על ערבים, מזרחיות, מהגרי עבודה ביטחון ועוד

איציק ספורטא

בעקבות אישור התקציב החברתי הייתי כמעט באקסטזה, אבל זה עבר לי מהר. בקריאה של עיתון אחד "הארץ" מצאתי כמה כתבות שביחד יוצרות תמונה די ברורה של החברה הישראלית המפותחת. אפליה נגד ערבים (כאילו שזה חדש), פרופסוריות מזרחיות רבות מספור באוניברסיטאות המוצלחות שלנו, מהגרי עבודה המועסקים בתנאי עבדות, תקציב בטחון שככל שהוא יורד הוא עולה, והסוכרייה בסוף ביטולי פיטורי עובדת בהריון על ידי בית הדין לעבודה.

ניסוי שעשו כתב גלי צה"ל ומוסאווה  בשלושה סניפים של ארקפה מצא שמועמד ערבי לא התקבל לעבודה בעוד שעמיתו היהודי לא התקשה להתקבל לאותה עבודה. בישראל כזה דבר לא סביר, ממש הפתעה. עבודה סמינריונית של סטודנטית באוניברסיטה הפתוחה מצאה שיש 23 פרופסוריות מזרחיות מתוך 675 פרופסריות בכלל באוניברסיטאות בישראל. אני חושב שהמזרחיות צריכות לשמוח כיון שבהשוואה לפרופסוריות ערביות מצבן ממש משופר. במחקר נמצא שאין אפילו לא פרופסורית ערביה אחת.

סחר בבני אדם כולל מיליוני נשים וגברים הנהנים מהגלובליזציה ונאלצים לעבור ולעבוד בתנאים לא תנאים כדי להתפרנס, כדי לחיות ולא בכבוד. גם ישראל שותפה, כך נקבע בדו"ח השנתי של מחלקת המדינה של ארה"ב. בישראל 20000 מהגרי עבודה שמועסקים בתנאי עבדות. מישהו צריך להרוויח כי זאת מהותנו בעולם אז מה אם יש עשרות בני אדם שמתייחסים אליהם כמו אל בהמות עבודה, זה לא צריך להפריע לנו לנצל אותם.

תמיד מעניין לקרוא מה קורה לתקציב הביטחון, מי שעיין בדו"ח של זליכה החשב הכללי מצא שיש תת ביצועה בתקציבים רבים של הממשלה, זאת אומרת כסף שהוקצב לא הוצא, חסכנים בני חסכנים יושבים בממשלה, למה להוציא כסף כשאפר לא לעשות זאת. אבל יש תקציב אחד שלא נראה שיהיה בתת ביצוע אף פעם, זהו תקציב הביטחון, פדהצור מראה כיצד הוציא משרד הביטחון, בשנת 2004,  11.7 מיליארד שקל יותר ממה שהוקצב לו. ביטחון זה הכי חשוב איך אפשר בכלל להתווכח. הכאילו תוכניות למלחמה בעוני מתוקצבות בפוטנציה ב-2 מיליארד שקלים בשנה, אפשר להבחין בעין בלתי מזויינת ש11- גדול מ-2, אבל כבר כתבתי לא אחת, העניים כבודם במקומו לא מונח ועדיף שיפסיקו להטריד אותנו. לא רק עניים, נניח שירצו לקיים חינוך חינם לילדים מגיל 3, בשלב ראשון, כמה זה אמור לעלות? בין 1.5 ל-2 מיליארד שקל בשנה, אבל מה זה חינוך לעומת ביטחון וגדרות וחומות, כנראה התבלבלתי ושכחתי מה חשוב.

פיטורי נשים בהריון, אם אישור או בלי אישור, הפכו למעשה רווח בישראל. בית הדין הארצי לעבודה ביטל פיטורי עובדת כזאת, טרם הספקתי לעיין בפסק הדין, אבל נראה שביטולי הפיטורים לא החזירו את האישה לעבודה אלא הבטיחו לה פיצויים מוגדלים. גם זה משהו.    

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דר' רבקה ליסק

    הנשים מהוות כ- 51% מהאוכלוסייה. איני יודעת מהו אחוז המזרחיות בקרב הנשים. אולי כותב המאמר יוסיף פרט זה לידיעתנו.
    אני נגד אפלייה, אבל , לעניות דעתי, הדרך לבדוק אם יש אפלייה באוניברסיטאות היא לברר כמה נשים מזרחיות בעלות כישורים מתאימים נידחו רק בשל מזרחיותן. זהו קנה המידה לאפלייה. כמה נשים נידחו?
    כמובן, שיש לשאול שאלה נוספת: באיזו מידה יש לנשים מזרחיות הזדמנות שווה כדי להתקדם למעמד זה. זאת, לדעתי, השאלה האמיתית. וכאן אנו מגיעים למערכת החינוך.
    בעיה נוספת הנוגעת להזדמנות שווה לנשים מזרחיות היא מערכת החינוך של ש"ס. ילדות ונערות במערכת חינוך זו- וזה נכון באותה מידה לגבי בנים- אינה נותנת בידי הנשים את הכלים להתקדם מבחינה השכלתית.
    הקשת המזרחית חייבת להילחם נגד הנצחת ילדים הלומדים במערכת החינוך של ש"ס(כנ"ל- מערכת החינוך החרדית – אשכנזית- כמקבלי סעד, חסרי השכלה ומקצוע.

  2. שיקו

    כמובן שלא קראתי את העבודה אבל בהחלט יתכן שהסטודנטית החמיצה את ד"ר נדרה שלהוב-קבורקיאן (במחשבה שנייה אני חושב שהיא אולי פרופסור) קרימינולוגית מהאוניברסיטה העברית, פמניסטית פלסטינית מחוייבת, כשרונית ומרשימה ביותר, שלזוגתי שתחייה יצא לעבוד עימה מעט. ראה בקישורים הבאים:

    http://law.mscc.huji.ac.il/law1/criminology/staffheb.htm

    http://www.wclac.org/publications/publications.html

  3. רמי אדוט

    לא בדקתי לעומק אבל האם יכול להיות שיש משהו במוצא המשותף לבן-בסט, בכר, זליכה, שלוש? אולי אפילו "סטיב" סילבן שלום?
    האם יכול להיות שיש פה תוצאה של ערוץ מוביליות מיוחד שבו משרד האוצר אוסף סטודנטים מוכשרים צעירים בכלכלה, דוקא כאלה שאין להם עתיד בעסקים של אבא, מגדל אותם במשרד האוצר. אז הם הופכים להיות מובילי הניאו-ליברליזם הדוחה ביותר, מנפנפים בכרטיס כניסה זה וכך נכנסים לעולם הפיננסים מלמעלה אחרי שסיימו את תפקידם המוצלח בשירות המדינה?
    לי זה נשמע הגיוני – היגיון ישראלי חזק. תקנו אותי אם אני טועה בגדול?

  4. אדי

    אני מנחש שמבקשי עבודה בעלי מבטא ו/או חזות אתיופית מובהקת ואפילו רוסית היו נדחים גם הם על הסף ע"י ארקפה (ואגב ככל הנראה גם ע"י בתי קפה "מעוצבים" אחרים שלא לדבר על מסעדות וכו'). מה יש להלין על כך, הכל היצע וביקוש לא? הכל בידי המעסיק – קביעת תנאי העבודה, פיטורים ועוד, אז למה שקבלת עובדים לעבודה לא תהיה גם היא פררוגטיבה בלעדית של המעביד? שוק חופשי או לא?

  5. איציק ניסני

    עד שהמנצחים במשרות ז'ובים וכסף יבינו ויתכננו שיטה חדשה -הרי לפניך שיטתם הבדוקה. של:

    ראשי המשפט(ראה שופטים בדימוס ב ועדת אתיקה בכנסת נגררת שנים בכנסת בכסף מלא כמובן)
    ועד ראשי הוועדים(ראה מקרה עמיר פרץ שהפך לכפיל בן גוריון ןלשר הצבא כמעט כמו יהושע בן נון)

    השיטה להכנס למינויים בכינויים שונים :דירקטורים ,יועצים, מומחים על ידי זה שתעביר מסר בכל דרך שיעשה גלים ואז יקחו אותך לתפקיד טוב כדי שתשתוק ושם כבר תמנה ,עדיין שותק…. את אנשיך ובאת על המוגמר .

  6. שיקו

    בהתייחס לשלוש מהתמות שאיציק העלה (מזרחים, ערביות ובטחון) בחודשים האחרונים נודע לי על האתר בעברית "אקט טי וי" (שהייתי האמת ממליץ להוסיפו לרשימת מומלצכם מימין). הנה סרט אחד בנושא שנמצא שם וקשור באופן ישיר יותר או פחות לשלוש התמות לעיל:

    http://www.actv.co.il/portal/portal.asp?movind=209

  7. נתן שקרצ'י

    מראש אומר שאיני חסיד של תקציב בטחון גדול, אבל אני מודע שלתקציב הבטחון יש גם השלכות חברתיות-כלכליות רבות, כי הוא מספק עבודה להרבה ישראלים.
    בגלל זה העבודה של פדהצור לא מלאה (ואני לא מאשים אותו, כאדם שמנסה להבין את תקציב המדינה, עם כל המכשולים שהאוצר שם).
    הנתונים שלו נכונים, אבל חלקיים.
    אכן תקציב המדינה ל-2004 היה 46.8 מיליארד שקל ומערכת הבטחון הוציאה (כביכול) 58.5 מיליארד שקל.
    אבל פירוק של הנתונים הללו בהמשך הדו"ח מפורקים, ואז זה נהייה מובן יותר וזה מה שמר פדהצור מפספס.
    כבר בעמודים הראשונים של הדו"ח מתברר שמתוך 58 מיליארד השקלים נוצלו 50 מיליארד (נותרו 8 וקצת מיליארד, אחוז ביצוע של 91.2%).
    תקציב המדינה היה 46 מיליארד שקל אך צורפו לו עודפי תקציב משנת 2003 -4 מיליארד, ורזרבה של 6 מיליארד
    ביחד עם תוספת של מיליארד ו-300 מיליון ש"ח. זה מביא את התקציב ל-58 מיליארד.
    מתוך סכום זה 8 וחצי מיליארד הם סיוע בטחוני של ארה"ב לישראל.

    כך שמר פדהצור לא את עבודתו כמו שצריך. אם קרוב לרבע מהתקציב הוא רזרבות ועודפים משנים קודמות, חלק גדול אחר הוא סיוע אמריקני, וחלק אחר הוא ממכירת ציוד לצבאות אחרים, ובסופו של דבר מש' הבטחון לא מנצל עוד חלק גדול מהתקציב אז זה די מוריד את אחוז הבטחון מסך התקציב.

    ואי אפשר להשוות את ישראל לאירופה המערבית או ליפן, שאני לא יודע אם יש לה צבא בכלל.

    פדהצור יכל לעסוק בתקציב של השנה, אבל לא עסק ובכוונה.
    השנה נוצל מתוך תקציב של 58 מיליארד רק 48 מיליארד, אחוז ביצוע של 82%. 10 וחצי מיליארד לא נוצלו.
    בגלל זה עמיר פרץ לא הסכים לקיצוץ של חצי מיליארד מתקציבו, כי גם הוא ידע נתון זה ודרש להמשיך בתקצוב הרב שנתי של הבטחון (ובגלל זה ברוורמן תוקף אותו)
    תוכלו לקרוא את זה כאן-
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3256160,00.html

    בגלל זה פדהצור לא עסק ב-2005 אלא ב-2004, וגם שם העבודה שעשה מול התקציב לא רצינית.

    נ.ב – הכותב הוא פציפיסט.

    מחר אני מתכוון לפרסם כאן כתבה רצינית על הדו"ח של זליכה, שחפרתי בו עד לסעיפים הכי קטנים, עם הרבה תוספות.

  8. פוליצר

    העמדות הכלכליות והחברתיות של בן-בסט, שלוש וזליכה אינן זהות, כפי שיודע מי שעקב אחרי מאמריהם (ומעשיהם). לא כאן המקום לפרט את ההבדלים, ונכון שכולם הם חסידי שוק חופשי (אבל לא כולם בגרסתו האנטי-רגולטורית הקיצונית). לסילבן שלום קשה לייחס השקפת עולם. אבל מבחינת המגיב רמי אדוט די בעובדה שכולם נושאים שמות משפחה לא-אשכנזיים כדי לפתח תיאוריה שמוחקת מכל אחד מהם את ייחודו כאדם. אני משער שמדובר בסוג של אמירה צינית על מוביליות חברתית בישראל, ובכל זאת.
    ולעניין ארקפה: האמצעי המתבקש ואפקטיבי, כמו תמיד, הוא חרם צרכנים על כל מעסיק מפלה ועושק מכל סוג (כולל, מה לעשות, תוצרת ההתנחלויות או מפעלי כפייה בסין). איכשהו לצרכן הישראלי אכפת יותר ממחיר הצפייה במונדיאל (כי זה בא מהכיס שלו) מאשר מחיי המועסקים למענו, חרותם וכבודם (כי זה עולה להם, לו זה חוסך).
    משעשע, אגב, שהתחקיר הזה פורסם בגלצ, תחנת השידור של צבא ההגנה לישראל.

  9. נתן .

    מעניין למה אף אחד לא בודק כמה פרופסוריות ממוצא הונגרי יש באוניברסיטאות.
    כבן להורים יוצאי הונגריה ,אני יכול להגיד שגם אם מתברר שהמספר הוא אפס ,זה לא יזיז לי את קצה השערה,
    ובטח לא יגרום לי למרר בבכי.

  10. דרור קמיר

    בעניין חרם צרכנים – איך בדיוק אני אמור להחרים תוצרת מסין? ללכת עירום ולבשל בפתילייה? אני גר באזור ת"א, וכאן אין חנות בגדים שמוכרת תוצרת לא-סינית. ואם כבר יימצא "צדיק" כזה, יסתבר שהוא מוכר בגדים מהודו או מתורכיה. אין היום בגדים תוצרת הארץ וגם לא תוצרת אירופית או תוצרת של מדינות שכנות. בעיה דומה קיימת גם לגבי מוצרי חשמל. על כל מוצרי החשמל כתוב בגאווה שהם "Geman Technology" או שם של מדינה אחרת באירופה, אבל באותיות הקטנות כתוב Made in China או ההמצאה החדשה: Made in PRC (ראשי תיבות: הרפובליקה העממית של סין). אגב, האפשרות של חרם צרכנים על תוצרת סין עלתה כנראה בדעת היבואנים, כי אחרת אי אפשר להסביר מדוע שם המדינה היצרנית מופיע באותיות כל כך קטנות על תווית כל כך נסתרת.
    בעניין גל"צ – גלי צה"ל היא לא בדיוק אוואנגרד, אבל יחסית לאחותה הממלכתית "קול ישראל" או לבת-דודתה המסחרית "ערוץ 2" היא דווקא עוסקת בנושאים רציניים ובהגינות. במשטרים טוטליטריים המדינה הייתה מתברכת בתחנה כזאת, אבל כאן בארץ הצבא שקל שוב ושוב לסגור אותה. ניסיונות לסגור את התחנה, להתערב בתכנים בצורה בוטה, או למנות פוליטיקאי בתור מפקד גלי צה"ל לא הצליחו בגלל ביקורת ציבורית, וכיום הצבא נאלץ לחיות עם הצפרדע הזאת בגרונו.

  11. יזהר

    כדי לתת לנתון הזה משמעות – לא צריך להשוות אותו לאחוז המזרחיות בקרב כלל הנשים אלא בקרב "המועמדות הפוטנציאליות" – למשל אחוז הנשים המזרחיות מתוך כלל הנשים שלמדו לתואר שני לפני כ15 שנים ומעלה ( או לדוקטוריות לפני 5 שנים)
    אם לפני 15 שנים לא היו כמעט נשים מזרחיות עם תואר שני – זה לא מפתיע שאין פרופסוריות כיום וזה לא קשור להפליה שקיימת או לא קיימת כיום – אלא מקסימום לגבי מה שהיה לפני 15 שנה.
    נתון מעניין נוסף הוא כמובן אחוז הנשים המזחיות בלימודי תואר שני כיום.

  12. דר' רבקה ליסק

    אני מסכימה בהחלט עם גישתכם. בניגוד לכנסת, שבה מן הדין שיהיה ייצוג לשכבות שונות באוכלוסייה, בכל שאר המערכות ,הכישורים הם הקובעים. (למותר לציין שגם בכנסת מן הראוי שהנציגים יהיו ראויים לתפקידם הציבורי.)
    אי אפשר לקבוע מיכסות לפי מוצא באקדמיה, או במשרדי הממשלה, במשרות הדורשות מקצועיות.
    יזהר קלע למטרה.
    יש לבדוק אם יש עלייה במספר הנשים בכלל וגם הנשים המזרחיות בתואר השני והשלישי.
    כאן שוב אנו חוזרים לבעיה המרכזית והיא מערכת החינוך ושוויון ההזדמנות.
    אבל, יש מרכיבים נוספים להצלחה, ואביא כאן תגובה מאתר החדשות באינטרנט על פנייתו של ראובן אברג'יל מהקשת המזרחית לאירגונים אקדמאיים בעולם שיחרימו את ישראל, תוך הדגשת הקיפוח של המזרחיים.
    הכותב חתם על הקטע הבא: מאת מרוקאי-
    "גם אם יש קיפוח, עדיין האחריות על גורלך היא בידיך. אני בא ממשפחה של 7 ילדים וכולם, ללא יוצא מן הכלל אקדמאים. הרקע הכלכלי היה פחות מן הממוצע, אבל הכל עניין של חינוך ואווירה. אל תבלבל את השכל עם קיפוח, ותתחיל לעשות משהו בשביל המקופחים."
    הכותב צודק:
    מחקרים מוכיחים שהמשפחה והאווירה בבית, כלומר, דרכי הסוציאליזציה, המוטיבציה והאמביציה הם מרכיבים לא פחות חשובים ממערכת החינוך והמדיניות הסוציו-כלכלית והפוליטית. ניתן להתגבר על החסרים.
    חז"ל אמרו:"היזהרו בבני עניים שמהם תצא חוכמה".

  13. זאתי

    ההבחנה שלך מדויקת ונכונה, ואני מסכימה עימה. הדברים יפים גם לתחום הבטחון. הסייג הינו שה"אחר" (כיום מזרחי, ואולי גם רוסי) שצובר מעמד ועצמה גבוהים מדי ינושל ממעמדו, בדרך כלל באופן מר שנחרט בזכרון הציבורי, וזאת ע"מ לשמש דוגמא לשאר.

    אגב, תאוריית התלות, המנתחת את ניצול העולם השלישי ע"י המערב, מאבחנת פרקטיקה דומה של שימוש במיטב בני העם ובנותיו לשם ניצול העם.