מס שמונה עשרה המשפחות

כל עוד המדינה לא יודעת לחלק את אוצר המדינה לפי סידרי עדיפויות מוסרי אסור להעביר אליה משאבים נוספים. זוהי תמימות לאמר לבטל את חוק העזבון כי גם המעמד הממוצע שחוסך בזעת אפו לילדיו ישלם. ולמה?

הפילוסופיה של הקפיטליזם מבוססת הרי על יסוד מהותי ביותר – הצלחתו של האדם בחברה תיקבע אך ורק על-פי כישוריו והצלחותיו האישיות. מוסרי, לא? אם כך, תנו לכולם הזדמנות שווה. העניקו לכולם, בין אם שם משפחתך הוא עופר, דנקנר או בוזגלו, תנאי פתיחה שווים- קו זינוק אחיד אל מירוץ החיים בלי שלשלאות על הרגליים.
ממה אתם, בעלי ההון מפחדים? מי שרוצה מצליח, וכישורים ומוטיבציה הם שקובעים הצלחה. אתם חוזרים ומתרים בנו חדשות לבקרים לא להתבכיין. אם כן, עליכם לעמוד מאחורי המילים שלכם. כאשר אתם עוזבים את העולם הזה, תנו למשחק הקפיטליסטי שלכם להתחדש מסכום אפס. זהו קפיטליזם אמיתי. ואם אינכם מסכימים איתי – כך אדע שכל הדיבורים שלכם על שוק חופשי ותחרות פתוחה לכולם הם רטוריקה בלבד, שבאה לכסות על האינטרסים שלכם, המתמצים בשימור מבני הכוח הקיימים בחברה ובכלכלה.
ואם תאמרו כי זכותכם היא להוריש לילדיכם את הונכם, אשאל – מאין שואבים אתם זכות זו? מהו התוקף המוסרי שלה? אל תשכחו, אתם עוברים לעולם שכולו טוב (או רע), וילדיכם הם הנהנים מההון. במה הם שונים ממני? האם הם בחרו איזו בחירה מושכלת, המבוססת על יכולות אישיות בלתי רגילות, להיוולד להורים עשירים? הרי אין כאן שום בחירה – מי ייוולד לעושר, ומי לעוני. אין תוקף מוסרי לכך שהם יזכו במשאבים בלתי מוגבלים כמעט, וחסרי המזל ימשיכו לחיות את חייהם העלובים במשכורת מינימום.
על כן יש לבטל את זכות הירושה, ומיד.

אני רואה דברי המגיב נבג עולה על כולם משום ההגיון והצדק והשוויון

אני מסכים לחלוטין עם המגיב נבג. התנאי הראשוני, הבסיסי והבלתי נמנע להתפתחות כלכלית היא חירותו של האדם. אלה הגורסים כי שוק בידיים פרטיות הינו חזות הכל מתעלמים מהפרדוכס ולפיו המונופולים הממשלתיים הוחלפו במונופולים משפחתיים. הרי אם מטרתה של כל הפרטה היא אמנם להעביר את השליטה על ההון מהממשלה לציבור, כדי לייצור תחרות שתוביל לצמיחה עקבית ואינסופית, אז כיצד זה ייתכן שציבור הנהנים מהצמיחה הזאת רק הולך ומצטמצם?

כל מהלך חקיקתי שמשמעותו צימצום פערים שמקורם בהון בין דורי הוא מבורך, החל ממס עיזבון גבוה וכלה בהשבת רכוש שהופרט לידי הציבור. כדאי לאילי ההון להביא בחשבון שהאלטרנטיבה לחקיקה הפרוגרסיבית אותה הם מבקשים לטרפד, עלולה להיות מאבק מעמדי אלים ובלתי נשלט.

התאוריה הקפטילסטית באמת טוענת כי אדם זוכה בהצלחתו בהתבסס על כשוריו, אך ביטול חוק הירושה אינו פוגע במוסר התאוריה. לאדם עשיר ואדם עני יש סיכוי הצלחה זהה. מאין הבטחון הזה כי אדם עשיר יצליח יותר מאדם עני? האם אדם עני וחכם לא יכול להצליח בחייו יותר מאדם עני ועשיר? בעולם האמיתי לא כל האנשים מתחילים ממצב התחלתי זהה. זאת היתממות להגיד כי שני אנשים עניים שווים בערכם וסיכוי ההצלחה שלהם שווה, תמיד יהיה אחד יותר משכיל ואחד יותר חברותי. רמת ההצלחה של אדם לא נקבעת רק על פי עושרו ההתחלתי אלא, כפי שאמרת על פי יכולותיו ורמת המוטביציה שלו.

שאלת מאין הזכות של אנשים להוריש את כספם לילדים, זה מגוחך, כאילו תשאל למה לאנשים יש זכות לקנות מכונית. כל אדם רשאי לעשות בפרות עמלו ככול העולה על רוחו. אדם יכול להשקיע בבתי תמחוי, אבל גם להשקיע בילדיו, באלה שהוא אוהב, ממשכיו באופן מסויים. זאת השקעה שעושים לעתיד המשפחה. לך מותר לקנות משהו לאשתך אבל לו אסור לתת משהו לילדיו?
לקחת מאנשים אחרי מותם את כספם זה בעצם לגנוב מאדם שלא יכול להגיב.
על כן – יש להשאיר את חוק הירושה מבוטל.

אפשר להסתכל על זה בצורה פשוטה יותר בפראפראזה ידועה. המדינה נתנה, המדינה לקחה. כל העשירים קיבלו את הונם בעזרת השילטון אם בהנחות במיסים או במענקים או קנית נכסי המדינה בפרוטות. אפשר גם להסתכל על זה כאילו המדינה נתנה להם הלוואה לכל חייהם ועכשיו צריך להחזיר. כלומר, מס הירושה חשוב מאד. לכל הטוענים שלכולם יש הזמנות שווה בחיים, אנא התעוררו, את רק מעליבים את עצמכם.

מקיפה מאוד, כולל מקורותיה בחוקי מדינת ישראל, סיבות להצדקתו , ופירוט ההמלצות של ועדת בן בסט.

מס עיזבון- עיבד וערך: אבי שנער, שמאי מקרקעין

מס העיזבון נמנה עם המסים שהיו נהוגים עוד בימי קדם. במצרים וביוון הקדומות הוחל מס על העברת נכסי העיזבון ליורשים. בארצות הברית נגבה מס ירושה על ידי הממשלות של כמעט כל המדינות, נוסף על מס העיזבון הנגבה על ידי הממשלה הפדראלית. בארה"ב שיעור מס העיזבון נע בין 18% ל-55%, ובבריטניה בין 20% ל-40%.

שלושה נימוקים עיקריים מועלים לטובת הטלת מס עיזבון (או ירושה). ראשית, הירושה מגדילה את ההכנסה ואת רווחתו הכלכלית של היורש, ולכן, בדומה לכל הכנסה אחרת, יש למסותה. הנימוק השני הוא הרצון לצמצם את העברת אי-השוויון שיש מדור לדור, ובכך להגדיל את שוויון ההזדמנויות בחברה. הנימוק השלישי, התקף במדינות שבהן מוטל מס מלא על רווחי הון ממכירת דירות מגורים (מס שבח), הוא יצירת שוויון בין פרטים המוכרים את דירתם לפרטים הגרים בה עד מותם. אדם שמוכר דירה לאחר עליית ערכה חייב במס ואילו אדם שערך ביתו עלה אך נשאר לגור בו עד יומו האחרון אינו חייב במס.

מס העיזבון מוטל על שוויים של כלל הנכסים שהנפטר משאיר אחריו. במקרה זה חל המס על העיזבון ללא קשר עם מספר היורשים, קירבתם למוריש, או חלקם בירושה. לפי תפיסה זו ניתן לראות במס העיזבון מס על עצם העברת העיזבון ליורשים.

מס עיזבון בלא מס מתנות אינו ממלא כראוי את ייעודו, שכן בידי המוריש נתונה הברירה להעביר עוד בחייו את נכסיו או חלק מהם לאנשים אחרים. במדינות שהטילו מס עיזבון מוטל מס גם על נכסים שניתנו במתנה (בתקופה מסוימת לפני הפטירה) כדי למנוע את האפשרות להימנע מתשלום מס העיזבון על ידי העברת הנכסים בדרך של מתנה.

מס עיזבון בישראל

באפריל 1949, בעת הדיון על תקציב המדינה לשנת 1949/50, הוטל מס על העזבונות וכן מס על רווחי הון. המס הוטל על כלל הנכסים שהנפטר הוריש, כולל נכסים שהעביר לאדם אחר בלא תמורה בתוך חמש השנים שקדמו לפטירתו. שווי הנכסים נקבע על פי שוויים בשוק ביום הפטירה בניכוי הוצאות שונות (כהוצאות קבורה) ובניכוי חובות והתחייבויות שהיו לנפטר. על העיזבון נטו לאחר הפחתת ההוצאות והניכויים הכלליים והאישיים חלו שיעורי מס עולים.

במארס 1981 בוטל מס העיזבון, זאת בגלל מספר נימוקים ובראשם האצת שיעור האינפלציה במחצית השנייה של שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים. האינפלציה הדוהרת כרסמה בבסיס המס בכל סוגי המסים, עד שהוכנסו מנגנוני הצמדה גם למערכת המס. נימוקים אחרים שהועלו לביטולו של מס עיזבון אינם ייחודים למדינת ישראל. שיקולים כמו עלות מנהלית גבוהה ומניעת פירוק חברות, או החלשה של מפעלי תעשייה בבעלות משפחתית, כאשר ראש המשפחה נפטר ניתן להעלות כנגד כל המדינות המפותחות שמטילות מס ירושה ועיזבון.

הסיבה הראשית לביטולו של מס עיזבון, בישראל בטלה לנוכח ירידת האינפלציה בשנים האחרונות לסביבה של שיעור חד-ספרתי. קשה להפריז בחשיבות של צמצום העברת אי-השוויון בהתחלקות העושר בחברה ושיפור שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית. מדינת ישראל איננה עוד מדינה צעירה, ושיקול זה יילך ויגבר עם השנים. מס עיזבון הוא אמצעי מדיניות חשוב להשגת יעד זה. הצדק שמלווה בהנהגת מס עיזבון גובר על העלות המנהלית הכרוכה באכיפתו. שכיחותו הרחבה במדינות המפותחות והשיעורים הגבוהים יחסית מעידים על כך יותר מכול.

הוועדה סבורה כי כדי למזער את הוצאות האכיפה של מס העיזבון יש לייעדו לנישומים שהיקף העיזבון שלהם עולה על שני מיליון שקלים ולקבוע מס בשיעור נמוך. שיעור המס הנמוך מבטא איזון בין שני שיקולים סותרים. על פי הניסיון שנצבר במדינות אחרות בעולם עלות האכיפה של מס עיזבון ומס ירושה גבוהה יחסית לזו של מסים אחרים. עלות האכיפה של כל מס, ובפרט של מס עיזבון, תלויה באופן הדוק בגובה שיעור המס. מתן פטור בגובה המוזכר מגביר את אפקטיביות האכיפה משום שמוטל מס על קבוצת אוכלוסייה צרה. מהצד האחר, מס עיזבון מסייע בשיפור שוויון ההזדמנויות, ועל כן תרומתו גדולה. נציין עוד שזהו מס על מלאי הרכוש, השקול לשיעור מס גבוה בהרבה על ההכנסה שהיא התוספת לרכוש.

עיקרי ההמלצות – מס עיזבון ומתנות
יוטל מס בשיעור 10% על ערך העיזבון נטו של יחידים תושבי ישראל (הרכוש בניכוי ההתחייבויות, המסים האחרים, הוצאות הפטירה והוצאות ניהול העיזבון) העולה על 2 מיליוני שקלים.

גובה הניכוי במקרה שנפטר אדם אשר קיבל חלק מעיזבונו של בן זוגו יהיה 2 מיליוני שקלים בתוספת אותו חלק מסך העיזבון שקיבל הנפטר מבן זוגו (מתואם למדד המחירים לצרכן). סכום זה ינוכה מהעיזבון בחישוב המס, בעת פטירת בן הזוג השני. הניכוי יינתן פעם אחת בלבד (במקרה שאדם נישא יותר מפעם אחת לאחר מות בן או בת הזוג).

יינתן החזר בגובה המס ששולם על חלק העיזבון שייתרם למוסדות ציבור, לפי קריטריונים שייקבעו לעניין זה, (החזר זה יבוא נוסף על הפטור האמור בגובה 2 מיליוני שקלים ליחיד.)

מס העיזבון לא יהווה מקדמה לתשלום מס רווח הון או מס שבח (לפי העניין), אך הוא יתווסף לעלות של הרכוש לצורך חישוב רווח ההון בעת מכירתו על ידי היורש. במקרה של הורשת יותר מנכס אחד המס יתווסף בחלקים יחסיים לשווי הנכסים השונים.

מנהל העיזבון יהיה חייב לדווח לשלטונות המס בתוך פרק זמן סביר על ניהול העיזבון, על חלוקתו ועל תשלום המס.

במקרים מיוחדים ייקבע מנגנון של פריסת תשלום המס למספר שנים (בתוספת ריבית והצמדה).

יחידים יהיו חייבים בדיווח לרשויות המס על מתנות שנתנו אם סכומן עולה בשנת המס על 50,000 שקלים. רשויות המס יסתפקו בדיווח כל עוד הסכום המצטבר אינו עולה על 2 מיליוני שקלים ליחיד. בשנת מס שבה סכום המתנות המצטבר עלה על 2 מיליוני שקלים יוטל מס בשיעור 10% על ההפרש בין שוויין המצטבר לבין 2 מיליוני שקלים. שוויין המצטבר של המתנות (מתואם למדד המחירים לצרכן) יצורף לבסיס העיזבון החייב במס וינוכה המס ששולם (אם שולם) על המתנות.

העברת נכסים לנאמנות לא תיחשב כמתנה, אך ערך הנכסים של הנאמנות יצורף לבסיס מס העיזבון. העברת הנכסים מן הנאמנות לאדם כלשהו תיחשב כמתנה ויחולו עליה הכללים החלים על מתנות.

מתנות שייתנו יחידים בסכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים בתקופה שבין מועד פרסום דוח זה ועד יום כניסת החוק לתוקף ייכללו בחישוב העיזבון ויהיו חייבות בדיווח.

לא יוטל מס על מתנות שיינתנו לאחר מועד פרסום דוח זה ועד יום כניסת החוק לתוקף, אך הן יצורפו לערך העיזבון לאחר כניסתו של חוק מס העיזבון לתוקף.

יינתן ניכוי נוסף בגין חלק העיזבון שעבר לאדם שבן או בת זוגו הלכו לעולמם בחמש השנים שלפני כניסת חוק מס העיזבון לתוקף.

אחד מחברי הוועדה סבר כי יש לקבוע את הפטור ממס עיזבון ברמה של 3 מיליון ש"ח ליחיד וכי גובה המתנה הפטורה ליחיד תסתכם ב – 75 אלף ש"ח.

שפכתם המון מילים על נושא שאפשר לסכם אותו בפשטות. שרי האריסון היא פרחה, לא חכמה במיוחד ולא מוכשרת. למה היא צריכה לנהל ולהחזיק בידה כח כה רב. מה זה פה? מלוכה חדשה שעוברת מאב לבן??? נגיד שאביה עליו השלום הרוויח את כספו ביושר וצדק{כמובן שזה קשקוש מוחלט} ונגיד שהוא אדם אחראי. בתו ללא צל של ספק איננה כזו. צריך לקחת לה את הכסף למען השם!!! למה אנחנו תמיד צריכים להיות יותר דפוקים אפילו מהאמרידקאים

שרי אריסון ואחיה שילמו יותר ממחצית מהירושה לאוצר האמריקני.
לא נראה לי שזה הפך אותה לענייה מרודה.
בכלל, המשפחה הזאת די מעלימת מיסים.
לדוגמא, חברת האוניות שלהם, קרניבל קרוז,
רשמה רווחים של 2 מיליארד שנה שעברה.
היא שילמה עליהם מיסים של 3 מיליון דולר,
במקום 450 מיליון דולר,
כי היא רשומה בפנמה,
ולא בארה"ב.
גם שרי עשתה שרירים,
לאחר שברחה לארה"ב,
והפרקים האחרונים בספרי המס הם על שמה,
במיסוי נאמנויות זרות בלתי הדירות (הקומבינה החדשה)

כמובן שאין להם קשר לפנמה,
אבל זה סוג מסויים של גניבה לא??

כך גם מאות תאגידים שרשומים באיים שיש בהם דקלים ובנקים,
מעלימים 70 מיליארד דולר בשנה מאוצר המדינה שלהם.

זה לא מדרון חלקלק?

עם סכומים גדולים של כספי המיסים הללו,
היה אפשר לבנות דיור ציבורי, להשכרה או מכירה,
ברמה נורמלית, לחיילים משוחררים וסטודנטים וזוגות צעירים,
כאלו שלא נולדו עם השם משפחה הנכון,
שמעבר לכסף, פותח הרבה דלתות,

לא מגיע להם, אחרי תרומה למדינה, שהמדינה תדאג להם?
האם שרי תצטרך ללכת לבתי תמחוי?

חלק ממטרת חוק העיזבון, הוא לגרום למשפחות ההון,
להוציא חלק גדול מעושרם עוד בחייהם.
כדי שזה לא ינוצל, גם המתנות מוסו,
אבל תרומות, נותנות הכרה במס,
והעושר של החברה מתחלק.

כך, ביל גייטס מוריש לילדיו 10 מיליון דולר, ואת השאר מקדיש לחקר מחלות נפוצות.
וורן באפט, מוריש את רוב הונו למימון לימודים אקדמיים לילדים ממשפחות מצוקה,
וחי באותו הבית שקנה לפני עשרות שנים. כתודה על זכותו להיוולד בארה"ב,
ולהנות מהיתרונות שלה.

אם הם לא יעשו את זה,
המדינה תקבל את זה לתקציבה.
גם שם אפשר לעשות דברים טובים עם הכסף,
ובעל ההון וילדיו ונכדיו ימשיכו לחיות טוב.

בבריטניה ידוע על יורשי אחוזות וטירות שנאלצו למכור את הירושה כדי לשלם את מס העיזבון.

הרעיון של מענק התחלתי לכל אדם הינו סביר ואף הוגן אבל אינו בהכרח חייב להיות ממומן מיסי ירושה.

לא ברור מה אפשרויות בעל הון רב להעלימו ע'י העברתו למדינות אחרות ועוד תרגילים.במיוחד במינו כאשר תנועת הון נעשתה קלה ופשוטה ביותר. יתכן שמבחינה כספית ישירה התועלת תהיה מועטה אך מורלת תביא תועלת.

ברור שיהיה ויכוח מר עד לאיזה סכום יהיה פטור ואילו אפשרוות תשלום תהינה ועוד.
סכום של 2 מיליון ש'ח הינו בלתי מתקבל על הדעת לחלוטין.הוא ימוטט את הרצון לחסוך.
אסור לשכוח שהרכוש הינו לאחר תשלום מסים.זה עלול לדחוף אנשים לבזבז את הכספים שהם מרויחים במקום לצבור אותם.למשל:למה צריך אדם להתאמץ ולהקים עוד ועוד עסקים,לקחת סיכונים,לשבור את הראש ולדאוג.
אכול ושתה כי מחר יעשקו אותי ואת משפחתי מהשגי.

אפשר לשכנע אנשים להסכים למס כזה אם המדינה תתחייב בחוק על היעדים אליהם יופנו הכספים ויכריזו עליהם כעל תרומה מטעם בעל ההון.

בקיצור,כל דברי אינם מתאימים למקומות הרעים מהם אתם מגיעים לסוגיה ואינם הולכים למקומות הרעים אליהם אתם
דוחפים אותה.

לכן שום דבר טוב לא יצא מכך.