מס שמונה עשרה המשפחות

נתן שקרצ'י

ביום חמישי שעבר קיבל הקונגרס האמריקאי החלטה חשובה, ההחלטה היתה תוצאה של מאבק חריף וממושך בין ארגונים אזרחיים בארה"ב וגדודי לוביסטים מטעם בעלי עניין.

משמעות החלטת הקונגרס היא דחיית יוזמת מימשל בוש לבטל את מס העיזבון בארה"ב. מטרת חוק העיזבון היא לצמצם את הפערים, בין ילדים ממשפחות סופר עשירות לילדים ממשפחות עניות, או בעצם לעודד את המשפחות העשירות לתרום את הכסף עוד בחייהם, אם הם אינם מעוניינים שהממשלה תקבע לאן יילך הכסף.

united for fair economy, ארגון שבראשו עומדים צ`אק קולינס וביל גייטס השני (אבא של ביל ממייקרוסופט) נלחם למניעת ביטול מס העיזבון בארצות הברית, כך שכאשר אדם ממשפחה עשירה נפטר, 55% מעזבונו עובר לממשלת ארה"ב. בוש ניסה לבטל את המס הזה לחלוטין.

באתר מיוחד שהקים הארגון להילחם בביטול מס העיזבון הם חשפו לדוגמא לפני כחודש וחצי, ביחד עם ארגון public citizen של ראלף נאדר, כיצד משפחות עשירות מאוד מימנו לוביסטים ו"קבוצות אזרחים" קנויות על מנת להוביל מהלך שנמשך עשר שנים שמטרתו ביטול חוק העזבון. בראש המאבק הזה עמדו בני משפחת וולטון בעלי רשת המרכולים הענקית וולמארט, שבניה נמנים על עשרות האנשים הכי עשירים בעולם, כמו גם משפחות עשירות אחרות. המהלך הזה היה חוסך לכל משפחות ההון 71.5 מיליארד דולר, לא פלא שהם היו מוכנים לשפוך מאות מיליונים לטובת הקמפיין הזה. לקריאת הדו"ח לחצו כאן.

באתר של united for fair economy תוכלו למצוא הרבה מידע אחר בנושא, בין היתר, עצומה שחתומים עליה מיליארדרים אחרים שמתנגדים לביטול מס העיזבון ועוד.

בישראל אין חוק עיזבון כבר יותר מ-20 שנים, כיוון שאוריאל לין דאג לבטלו, על מנת להתחנף ליהודים עשירים שיירצו לעלות, יהודים שהציונות שלהם פגה כשמבקשים מהם להשאיר לאחר מותם חלק מעזבונם למדינה. תד אריסון כמעט נהנה מכך, אך הוא מת חצי שנה לפני המועד הקבוע בחוק האמריקני, ולכן יותר מחצי מירושתו נותרה בידי האוצר האמריקני.

הגיע הזמן שאולי יקום בישראל ארגון, שיילחם להחזיר את חוק העזבון, חוק צודק מאין כמוהו, שיעביר נכסים ממשפחות עשירות כמו אריסון ועופר, או דנקנר ולבייב, לתקציב המדינה לאחר מותם, או שיעודד אותם לתרום חלק מהונם לפני מותם, אם הם חוששים שהמדינה לא תשתמש בכספים של עזבונם כמו שהם רוצים. מס כזה יסייע  לצמצם במעט את הפערים האדירים שנוצרים בין ילדי משפחות עופר, דנקנר ואריסון ומשפחות עשירות אחרות, לבין ילדים ממשפחות עניות. אחרי הכל, אם באמריקה הקפיטליסטית זה אפשרי אולי גם בישראל.
ושוב, הכוונה בעיקר ל-18 משפחות התמנון ששולטות בישראל, ולא ממשפחות שבעבודה קשה חסכו כמה מיליוני שקלים.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

    1. בן חמו אורנה

      שלום רב,
      המשפחות העשירות במדינה, או כל משפחה שיש לה הון שנעשה בעבודת כפיים שלה, אינה צריכה להשאיר כלום למדינה בה חיה, שמדינת ישראל תדאג לעיניי עירה ומדינתה, ולא על חשבון אנשים שעבדו ועשו כסף, גם אם לדעת העניים הכסף נעשה על גבם, משפחות עשירות בישראל, תורמות לא מעט למען עמותות, אירגונים וכד'
      והגיע הזמן שעיננו תפסיק להיות צרה בכספם.

    2. ישעיה

      כל עוד המדינה לא יודעת לחלק את אוצר המדינה לפי סידרי עדיפויות מוסרי אסור להעביר אליה משאבים נוספים. זוהי תמימות לאמר לבטל את חוק העזבון כי גם המעמד הממוצע שחוסך בזעת אפו לילדיו ישלם. ולמה?

    3. ניצן אביב

      תגובתך מעידה על עיוורונך המוחלט, על אי-הבנה בסיסית ועל נסיון לערפל, להסוות ולכסות על הצורך במס-עיזבון, בעיקר לאוליגרכים עתירי ההון, יקירי השלטון.

      המשפחות האמידות הללו, בכללם 18 משפחות המיליארדרים, בהם דן המאמר, לא עשו ואינם עושים את הונם מעבודת כפיים שלהם אלא נהנים מפרי עמלם של עובדיהם [ואולי ראוי לאמר – עבדיהם] וכמובן נהנים, תכופות, גם ממענקים נדיבים מאד של השלטון, הפרטת נכסי מדינה ומכירתם באפס מחיר,מהקצבת קרקעות המדינה חינם או כמעט חינם ומהקלות ניכרות במיסים ולעתים גם ויתור עליהם, שאת וכולנו, יכולים רק לחלום עליהם.
      נדרש כאן צדק ולא צדקה, ע"י "תרומות" לעמותות- צדקה ולבתי-תמחוי, המנציחים את העוני מחד ומפארים את התורמים, מאידך.

    4. נבג

      הפילוסופיה של הקפיטליזם מבוססת הרי על יסוד מהותי ביותר – הצלחתו של האדם בחברה תיקבע אך ורק על-פי כישוריו והצלחותיו האישיות. מוסרי, לא? אם כך, תנו לכולם הזדמנות שווה. העניקו לכולם, בין אם שם משפחתך הוא עופר, דנקנר או בוזגלו, תנאי פתיחה שווים- קו זינוק אחיד אל מירוץ החיים בלי שלשלאות על הרגליים.
      ממה אתם, בעלי ההון מפחדים? מי שרוצה מצליח, וכישורים ומוטיבציה הם שקובעים הצלחה. אתם חוזרים ומתרים בנו חדשות לבקרים לא להתבכיין. אם כן, עליכם לעמוד מאחורי המילים שלכם. כאשר אתם עוזבים את העולם הזה, תנו למשחק הקפיטליסטי שלכם להתחדש מסכום אפס. זהו קפיטליזם אמיתי. ואם אינכם מסכימים איתי – כך אדע שכל הדיבורים שלכם על שוק חופשי ותחרות פתוחה לכולם הם רטוריקה בלבד, שבאה לכסות על האינטרסים שלכם, המתמצים בשימור מבני הכוח הקיימים בחברה ובכלכלה.
      ואם תאמרו כי זכותכם היא להוריש לילדיכם את הונכם, אשאל – מאין שואבים אתם זכות זו? מהו התוקף המוסרי שלה? אל תשכחו, אתם עוברים לעולם שכולו טוב (או רע), וילדיכם הם הנהנים מההון. במה הם שונים ממני? האם הם בחרו איזו בחירה מושכלת, המבוססת על יכולות אישיות בלתי רגילות, להיוולד להורים עשירים? הרי אין כאן שום בחירה – מי ייוולד לעושר, ומי לעוני. אין תוקף מוסרי לכך שהם יזכו במשאבים בלתי מוגבלים כמעט, וחסרי המזל ימשיכו לחיות את חייהם העלובים במשכורת מינימום.
      על כן יש לבטל את זכות הירושה, ומיד.

    5. איציק ניסני

      כל מיליארדי הכספים שהגיעו ונוצרו במדינה
      הגיעו בזכות שומרי מס אמת…( יעקב נאמן)
      קשרים והעברות כספים… (אריסון, אייזנברג ) שלחלקם חוקקו חוקים מיוחדים .
      חברות שצמחו על מלח וקשרים (דנקנר )..
      קשרים דרך שירות בכל מיני מוסדות ובעיקר במוסד (מיימון, ורטהיים ועוד).
      מעט מאוד יש לנו כמו שטראוס, לבייב וסטף וגם הם יודו שפעילותם צמחה בזכות חריצות ישראלים נאמנים ומסורים ואת כספם הפריחו מתאמי מס
      וזה המקום לאמץ את דרכו של לבייב תרומת מעשר מביא לעושר רב !!!ו
      זאת ועוד
      המדינה תמכה בפי 10 שפשטו רגל כדי להנות לעת זיקנה מהמוצלחים למען חינוך לדורות הבאים
      המסקנה המתבקשת יחוקק חוק מס העיזבון של 10% ממש לפי חוקי התנך
      :מעשר בארץ עבור בעלי רכוש מעל 100 מיליון שקל
      ויופקדו הכספים בידי 3 שופטי עליון בדימוס!!
      3 שרי אוצר בדימוס!!
      3 ראשי בנק ישראל בדימוס!!
      ו3 רמטכלים בדימוס
      לצורכי חינוך בלבד !!!

    6. אריה

      אני רואה דברי המגיב נבג עולה על כולם משום ההגיון והצדק והשוויון

    7. שניר

      "הגיע הזמן שאולי יקום בישראל ארגון, שיילחם להחזיר את חוק העזבון" – אולי הקשת תקח על עצמה את הפרויקט?

    8. דרור ניסן

      אני מסכים לחלוטין עם המגיב נבג. התנאי הראשוני, הבסיסי והבלתי נמנע להתפתחות כלכלית היא חירותו של האדם. אלה הגורסים כי שוק בידיים פרטיות הינו חזות הכל מתעלמים מהפרדוכס ולפיו המונופולים הממשלתיים הוחלפו במונופולים משפחתיים. הרי אם מטרתה של כל הפרטה היא אמנם להעביר את השליטה על ההון מהממשלה לציבור, כדי לייצור תחרות שתוביל לצמיחה עקבית ואינסופית, אז כיצד זה ייתכן שציבור הנהנים מהצמיחה הזאת רק הולך ומצטמצם?

      כל מהלך חקיקתי שמשמעותו צימצום פערים שמקורם בהון בין דורי הוא מבורך, החל ממס עיזבון גבוה וכלה בהשבת רכוש שהופרט לידי הציבור. כדאי לאילי ההון להביא בחשבון שהאלטרנטיבה לחקיקה הפרוגרסיבית אותה הם מבקשים לטרפד, עלולה להיות מאבק מעמדי אלים ובלתי נשלט.

    9. נתן שקרצ'י

      וניתן להוריד ולקרוא אותו בכתובת הבאה. הדו"ח בן 75 עמודים, ומציג הצעות שונות לפתרון המצב, וסיבות להדרדרות בשנים האחרונות.
      http://www.idi.org.il/hebrew/ar rticle.asp?id=11062006141826
      סיכום של דברים שעולים ממנו (תודה לחיים ויינטראוב מפורום פערים חברתיים ב-ynet)-

      נקודות חשובות:
      1. הפחתת הקיצבאות פגעה ברמת החיים של חד-הוריות ושל משפחות רבות (גם קצבאות הילדים), ולאו דווקא משפחות מרובות ילדים אלא אפילו של 3-4 ילדים.
      2. העלייה באבטלה ובעוני בעקבות האבטלה בישראל אינה כתוצאה מקצבאות האבטלה ואבטחת ההכנסה כי "ישראל ממוקמת בתחתית המדינות המערביות מבחינת היקף הכיסוי הביטוחי". כלומר 3-6 חודשים שבהם מקבלים דמי אבטלה, והבטחת הכנסה נמוכה כל-כך כמו בארץ לא מהווים תמריץ למי שרוצה לעבוד "לא לעבוד".
      3. הגידול הרב ביותר במקבלי הבטחת הכנסה היה בקרב המשפחות החד-הוריות (שבראשן אישה – שחייבת קודם כל לדאוג לילדיה ולכן לא יכולה לעבוד במשרות מלאות ולכן נידונה למשרות חלקיות בשכר זעום) ובקרב העולים החדשים (שבשל הבדלי תרבות ושפה לא משתלבים בשוק העבודה בקלות).
      4. "…בשל מנגנון ההצמדה גדלה קצבת הבטחת הכנסה לפי שיעור עלייתו של השכר הממוצע, בעוד התמורה לעבודה של בעלי כישורים נמוכים קפאה בערכים ריאליים, ובשנים מסויימות אף ירדה." כלומר, בקרב חסרי ההשכלה או העובדים בעבודות הפחות יוקרתיות "לא היה שווה" לעבוד כי המשכורת לא עלתה באופן ריאלי לעומת הבטחת ההכנסה שעלתה בשל ההצמדה למדד. מכאן שלו המשכורות היו עולות ומאפשרות לאנשים להשתכר בכבוד אזי שייתכן מאד שהרבה אנשים היו מעדיפים לצאת לעבוד מקרב "הצווארון הכחול".
      5. עבודה של מפרנס אחד לא מחלצת מעוני. ומשפחה כזו הנה דגם שכיח במדינת ישראל. זהו טיפוס של 45% מכלל המשפחות שראשיהן בגיל העבודה. כדי להיחלץ מעוני דרושים שני מפרנסים
      א-ו- י-ו-ת-ר.
      6. במרוצת השנים ירדה התמורה היחסית בשוק העבודה לבעלי כישורים מוגבלים. ירידה בשכר, תקופות ארוכות יותר של אבטלה, ובעלייה במשרות החלקיות מאונס.
      7. בשנים האחרונות הייתה ירידה משמעותית בהקצאה של הממשלה להכשרת עובדים ולהשתלמויות מקצועיות של מובטלים ואוכלוסיות חלשות.
      8. בשנים האחרונות התקיים בישראל תהליך של צמיחה כלכלית בלתי מאוזנת.

      ועוד הרבה נקודות….

      אשמח אם תחטטו בעצמכם ותוסיפו עוד מידע שעולה!

    10. נדב

      התאוריה הקפטילסטית באמת טוענת כי אדם זוכה בהצלחתו בהתבסס על כשוריו, אך ביטול חוק הירושה אינו פוגע במוסר התאוריה. לאדם עשיר ואדם עני יש סיכוי הצלחה זהה. מאין הבטחון הזה כי אדם עשיר יצליח יותר מאדם עני? האם אדם עני וחכם לא יכול להצליח בחייו יותר מאדם עני ועשיר? בעולם האמיתי לא כל האנשים מתחילים ממצב התחלתי זהה. זאת היתממות להגיד כי שני אנשים עניים שווים בערכם וסיכוי ההצלחה שלהם שווה, תמיד יהיה אחד יותר משכיל ואחד יותר חברותי. רמת ההצלחה של אדם לא נקבעת רק על פי עושרו ההתחלתי אלא, כפי שאמרת על פי יכולותיו ורמת המוטביציה שלו.

      שאלת מאין הזכות של אנשים להוריש את כספם לילדים, זה מגוחך, כאילו תשאל למה לאנשים יש זכות לקנות מכונית. כל אדם רשאי לעשות בפרות עמלו ככול העולה על רוחו. אדם יכול להשקיע בבתי תמחוי, אבל גם להשקיע בילדיו, באלה שהוא אוהב, ממשכיו באופן מסויים. זאת השקעה שעושים לעתיד המשפחה. לך מותר לקנות משהו לאשתך אבל לו אסור לתת משהו לילדיו?
      לקחת מאנשים אחרי מותם את כספם זה בעצם לגנוב מאדם שלא יכול להגיב.
      על כן – יש להשאיר את חוק הירושה מבוטל.

    11. נבג

      לאדם עשיר בפירוש יש מלכתחילה יותר סיכויים להצליח בחיים מאשר לאדם עני. גם אם אותו עני ניחן ביכולות מופלאות, סביר להניח שאדם שגדל לתוך סביבה ענייה, בה שלטת תרבות העוני, ינתב את יכולותיו לעולם הפשע – ובכך יפסידו הן האדם הפרטי והן החברה כולה. לאדם עשיר סיכויי הצלחה גבוהים יותר מלעני משום שהסביבה אליה נולד מעניקה לו, מלבד העושר החומרי, גם השכלה, מוטיבציה ובדרך כלל גם כישורים חברתיים גבוהים יותר. שים לב, נדב, העוול הוא כפול וזועק לשמיים: בנוסף לעושר החומרי של משפחתו, זוכה העשיר גם בעושר החינוכי-תרבותי שמעניקה לו סביבתו, והכל משום ש"ידע" ללמי להיוולד – דבר שאנחנו, בני העניים, לא השכלנו, בטיפשותנו, לעשות.
      אתה מנסה בתגובתך לנתק את הקשר שבין מעמד כלכלי להצלחה אישית – לעולם לא תצליח לעשות זאת. אני מציע לך להסתכל סביבך – בחן את אוכלוסית בתי הכלא – לא רק בישראל, אלא בעולם כולו, תמיד היא תהיה מורכבת ברובה המכריע מבני מעמדות נמוכים. כך גם אוכולסית המובטלים, הנרקומנים וכו'.
      באשר לזכות הירושה – אתה בוחן זכות זו מעיני ההורה שנופח את נשמתו. זו דרך מוטעית. בחן את זכות הירושה מנקודת מבטם של האנשים החיים – אף אדם לא בוחר למי להיוולד. אף אדם לא יכול לבחור את המעמד ואת התנאים הכלכליים שלו – ולאלו יש השפעה עצומה על חיינו – יותר מלכל פרמטר אחר. לכן, אם אתה מאמין באמת ובתמים כי לכל אחד יש זכות שווה להצליח על-פי כישוריו ויכולותיו, בטל את זכות הירושה.

    12. יואל קורנבלום

      אפשר להסתכל על זה בצורה פשוטה יותר בפראפראזה ידועה. המדינה נתנה, המדינה לקחה. כל העשירים קיבלו את הונם בעזרת השילטון אם בהנחות במיסים או במענקים או קנית נכסי המדינה בפרוטות. אפשר גם להסתכל על זה כאילו המדינה נתנה להם הלוואה לכל חייהם ועכשיו צריך להחזיר. כלומר, מס הירושה חשוב מאד. לכל הטוענים שלכולם יש הזמנות שווה בחיים, אנא התעוררו, את רק מעליבים את עצמכם.

    13. נתן שקרצ'י

      מכתב בנושא שפרסם ביל גייטס ממייקרוסופט, ושאיציק פרסם לפני כמה חודשים-
      http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=637054&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=11

      אני ממליץ במיוחד לשים לב לדברים הבאים שלו:
      "בהיסטוריה האמריקאית מעולם לא בוטל מיסוי על עשירים בעת מלחמה. האם איש אינו נבוך מחוסר השוויון בהקרבה הנדרשת?"
      מעניין שביבי וסילבן לא שמעו על עיקרון השוויון בהקרבה. הם הורידו מיסים לעשירים בזמן שפגעו בחלשים ביותר.
      אנחנו באינתיפאדה מצד הפלסטינים, ואוטובוסים מתפוצצים, ובמקביל מבוצעת אינתיפאדה כלכלית מצד "הלאומנים" שלנו. אני קראתי לזה פוסט ציונות, כי ציונות זה לא רק ארץ ישראל השלמה, אלא גם עם ישראל, ותושבי מדינת ישראל.

      כתבה על כשלון לבטל את חוק העיזבון-
      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3260630,00.html

      אחת השיטות העיקריות בביטול מס העיזבון הייתה מילולית. במקום מס עיזבון "ESTATE TAX" ניסו למתג במוחות האנשים את המילים "DEATH TAX" – מס המוות.
      מי שעמד מאחורי השינוי המילולי הזה, הוא יהודי בשם פראנק לונץ, יועץ סקרים אמריקני (שעליו התפרסם לא מזמן שאולמרט השתמש בשירותיו להשחזת הנאום בקונגרס).
      לונץ גם עמד מאחורי המילה החדשה במילון ה-שיחדש – במקום "TAX CUTS" אמור "TAX RELIEF" .

      נייר העמדה הראשון של מרכז המחקר והמידע בכנסת, שעסק בהמלצות וועדת בן בסט, להטיל 10% מס עיזבון-
      http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m00001.rtf

    14. נתן שקרצ'י

      מקיפה מאוד, כולל מקורותיה בחוקי מדינת ישראל, סיבות להצדקתו , ופירוט ההמלצות של ועדת בן בסט.

      מס עיזבון- עיבד וערך: אבי שנער, שמאי מקרקעין

      מס העיזבון נמנה עם המסים שהיו נהוגים עוד בימי קדם. במצרים וביוון הקדומות הוחל מס על העברת נכסי העיזבון ליורשים. בארצות הברית נגבה מס ירושה על ידי הממשלות של כמעט כל המדינות, נוסף על מס העיזבון הנגבה על ידי הממשלה הפדראלית. בארה"ב שיעור מס העיזבון נע בין 18% ל-55%, ובבריטניה בין 20% ל-40%.

      שלושה נימוקים עיקריים מועלים לטובת הטלת מס עיזבון (או ירושה). ראשית, הירושה מגדילה את ההכנסה ואת רווחתו הכלכלית של היורש, ולכן, בדומה לכל הכנסה אחרת, יש למסותה. הנימוק השני הוא הרצון לצמצם את העברת אי-השוויון שיש מדור לדור, ובכך להגדיל את שוויון ההזדמנויות בחברה. הנימוק השלישי, התקף במדינות שבהן מוטל מס מלא על רווחי הון ממכירת דירות מגורים (מס שבח), הוא יצירת שוויון בין פרטים המוכרים את דירתם לפרטים הגרים בה עד מותם. אדם שמוכר דירה לאחר עליית ערכה חייב במס ואילו אדם שערך ביתו עלה אך נשאר לגור בו עד יומו האחרון אינו חייב במס.

      מס העיזבון מוטל על שוויים של כלל הנכסים שהנפטר משאיר אחריו. במקרה זה חל המס על העיזבון ללא קשר עם מספר היורשים, קירבתם למוריש, או חלקם בירושה. לפי תפיסה זו ניתן לראות במס העיזבון מס על עצם העברת העיזבון ליורשים.

      מס עיזבון בלא מס מתנות אינו ממלא כראוי את ייעודו, שכן בידי המוריש נתונה הברירה להעביר עוד בחייו את נכסיו או חלק מהם לאנשים אחרים. במדינות שהטילו מס עיזבון מוטל מס גם על נכסים שניתנו במתנה (בתקופה מסוימת לפני הפטירה) כדי למנוע את האפשרות להימנע מתשלום מס העיזבון על ידי העברת הנכסים בדרך של מתנה.

      מס עיזבון בישראל

      באפריל 1949, בעת הדיון על תקציב המדינה לשנת 1949/50, הוטל מס על העזבונות וכן מס על רווחי הון. המס הוטל על כלל הנכסים שהנפטר הוריש, כולל נכסים שהעביר לאדם אחר בלא תמורה בתוך חמש השנים שקדמו לפטירתו. שווי הנכסים נקבע על פי שוויים בשוק ביום הפטירה בניכוי הוצאות שונות (כהוצאות קבורה) ובניכוי חובות והתחייבויות שהיו לנפטר. על העיזבון נטו לאחר הפחתת ההוצאות והניכויים הכלליים והאישיים חלו שיעורי מס עולים.

      במארס 1981 בוטל מס העיזבון, זאת בגלל מספר נימוקים ובראשם האצת שיעור האינפלציה במחצית השנייה של שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים. האינפלציה הדוהרת כרסמה בבסיס המס בכל סוגי המסים, עד שהוכנסו מנגנוני הצמדה גם למערכת המס. נימוקים אחרים שהועלו לביטולו של מס עיזבון אינם ייחודים למדינת ישראל. שיקולים כמו עלות מנהלית גבוהה ומניעת פירוק חברות, או החלשה של מפעלי תעשייה בבעלות משפחתית, כאשר ראש המשפחה נפטר ניתן להעלות כנגד כל המדינות המפותחות שמטילות מס ירושה ועיזבון.

      הסיבה הראשית לביטולו של מס עיזבון, בישראל בטלה לנוכח ירידת האינפלציה בשנים האחרונות לסביבה של שיעור חד-ספרתי. קשה להפריז בחשיבות של צמצום העברת אי-השוויון בהתחלקות העושר בחברה ושיפור שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית. מדינת ישראל איננה עוד מדינה צעירה, ושיקול זה יילך ויגבר עם השנים. מס עיזבון הוא אמצעי מדיניות חשוב להשגת יעד זה. הצדק שמלווה בהנהגת מס עיזבון גובר על העלות המנהלית הכרוכה באכיפתו. שכיחותו הרחבה במדינות המפותחות והשיעורים הגבוהים יחסית מעידים על כך יותר מכול.

      הוועדה סבורה כי כדי למזער את הוצאות האכיפה של מס העיזבון יש לייעדו לנישומים שהיקף העיזבון שלהם עולה על שני מיליון שקלים ולקבוע מס בשיעור נמוך. שיעור המס הנמוך מבטא איזון בין שני שיקולים סותרים. על פי הניסיון שנצבר במדינות אחרות בעולם עלות האכיפה של מס עיזבון ומס ירושה גבוהה יחסית לזו של מסים אחרים. עלות האכיפה של כל מס, ובפרט של מס עיזבון, תלויה באופן הדוק בגובה שיעור המס. מתן פטור בגובה המוזכר מגביר את אפקטיביות האכיפה משום שמוטל מס על קבוצת אוכלוסייה צרה. מהצד האחר, מס עיזבון מסייע בשיפור שוויון ההזדמנויות, ועל כן תרומתו גדולה. נציין עוד שזהו מס על מלאי הרכוש, השקול לשיעור מס גבוה בהרבה על ההכנסה שהיא התוספת לרכוש.

      עיקרי ההמלצות – מס עיזבון ומתנות
      יוטל מס בשיעור 10% על ערך העיזבון נטו של יחידים תושבי ישראל (הרכוש בניכוי ההתחייבויות, המסים האחרים, הוצאות הפטירה והוצאות ניהול העיזבון) העולה על 2 מיליוני שקלים.

      גובה הניכוי במקרה שנפטר אדם אשר קיבל חלק מעיזבונו של בן זוגו יהיה 2 מיליוני שקלים בתוספת אותו חלק מסך העיזבון שקיבל הנפטר מבן זוגו (מתואם למדד המחירים לצרכן). סכום זה ינוכה מהעיזבון בחישוב המס, בעת פטירת בן הזוג השני. הניכוי יינתן פעם אחת בלבד (במקרה שאדם נישא יותר מפעם אחת לאחר מות בן או בת הזוג).

      יינתן החזר בגובה המס ששולם על חלק העיזבון שייתרם למוסדות ציבור, לפי קריטריונים שייקבעו לעניין זה, (החזר זה יבוא נוסף על הפטור האמור בגובה 2 מיליוני שקלים ליחיד.)

      מס העיזבון לא יהווה מקדמה לתשלום מס רווח הון או מס שבח (לפי העניין), אך הוא יתווסף לעלות של הרכוש לצורך חישוב רווח ההון בעת מכירתו על ידי היורש. במקרה של הורשת יותר מנכס אחד המס יתווסף בחלקים יחסיים לשווי הנכסים השונים.

      מנהל העיזבון יהיה חייב לדווח לשלטונות המס בתוך פרק זמן סביר על ניהול העיזבון, על חלוקתו ועל תשלום המס.

      במקרים מיוחדים ייקבע מנגנון של פריסת תשלום המס למספר שנים (בתוספת ריבית והצמדה).

      יחידים יהיו חייבים בדיווח לרשויות המס על מתנות שנתנו אם סכומן עולה בשנת המס על 50,000 שקלים. רשויות המס יסתפקו בדיווח כל עוד הסכום המצטבר אינו עולה על 2 מיליוני שקלים ליחיד. בשנת מס שבה סכום המתנות המצטבר עלה על 2 מיליוני שקלים יוטל מס בשיעור 10% על ההפרש בין שוויין המצטבר לבין 2 מיליוני שקלים. שוויין המצטבר של המתנות (מתואם למדד המחירים לצרכן) יצורף לבסיס העיזבון החייב במס וינוכה המס ששולם (אם שולם) על המתנות.

      העברת נכסים לנאמנות לא תיחשב כמתנה, אך ערך הנכסים של הנאמנות יצורף לבסיס מס העיזבון. העברת הנכסים מן הנאמנות לאדם כלשהו תיחשב כמתנה ויחולו עליה הכללים החלים על מתנות.

      מתנות שייתנו יחידים בסכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים בתקופה שבין מועד פרסום דוח זה ועד יום כניסת החוק לתוקף ייכללו בחישוב העיזבון ויהיו חייבות בדיווח.

      לא יוטל מס על מתנות שיינתנו לאחר מועד פרסום דוח זה ועד יום כניסת החוק לתוקף, אך הן יצורפו לערך העיזבון לאחר כניסתו של חוק מס העיזבון לתוקף.

      יינתן ניכוי נוסף בגין חלק העיזבון שעבר לאדם שבן או בת זוגו הלכו לעולמם בחמש השנים שלפני כניסת חוק מס העיזבון לתוקף.

      אחד מחברי הוועדה סבר כי יש לקבוע את הפטור ממס עיזבון ברמה של 3 מיליון ש"ח ליחיד וכי גובה המתנה הפטורה ליחיד תסתכם ב – 75 אלף ש"ח.

    15. שיקו

      הפישר מתעד לעלות את שכר הלימוד וכך ליצור מסכת בלתי
      עבירה לילדי הפריפרייה להשתלב ולהתקדם בחיים
      כך נוצרת קוטביות עוד יותר קשה ומתרבים נמלים עובדות בכוורת דבורים
      וחומר גלם לבעל ההון.
      הרי ברור שילדי הנסיכים לא צריכים לעבוד בשמירה ובמלצרות
      כך פנויים ללימודים ואחכ משולבים ישירות לתפקידים בכירים בזכות פרוטקציות.

      קיבינימאט אולי זה ינער את הסטודנטים לצאת להפגנות וינער אותם.

    16. גבי

      שפכתם המון מילים על נושא שאפשר לסכם אותו בפשטות. שרי האריסון היא פרחה, לא חכמה במיוחד ולא מוכשרת. למה היא צריכה לנהל ולהחזיק בידה כח כה רב. מה זה פה? מלוכה חדשה שעוברת מאב לבן??? נגיד שאביה עליו השלום הרוויח את כספו ביושר וצדק{כמובן שזה קשקוש מוחלט} ונגיד שהוא אדם אחראי. בתו ללא צל של ספק איננה כזו. צריך לקחת לה את הכסף למען השם!!! למה אנחנו תמיד צריכים להיות יותר דפוקים אפילו מהאמרידקאים

    17. י.

      לפני כמה שבועות היה כאן דיון על בניהם של דיירי הדיור הציבורי שרוצים להמשיך להתגורר בדירות הוריהם שנפטרו והוזכרה זכותם לרשת דירה אפילו אם אותה דירה לא הייתה שיכת להוריהם.
      עכשיו, כשיש מישהו שיש לו יותר מזה אתם שואלים ממה בכלל נובעת הזכות לירושה.
      אבל מי שחשף את הרעיון האמיתי הוא גבי שטוען שפשוט שרי אריסון היא פרחה וצריך לקחת ממנה את הבנק.
      אבל אם כבר דופקים את אריסון למה שלא נדפוק את כל מי שיש לו בית פרטי בשרון למשל עולה בסביבות ה 2,500,000 שקלים.

      עכשיו, קחו בחשבון משפחה של שלושה אחים שההורים שלהם השכילו לקנות בית כזה ומה לעשות, הם נפטרו. לא מדובר במליונרים בעלי הון אלא באנשים אמידים ולא יותר מזה.
      אחרי גילוי המצבה האחים יקבלו הודעה ממס רכוש שהם חייבים לאוצר 250,000 שקלים מס ירושה. האחים האלו מין הסתם בשנות ה 40 לחייהם, אין להם סכומים כאלו בעו"ש (הם לא אריסון) והם נאלצים למכור את הבית של ההורים כדי לממן את הסכום.
      רק מה, על הבית חל מס שבח ואולי גם מס מכירה ובעצם מהסכום ה"גדול" של הירושה נשאר להם משהו כמו חצי, וכשזה מתחלק ל 3 אחים זה יוצא עוד פחות.

      אז תמיכה שלי בהצעת החוק הזו לא תקבלו, ותמיכה של כל מי שלהורים שלו היה שכל לחסוך קצת ולצבור קצת נכסים בחיים תקבלו, עכשיו שיהיה לכם בהצלחה.

    18. נתן שקרצ'י

      שרי אריסון ואחיה שילמו יותר ממחצית מהירושה לאוצר האמריקני.
      לא נראה לי שזה הפך אותה לענייה מרודה.
      בכלל, המשפחה הזאת די מעלימת מיסים.
      לדוגמא, חברת האוניות שלהם, קרניבל קרוז,
      רשמה רווחים של 2 מיליארד שנה שעברה.
      היא שילמה עליהם מיסים של 3 מיליון דולר,
      במקום 450 מיליון דולר,
      כי היא רשומה בפנמה,
      ולא בארה"ב.
      גם שרי עשתה שרירים,
      לאחר שברחה לארה"ב,
      והפרקים האחרונים בספרי המס הם על שמה,
      במיסוי נאמנויות זרות בלתי הדירות (הקומבינה החדשה)

      כמובן שאין להם קשר לפנמה,
      אבל זה סוג מסויים של גניבה לא??

      כך גם מאות תאגידים שרשומים באיים שיש בהם דקלים ובנקים,
      מעלימים 70 מיליארד דולר בשנה מאוצר המדינה שלהם.

      זה לא מדרון חלקלק?

      עם סכומים גדולים של כספי המיסים הללו,
      היה אפשר לבנות דיור ציבורי, להשכרה או מכירה,
      ברמה נורמלית, לחיילים משוחררים וסטודנטים וזוגות צעירים,
      כאלו שלא נולדו עם השם משפחה הנכון,
      שמעבר לכסף, פותח הרבה דלתות,

      לא מגיע להם, אחרי תרומה למדינה, שהמדינה תדאג להם?
      האם שרי תצטרך ללכת לבתי תמחוי?

      חלק ממטרת חוק העיזבון, הוא לגרום למשפחות ההון,
      להוציא חלק גדול מעושרם עוד בחייהם.
      כדי שזה לא ינוצל, גם המתנות מוסו,
      אבל תרומות, נותנות הכרה במס,
      והעושר של החברה מתחלק.

      כך, ביל גייטס מוריש לילדיו 10 מיליון דולר, ואת השאר מקדיש לחקר מחלות נפוצות.
      וורן באפט, מוריש את רוב הונו למימון לימודים אקדמיים לילדים ממשפחות מצוקה,
      וחי באותו הבית שקנה לפני עשרות שנים. כתודה על זכותו להיוולד בארה"ב,
      ולהנות מהיתרונות שלה.

      אם הם לא יעשו את זה,
      המדינה תקבל את זה לתקציבה.
      גם שם אפשר לעשות דברים טובים עם הכסף,
      ובעל ההון וילדיו ונכדיו ימשיכו לחיות טוב.

    19. שניר

      במקום לשלם חצי מ2.5 מיליון ש"ח הם יכולים לקחת הלוואה משותפת על סך 250,000 ש"ח ולהשכיר את הבית. אולי אפילו לחלק אותו, שמעתי שעושים הרבה כסף ככה.

      במקום להפסיד 1.25 מיליון על פי החישוב שלך, הם יפסידו רק את הריבית שלקחו על ההלוואה. בית שעולה 2.5 מיליון הם יכולים להשכיר בלפחות 900-1000$. ולהוסיף לעצמם הכנסה לכל החיים.
      נשמע מעולה.

    20. אבנר.ל

      בבריטניה ידוע על יורשי אחוזות וטירות שנאלצו למכור את הירושה כדי לשלם את מס העיזבון.

      הרעיון של מענק התחלתי לכל אדם הינו סביר ואף הוגן אבל אינו בהכרח חייב להיות ממומן מיסי ירושה.

      לא ברור מה אפשרויות בעל הון רב להעלימו ע'י העברתו למדינות אחרות ועוד תרגילים.במיוחד במינו כאשר תנועת הון נעשתה קלה ופשוטה ביותר. יתכן שמבחינה כספית ישירה התועלת תהיה מועטה אך מורלת תביא תועלת.

      ברור שיהיה ויכוח מר עד לאיזה סכום יהיה פטור ואילו אפשרוות תשלום תהינה ועוד.
      סכום של 2 מיליון ש'ח הינו בלתי מתקבל על הדעת לחלוטין.הוא ימוטט את הרצון לחסוך.
      אסור לשכוח שהרכוש הינו לאחר תשלום מסים.זה עלול לדחוף אנשים לבזבז את הכספים שהם מרויחים במקום לצבור אותם.למשל:למה צריך אדם להתאמץ ולהקים עוד ועוד עסקים,לקחת סיכונים,לשבור את הראש ולדאוג.
      אכול ושתה כי מחר יעשקו אותי ואת משפחתי מהשגי.

      אפשר לשכנע אנשים להסכים למס כזה אם המדינה תתחייב בחוק על היעדים אליהם יופנו הכספים ויכריזו עליהם כעל תרומה מטעם בעל ההון.

      בקיצור,כל דברי אינם מתאימים למקומות הרעים מהם אתם מגיעים לסוגיה ואינם הולכים למקומות הרעים אליהם אתם
      דוחפים אותה.

      לכן שום דבר טוב לא יצא מכך.