• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

למי תודה למי ברכה? לבנק הפועלים

אורה לב-רון

לקראת נחיתת מטוס אל-על קרא לנו הרמקול במטוס להשאיר את הכסף הקטן שברשותנו, בשקית נייר במושב שלפנינו, תרומה לילדים נזקקים. תכונה ערה של אנשים רוכנים ומפשפים בכיסיהם. והקול ברמקול המשיך: בברכת אל-על ובנק הפועלים. המפשפשים קפאו על עומדם (או יושבם). בנק הפועלים? איך הוא קשור לתרומה שלי?

והרמקול בשלו: תודה בשם אל-על ובנק הפועלים. אחרי שהשם המפורש של הבנק נלעס היטב באוזני הנוסעים, החלה התמרדות כללית. איש אחד קרא לדיילת: האם בנק הפועלים מוסיף שקל על כל שקל שלי? לא? אז למה מזכירים אותו? אשתו קבעה בפסקנות: זו פרסומת חינם. אתה יודע כמה עולה לפרסם חברה במטוס?

צעיר אחד קצף: מזכירים את הבנק בכל המטוסים? בגלל משהו שאני תורם?

אשתו של הראשון הסבירה: אל תדאג, בטח הבעלים של אל-על מקבלים תמורה מהבנק.

בשלב זה החליטו אחדים להחזיר לארנק את המטבעות שעמדו לשלשל למעטפות.

ואילו אני מצרה על קוצר ההבנה שגילו הנוסעים: הרי מדובר בתרומה אנונימית למטרה אנונימית. ילדים? איזה ילדים? איך יחולק הכסף? על ידי מי? ולכן, יש לראות את האקט כמין מטאפורה: הבנק, מוסד פיננסי ענק שראשיו נהנים ממשכורות עתק, מבין שכדאי לו להשמיע דברי תרומה. עד כדי כך חיוני לו הדבר, כמו שאלוהים חיוני לדעת וולטר. כלומר, אילו לא היה קיים, צריך היה להמציא אותו.

כך גם הבנק: אילו לא היו ילדים רעבים, או נכים ללא טיפול, או חולים ללא תרופות, או פעוטות בסיכון, אילו היו סתם אנשים המשקיפים אל מרומי הכנסות הבנק מן העשירונים השלישי והרביעי, במקרה כזה צריך היה להמציא אותם. אפשר לכנס צוות קריאטיב באחד מחדרי הישיבות המהודרים, והם ידפדפו באינטרנט ויגלו את אמא תרזה ואלברט שווייצר, ומישהו יצעק אאוריקה (אולי מקבילה אנגלית): בואו נמציא את המסכנים ואנחנו נצטייר כמושיעים. תוך שעות אחדות הקמפיין יוצא לדרך: שם, לוגו, פוסטרים, מודעות, קריינות במטוסים, שקיות התרמה. עכשיו נשאר רק לשחרר איזה נגיף קטן שייצר את המסכנים העונים על הדרישות (מצטלמים טוב, מגייסים דעת קהל, ונוחים לשימוש בטלוויזיה). 

כנראה שיעניין אותך גם: