התקשורת הכלכלית הישראלית - שיעור ביסודות ודרכי עבודה.

יוסי דהאן

הידיעה הבאה היא מקרה מצוין להדגמת הסטנדרטים העיתונאיים הרשלניים, ההטיה האידיאולוגית והאתיקה המקצועית הפגומה המנחה חלק גדול מהעיתונות הכלכלית בארץ.

"מחקר: ישראל מדורגת במקום ה-20 מבחינת החוסן הכלכלי" – כך מכריזה הכותרת באחת הידיעות של "דה מרקר" בעיתון "הארץ" הבוקר. והכתבה ממשיכה. 

"ישראל מדורגת השנה במקום ה-20, מבין 61 מדינות מובילות בעולם, מבחינת חוסנה הכלכלי – כך עולה מנתונים שפירסם השבוע מכון המחקר היוקרתי IMD. ב-2005 דורגה ישראל במקום ה-42 בעולם".

את אותה ידיעה, כמעט באותה לשון ניתן היה למצוא כבר אתמול באתר Y-net. על הידיעה הזו חתום אבי שאולי.

" המשק הישראלי מדורג במקום ה-20 בדירוג החוסן הכלכלי הבינלאומי, הכולל 61 מדינות. כך עולה ממחקר שפירסם מכון IMD משווייץ הבוחן את ביצועי המדינות על פי יעילות כלכלית, ממשל, עסקים ותשתית. בשנת 2005 דורגה ישראל במקום ה-42." ובהמשך הידיעה נכתב:

" בהתייחסו לנתונים אמר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "זהו הישג חשוב ביותר המדגיש שהמדיניות הכלכלית בשלוש השנים האחרונות אכן היתה נכונה."

הקוראת או הקורא התמימים, סבורים שמדובר במחקר מדעי אובייקטיבי וחסר פניות הבוחן מושג המוגדר היטב ובדייקנות – "חוסן כלכלי". מה עוד שבידיעה ב"הארץ" הוסיף העורך את הביטוי "יוקרתי" לתיאור מוסד המחקר שערך את המחקר, אז איך אפשר להטיל ספק בתוצאות "מכון המחקר היוקרתי".

יש בעייה קטנה, מוסד המחקר השוויצרי אינו בוחן כלל מושג המכונה "חוסן כלכלי" מה שהוא בוחן זה את מידת "התחרותיות העולמית" של כלכלות שונות בעולם, וזו הסיבה שהוא מכונה גם "The World Competitvness Center" – "מרכז התחרותיות העולמית". והדין וחשבון השנתי שהוא מפרסם מידי שנה קרוי "The IMD World Competitive Yearbook", לא "חוסן כלכלי" ולא "ביצועי יעילות כלכלית".

אז מהיכן הגיע הביטוי השאפנתי והיומרני יותר "חוסן כלכלי בינלאומי", כאן פשוט צריך לעבור לאתר של איגוד לשכות המסחר. שם במדור "הודעות לעיתונות" מתפרסמת הודעת הארגון לעיתונות שבה כתוב.

" איגוד לשכות המסחר מבשר:חוסנה הכלכלי של ישראל נמצא במקום ה- 20 בדירוג בינלאומי מבין 61 מדינות מובילות". את הבשורה הזו פרסמו העיתונאים כלשונה. אבי שאולי ב Y-net גם הביא את התייחסותו של נשיא הארגון אוריאל לין, שגם היא כלולה בהודעה.

איגוד לשכות המסחר עיוות את כותרת ונשוא המחקר ובאופן מניפולטיבי הפך את המושג "תחרותיות" ל"חוסן כלכלי", כיוון שחלק גדול מהידיעות הכלכליות בעיתונות הישראלית מקורם במשרדי יחסי ציבור או גורמים אינטרסנטים, גם הידיעה הזו התפרסמה כלשונה באופן טבעי לחלוטין.

אז מה הקשר של איגוד לשכות המסחר לדו"ח התחרותיות של מכון המחקר IMD? הנתונים שעליהם מתבסס המדד, מקורם במקורות רשמיים ונתונים שמספקים להם אנשי עסקים, במקרה של ישראל, המדד מתבסס על נתונים שסיפק למכון איגוד לשכות המסחר.

ומי מובילה במקום הראשון בטבלה – ארצות הברית. קשה לומר שארצות הברית היא המדינה החסונה ביותר בעולם מבחינה כלכלית. קשה להגדיר כשיא החוסן הכלכלי העולמי, מדינה שהגירעון המסחרי השנתי שלה בשנת 2005 הגיע ל 805 מיליארד דולר והלווה מידי יום 2 מיליארד דולר מהמדינות העניות. חוסנה הכלכלי הירוד של ארצות הברית מבחינה זו הוא מה שמדאיג רבים העוקבים אחר הכלכלה העולמית בימים אלה. כל מה שהדו"ח אומר זה שהיא התחרותית ביותר.

על הדו"ח השנתי של מכון המחקר היוקרתי נמתחה בעבר לא מעט ביקורת, אחד המבקרים החריפים של מושג התחרותיות בכלכלה הגלובלית הוא פול קרוגמן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון ובעל טור ב"ניו יורק טיימס". במאמר שהוא פרסם בשנת 1994 בכתב העת "Foreign Affairs" ושעורר סערה לא מעטה, טען קרוגמן שהתפיסה שמדינות מתחרות ביניהן באותו אופן שבו תאגידים כלכליים מתחרים ביניהם מוטעית לחלוטין, המדינות החזקות מבחינה כלכלית אינן מתחרות ביניהן ואין שום מובן רציני לאמירה שחלק מהן מפסידות או מנצחות. כותרת מאמרו של קרוגמן הייתה "תחרותית – אובססיה מסוכנת".  הביקורת הזו גרמה לכך שההתייחסות לדו"ח של מכון המחקר היוקרתי הפכה לפחות רצינית.

אז איך אני יודע את כל זה? אני רחוק מלהיות מומחה לכלכלה גלובלית, פשוט הקדשתי איזה שעה וחצי לקרוא את תמצית הדו"ח באתר של מכון המחקר (קריאת הדו"ח כולו כרוכה בפרידה מכמה אלפי שקלים, מה שמגביר את חשדותיי שאף אחד מהעיתונאים או העורכים לא קרא את הדו"ח המלא), הסתכלתי על הקריטריונים עליהם הוא מתבסס, חלק גדול מהם מוטה אידיאולוגית לטובת אנשי העסקים, ולאחר מכן קראתי עוד כמה מאמרים קצרים על הנושא.

מה שהעורכים והעיתונאים הכלכליים עשו הם פשוט העתיקו את ההודעה לעיתונות של איגוד לשכות המסחר, בלעו את הספין אודות "חוסן כלכלי עולמי", כבונוס לקוראים הציגו את נשיא איגוד לשכות המסחר כמומחה, כשהם מעתיקים מההודעה לעיתונות של ארגונו את השבחים שהם מרעיפים על עצמם.

אז בפעם הבאה שאתם מדווחים לקוראים על דו"ח מחקר של מכון מדעי יוקרתי למה שלא תקליקו את כתובת האתר, ואם אתם רוצים לברר אודות המושג חוסן כלכלי של מדינה עדיף לשאול את עובדות ועובדי חברת כוח האדם ולא את בעליה של החברה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אביתר

    נכון מאוד, ורק תזכרו שזה נכון גם לגבי הרבה תחומים אחרים שעליהם מדווחים העיתונאים (ביטחון, מדע וטכנולוגיה, הייטק וכו').

  2. נבג

    אני אומר זאת מניסיון, הן כקורא והן ככותב – 99% מהכתבות המפורסמות במדורי הכלכלה באתרי החדשות השונים הם העתק (ואני מתכוון ממש ברמת ה copy – paste שיש ב-word) של הודעות לעיתונות של משרדי פרסום, יחצ"נים ודוברים. בלי טיפת ביקורת מצד הכתב, כמובן שעל תחקיר אפילו אין מה לדבר, ועם עריכה מינימלית, אם בכלל.
    זה לא אומר שלחדשות ברדיו, טלוויזיה ועיתונות כתובה יש אמינות מוחלטת, רחוק מזה. אבל מה שקורה באתרי החדשות באינטרנט – זה בכלל לא עיתונות. קשה למצוא שם לתופעה העלובה הזו.

  3. אדי

    שוב השכיל יוסי דאהן להראות לנו את התפרים הגסים בהם תפורה התעמולה הקרויה עיתונות (גם ה"יוקרתית" עלק, קרי דה-מרקר). כל הכבוד, יוסי. אולי הגיע העת לפרסם על בסיס יומי ובתפוצה רחבה את הבלופים בהם מאכילים אותנו בתחום הכלכלי, הביטחוני והחברתי כדי "שלא יעבדו עלינו" כמו שאומר אחד מראשי מפיצי הבלופים הכלכליים.

  4. איריס

    סחה ותודה על התחקיר. כשעבדתי בחברת תרופות אני זוכרת איך היו משווקים ככה עם סקרים שכאלו תכשירים חדשים. אם למשל יצא לשוק תכשיר נגד פצעי בגרות, משרד יחסי הציבור של החברה היה מזמין "סקר" (כלומר הטלפניות היו אולי מתקשרות לחמישה נערים וחמש נערות ושואלות אותם אם הם מודאגים ממצב החצ'קונים בפניהם), ואז היה אפשר להוציא הודעה לעיתונות "רמת הדאגה בקרב בני נוער ממראה פניהם עולה. סקר חדש ש…". במקרה ממש בסמוך לכתבה החברה היתה מכניסה מודעה שמפרסמת את המוצר, או אם הוא היה במרשם היו מכניסים את שמו לכתבה, ממש במקרה…

  5. דרור ניסן

    העיתונות בכלל וזו הכלכלית בפרט, משמשות זה מכבר בור סוד הסופח אליו קומינקטים כמות שהם. זו פשוט מסלקה של יחצ"נים ודוברים. רובו המוחלט של החומר המתפרסם מקורו בהודעות לעיתונות המוקלדות ככתבן וכלשונן. לא כמה טלפונים להצלבות, לא מבט ביקורתי, לא דעה נוספת. שום כלום. לרוב העיתונאים המועסקים בעיתונות הכלכלית אין תמיד את הכלים ואת המוטיבצייה (שכר ירוד), לעשות את עבודתם כנדרש. ה"דה-מרקר" הנהנה מיוקרה מופרזת לא נקי כלל מן התופעות הללו. בקיצור המוספים הכלכליים הם אזור מוכה אסון. מומלץ להתרחק או להרכיב משקפיים חשדניות בשעת הקריאה.

  6. שור

    כמובן מיד נשאלת השאלה היכן ממוקמות במדד התחרותיות של ה- IMD ה"אוטופיות הסוציאל דמוקרטיות" ,
    חמשת המדינות שכה רבים רואים בהן מודל חברתי ממש "אוטופיה".

    אז בדיקה קצרה באתר IMD מעלה את המיקום הבא –
    4. איסלנד.
    5. דנמרק.
    10. פינלנד.
    12. נורבגיה.
    14. שבדיה.

    בהחלט מקומות מרשימים במעלה הרשימה,
    ומכיוון שהיתה כבר הסכמה שבמדינות אלו יש חוסן חברתי,
    אז ניתן להגיע למסקנה שתחרותיות מתואמת עם חוסן חברתי.

    חג שבועות שמח
    וגם מופעי הביכורים בקיבוצים הפכו לשוק תחרותי (-:

    שור

  7. מכלוף

    כל הכבוד לאתר הזה,את מה שאני מרגיש, אתם מצליחים לתרגם לשפה אינטיליגנטית

  8. צ'יקי

    על כל פנים, איסלנד שנמצאת במקום 4 על פי מר שור היא זו שהתחילה לפני חודש את המפולת העולמית, עוד לפני הודו (ותורכיה). המניות של הבורסה בריקיאוויק נשרו באחוזים עצומים בבת אחת והגרעון עלה בבת אחת.

  9. יוני ב.

    צריך להתעורר ולהעיר. זו פשוט תעמולה אפילה. כמו במשטרים החשוכים ביותר.

  10. דודי

    מצטרף לתודות ליוסי
    ולשור – אכן יש קשר בין החוסן החברתי לעוד דברים, אבל הקשר הוא הפוך, ככל שיש יותר חוסן חברתי – המערכת פתוחה לחידושים…
    ככל שיש יותר שויון – תהיה גם יותר צמיחה בת קיימא. ועוד…
    אפשר לקרוא כמה מאמרים יפים של אבי קליין באימגו – שם בדק מספר מדינות קפיטליסטיות מול סוצ' דמוקרטיות באינספור מדדים
    חלקם של מכונות תעמולה כמו זו שיוסי חשף בפנינו
    ובכל זאת – הסוצ' דמוקרטיות יוצאות בראש בכל המובנים.

    כי פשוט זה עובד!
    וזו הסיבה שיש מי שכלכך מפחד מסוציאל דמוקרטיה ושויון
    זה פשוט יהיה יותר טוב להרבה מדי אנשים…

    מי מפחד – כל אלו שבונים את כוחם על העוני, הפחד, המאבקים בין קבוצות

  11. דרור קמיר

    אם הסקר מתבסס על נתונים שמגיעים מגופים אינטרסטיים כמו האיגוד שבראשו עומד אוריאל לין, קצת קשה לסמוך על התוצאות שלו. את הנתונים צריך לקחת ישירות מהמאגר הרשמי של הלמ"ס או אחד מארגוני הסטטיסטיקה של האו"ם, כיוון שאלה עומדים פחות-או-יותר בסטנדרטים של היעדר-הטיה ושל שקיפות המחקר.

  12. יובל

    מצטרף למברכים, טור נהדר שמוכיח פעם נוספת בצורה בהירה למה קשה מאד לנהל דיון כלכלי בארץ מכיוון שגם קריאה בעיתונת היא מוטה בצורה מסוכנת לכיוון אחד.
    הייתי שמח לקרוא התייחסות של גיא רולניק ושאר העורכים הכלכלים בארץ לטור הזה, והאם הם שמתיימרים להיות עיתונאים רציניים יכולים לפחות להסביר לנו איך הם רואים את פני הדברים, מעניין איך הם מתרצים תופעות כאלו.

  13. ד

    אני מחפש עבודה.
    האם המעסיקים שלך צריכים עוד עובד?

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אתה וביבי עוזרים עכשיו לזקנים ולחולים שמתו בגלל הקיצוצים ושעמיר פרץ הצליח לעלות להם את הקיצבה ואת סל התרופות פי 6?
    או שבאמת לא הייתה בריריה וביבי היה חייב להמשיך לגור בוילה בקסריה בזמן שקיצץ להם?

  15. שור

    מדד ה- IMD מתואם עם מדדים אחרים כמו מדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי (פינלנד מקום 1), מדד ידידותיות לעסקים (נורבגיה מקום 5), מדד החופש הכלכלי ועוד.
    כל המדדים כולם מראים שהנורדיות ניצבות במעלה 15-20 המדינות הראשונות ,
    ובחלקן אף בין 10 המדינות המדינות הראשונות.

    ואמנם בכל הנורדיות יש פרמטרים המעידים על רמה גבוהה של קפיטליזם תחרותי:
    – חוב לאומי קטן לעומת התוצר,
    – עודף תקציבי (!!),
    – רמה גבוהה של תחרותיות בענפים השונים כולל טלפוניה , חשמל , תחבורה ועוד,
    – שוק הון חזק בו כספי הפנסיה מושקעים במניות, לדברי דר' עמי וטורי בשבדיה גם כספי הביטוח הלאומי מושקעים בבורסה (בניגוד לארה"ב לדוגמא).
    – פתיחות גבוהה לגלובאליזציה , להשקעות הון וכדומה.
    – שוק עבודה גמיש ונייד,
    – שיעורי המיסוי גבוהים אמנם יחסית לממוצע במערב, אולם ירדו מאוד בשנים האחרונות, לדוגמא מס חברות בישראל גבוה יותר מהנורביות, מס הכנסה שולי בישראל נמוך רק ב- 5% לעומת שבדיה (ועד 2002 היה בישראל גבוה יותר, וכמובן גם אז בעוני כאן היה הכי הכי הכי גבוה במערב).

    כל הדברים הלאו נעשו בהסכמה ובתמיכה של האיגודים המקצועיים והביאו לאותו חוסן חברתי מיוחל.

    אבל גם בגן העדן יש לעיתים בעיות, לדוגמא הרווחים האדירים של איקאה לא ממוסים כמעט :
    החברה רשומה בהולנד,
    הבעלים היא עמותה עלאק,
    ואזרחי שבדיה לא רואים ברכה רבה מהפעילות הכלכלית האדירה של איקאה ברחבי העולם (לאחרונה פתחה סניף ביפן בהצלחה רבה).
    לעומת זאת, חברות הענק בארה"ב ואנגליה כמו מיקרוסופט ואינטל ממוסות, אמנם בשיעורי מס קטנים יותר, אבל משלמות מס .

    שור

  16. ספרטקוס...

    שור אתה לא משכנע ההיפך כל תגובה שלך רק גורמת לי להיות בטוח יותר ויותר בצורך לקחת אותך ואת בעלי ההון חברייך לתקוע אותכם באיזה אי של מקלט מס.

    בידידות

  17. יונתן לרנר

    בעיתון "ישראלי" המחולק חינם לנוסעי הרכבת, ומכאן שהוא מגיע לתפוצה משמעותית, זו היתה הידיעה הראשית ביום רביעי 31 מאי 2005.

    http://mag1.olivesoftware.com/am/welcome/ISRL/ISRL31-05-06.asp

    אין ספק, הצלחה גדולה של אוריאל לין וארגונו.