למי תודה למי ברכה? לבנק הפועלים

אורה לב-רון

לקראת נחיתת מטוס אל-על קרא לנו הרמקול במטוס להשאיר את הכסף הקטן שברשותנו, בשקית נייר במושב שלפנינו, תרומה לילדים נזקקים. תכונה ערה של אנשים רוכנים ומפשפים בכיסיהם. והקול ברמקול המשיך: בברכת אל-על ובנק הפועלים. המפשפשים קפאו על עומדם (או יושבם). בנק הפועלים? איך הוא קשור לתרומה שלי?

והרמקול בשלו: תודה בשם אל-על ובנק הפועלים. אחרי שהשם המפורש של הבנק נלעס היטב באוזני הנוסעים, החלה התמרדות כללית. איש אחד קרא לדיילת: האם בנק הפועלים מוסיף שקל על כל שקל שלי? לא? אז למה מזכירים אותו? אשתו קבעה בפסקנות: זו פרסומת חינם. אתה יודע כמה עולה לפרסם חברה במטוס?

צעיר אחד קצף: מזכירים את הבנק בכל המטוסים? בגלל משהו שאני תורם?

אשתו של הראשון הסבירה: אל תדאג, בטח הבעלים של אל-על מקבלים תמורה מהבנק.

בשלב זה החליטו אחדים להחזיר לארנק את המטבעות שעמדו לשלשל למעטפות.

ואילו אני מצרה על קוצר ההבנה שגילו הנוסעים: הרי מדובר בתרומה אנונימית למטרה אנונימית. ילדים? איזה ילדים? איך יחולק הכסף? על ידי מי? ולכן, יש לראות את האקט כמין מטאפורה: הבנק, מוסד פיננסי ענק שראשיו נהנים ממשכורות עתק, מבין שכדאי לו להשמיע דברי תרומה. עד כדי כך חיוני לו הדבר, כמו שאלוהים חיוני לדעת וולטר. כלומר, אילו לא היה קיים, צריך היה להמציא אותו.

כך גם הבנק: אילו לא היו ילדים רעבים, או נכים ללא טיפול, או חולים ללא תרופות, או פעוטות בסיכון, אילו היו סתם אנשים המשקיפים אל מרומי הכנסות הבנק מן העשירונים השלישי והרביעי, במקרה כזה צריך היה להמציא אותם. אפשר לכנס צוות קריאטיב באחד מחדרי הישיבות המהודרים, והם ידפדפו באינטרנט ויגלו את אמא תרזה ואלברט שווייצר, ומישהו יצעק אאוריקה (אולי מקבילה אנגלית): בואו נמציא את המסכנים ואנחנו נצטייר כמושיעים. תוך שעות אחדות הקמפיין יוצא לדרך: שם, לוגו, פוסטרים, מודעות, קריינות במטוסים, שקיות התרמה. עכשיו נשאר רק לשחרר איזה נגיף קטן שייצר את המסכנים העונים על הדרישות (מצטלמים טוב, מגייסים דעת קהל, ונוחים לשימוש בטלוויזיה). 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איציק ניסני

    אנו בוכים כל הדרך לבנק.
    והפרסומאי המבריק שלהם זה שנראה כמו הילד החנון מהשכונה המיטיב לתמרן אותנו עם דגלים בשווי פרוטה
    ופירסומת במטוסים .

  2. נתן שקרצ'י

    תראו מה כתב הכהן הגדול של "השוק החופשי" והתחרות אדם סמית' (תודה לשור ולגיא רולניק על ההפניה)-

    "מעבידיו של הפועל הם בני המעמד השלישי, מעמד האנשים החיים על הרווח (…) לפיכך, האינטרס של מעמד שלישי זה אינו קשור באינטרס הכללי של הציבור כמו האינטרס של שני המעמדות האחרים. במעמד זה, הסוחרים והתעשיינים הם שתי הקבוצות המשתמשות בדרך כלל בהון הרב ביותר, ובזכות עושרם ניתנת להם רוב תשומת הלב של הציבור.
    "הואיל והם עוסקים כל ימיהם בתוכניות ומפעלים, לא אחת הבנתם חריפה יותר מהבנתם של רוב האצילים בעלי האחוזות. אבל הואיל ומעייניהם נתונים בדרך כלל לאינטרס של הענף המסוים של עסקיהם, ולא לאינטרס של הציבור, אפילו שהם מחווים דעה בגילוי לב גמור (ולא תמיד הם נוהגים כך), אפשר לסמוך על שיפוטם בקשר לאינטרס שלהם הרבה יותר מעל שיפוטם בקשר לאינטרס של הציבור (…).
    "לפיכך, יש לנהוג בזהירות רבה בכל הצעת חוק או תקנה מסחרית שמעלה המעמד הזה, ולעולם אין לקבלה אלא לאחר בדיקה ממושכת וקפדנית, שתיעשה לא רק בזהירות רבה, אלא גם בחשד רב. מקורה במעמד שהאינטרס שלו לעולם אינו שווה לגמרי לאינטרס של הציבור, שבדרך כלל יש לו עניין להונות את הציבור ואפילו לעושקו, ופעמים רבות אף עשה כן"
    (אדם סמית', "עושר העמים", עמודים 265-265).

    והנה התרגום של דבריו למציאות הישראלית-
    תמצא שהתעשיינים והסוחרים הגדולים, בזכות ההון העודף שמייצרים להם הפועלים, צוברים הון,
    מתארגנים בקרטלים ובמונופולים, התאחדויות ואיגודים,
    כדי להבטיח שהרווחים הגבוהים ימשיכו לזרום לכיסם,
    הם ינסו לקצץ במיסיהם,ולהעביר עשירית מהמיסים
    לתרומות, שגם מוכרות במס, וגם מנקות ת'מצפון,
    או להגן על עצמם עם מכסים,(התחרות היא רעיון נפלא, עד שזה מגיע לכיס שלך),
    או יחפשו דרכים להוזיל את העלויות כמו-
    להוזיל את עבודת הפועל למינימום האפשרי, שמתחתיו לא יוכל להתקיים,
    או לא לטפל בזיהום הסביבה שגורם העסק שלהם,
    הם יחזיקו עדרים של סייענים,
    עו"ד, רו"ח, יחצ"נים, ובמיוחד פרסומאים, כי צריך לשכנע אותך,
    שבלי המוצר שלהם העולם שלך יתמוטט,
    בהתניה פאבלובית (כמו כלב ששומע פעמון, ומדמיין על הבשר, ומתחיל להזיל ריר),
    הם מחזיקים לוביסטים,
    כדי לשכנע/לשחד את נבחרי הציבור, ואת העלית הביורוקרטית,
    לחוקק חוקים/ תקנות לטובתם,
    הם ישתלטו על כלי התקשורת, ודרך כך על הדיון הציבורי, ודרך כך על הדעה שלכם,
    ירדדו את מוחותיכם עם בידור רדוד,
    וידאגו טוב טוב, להיות בעצמם נסתרים מהעין הציבורית,
    הם יממנו את האקדמיה, ובמיוחד את הכלכלנים, כדי שייצרו תיאוריה, שתצדיק את מעשיהם,

    2 דברים כן מעניינים אותם, הבטחון החיצוני (של המדינה), והבטחון הפנימי (שלהם, מהעניים),
    אז הם יגורו בבתים מוקפי חומות, עם שומרים,
    כדי לשמור אותך רחוק ככל האפשר, ממה ששלהם.

    במילה אחת – אנוכיות. בשתי מילים – תאוות בצע (אהבת הרווח).

    לכן מפעל רווחי יעזוב את הארץ בטיעון של תחרות, כי שם, למרות הקשר הרגשי שלו לכאן,
    הוא יכול לנצל יותר את העובדים (ילדים ונשים, 12-16 שעות ביום, בשבריר השכר כאן),
    להזניח את הסביבה (גם ככה הוא גר בארץ אחרת),
    לא לשלם מיסים (אם תקחו מיסים, אני אלך ל…)
    יהיה לו יותר כסף לתרומות, לפרסום ויח"צנות, עו"ד ורו"ח, לוביסטים ופרופסורים, ועיתונאים.
    ולא לשכוח, וילה גדולה, חומות, אבטחה וכספות.

    בעיני מרקס, הפתרון הוא אחד – "פועלי כל העולם התאחדו" (כי בעלי ההון ממזמן מאוחדים).
    במילה אחת – התאגדות. בשתי מילים – שיתוף פעולה (אהבת האדם- הומניזם)
    גם כצרכנים וגם כעובדים, ולנהל את המערכת.

  3. ניצן אביב

    עד לאיזה שפל-מדרגה והדרדרות מוסרית, בהמית ונתעבת, מסוגלים בעלי-ההון הנבזיים [אל-על ובנק הפועלים בכללם] להגיע?
    והנה כך נראים ניצנים ראשונים של הצפוי לנו, לאור ההפרטות הנרחבות במשק, תחת שלטון אימים הדוגל בקפיטליזם חזירי א-גלובליזציה מתועבת. מכת מדינה ממש.

  4. נתן שקרצ'י

    מס העיזבון בארה"ב עומד על סף ביטול – חיסכון אדיר למשפחות העשירות ביותר

    לפי הצעת החוק העומדת על הפרק, סף הפטור יועלה ל-3.5 מיליון דולר ב-2009 מ-2 מיליון דולר כיום, ויבוטל ב-2010; המס יוקטן למיליון דולר מ-2011

    13:56 | 07.6.2006 סוכנויות הידיעות

    מיליוני דולרים ייחסכו למשפחות העשירות ביותר בארה"ב, אם הצעה לשנות את מס העיזבון שתעלה השבוע בסנאט – אכן תתקבל. אחד מכל 6,000 אזרחים בארה"ב יהנה מביטול החוק, עם רווח ממוצע של יותר מ-800 אלף דולר.

    ביום חמישי יצביע הסנאט על ביטול החוק לצמיתות או הקלת שיעור המס המשולם על עיזבון. החוק הקיים חל על אמריקאים לא נשואים ואלמנים אשר הלכו לעולמם השנה – ואינו חל בעת מותו של בן הזוג הראשון – והותירו יותר מ-2 מיליון דולר בעזבונם – 5,200 אנשים בסה"כ. לפי הצעת החוק העומדת על הפרק, סף זה יועלה ל-3.5 מיליון דולר ב-2009, ויחול אז על 2,500 עזבונות בלבד. ב-2010 יבוטל המס למשך שנה, ואחריה יוקטן הסך למיליון דולר ויחול על 50 אלף אנשים.

    במהלך העשור האחרון, הוציאו 18 מהמשפחות העשירות ביותר בארה"ב יותר מ-200 מיליון דולר על שדולות שפעלו לביטול מס העיזבון (המכונה בכינוי הגנאי "מס המוות" בארה"ב) – כך עולה ממחקר של יונייטד עבור כלכלה הוגנת, וארגונו של ראלף ניידר, "אזרח ציבורי". בין המשפחות האמורות – בעלת מפעל הממתקים מארס; משפחת הכורמים גאלו; משפחת דוראנס השולטת במרקי קמפבל; ומשפחת וולטון, הבעלים של רשת וול-מארט.

    עם אישור הביטול האמור, עזבונותיהם של 50 אלף האמריקאים העשירים ביותר אשר יילכו לעולם ב-2011 – יחסכו 40.4 מיליארד דולר במסים, לדברי הארגון ללא מטרות רווח מרכז מדיניות המס.

    ביטול המס לא ישנה דבר ל-80% מתושבי ארה"ב, ויחסוך לעשירים יותר מסך המסים המשולמים על ידי 50% העניים ביותר בארה"ב.

  5. דויד

    מפטר מאות אנשים ומאשיר אותם חסרי פרנסה
    וכנגד זה הוא עושה כל מיני פרויקטים בבתי ספר ומתרים למען ילדים באשר הם…

  6. מיכל

    מצאתי משנת 2004. איפה ניתן למצוא את הקשרים השונים של תאגידי ההון והתקשורת היינו חלוקת הארץ ל6-7 אולי פחות של משפחות בישראל ושוב על אלו תחומים ואלו סוגי מדיה כ"א חולש נכון להיום??
    תודה

  7. רונן שמיר

    הסיפור שמספרת אורה חורג בהרבה מרשעותם של אילי הון או הציניות של תאגיד זה או אחר. יש בסיפור הדגמה מפחידה להגמוניה הניאו-ליברלית. זו תפיסת עולם (ופרויקט פוליטי) כה מרחיקת לכת עד שגם בעלות על הטוב החברתי ותפעולו היא תובעת לעצמה. הצלחה אדירה, מצב בו המוסר עצמו מתופעל ומתווך דרך הגיון השוק.

  8. דור לוי-רפורמה כלכלית ב BSH

    בעניין תרומות של בעלי הון ותאגידים ששמירה על זכויות ואתיקה היתה עולה להם יותר:
    משפחת עופר הקימה קרן תרומה לתרופות כמו הרצפטין ואחרות שהמדינה לא מממנת.
    שאלה שעלתה בפורום ולא מצאתי לה תשובה. אם מישהו יכול להפנות למידע נוסף אשמח.
    האם יש קשר בין משפחת עופר או מי מעסקיהם עם חברות התרופות?
    האם התרומה המוכרת לצורך מס עוברת מכיס התורם חזרה לאחד הכיסים האחרים שלו?

  9. אחד

    תנסי ב"מרווחי מלחמה לדיווידנדים של שלום" (של שמשון ביכלר ויהונתן ניצן), במאמר של דניאל ממן בקובץ "שלטון ההון", ובדוחו"ת של דן וברדסטריט. בכל אחד מהמקורות האלה יש גם הפניות למקורות נוספים.