• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

התקשורת הכלכלית הישראלית - שיעור ביסודות ודרכי עבודה.

יוסי דהאן

הידיעה הבאה היא מקרה מצוין להדגמת הסטנדרטים העיתונאיים הרשלניים, ההטיה האידיאולוגית והאתיקה המקצועית הפגומה המנחה חלק גדול מהעיתונות הכלכלית בארץ.

"מחקר: ישראל מדורגת במקום ה-20 מבחינת החוסן הכלכלי" – כך מכריזה הכותרת באחת הידיעות של "דה מרקר" בעיתון "הארץ" הבוקר. והכתבה ממשיכה. 

"ישראל מדורגת השנה במקום ה-20, מבין 61 מדינות מובילות בעולם, מבחינת חוסנה הכלכלי – כך עולה מנתונים שפירסם השבוע מכון המחקר היוקרתי IMD. ב-2005 דורגה ישראל במקום ה-42 בעולם".

את אותה ידיעה, כמעט באותה לשון ניתן היה למצוא כבר אתמול באתר Y-net. על הידיעה הזו חתום אבי שאולי.

" המשק הישראלי מדורג במקום ה-20 בדירוג החוסן הכלכלי הבינלאומי, הכולל 61 מדינות. כך עולה ממחקר שפירסם מכון IMD משווייץ הבוחן את ביצועי המדינות על פי יעילות כלכלית, ממשל, עסקים ותשתית. בשנת 2005 דורגה ישראל במקום ה-42." ובהמשך הידיעה נכתב:

" בהתייחסו לנתונים אמר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "זהו הישג חשוב ביותר המדגיש שהמדיניות הכלכלית בשלוש השנים האחרונות אכן היתה נכונה."

הקוראת או הקורא התמימים, סבורים שמדובר במחקר מדעי אובייקטיבי וחסר פניות הבוחן מושג המוגדר היטב ובדייקנות – "חוסן כלכלי". מה עוד שבידיעה ב"הארץ" הוסיף העורך את הביטוי "יוקרתי" לתיאור מוסד המחקר שערך את המחקר, אז איך אפשר להטיל ספק בתוצאות "מכון המחקר היוקרתי".

יש בעייה קטנה, מוסד המחקר השוויצרי אינו בוחן כלל מושג המכונה "חוסן כלכלי" מה שהוא בוחן זה את מידת "התחרותיות העולמית" של כלכלות שונות בעולם, וזו הסיבה שהוא מכונה גם "The World Competitvness Center" – "מרכז התחרותיות העולמית". והדין וחשבון השנתי שהוא מפרסם מידי שנה קרוי "The IMD World Competitive Yearbook", לא "חוסן כלכלי" ולא "ביצועי יעילות כלכלית".

אז מהיכן הגיע הביטוי השאפנתי והיומרני יותר "חוסן כלכלי בינלאומי", כאן פשוט צריך לעבור לאתר של איגוד לשכות המסחר. שם במדור "הודעות לעיתונות" מתפרסמת הודעת הארגון לעיתונות שבה כתוב.

" איגוד לשכות המסחר מבשר:חוסנה הכלכלי של ישראל נמצא במקום ה- 20 בדירוג בינלאומי מבין 61 מדינות מובילות". את הבשורה הזו פרסמו העיתונאים כלשונה. אבי שאולי ב Y-net גם הביא את התייחסותו של נשיא הארגון אוריאל לין, שגם היא כלולה בהודעה.

איגוד לשכות המסחר עיוות את כותרת ונשוא המחקר ובאופן מניפולטיבי הפך את המושג "תחרותיות" ל"חוסן כלכלי", כיוון שחלק גדול מהידיעות הכלכליות בעיתונות הישראלית מקורם במשרדי יחסי ציבור או גורמים אינטרסנטים, גם הידיעה הזו התפרסמה כלשונה באופן טבעי לחלוטין.

אז מה הקשר של איגוד לשכות המסחר לדו"ח התחרותיות של מכון המחקר IMD? הנתונים שעליהם מתבסס המדד, מקורם במקורות רשמיים ונתונים שמספקים להם אנשי עסקים, במקרה של ישראל, המדד מתבסס על נתונים שסיפק למכון איגוד לשכות המסחר.

ומי מובילה במקום הראשון בטבלה – ארצות הברית. קשה לומר שארצות הברית היא המדינה החסונה ביותר בעולם מבחינה כלכלית. קשה להגדיר כשיא החוסן הכלכלי העולמי, מדינה שהגירעון המסחרי השנתי שלה בשנת 2005 הגיע ל 805 מיליארד דולר והלווה מידי יום 2 מיליארד דולר מהמדינות העניות. חוסנה הכלכלי הירוד של ארצות הברית מבחינה זו הוא מה שמדאיג רבים העוקבים אחר הכלכלה העולמית בימים אלה. כל מה שהדו"ח אומר זה שהיא התחרותית ביותר.

על הדו"ח השנתי של מכון המחקר היוקרתי נמתחה בעבר לא מעט ביקורת, אחד המבקרים החריפים של מושג התחרותיות בכלכלה הגלובלית הוא פול קרוגמן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון ובעל טור ב"ניו יורק טיימס". במאמר שהוא פרסם בשנת 1994 בכתב העת "Foreign Affairs" ושעורר סערה לא מעטה, טען קרוגמן שהתפיסה שמדינות מתחרות ביניהן באותו אופן שבו תאגידים כלכליים מתחרים ביניהם מוטעית לחלוטין, המדינות החזקות מבחינה כלכלית אינן מתחרות ביניהן ואין שום מובן רציני לאמירה שחלק מהן מפסידות או מנצחות. כותרת מאמרו של קרוגמן הייתה "תחרותית – אובססיה מסוכנת".  הביקורת הזו גרמה לכך שההתייחסות לדו"ח של מכון המחקר היוקרתי הפכה לפחות רצינית.

אז איך אני יודע את כל זה? אני רחוק מלהיות מומחה לכלכלה גלובלית, פשוט הקדשתי איזה שעה וחצי לקרוא את תמצית הדו"ח באתר של מכון המחקר (קריאת הדו"ח כולו כרוכה בפרידה מכמה אלפי שקלים, מה שמגביר את חשדותיי שאף אחד מהעיתונאים או העורכים לא קרא את הדו"ח המלא), הסתכלתי על הקריטריונים עליהם הוא מתבסס, חלק גדול מהם מוטה אידיאולוגית לטובת אנשי העסקים, ולאחר מכן קראתי עוד כמה מאמרים קצרים על הנושא.

מה שהעורכים והעיתונאים הכלכליים עשו הם פשוט העתיקו את ההודעה לעיתונות של איגוד לשכות המסחר, בלעו את הספין אודות "חוסן כלכלי עולמי", כבונוס לקוראים הציגו את נשיא איגוד לשכות המסחר כמומחה, כשהם מעתיקים מההודעה לעיתונות של ארגונו את השבחים שהם מרעיפים על עצמם.

אז בפעם הבאה שאתם מדווחים לקוראים על דו"ח מחקר של מכון מדעי יוקרתי למה שלא תקליקו את כתובת האתר, ואם אתם רוצים לברר אודות המושג חוסן כלכלי של מדינה עדיף לשאול את עובדות ועובדי חברת כוח האדם ולא את בעליה של החברה.

כנראה שיעניין אותך גם: