"סוף עונת הבזבוזים" כך אפשר לכנות את כוונת משרד האוצר לייקר את שווי השימוש ברכב שמקבלים העובדים מהחברה לרמה הריאלית. ההערכה כיום שעובדים משלמים כשליש מהשווי הריאלי ומשרד האוצר מפסיד משום כך כ2.5- מיליארד שקל הכנסות לשנה. יתרה מזאת. אדם שקונה את הרכב בעצמו משלם פי שישה משווי השימוש של אותם המאושרים שמעסיקיהם צ`יפרו אותם בהטבה של אלפי שקלים שאינם ממוסים, על חשבון כלל הציבור.
שכבה זו של הבכירים המהווים 10% מהעובדים ניחנה בדימיון פרוע ויצירתי כשהם באים להצדיק, מדוע אין לממש את כוונות משרד האוצר.
למשל, הטענה שציבור זה גורם לקניית רכבים חדשים (באמצעות חברות הליסינג) – דבר שמכניס מיסים למדינה. גם סיגריות ואלכוהול מכניסים מיסים למדינה ובכל זאת אין שדולה המעודדת את צריכתם. זאת ועוד, הוספת אלפי רכבים מדי חודש לצי המכוניות בארץ, אינו דבר שצריך כל כך לעודד מטעמי איכות האוויר שאנחנו נושמים.
מצדדי "הרכב המוחזק" טוענים כי העלאת המיסים תגרום לכך שהם יקנו לעצמם רכבים משומשים פחות בטיחותיים ובשל כך ירבו תאונות הדרכים. אבל אם נשקול מנגד את השיקול שלפיו אנשים יתרוצצו פחות על הכבישים, שכן המכוניות יהיו שלהם, והדלק על חשבונם, והםיסעו יותר לאט, בשל מגבלות הרכב, אולי דווקא עקומת תאונות הדרכים תרד.
יש המאיימים בירידה מהארץ, בשל הפגיעה באיכות החיים שלהם.. חברים, אני משיקול זה יכולתי לרדת מזמן מהארץ, כי אני שייכת ל"חצי השני" שלא צ`ופר ברכב, נאלצתי לקנותו מכיסי ולשלם עליו את מלוא הדלק שאני צורכת.
יש גם את טענות של אנשי הפריפרייה. בפראפראזה חופשית הם אומרים: אם היינו יודעים כי נצטרך לנסוע על חשבוננו לעבודה לא היינו בוחרים לגור בווילה על צוק הר מבודד בגליל העליון, או במושב אופנתי בשרון, אלא בשיכוני עובדים הצמודים למפעל.זה באמת נימוק "משכנע" כנגד תשלום מס אמת.
דווקא אוכלוסייה חזקה זו, יכולה להתמודד עם רוע הגזרה ולהאבק עם שאר "פשוטי העם" למען תחבורה ציבורית יעילה, פרוסה על כל הארץ, שאינה נסמכת על כך שממילא לכולם יש רכב.
החשש שלי שהתיקון לא יעבור נובע מהעובדה שגם אנשי האוצר וגם חברי הכנסת, שצריכים לאשר את עניין העלאת המס בגין אחזקת הרכב, הם בעלי עניין ויתכן שהם לא יהיו מעוניינים לירות לעצמם ברגל (או בצמיג).
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
של הקבוצה שלהם, ולא רק שלהם אישית (כי כך עוד יכלו למצוא שחברי כנסת ומנהלי מששרדים יזכו לתגמול מיוחד מתוקף תפקידם, שזה כשלעצמו לא היה נורא) אלא שמדובר בבניהם ובחתניהם, באחיינים שלהם, ובנכדיהם, אותם הם פוגשים מידי סוף שבוע לשיחה, האם מישהו יסכים להגביל את נכסי השבט שלו, נכסים שנקנו בזיעה רבה של חקיקת חוקים שייתנו להם זכויות יתר של אדונים????
אם התיקון לא יעבור עכשיו – הוא יעבור כשמחיר הנפט ימריא מעל 100 דולר לחבית, הוצאות המימון יכבידו על הרווחים, האינפלציה תרים ראש, הבורסה תזייף, בעלי המניות יאבדו סבלנות, בעלי החברות יתנו הוראה לאנשיהם בכנסת – ואז התיקון יעבור.
אלא מה? הוא יעבור מאוחר מדי, כלומר אחרי שמחיר הנפט ימריא מעל 100 דולר לחבית, הוצאות המימון יכבידו על הרווחים, החברות יצטמקו, המשקיעים ימשכו את כספם, והנזק יגרם בשלמותו.
ואז, כשהתיקון יעבור, במילא כבר יהיה מיתון, מרבית העובדים יפוטרו, הרווחים יהפכו להפסדים, ואת המיסים יחליפו הקיצוצים.
כי כך נראית העיירה שלי.
חברים, קנאה ובורות מדברים מגרונכם. בחברות ההיטק בארץ מתן רכב הליסינג הינו ע"ח העובד, כך שעל רכב בינוני (נניח פורד פוקוס) יורדים משכר העובד כ- 3,000 שקלים פלוס / מינוס,ולזה מתווספת זקיפת ההכנסה; מכאן שהעלות לעובד – מושא הקנאה ממקודם- קרובה לכ-4,000 שקלים. 50,000 שקלים בשנה. 150,000 שקלים בשלש שנים לרכב שעלות הרכישה שלו 120,000 שקלים; בשאר נכנסים עלויות רשוי, בטוח ודלק. לא מי יודע מה זה גליק. בעיקר נוחיות.
כל כמה חודשים עולה הסוגיה הזו של רכבי הליסינג ובכל פעם האוצר משתכנע שיש להעלות את שווי השימוש בקצת כלפי מעלה. זה מצחיק כי אם הייתה אמת בטענה הזו שנהגי הליסינג גונבים מהמדינה 2.5 מליארד שקלים בשנה ארי שמזמן השווי למס היה עולה לערך ריאלי של 3000 שקל ואף אחד לא היה לוקח רכב ליסינג.
הטענות הן תמיד אותו הדבר, שווי השימוש למס לא שוה לרווח שמקבל העובד מעיסקת הליסינג. או כמו שכתבת "אדם שקונה את הרכב בעצמו משלם פי שישה משווי השימוש של אותם המאושרים". אז בואו ניראה כמה באמת עולה עיסקת ליסינג כזו.
רכב ליסינג מקבוצה 2 (שזה פורד פוקוס, מזדה 3 ושאר הרכבים הנפוצים) עולה בסביבות 130 אלף שקלים, ומוריד מערכו בערך 10% כל שנה. בתוך שלוש שנים ירידת הערך היא 35 אלף שקלים, דלק לשלוש שנים זה משהו כמו 25 אלף שקלים (אני מוציא בערך 600-650 שקלים על דלק בחודש), ביטוח 20 אלף, טיפולים ורישוי מגיעים למשהו כמו 10 אלף שקלים( אני מכניס כאן גם תיקונים שלא קורים הרבה כיוון שמדובר ברכבים חדשים).
בסך הכל הוצאה של 90 אלף שקלים על פני שלוש שנים שזה בערך 2500 שקלים בחודש. אז מוסכם עלךינו שההטבה הזו שווה כ 2500 שקלים בחודש עכשיו בואו ניראהכמה היא עולה לי
באמצעות מחשבון הברוטו לנטו של אתר Ynet ערכתי חישוב מעניין.
משכר של 25000 שקלים מקבל עובד שלא לוקח רכב ליסינג 14221 כשכר נטו ועוד 5414 תנאים סוציאליים. סה"כ 19635 שקלים.
אותו עובד, אם ייקח רכב ליסינג מהעבודה (הורדה בשכר הברוטו ובשכר לצורך תנאים סוציאליים של 300 שקלים, בתוספת שווי למס) יקבל רק 12204 כשכר נטו ועוד 4789 כתנאים סוציאליים, סה"כ 16993. ירידה נטו של 2643 שקלים וזה בלי לקחת בחשבון את הירידה בשווי ימי החופש וויתור על הוצאות הנסיעה.
אם ניקח עובד זוטר יותר שמרויח רק 15000 שקלים בחודש ולוקח רכב כמו היונדאי או שברולט שעלותם כ 85000 שקלים (ירידת ערך של 22000 בשלוש שנים, בעלות ברוטו של 2500 שקלים לחודש, ירידת הערך היא כ 22000 ונניח שעלות הדלק, הביטוח והתחזוקה נשארות זהות. העלות בשבילו של קניית רכב חדש ומכירתו כעבור 3 שנים תהיה כ 80000 שקלים שזה 2150 שקלים בחודש, הנזק לשכר הנטו שלו יהיה 2320. שוב הוא יוצא מופסד.
אם אתם מדברים על צדק בגביית מיסים, אז במקרה שעובד מרויח הוא צריך לשלם מס הכנסה, במקרה שעובד מפסיד הוא צריך ללקבל זיכוי במס הכנסה. במקרה הזה העובד בהחלט לא מרויח. וגם אם הוא מרויח קצת זה רחוק מה"גזל" ההיסטרי שמייחסים לו במאמר.
תחשבי גם על זה שהעובדים הללו משלמים מידי חודש אלפי שקלים לאותו ציבור שאת מאשימה את העובד בנהיגה לא ממוסה על חשבונו.
בכל מקרה, אם המס על הליסינג יעלה, אנשים פשוט יפסיקו לקחת רכבים מליסינג. מה תהיה התוצאה?
ענף הליסינג יתמוטט, רוב חברות הליסינג תסגרנה ועובדיהן יפוטרו, מחירי המכוניות המשומשות יעלו כי לא יהיה עוד שוק מכוניות מליסינג שמוריד את המחירים (וגם כי חלק מאנשי ההי טק שקודם לקחו רכב מהעבודה יפנו לקנות מכוניות בנות שנתיים שלוש ויתחרו מול הציבור שהיום קונה מכוניות מליסינג בהנחה של 15%).
אנשי המעמד הבינוני גבוה ימשיכו לנהוג במכוניות יחסית חדשות (בין אם קוראניות זולות או מכוניות משומשות בנות שנה עד שלוש שנים), המעמד הבינוני נמוך ישלם יותר עבור מכוניות יותר ישנות ויתקע איתן לזמן ארוך יותר. ניראה יותר מכוניות טרנטעה על הכביש, יותר זיהום ויותר תאונות.
אוצר המדינה יגדל ב 2.5 מליארד בשנה (שזה סכום שמבוסס על הערכות נכונות לגמרי, בלי שום הטיה או ניפוח, ממש מבוסס על נתונים מדויקים בלי שום השפעה של מושגים כמו ספין תקשורתי או יחסי ציבור, רק אמדן כלכלי מדויק)
אבל לפחות חלק מהסכום יתקזז עם אבדן המיסים ממכירת המכוניות החדשות ועם הגידול בהוצאות עקב ריבוי כלי רכב מיושנים ובאיכות ירודה בכבישים. וגם מה שישאר ישמש להפחתת מיסים.
העלות של הנפט מגולגלת על העובד. לאחרונה עלו ניכויי הליסינג ללעובדים ל 3500 שקלים (במקום ה 3000 שהיו נהוגים) ההסבר הוא שמחירי הדלק עולים ומייקרים את הליסינג למעסיק. העליה הזו בהחלט מכסה את העליה במחירי הדלק (כולל את העליה עבור אילו שמחזיקים בהסכם ישן של 3000 שקלים) ולכן אין לך מה לדאוג, המאזנים לא יפגעו. כלומר אולי הם כן יפגעו אבל לא מההטבה הזו.
הטיעון הוא כי העלות אינה ריאלית ולכן אין משלמים על ההטבה מס אמת. מה יש פה להתווכח. אם העלות היא ריאלית, אז גליק או לא גליק משלמים מס אמת ולא צריך להמציא שום תריוצים.
אני התיחסתי לטענה הפשוטה שלך שאדם שקונה רכב בעצמו משלם פי שישה ממה שמשלם עובד הי טק שלוקח רכב ליסינג מהעבודה. העלות לעובד כשלוקחים בחשבון את כל המרכיבים שלה היא ריאלית לחלוטין.
בעיקרון כל מנגנון המיסים הוא מעוות. העובדה שרוב הכסף שהמעסיק שלי משלם לי מגיע בסופו של דבר לאוצר המדינה בלי קשר לשירותים שהמדינה מספקת לי הוא לא מובן מאליו מבחינתי.
הטבות המס כמו קרנות השתלמות, קופות גמל, רכב ליסינג והזכות להביא בקבוק וויסקי ופאקט סיגריות בעלות ריאלית כשאני עובד בדיוטי פרי הן חלק ממבנה הכולל של המיסים, מין סטטוס קוו שבו המדינה לוקח כ 30% מההכנסה הכוללת שלי עוד לפני שהיא נכנסת לחשבון הבנק, גובה עוד 16.5% על כמעט כל עיסקה שאני עושה, לוקחת 50% מס על כלי הרכב שאני קונה ו 5% מס על הדירה שרכשתי, גובה מכס על מוצרים מיובאים, אגרה על על שידורי טלויזיה שאני לא צופה בהם (ואני לא רוצה לדבר על 3 שנים צבא ושלושה שבועות מילואים בכל שנה)ונותנת לי פה וזם בוטנים בזצורת האפשרות לנהוג במכונית חדשה בלי לשלם עליה יותר מהמחיר הריאלי שלה (ובמקרה הזה גם בלי להתעסק עם סוכני ביטוח, מוסכניקים ורוכשים, שזו בעצם ההטבה העיקרית של הליסינג מבחינתי).
את רוצה לשנות את המצב לרעתי? תצטרכי תרוץ יותר טוב מ"זה מס אמת". כי מס אני משלם באמת, הרבה מס.
רק שיהיה ברור, אני לא מאיים לעזוב את הארץ. מקסימום האיום שתצליחי להוציא ממני זה שאני אתחיל להצביע למפלגה סקטוריאלית שתקדם את האינטרסים שלי (וכנראה שזה יבוא על חשבון האינטרסים של אנשים אחרים כי סקטור זה סקטור ובשביל הרקורד, הצבעתי עבודה בבחירות האחרונות). אבל מאיפה שאני נמצא אני רואה הרבה מאוד אנשים טובים שעושים relocation לכמה שנים ולא חוזרים. הם לא מאיימים, למעשה הם מעדיפים לא לדבר על זה ומבטיחים שיחזרו אחרי שיסתדרו אבל בפועל הם עוזבים את הארץ.
בחברות ההי-טק, בעיקר בגדולות והבינלאומיות שבהן, קיימת היררכייה מעמדית ברורה בקרב העובדים והמוביליות היא אפסית. אמנם, תמיד נמצא את הסיפור על ההוא שהתחיל כמתכנת זוטר וכעבור שבע שנים התמנה למנכ"ל, אבל הדבר בהחלט משול לזכייה בלוטו, ומרבית העובדים לא מתרוממים הרבה מעבר לתפקיד שבו החלו לעבוד בחברה ולא מצפה להם מסלול קידום שעשוי להביא אותם לדרגים הגבוהים בחברה.
הסיפור הזה עם הגדלת שווי השימוש ברכב הולך בעיקר לפגוע במעמדות הנמוכים בחברות, מאחר ולאלה מופחת מהברוטו סכום נכבד מאוד, כ-3300-3500 ש"ח עבור רכב משפחתי בינוני דוגמת טויוטה קורולה. לעומתם, לנושאי תפקידים חשובים ולמנהלים מהדרגים הלא זוטרים מסופק מה שמכונה "רכב בתפקיד". לרוב מדובר ברכב מנהלים מפואר או ברכב משפחתי גדול ויוקרתי (ואנים למינהם ובכיוב').
לחברי המעמדות העליונים ממש אין מה לחשוש מסיפור עליית שווי השימוש ברכב, מאחר ומלכתחילה הם לא משלמים עבורו דבר ממשכורות העתק שלהם (מלבד אותו שווי שימוש), ואתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שכל תוספת כזאת לא תפגע במשכורתם מאחר והיא תגולם מיד ועוד לפני שיספיקו לדרוש זאת.
אז לא להסתננור יתר על המידה, יקירי, מבנייני זכוכית בוהקים. זה לא ממש מה שאתם חושבים.
לדעתי נתפסים כאן לעניין העלות והאם היא ריאלית או לא. לא זו הנקודה.
הנקודה היא האם ולמען מי פועלים קובעי המדיניות במדינה? מה הם השיקולים שלהם?
כאשר שווי ההטבה המוכר לרכב צמוד או ליסינג הוא אלפי שקלים, ושווי ההטבה בתחבורה ציבורית הוא כרטיסיה לכל היותר, יש העדפה ברורה לשימוש ברכב פרטי על פני תחבורה ציבורית.
השימוש המוגבר ברכב פרטי גורם להגברת הביקוש לכבישים , לזיהום מוגבר של הסביבה, לתמותה ופגיעות בשל הזיהום ובשל תאונות דרכים.
מי שמשתמש באותם כבישים במקרים רבים הם אלו שיש להם מכוניות…
אם המדינה רוצה באמת להקטין את התחלואים והפגיעות היא צריכה לדאוג שיהיה כדאי ליותר אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית, ובפרט מסילתית ולא ברכב פרטי.
מגרשי המכוניות ליד מקומות העבודה מלאים במכוניות החונות מ 8 ועד 4 או 5 .
אם המעסיק ,כמו חברת החשמל או אינטל, היה דואג להסעות מסודרות אפשר היה לצמצם את כמות הרכבים.
אם כספית היו מעודדים עובדים המשתמשים בתחבורה ציבורית גם אז הבעיה היתה מצתמצמת.
אז גם היה גדל הביקוש לתחבורה ציבורית ואיכותה היתה משתפרת.
כשאין אוטו צמוד, את הנסיעה לסופר לקניות אפשר להמיר גם בהזמנה טלפונית. אולי יותר אנשים יקנו במכולת.
מכונית בשביל נסיעה לטיול אפשרי יהיה לשכור מחברת ההסעות.
בשעות שרכבי ההסעות לא דרושים עבור המפעל,
חברות ההסעה יוכלו להשתמש בהם (בהנחה שיעסיקו נהגים נוספים ולא יחרגו מהחוק לגבי שעות עבודה של נהגים) למשימות נוספות – כמו משלוחי דואר וחבילות, הסעות למשמרות לילה וכד'.
כך נייעל את השימוש ברכב, נחסוך דולרים מהיבוא של מכוניות ונשפר לכלל האוכלוסיה את איכות החיים.
הנתון שנתת של 25000 ש"ח דלק ל- 3 שנים הוא לא ריאלי. לדעתי רק נסיעות בתוך גוש דן למקום העבודה וחזור (20-30 ק"מ לכל כיוון, בדר"כ בפקקים כבדים, ממודיעין המרחק גדול יותר) שוות כ- 1000 ש"ח לחודש, וזה תעריף מינימום. בנוסף, לפי מה שידוע לי, בעלי רכבים מהעבודה נוסעים נסיעות על חשבון החברה בלי לדפוק חשבון, והם לא משלמים על זה (שכיר בעל רכב פרטי לא היה מעז לנסוע את הקילומטרז' שבעלי רכבים מהעבודה נוסעים). לכן, הוצאות הדלק הן בזבזניות ויקרות מאוד, והן על חשבון החברה. בנוסף, במקומות מסוימים מקובל שגם דוחות וקנסות הן על חשבון החברה, וגם פה קיימת תופעה שהעבריין לא משלם (המדינה והעיריות מרוויחות, אך החברות מפסידות).
ליותר מ- 50% מבעלי מכוניות מהעשירונים העליונים יש רכב צמוד,
לעומת 0% בקרב בעלי מכוניות מהעשירונים הנמוכים.
ולכן אי זקיפת השווי האמיתי של המכונית הצמודה מגדילה את אי השיוויון בארץ !!
מימון כל הנסיעות והדלק מביאה למצב בו נוהגים ללא חשבון כי עלות נסיעה נוספת כלשהי הוא אפס,
ואז המכוניות הן במצב נוראי וזיהום האוויר גדול יותר.
באנגליה שוק הליסינג מהווה רק 20% מכלל רכישת מכוניות חדשות,
בישראל למעלה מ- 70% וזה יחס לא סביר ולא הגיוני.
שור
אני לא יודע מהיכן אתה שואב את ידיעותך.
עוד לא שמעתי על חברת הי-טק (ואני נפגש במסגרת עבודתי ובכלל עם עובדים מחברות רבות) שלא מגבילה את העובדים בקילומטרז' שנתי, והדבר מעוגן בחוזה הליסינג מול הספק. כל חריגה גוררת קנסות. תופעות של נסיעה ללא חשבון הן נדירות לא רק בגלל הקנסות. כלי הרכב פשוט נמצאים במשך מרבית שעות היממה בחניה (במקום העבודה או בבית) בגלל שעות העבודה הארוכות .
תשלום קנסות עבור העובד נשמע לגמרי הזוי. לא היה כדבר הזה אפילו בימי הבועה.
כל הסיפור של העלאת שווי השימוש מטרתו אחת: לאלץ את העובדים לוותר על רכב מליסינג כדי להגדיל את ההכנסות ממיסים (ניכוי מס מהשכר המלא, ללא הקומבינה של הפחתת סכום הליסינג מהברוטו). זה כל הסיפור. מיסוי. לא איכות הסביבה ולא בטיחות כלי הרכב ולא עידוד תחבורה ציבורית.
הנפגעים העיקריים, כפי שכבר כתבתי, הם בעלי המשכורות הנמוכות בענף, שבאמת יוותרו על הרכב. למעשה, זה מכבר החל תהליך של וויתור על רכבי ליסינג מצידם של אלה, גם ללא קשר לצפי לעלייה בשווי השימוש. העלאת התעריפים של הליסינג ובעיקר שחיקת השכר המתמדת בענף כבר מאלצות עובדים לוותר על הרכב כדי להגדיל את ההכנסה (אל דאגה, יקירי, סיפור מפעלי-ים המלח יחזור על עצמו גם בהי-טק). שלא לדבר על עובדים חדשים, שמראש לא יכולים להרשות לעצמם לקחת רכב ליסינג בגלל המשכורות ההתחלתיות הנמוכות היום בשוק.
בכל מקרה, נחמד מאוד לראות את קנולר וניסן בראש אחד עם פקידי האוצר.
אני לא יודע מהיכן אתה שואב את ידיעותיך, אבל כל חבריי שעוסקים בהייטק בשלוש חברות מובילות – מלמ, נס ומטריקס – לכולם יש רכב חברה ללא הגבלה, ותאמין לי, רובם קורעים לרכב את הצורה רק בשל העובדה שהם לא מוגבלים בדלק (בשעות המעטות שהם לא עובדים).
אם הם יחליטו לוותר על הרכב, משכורתם, כמובן, תגדל, שכן הרכב ניתן לרובם תמורת הפחתה של 2,000-3,000 ש"ח מהברוטו. הם אמנם לא מרוויחים משכורות עתק, אבל לא צריך לרחם על אף אחד מהם. משכורת של 10,000-11,000 ברוטו היא בסדר גמור עבור אנשים צעירים מתחת לגילאי 30, גם ללא רכב צמוד.
מאמר מעולה .
כל אלה הנוהגים במהירות על הכביש ,מתנהגים פרוע בנהיגתם ובלחיצות חזקות על דוושת הגז ,הם נהגים שבדרך כלל כתוב להם על צד המכונית – שם של חברה.
פלא ששמו לכם תוית מאחור ,עם כיתוב "איך אני נוהג?" דווח למספר 00000.
אני עם הרכב הפרטי שלי לא אנהג כך ,למרות שהוא רכב חדש ונפח מנוע גדול ויכול לטוס על הכביש.
מה איכפת לאדם שקיבל אוטו מהחברה לדפוק קלות את הרכב הפרטי שלי או להיכנס לחניה צרה במיוחד עד כדי כך שכשאתה רוצה להיכנס לרכב ,אינך יכול, כי הדלתות לא נפתחות.
פחות רכבים על הכביש יהיה יותר טוב לכולנו.
הנתונים לקוחים מחברות וארגונים שונים וכן מהשירות הציבורי (חברות תקשורת, עיתונים, חברות ציבוריות, קרן היסוד, סוכנות יהודית, שירות ציבורי).
לדוגמה: איך לדעתך מעסיקים מישהו שיש לו כבר פנסיה מהמדינה? (כמו פורשי האוצר ומערכת הבטחון שעובדים בחברות פרטיות). התשובה: מטעמי מס מרבית השכר משולם בתחליפי כסף, ואחד הרכיבים העיקריים הוא רכב ודלק ללא חשבון ע"ח החברה.
שלח את חבריך לקרוא את האותיות הקטנות בחוזה הליסינג. מגבלה של 30,000 ק"מ לשנה לפחות בוודאות מצויינת בהם.
בכל מקרה, אני תוהה מתי יש זמן לחבריך ממטריקס, מלמ ונס "לקרוע את האוטו". מדובר בחברות של outsourcing ידועות, שלא משאירות יותר מדי זמן פנוי לעובדיהם.
אני מתנצלת על כי יוזמה כלשהי של משרד האוצר מקובלת עלי, הגם שאני לא מאמינה כי היא תבוצע, אולם עלי להיתלות בגדולים ממני,שכן בית המשפט העליון כבר קבע את העקרונות (ואפשר להשתמש בהם כתקדים) כי המיסוי צריך להיות על בסיס שווי ריאלי כלכלי ולא על בסיס אומדן, שאינו תואם את המציאות בפועל.
אבל עושה רושם לפעמים, שהיחס לשכירים בהי-טק בקרב אנשים יקרים מסוגך שאת דעתם אני מחשיב מאוד, קצת מעוות, כאילו מדובר באוכלוסיית משת"פים של בעלי ההון, הוללת ומנותקת מהמציאות של כל השאר.
לטעמי, ולגמרי לא בגלל שהתגלגלתי איכשהו לתעשייה הזו, זה יהיה אסון גדול לכולנו אם יפורק אחד המעוזים האחרונים בארץ בהם שכירים זוכים עדיין לשכר ולתנאים ראויים, אבל זאת, לצערי, כבר המגמה שמסתמנת.
אז אולי לא נוכל להגיע לשיוויון החברתי המיוחל, אבל לפחות נגיע בקרוב לשיוויון בין השכירים…
הצחקת אותי!
מגבלה של 30 אלף קמ"ש בשנה. חברות הביטוח ממליצות על 15 – 18 אלף קמ"ש בשנה לא יותר מזה . מזה החריגה הזאת?
ועוד דבר ,חבריי בעליי רכב של חברה מסויימת פשוט " קורעים את האוטו " ויש להם המון זמן לזה .
יש שישי שבת ואפשר לרדת לסיני עם רכב החברה ליומיים ולחזור. זה הרי לא עולה כסף, חינם והפקרות.
אפילו למכולת השכונתית הם מניעים את האוטו מהחברה
א. אי אפשר להכנס לסיני עם רכב ליסינג. את חייבת שהרכב יהיה על שמך. מקסימום אפשר לרדת לאילת אבל כמה כבר עושים את זה? לשרוף 8 שעות מתוך חופשת סוף שבוע על הכביש?
ב. חברות כמו מטריקס ונס הן חברות אאוטסורסינג. אחת המשמעויות של זה היא שהעובדים שלהן מוצבים לעבודה בפרויקטים במקומות קצת רחוקים (לפני כמה שנים הציעו לי בבית תוכנה כזה עבודה באשדוד). עכשיו מי שנוסע כל יום מת"א לאשדוד עושה קילומטרז, גבוה. אם "בסיס האם" של מקום העבודה שלו נמצא בת"א הרי שכל הנסיעות הללו הן במסגרת העבודה ואי אפשר לראות בהן הטבה לעובד.
ג. אם לטענת זיוה היא רואה הרבה נהגים פראיים עם מספר טלפון על הרכב היא יותר ממוזמנת להתקשר לאותו מספר ולהתלונן. זה אינטרס של כולנו להוריד נהגים מסוכנים מהכביש בין אם הם קנו את הרכבים שלהם או שהמעסיק שלהם שכר אותם מחברת ליסינג.
שלום רב,
בתאריך 12.06.06 עלה לאויר אתר רשמי של מחאה נגד העלאת המיסים בצורת שווי שימוש ברכב צמוד.
כתובת האתר : http://www.lo-le-od-mas.org
זה המאבק של כולנו. חתמו על העצומה והעבירו אותה לכל מי שאתם מכירים.
יש לנו את הכח לבטל הגזירה – וזה מה שנעשה !