לשתף אותכם בו לגבי הסרט הוא, שצ'אבס מראה שהלאמה של רווחי הנפט, ושימוש בהם לקידום עמו, מצליחים לגרום לשינוי, במיוחד כשבארה"ב יש עצבים על עליית מחירי הנפט, ואקסון מוביל עושה רווחי שיא של 36 מיליארד דולר בשנה, ומנכ"לה פורש ולוקח הבייתה 500 מיליון דולר.
    לכל אלו הרגישים בנושא הורדות, ניתן לראות בדף שיפתח לכם שהסרט נמצא בזכויות יוצרים של קריאייטיב קומונס, שמתיר להעתיק, להפיץ ולהציג את היצירה, בתנאי שנותנים קרדיט ליוצרים שייצרו אותו, לא משתמשים בו לשימוש מסחרי, ולא משתמשים בו בסרט שלכם, (התנאי האחרון נכון אלא אם כן ביקשתם רשות מהיוצרים)

    הסרט אורך כ-76 דקות, וקיים ב-2 פורמטים- stream, ו-download. גירסת הסטרים עושה בעיות ולכן מומלצת גירסת ההורדה, במיוחד הגירסא -256Kb MPEG4, כי היא קלה להורדה, ויחסית באיכות גבוהה. 2 הגרסאות האחרות הן כבדות יותר, ומומלצות לאנשים עם סבלנות שמעדיפים איכות סרט גבוהה יותר.
    הנה הלינק-
    http://www.archive.org/details/Venezuela_Bolivariana_VEN_2004

    תיהנו…

    כדי להוריד את הסרט, צריך תוכנה שנקראת download accelerator plus, שלא עולה כסף,וניתנת להורדה ברשת, וההורדה של הסרט לוקחת בין 20 דקות לחצי שעה.

    גירסת ה-stream מתאימה רק למי שיש לו quick time player של אפל, אבל המסך קטן מאוד.

  2. דר' רבקה ליסק

    אין ספק שבאמריקה הדרומית מתרחש מהפך דרמטי, והשלטון עובר לידי מנהיגים מהמיעוט האינדיאני, שהם בעלי השקפת עולם שמאלית.
    יש להודות, שארה"ב קוצרת את מה שזרעה במדיניותה כלפי אמריקה הדרומית במשך מאות שנים.

    אבל, יש תופעה אחת שצריכה להדאיג כל ישראלי . הכוונה להצהרות של נשיא ונצואלה בנוגע לגרעין. הנשיא שבס לא רק תומך במדיניות הגרעין האירנית, ובזכותה של אירן לגרעין. הוא הכריז שאם ארה"ב תתקוף את אירן, אירן צריכה לתקוף את ישראל.
    זכותו של נשיא ונצואלה לתמוך באירן ובפלשתינאים- אבל מכאן ועד להמליץ על התקפת ישראל יש מרחק רב.
    הנשיא גם אינו יודע, כנראה, שישראל היא כל כך קטנה, שהתקפתה בטילים תפגע גם בםלשתינאים.

  3. דרור ניסן

    הפרייבטיזצייה (ההפרטה), יוצרת את הפרברסייה (הסטייה). לפיכך, הלאמה היא בבחינת תיקון סטייה והשבת הרכוש לבעליו.

  4. שור

    בשביל להבין מה יקרה בבוליביה + וונצואלה בעוד דור,
    ניתן לראות מה קורה כעת בקובה – מדינה שהמהפכה המיוחלת התרחשה בה לפני שנים רבות.
    הענף הכי מצטיין וצומח של קובה הוא שירותי מין של נערות צעירות לתיירים פדופילים.
    כיפק היי למהפכה !

    ומשהו לגבי נפט –
    מסתבר שנפט בלבד לא מספיק בכדי להשיג הן עושר והן שיוויון,
    ומדינות נפט כמו סעודיה, וונצואלה וניגריה הן הוכחה לכך.
    בוונצואלה רמת החיים די דומה לשכנותיה למרות שבהן אין טיפת נפט , די מדהים .
    לעומת זאת, משטר של שוק חופשי כמו בנורבגיה מביא למיצוי ההכנסות מנפט באופן מייטבי.

    שור

  5. אלון מזרחי

    המעמד אינה קטגוריה נפרדת ולא תהיה. קטגוריות נוספות חייבות להילקח בחשבון כשמנסים להבנות סובייקט חדש במדינה. אין פלא שרוב ראשי המדינות בדרום אמריקה למשל הם גברים. שכן נשים לא יכולות להוות תשובה למנהיגות הגברית האירופית או קל וחומר האמריקאית. על מנת להציב לאומיות גברית דרום אמריקאית פרו-סוציאליסטית חייבים היו להתקבל המושגים הבסיסיים עליהם מושתת ההגמוניה המערבית הגברית. ובסיפור הזה – הם הפכו לתמונת מראה דרום אמריקאית אנטי לאומית, אנטי מערבית אך קודם כל גברית.

    בקיצור, מיכה היקר, אל תדחה את הדיון הפורה המתחולל היום במחקר הביקורתי של התרבות, ההיסטוריה, הספרות, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה בהנף יד. אל תחשוב שמדינות דרום אמריקה הגיעו, בעזרת איזו סוג של "אוטופיית" נגד לצורת שלטון יציבה ופלורליסטית. לדעתי, עלינו להתקדם כנגד המצב הקיים, אך גם מעבר ל"התנגדות" המיידית. ולשם כך, נצטרך תיאוריה ופרקטיקות שלא מאמצות את ההנחות האונטולוגיות הקיימות ומבנות אפיסטימולוגיה שלא בנוייה על היררכיות קשוחות.

  6. שלמה אלפסי

    אני מציע את הלאמת מפעלי ים המלח לטובת ולרווחת כל (אני מדגיש: כל) תושבי דרום הארץ. רווחי המשאב הלאומי יושקעו לאלתר ובאופן נכון ואמיתי בדיור, חינוך, בריאות וכלל תחומי החיים של המזרחים והבדואים בעיקר, שסבלו והקריבו הכי הרבה וקיבלו הכי מעט ביחס להקרבתם, שכוללת גם את הקרבת חייהם במשך עשרות שנים עבור המדינה.
    המטרה: להגיע תוך חמש שנים לשוויון הזדמנויות מלא בחיים של כל אזרח ואזרחית ישראל בחבלי הדרום על ידי יישור קו עם רמת ההזדמנויות שקיבלו ומקבלים היישובים האשכנזיים (תנאי לימוד, רווחת דיור, אדמות להתפרנס מהן, תקציבים נדיבים ממיסי ארנונה וכו').

  7. שירה אוחיון

    פרץ, בניגוד למה שחשבו האשכנזים הוא לא אינדיאני, והוא אינו דומה לאף אחד מהמנהיגים העממיים הדרום אמריקאים. הוא מייצג בעיקר את עצמו ואת האינטרסים שלו. סוציאל דמוקרטיה היא עבורו דמגוגיה בלבד ומזהותו המזרחית הוא בורח כמו מאש.
    הרפורמה האגררית היחידה שהכניס עד כה היא רפורמה של עיגון זכויות הקיבוצים והמושבים (אלק חקלאים…) והנצחת העיוות בחלוקת המשאבים בין אזרחי המדינה לעוד 400 שנה. הלאמת קרקעות וחלוקה צודקת במדינת ישראל? אולי בעוד אלף שנה.
    לצערי הרב אין לנו מנהיגים וגם אין מי שייצא לרחובות להפעיל לחץ על הממשלה. לא ברור לי מאיפה אנשים חושבים שיש קשר כלשהו בין מה שקורה בישראל לבוליביה ולוונצואלה.

  8. יוסי זיו

    הלאמת אוצרות טבע, במיוחד כשהם מנוצלים לטובת חברות מחוץ למדינה, שיתוף כל האזרחים בעושר שנוצר ובפוליטיקה, כל אלה מוצדקים מאוד. ומוראלס הסביר זאת יפה.
    אבל אשר לחברו, צ'אווס, אצלו הרטוריקה הפופוליסטית האנטי אמריקאית האובססיבית, הופכת למרכז, ואני מטיל ספק רב בנאמנותו לעקרונות הדמוקרטיים. ספק אם אפשר יהיה אי פעם להחליפו בבחירות דמוקרטיות חופשיות (אות כנ"ל – כמובן, המהפכן הגדול קאסטרו), אם יהיו בכלל כאלה בוונצואלה. מעניין מה היו תומכיו המערביים של צ'אווס אומרים לו בישראל, למשל, היה אולמרט (או שרון, או פרץ או פרס…), משתלטים בכל שבוע על הטלביזיה לכמה שעות של הטפה (דבילית, יש לומר), להמונים, בלי לתת פתחון פה לאופוזיציה.
    ובאשר לחבר קסטרו – מעניין איך טיפוס כזה הופך גיבור אצל אנשים המחזיקים עצמם דמוקרטים וליברלים. (טוב, ארה"ב אשמה בכל, כמובן).

  9. אריה

    לשירה אין לנו מנהיגים ! זה לא נכון כי היו בחירו ת אבל אין לנו עם למה?כי אנחנו לא יודעים מה זה עם! רק כשיש לנו אויב אנחנו מתנהגים כמו עם
    אבל אנחנו עם של מטיפיםו

  10. נתן שקרצ'י

    הדרום אמריקנים, שסופסוף מצליחים להשתחרר מהקולוניאליזם של הזרים, ומהקולוניאליזם הניאו – ליבראלי.

    בבוליביה, אחת ההדגמות לכך היה גירוש חב' בכטל האמריקנית, שהשתלטה על המים המופרטים של מחוז קוצ'במבה,
    ולמרות שהובטח לה בחוזה 20% רווח שנתי,
    לא היה אכפת להם להעלות את מחירי המים במאות אחוזים, עד שהגיע לחצי מהמשכרות החודשית, וגם מנעו מהם להשתמש בבארות שחפרו, והכי ציני, אסרו עליהם לאסוף מי גשמים. ממש "נוצרי" מצד בכטל.

    מי שהוביל את המאבק הזה, עם הסיסמא שבכותרת, הוא אוסקר אוליביירה, פועל במפעל ייצור נעליים (אולי במקרה אתם לובשים נעל שהוא ייצר), ששמו לא אומר לכם כלום, אבל שם שמעתי בפעם הראשונה את ההמנון הזה,
    ובשבילי הוא גיבור מעמד הפועלים, ואני מקדיש לו את השיר של ג'ון לנון, גיבור מעמד הפועלים (תודה לתמיר גלברט על התרגום)

    גיבור מעמד הפועלים – ג'ון לנון
    JOHN LENNON – WORKING CLASS HERO
    כאשר רק נולדת, הם גרמו לך להרגיש נחות
    ע"י כך שלא הקדישו לך זמן, ולא נתנו לך כלום
    עד אשר הכאב כה גדול שאיך מרגיש כלום
    גיבור מעמד הפועלים חייב להיות משהו (חייב להיות גאה)
    גיבור מעמד הפועלים חייב להיות משהו (חייב להיות גאה)

    הם מכאיבים לך בבית ומכים אותך בבית הספר
    הם בזים למי שטיפש אבל גם שונאים את מי שחכם
    עד אשר את דפוק ומשתגע בניסיון לעקוב אחר החוקים שלהם
    גיבור מעמד הפועלים חייב להיות משהו (חייב להיות גאה)
    גיבור מעמד הפועלים חייב להיות משהו (חייב להיות גאה)

    כאשר הם מענים אותך ומפחידים אותך 20 שנה
    הם מצפים שתבחר בקריירה
    ואתה אינך יכול לתפקד מרוב הפחדים שאתה מלא בהם
    גיבור מעמד הפועלים חייב להיות משהו (חייב להיות גאה)
    גיבור מעמד הפועלים חייב להיות משהו (חייב להיות גאה)

    שומרים אותך מסומם עם דת, סקס וטלוויזיה
    ואתה משתף פעולה וחושב שאתה חכם ומצליח וחופשי
    אבל אתה בעצם סתם איכר בור, ככל שאני מבין
    גיבור מעמד הפועלים חייב להיות משהו (חייב להיות גאה)
    גיבור מעמד הפועלים חייב להיות משהו (חייב להיות גאה)

    וממרומי הזרם הם ממשיכים לצוות עליך
    אבל כדאי שתלמד לחייך לפני שאתה הורג
    אם אתה רוצה להיות כמו כל החבר'ה על הגבעה
    גיבור מעמד הפועלים חייב להיות משהו (חייב להיות גאה)
    כן, גיבור מעמד הפועלים חייב להיות משהו (חייב להיות גאה)
    אם אתה רוצה להיות גיבור אמיתי, עקוב אחרי

  11. דר' רבקה ליסק

    אני שומעת שיש לך דעה נחרצת נגד עמיר פרץ. אבל, אני מתחילה להשתכנע שאת צודקת.
    האג'נדה החברתית היתה סיסמת הבחירות שלו, אבל לא עלה בדעתו לקחת את תיק העבודה והרווחה- אם לא לו עצמו- לפחות למפלגתו.
    לפני הבחירות הוא הצהיר שקיצוץ בבטחון יאפשר לפתור את כל הבעיות החברתיות מבחינה תקציבית.
    וראה זה פלא, הוא עוד לא הספיק לחמם את כסא שר הבטחון וכבר הוא הודיע שיתנגד לכל קיצוץ בתקציב הבטחון.
    במה הודה שרון? מה שרואים מכאן- לא רואים משם.

    ובאשר לחלוקת אדמות:
    בכל העולם המתועש הצטמק מספר החקלאים- כולל ישראל- מ- 60 – 70% בשלהי המאה- 19 , ל – 2- 3 % כיום.
    המיכון, ושיטות העיבוד והחומרים השונים לשיפור התפוקה הביאו לעודפים עצומים של תוצרת חקלאית, לירידת מחירי התוצרת החקלאית ולצמצום אחוז החקלאים. כל המדינות המתועשות מסבסדות את החקלאים, מכיוון שאינם מסוגלים כיום להתפרנס בכוחות עצמם.
    אז את רוצה שאנשים יחזרו לחקלאות?
    מדוע הקיבוצים מחפשים מקורות פרנסה חלופיים בתעשיה ומסחר? מפני שאי אפשר כיום להתפרנס בכבוד מחקלאות.
    המדינה חייבת ליצור תשתיות וליצור מקורות תעסוקה נוספים כדי לפתור את בעיית האבטלה- אבל לא בחקלאות.

  12. ספרטקוס...

    עצוב, עצוב עד מאד שנשים אינטלגנטיות וחכמות כמוכן יוצאת בהצהרות רדודות, מאכזבות וחסרות כל בסיס נגד עמיר פרץ.
    א בניגוד לצבאס ומוראלס עמיר להזכירכם לא נבחר לרשות הממשלה.

    ב עמיר כבר בחצי השנה הזאת השיג הישגים ממשיים ואני מצטט:

    "בהתאם להסכמים הקואליציוניים יוגדלו בתקציב המדינה לשנה זו סל הבריאות, שכר המינימום, קצבאות הילדים וקצבאות הזקנה בהיקף כולל של 1.4 מיליארד שקל. בנוסף, הממשלה תאשר הגדלה של 100 מיליון שקל בתקציב המדינה במחצית השנייה של 2006 לילדים ולנוער בסיכון ובמצוקה; תוספת של 85 מיליון שקל בתקציב הבנייה של מבני דת; הגדלה של 50 מיליון שקל בתקציב לבניית כיתות; תוספת של 50 מיליון שקל בתקציב לתרופות וטכנולוגיות רפואיות; תוספת של 20 מיליון שקל בתקציב לנוער חרדי מנותק; תוספת של 20 מיליון שקל לתמיכה במוסדות תרבות חרדיים; העברת 15 מיליון שקל לשר לענייני גמלאים ו-10 מיליון שקל לילדי פנימיות.

    כחלק מהשינויים בחוק ההסדרים יבוטל קיצוץ של 1.5% (שהונהג ב-2002) מקצבת הזקנה הבסיסית; תוגדל קצבת השלמת ההכנסה החודשית לקשישים; ייקבע כי שכר המינימום יעלה ב-500 שקל בארבע פעימות עד 1 ביוני 2007 לסך של 3,835 שקל; יעודכנו קצבאות הילדים, ויתוקן חוק הביטוח הלאומי כך שסך ההוצאה השנתית בשל קצבת הזקנה הבסיסית יגדל ב-200 מיליון שקל. לפי שינויים אחרים בחוק ההסדרים, שר הבריאות יתקן את תוכניות הגבייה של קופות החולים, ויקבע בהן תקרה להשתתפות עצמית ברכש תרופות לחולים כרוניים קשישים ומקבלי הבטחת הכנסה (50% מהתקרה הנהוגה היום לגבי חולים כרוניים)".

    על כל אלו יש להוסיף כמובן את הפיתרון של סל התרופות והמזור שהוא יביא לאלפי אנשים, את הזרמת 50 מיליון הש"ח לרשות, ואת המפגש של פרס וליבני ובעתיד של אולמרט עם אבו מאזן.

    כל זאת בחצי שנה שנותר מהתקציב עם 19 מנדטים, עם קן צרעות מבית, עם תיקשורת עויינת ומגמתית.
    ברור לי מדוע אולמרט עושה ככל הניתן על מנת שהקרדיט על כל השגיו של עמיר יתמוססו, מוזר בעניי שאנשים קונים זאת.

    ודבר אחרון חביב בקשר לתקציב הביטחון, עמיר טען שניתן לקצץ וגם עכשיו הוא טוען זאת, רק שקיצוץ (בניגוד לחברכם ביבי) צריך להתבצע לאחר דיון, שקילה, ואחריות וכמובן בתוכנית מסודרת לאורך זמן ולא באיבחה פיתאומית משיקולים פוליטים על מנת להשיג רווחים פוליטים.

    מקווה שהתיקשורת בחסות בן כספית, ערוץ 10 ויתר חבריהם לא שטפו לכם את המח בצורה מוחלטת.

    בידידות

  13. אלי

    נהוג בקרב בני תרבות לתת לאדם שלקח על עצמו משימה פוליטית כבדה מנשוא לתת לו, לא הרבה, 100 ימי חסד.
    אמנם, אנו העם הנבחר, הידוע גם בקוצר רוחו, במקום להגיע לארץ היעודה בתוך חודשיים- שלושה, דישדשנו במדבר
    40 שנה ו-….נשארנו קצרי רוח. פרץ הוא ממש השה המתנדב לעלות לעולה למען העם כולו, ועם זאת, משאמרתי דברים
    אלו, אני עדיין ספקן בנכונותם. ימים (לא רבים) יגידו. אך בואו, כל אלו המתנפלים בקצף זעמם על עמיר, כולל
    ההתלהמות מצד חברי כנסת של מפלגתו הוא (היום ראיתי את פרופ' ברוורמן, הוא ולא אחר, מדבר בטון משתלח על
    הסתייגויותיו של עמיר מהדרך שבה כופים עליו את הקיצוץ המיידי של חצי מיליארד שקל בתקציב הבטחון) נגד ההתנהלות, הייתי אומר, של סוף מעשה במחשבה תחילה, שאותה מנסה פרץ להנחיל לממשלה הזאת, בואו ניתן לו
    את הצ'נס האלמנטרי של 100 ימי חסד. הרי אם "ניגמור" את פרץ, לא יישאר לנו אף אחד. ממש אף אחד.

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    Better quality Video (77 minutes):
    Venezuela Bolivariana
    The story of Hugo Chavez and Venezuela's battle against Neo-Liberalism and the USian (USA is not America) empire since the begining in 1992.

    2004 documentary on the impact of financial neo-liberalism on Latin America and other parts of the world and what Hugo Chavez is doing to stop its spread in Venezuela.

    http://video.google.com/videoplay?docid=3117181384995669233&q=Venezuela+Bolivariana

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    גם החומרים שאתה מחלק איתנו בבימת "העוקץ" הם מעולים. תודה.

  16. נתן שקרצ'י

    זהו סרט קצר של 15 דקות במסך קטן.
    הסרט עוסק במפעל אלקטרולוקס, מפעל המקררים הראשון בעולם.
    לאחר 100 שנה, הוא נסגר לפני 3 חודשים,
    ועבר למקסיקו,
    מה לא ניסו העובדים והמדינה לעשות,
    כמה ויתורים,
    אבל לא עניין אותם,
    המפעל רווחי מאוד,
    אבל בשביל להרויח עוד 81 מיליון דולר בשנה, הם מוכנים לזרוק 2700 עובדים לרחוב,
    רבע מתושבי העיר-
    http://profile.myspace.com/index.cfm?fuseaction=user.viewprofile&friendid=73495755

  17. דר' רבקה ליסק

    תודה על המחמאה שנתת לשתינו.
    אני התייחסתי לעניין ספציפי:ההתנגדות הפתאומית של פרץ לקיצוץ בתקציב הבטחון, לאחר שלאורך מערכת הבחירות הוא דרש קיצוץ נירחב כדי להעביר תקציב לנושאים חברתיים.
    לא התייחסתי להישגים בהסכם הקואליציוני- שחשיבותם רבה, אך לא היו מושגים ללא הסכמת קדימה.
    השאלה היא אם נסיגה מעניין כה מהותי במערכת הבחירות של פרץ אינה בבחינת"סנונית המבשרת את האביב". עובדה היא ששרי העבודה לא קיבלו את דעת פרץ להתנגד לקיצוץ ובתור פשרה- נמנעו.
    אם לא יקצצו בבטחון- יקצצו שוב במשרדים החברתיים.
    אני מקווה שפרץ ישאר נאמן להבטחותיו בבחירות.

  18. נתן שקרצ'י

    עמיר פרץ מבין עניין, ואי אפשר חמרוח אותו.
    הוא יודע ששנה שעברה נשאר עודף של 10,400,000,000 ש"ח בתקציב הבטחון,
    אז למה בדיוק צריכים קיצוץ של חצי מיליארד ?

    כי החונטה הכלכלית שולטת על הכל,
    וחלומם הרטוב לשלוט בבטחון, היחיד שמחוץ לשליטתם,
    ובמיוחד הוא התנגד להצבת הבטחון מול הרווחה,
    כי זה פופוליזם,
    גם הצבא מפרנס הרבה משפחות,
    מה תעשי איתם?

  19. ספרטקוס...

    אני שוב מזכיר לך שעמיר לא נבחר כראש ממשלה ולכן כל פעולה שתבוצע ללא ספק גם לקדימה יש בה חלק.
    העניין הוא שכל אנשי קדימה היו גם בממשלות הקודמות כשרים ואנשי מפתח ומכאן מעניין שבממשלה הקודמת הם לא דאגו לסל התרופות, שכר המנימום, אי קיצוץ בחינוך ברווחה וכל יתר הדברים. זאת נקודת זכות נוספת לעמיר פרץ שרק בזכותו דברים כאלו בכלל נכנסו לדיון.
    בקשר לתקציב הביטחון כפי שרשם לך נתן ובצדק הרצון היחדי לקצץ בביטחון באופן פיתאומי ובלי מחשבה היא לפגוע פוליטית ובדעת הקהל נגד עמיר פרץ (מקווה שאת משתכנעת ולא קונה זאת…).
    עמיר טוען שניתן לקצץ בתקציב הביטחון אבל בצורה שקולה לאורך זמן ובתוכנית רב שנתית ולא לי מהוויו הפוליטים של רמון את אולמרט לפגיעה בעמיר פרץ.
    שרי העבודה ועמיר פרץ איתם מרגישים שסדר העדיפויות והתקציב החדש הם תחילת מפנה בחלוקת העוגה ולכן לא רצו להימנע מבחינת העניין המהותי כי עם העקרוני נגד הפגיעה הפוליטית בעמיר.
    שימי לב שכל השגיו של עמיר מגומדים ע"י אולמרט הן מבחינת סל התרופות, הזרמת הכספים לפלשטינאים והפגישות עם אבו מאזן.
    לסיום תני לעמיר הזדמנות להוכיח ותני רק לתוצאות המעשיות בשטח לדבר.
    כמה ירדו על עמיר שלא עמד במילה שלו שלא ישב עם ליברמן?
    ראי מה קורה עם המורדים חסרי התיק ותביני עם איזה קן צרעות מבית, נחשים מבחוץ ותיקשורת מטעם עמיר צריך להתמודד.

    בידידות

  20. דר' רבקה ליסק

    אני רואה שאתה נימנה על תומכיו של פרץ- ואני מקווה שתקוותיך לגביו תתגשמנה.
    אני די ביקורתית בשל מספר סיבות:
    ראשית כל, המפקד המזוייף- שחיתות שהודגשה על ידי השופטת שבדקה את הנושא.
    שנית, פרץ העדיף את שמחון וכבל על אנשים שהוא עצמו הבליט בכוורת של העבודה, ונתן לבוחר להאמין שהם יהיו בממשלה. למשל, ברוורמן. לו הוא היה מציע את ברוורמן לאוצר- היה לאולמרט קשה מאוד לדחות את ההצעה, וכך קיבלנו שר אוצר חסר נסיון וחסר השכלה בתחום הכלכלי. כמובן, אין לנקות את אולמרט בעניין זה.
    שלישית, נאום הגנרלים בכנס המרכז- היה קריאת תיגר נגדם, אז אל תתפלא שהם מגיבים.
    רביעית, התרשמותי היא שתאוות השלטון של פרץ- להיות ראש ממשלה- מעבירה אותו על דעתו. הוא מתנהג כאילו הוא ראש הממשלה. קצת צניעות לטירון ברמה הממלכתית לא תזיק לו.
    אבל, כאמור, לטובת מדינת ישראל, מוטב שאתה תצדק.
    בידידות

  21. ספרטקוס...

    כן אני תומך בעמיר פרץ באיש ובדרך.
    אין לי שום בעיה שאולמרט יבצע את כל הדברים שעמיר דוגל בהם, לצערי אני יודע מנסיון העבר שאולמרט ללא עמיר פרץ היה ממשיך בדיוק בדרכו של ביבי אולי עם טיפה יותר חמלה אבל ללא שינוי מהותי.
    בקשר למפקד דווקא האנשים שנפקדו לעמיר פרץ עשו זאת בדרך הכי נכונה ואידאלסטית בעולם.
    כשאני נפקדתי על מנת לתמוך בעמיר והכל בוצע בשיא היושר נפסלתי כמו יתר חבריי שמאמינים בסוציאל דמוקרטיה ללא סיבה וללא שום הגיון.
    רק עירעור על הפסילה החזיר אותי למתפקדי המפלגה.
    אין שום הוכחה ולכן שום הליך משפטי נגד זיופים.
    לדעתי דווקא אנשי ברק נחקרו.
    את סותרת את עצמך אם עמיר באמת היה בריצה מטורפת לרשות הממשלה ( ברור שהוא רוצה להיות ראש ממשלה והדבר לגטימי) אז את לא חושבת שהיה עדיף לו להכניס כשרים דווקא את אבישי, שלי ואיילון הן מבחינת התמיכה הציבורית שהיה זוכה על צעד שכזה והן מבחינת שקט תעשייתי שהיה מקבל מאנשים שמועמדים בעתיד אולי לנסות להוביל את המפלגה.
    לכן צעדו של עמיר לשים את שמחון ופואד נובע דווקא מהצורך ללכת בין הטיפות בקן הצרעות והשמת אנשים אלו בראש פוגע בסכויי עמיר מבחינת דעת הקהל להיות ראש הממשלה אבל מאפשר לו לתפקד בממשלה הזאת ולא לקבל כל יום מרכז מכונס על כל צעד ושעל.
    וילנאי איילון וכן דני יתום מרגע שלא קיבלו תפקיד החלו במסע השמצות וחתירה ילדותית תחת הנגהגתו של עמיר פרץ ממש כחבורת חסמבה.
    וילנאי שקיבל הבטחה לשרות הביטחון בממשלת פרס הבדיונית עוד מעז לדבר על אידאולוגיה???
    הבן אדם שאמר אלף פעם שהוא מתמודד מול עמיר ופרס ולא פורש וזרק הכל בשביל הבטחה לשר??
    לנוכח הטיפוסים המסתובבים בהשראת האב המגדל שמעון פרס צריך לתת לעמיר את את הקרדיט שהוא יודע מה הוא עושה על מנת לשמור על מסגרת פועלת ומגובשת כמה שניתן.
    לסיום מה שאני מבקש שנשפוט את השגיו של עמיר לאורך זמן ואז נחליט אם היה כדאי או אכזבה.
    לדעתי צפוי לנו הישג קרוב בהפסקת ירי הקאסמים והתחלת תהליך מדיני.

    בידידות והתקווה שניהיה סבלנים לפחות ל100 ימים…

  22. אלי

    לדר' רבקה ליסק: האם את בתו של משה ליסק, הסוציולוג? ועכשיו התמיכה- לספרטקוס: אני מסכים אתך במאה אחוז
    ואף כתבתי זאת. אני רק מתפלא למה אנשים לא מבינים זאת מעצמם ורצים להתלונן. ברשותך רק אוסיף- הח' ברוורמן,
    איילון, ואולי עוד כמה אחדים, הצטרפו למפלגה זמן קצר לפני הבחירות. ברוורמן הצטרף רק לאחר ניצחונו של פרץ
    בפריימריס. הרי ברור לכל שמינויים לשרים לפני שבכלל תוכל המפלגה לתהות על מדת נאמנותם לה, מיהם ומהם
    במסגרת המפלגתית, זה יהיה אתנן שריחו נודף למרחקים ומפלגה המכבדת את עצמה אסור לה להפתות לו. אני, למשל,
    הייתי מעמיד את שלי יחימוביץ הרבה לפני איילון או ברוורמן בתור למשרת שר, וראה זה פלא שדווקא היא לא רצה לתיקשורת וזורעת ארס נגד פרץ, נגד האדם שבזכותו שני האחרים בכלל הפכו לבעלי משקל בזירה הפוליטית.