הערב יוקרן בערוץ 1 הסרט "שביתה" - חובה לצפייה.

נתן שקרצ'י

קראתי באחד הפורומים באינטרנט, שהסרט "שביתה" של אמיר טאוזינגר ואסף סודרי, על עובדי חיפה כימיקלים דרום, יוקרן היום בערוץ 1 בשעה 21:45.

מעניין אם ישדרו את התמונה שבסוף הסרט  – אריאל שרון מחובק עם בעל המפעל אריה גנגר והמיליונר סיריל קרן.

מה שעוד יותר מעניין, הוא למה המאבקים החברתיים באים מהנגב (ג`קי, ויקי, דרומה ו"שביתה"), ולמה החברה שלנו מפקירה אנשים מעולים אלו, שלאחר הפעולה הישירה שלהם, הם עוברים התעללות וסובלים מטרור תעסוקתי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נתן שקרצ'י

    "הסיפור האמיתי"- סדרת סרטי תעודה שעוסקים בנושאים אנושיים וחברתיים. סרטים המספרים בפעם הראשונה את הסיפור האמיתי שמאחורי הכותרות.
    הערב: שביתה"- ב"חיפה כימיקלים דרום" מתקלחים לפעמים במים קרים. זה נשמע אבסורד, אבל במפעל, המייצר 70 אחוז מתצרוכת חנקן האשלגן העולמית לעתים אין מים חמים במקלחות. לכן קורה שהפועלים הולכים הביתה בלי להתקלח. כשניסו לומר למנהלים שאולי אפשר לעשות משהו בנדון, התגובה הייתה תמיד אותה תגובה: "לא מוצא חן בעיניך- הנה השער! אתה יכול ללכת". בכל פעם כאשר פנה עובד למנהל עבודה ואמר "יש לנו בעיה.", גם אז ניתנה אותה תגובה:
    "מי זה אנחנו? פה אין אנחנו! תגיד: לי יש בעיה! אם עוד פעם תגיד אנחנו- הנה השער!". היחס הזה גרם לעובדים לחיות בתוך תחושת השפלה יום יומית. בסופו של דבר, הרצון לקבל יחס אנושי, הרצון לומר "אנחנו!" גבר על הפחד העמוק שהמנהלים כה התאמצו להחדירו.
    עמרם בן סימון, עמרם פרטוש, אסי קסוקר, יעקוב בוקובזה, דודו ביטון וחבריהם לא ביקשו העלאה במשכורת- הם רק רצו שיותר להם לומר "אנחנו" במקום "אני", לקבל יחס הוגן יותר, לקבל נימוקים מההנהלה על פיטורים שרירותיים שהיו שיגרה מקוללת במפעל. לשם כך הם החליטו להתאגד ולהקים ועד עובדים.
    זה סיפורם של עובדים שניסו להיאבק בבעל ההון ובשיטה הכלכלית החדשה, כי כל רצונם הוא להיות עובדים מאוגדים בעלי זכויות, ולא עובדים עבדים.

    לאחר הסרט יהיה דיון באולפן.

  2. דרור ניסן

    סרט חזק מאוד. צפיתי בו לפני מספר חודשים ואף זכיתי להיות שותף למאבקם של יוצרי הסרט מול מנכ"ל רשות השידור, שביקש לשדר הסרט ללא תמונת הסיום. אכן מעניין אם זו תשודר.

  3. יואב

    לך ברוב הערים בישראל, טיב המדרכה יספר לך את רמת ההשקעה בתושבים. הזנחה בתל אביב, בכפר סבא, בנתניה, בחולון… אין זה דבר של הדרום אלא דבר מעמדי. הגיע הזמן שהמעמד העובד בכל מקום יתאחד ויצור ארגונים אלטרנטיבים לארגונים הבורגנים. עלינו ליצור אלטרנטיבה בכל הארץ!

  4. נתן שקרצ'י

    ביום שישי שעבר צפיתי בהצגה "גיבור מעמד הפועלים" של יהושע סובול.
    הצגה מצויינת שמספרת את סיפורו של גבר, שעובד בחברת אוטובוסים מופרטת, שאת דמותו משחק בצורה מעולה כהרגלו אורי גבריאל. ההצגה מראה את השלכות ההפרטה על העובד, משפחתו, ועל חברויות, על קשרים פוליטיים ועל אלו שמשתלטים על נכסי הציבור (במשחק מעולה של אלברט אילוז, כבוס שיש לו קשרים באוצר ובפוליטיקה).

    מומלץ בחום, מצחיק ועצוב כאחד. צריך לסבסד את ההצגה הזאת, ולהראות אותה בבתי ספר, עם דיון, כמו ש-"שביתה"
    הוצגה לקהל.

    ההצגה שאנחנו ראינו הייתה בחסות של כנס קיסריה, והייתה אמורה להיות מלווה בדיון על העוני.
    ברגע האחרון נושא הדיון השתנה, והנושא היה הפרטות. בין הדוברים היו שלי יחימוביץ', בני גאון, בייגה שוחט, מומי דהאן ויהושע סובול ואורי גבריאל והוא הונחה ע"י עודד שחר, הכתב הכלכלי של הערוץ ה-1.
    הדיון היה "הצגה" גם כן. לקהל לא נתנו להשתלב בדיון, ולכן, בעיקר דבריהם של בייגה ובני גאון, הופרעו ע"י קריאות ביניים עצבניות רבות של הקהל.
    מה לעשות, כנראה שכך נראה דיון ציבורי בישראל 2006. חיקוי של פופוליטיקה.

  5. אורן אלמליחי

    מצמרר וכואב.
    תמונת הסיום של שרון סיריל קרן וגנגר היתה מזעזעת.

  6. oded efrati

    the story ofBilin is exactly the same story.
    Exactly as the people in the center of the country cannot feel empathy to the periferia, the Jews cannot identify with the suffer of the Palestinians.
    Come to Bilin and see how the lands are stollen, under the protection of the army and the police, with muvh brutal violence, for some buildings contractors and real estate dealers.
    This time . Amir Peretz is in the other side.

  7. דור לוי-רפורמה כלכלית ב BSH

    סרט חשוב, למעט מספר דקות ראיתי כמעט את כולו. אני לא יודע אם בדקות שפספסתי הזכירו את עצומת המחאה שאורגנה ע"י 'חברה צודקת', ואת הנסיון לאיים בתביעות כנגד החותמים עליה (ביניהם אני).
    למרות שלא היה בסיס משפטי למכתב האיום , עדיין אין זה נעים לקבל מכתב כזה…

    הבעיה אליה אני רוצה להתייחס והזכרתי בכותרת ההודעה, היא שסרטים חשובים כמו הסרט הזה ו "זהב לבן עבודה שחורה" שעמל רב הושקע ביצירתם מוגבלים בהפצה. זוכה לראות אותם רק מי שיודע מראש על הקרנתם.
    הבעלים , יכולים להגביל את הקרנת הסרט לפורומים שונים. כך למשל נמנעה הקרנת הסרט בכנס שהיה אמור לעסוק בנושא. הזכיין יכול גם להרוויח עליהם. כך אפשר לראות 'חסויות' (שם מכובס לפרסומת) על סרטים בנושאים חברתיים, שנוטלים בטאונים כמו ה"העיתון לאנשים …" או בנקים שאין ביניהם לצדק חברתי ולו שמץ של קירבה.
    זוהי עוד דרך שבה מכבסים את תדמית התאגיד המדובר.

    היה ראוי, שבשלב מסויים לאחר ההקרנות הציבוריות, יועלו הסרטים לצפייה באינטרנט.
    ראוי שלכל אדם תהיה אליהם גישה בזמנו החופשי ולפי בחירתו.

  8. שירה אוחיון

    אני מוכרחה לומר שהתאכזבתי מאד מההקרנה של הסרט שביתה בערוץ 1 ומהדיון שהתקיים בסוף הסרט.
    הקרנת הסרט באיחור של כ-7 חודשים ביחס למועד ההקרנה שהיה מתוכנן, הצליחה להוריד הרבה מעוצמתו ומעוקצו של הסרט.
    בגלל הניסיון של ערוץ 1, הערוץ הציבורי עאלק, ליישר קו עם מנכ"ל המדינה דאז, אריק שרון, ולצנזר את תמונתו בסוף הסרט ובגלל המאבק מול הבימאים שסרבו לוותר על חופש הביטוי והמחאה, נדחתה הקרנת הסרט, עד ששככה הסערה שלפני הבחירות , (שבמין אפיזודה קצרה הצליחה לזמן מה לחלץ את השיח החברתי השקוע עמוק בבטחוני, ולהפוך את כל הפוליטיקאים לחברתיים), עד שאריק הבולדוזר שצילו איים על קברניטי ערוץ 1 שקע אל תוך תרדמת לא מאיימת,
    עד שעמיר פרץ שלא מימש את ציפיית הגיבורים בסרט להגן עליהם מפני ביריוני ההון והשלטון ביסס את מעמדו והצליח להשקיע את החברתי חזרה, עמוק לתוך הבטחוני, ועד שהציבור הישראלי, שלרגע נדלק בו זיק של תקווה שאולי בכל זאת מישהו מתוך המערכת הפוליטית, שמכרה אותנו ואת המדינה כל כך בזול, יעשה משהו כדי לבלום את הקפיטליזם החזירי, שקע חזרה לתוך ייאוש ותרדמת לא מאיימת. לא אין סכנה שמישהו בעקבות התמונות הקשות בסרט ייצא לרחובות, בטח שלא אחרי הדיון הצמחוני שהתנהל שוב כמו תמיד, בין אשכנזים לבי עצמם על המזרחים בפריפריה.
    וכי למה שיביאו איזה מזרחי/ית מהפריפריה שידבר על הסרט?
    הסרט עצמו, בניגוד מוחלט לכל מה שאנו רגילים בתקשורת, נתן לאנשי הפריפריה, הפועלים "השחורים" המזרחים לדבר בקול צלול כסובייקטים ולא כאובייקטים, ולפרש את המציאות ואת מנגנוני השליטה של ההון והשלטון, אבל ערוץ 1 בשלו, המילה האחרונה לאשכנזים. חברתיים אמנם, אבל אשכנזים. בכך הם יצרו מהלך מנוגד לרציונל של הסרט עצמו.
    המדינה לא מפקירה רק את אותם גיבורי מחאה שהעזו לדבר נגד הדיכוי ולחשוף אותו מבפנים , אלא את הפריפריה כולה- היא זנחה לאנחות. חזרתי אתמול מכנס בואן ליר ("המזרח כותב את עצמו" ), שעסק בין היתר ב"עיר"/ "לא עיר" באר שבע , שבו נדונה שאלת הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, יחסי מרכז ופריפריה, יחסה של התקשורת והפריפריה וספרו של איתן כהן : "העיר הרביעית" שמאיר את ההפקרה הזו וקורא לתושבי הפריפריה הדרומית לקחת את גורלם בידיהם ולהשתמש במשאבים התרבותיים המצויים בידיהם כדי להפיח רוח חיים באזורים החיים מתים, השרויים בתרדמת לא מאיימת.
    עכשיו כולם יכולים ללכת לישון בשקט, אריק, גנגר, מנכ"ל ערוץ 1, נערי האוצר וגם אנחנו כי שביתות כאלו כבר לא נראה בשנים הקרובות.

  9. אדי

    ראיתי את הסרט והוא גרם לי לדכדוך עמוק. כמו שאומר אחד הגיבורים הטראגיים של הסרט "הכסף ניצח" . אכן כך הכסף ניצח, המאבק המקצועי ניגף, הסולידריות לא נכחה בשטח, עמיר פרץ הגיח לרגע ונבלע ע"י חונטת הביטחון, הסרט ניצפה (ע"י גולשי "העוקץ" בעיקר, כנראה) והשיירה תמשיך לעבור לאותו כיוון אליו היא הולכת. אנו נותרנו עם הדכדוך ותחושת חוסר האונים.

  10. אדי

    שמתם לב לאוקסימורון (בתגובה של נתן שקרצ'י): ההצגה בחסות כנס קיסריה (?!). אם זה לא הפוך על הפוך אני לא יודע מהו הפוך על הפוך.
    אגב גם אני ראיתי את ההצגה (לא בחסות של אף אחד. שילמתי מכיסי). קצת פלקטית. הסוף טלנובלי אבל בהחלט אפקטיבית. תהנו

  11. נתן שקרצ'י

    כנס קיסריה פותח את ערב דיוניו הראשון השנה, הדיון הבא:
    פאנל "אוֹפרה בגרוש-הון ותרבות בישראל" מנחה: מולי שפירא ובשיתוף גלי-צה"ל.

    הנושאים לדיון- מימון התרבות ע"י המדינה והאם יש בכך צורך?
    הדרכים לשמירת התרבות הישראלית הקאנונית, אל מול השפעות ההון ו"הבידוריזציה".

    משתתפים: ח"כ אופיר פז פינס, שר המדע, הטכנולוגיה, התרבות והספורט
    ח"כ אביגדור יצחקי, יו"ר הקואליציה
    גב' ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית לסין
    גב' טמירה ירדני, טדי הפקות בע"מ
    מר יהושע סובול, מחזאי
    מר אראל מרגלית, קרן הון סיכון JVP, מייסד "המעבדה"
    מר אורי שנער, נשיא "קשת" לשעבר

    אתה חושב שהמדינה צריכה לממן תרבות?
    מי צריך שיממנו לו תרבות?
    כשכרטיס ליחיד להצגה עולה 170 ש"ח??
    אולי כדאי שהפועלים יישבו בבית ויראו טלנובלה או ריאליטי?
    מה מצבם של היוצרים בתחום התרבות בישראל?

    אתה חושב ש"כוכב נולד", תכנית של סלקום וקוקה קולה צריכה להשקיע בכישורים של אנשים, או שגם למדינה שווה להשקיע בכישורים וברצון של אנשים ליצור ולהתפרסם?
    אגב, אפשר להשתמש ב- SMS למטרות קצת יותר חשובות מאשר לבחור זמרים או רקדנים?

    אתה חושב שלאראל מרגלית שווה להשקיע הון בכישורים בתחום התרבות כמו שהשקיע בצעירים עם כשרון תכנות?

    הוגה הדעות האהוב עלי, יוסף פופר לינקאוס (הקופירייטר האמיתי של חמשת המ"מים), טען שהמדינה צריכה לממן גם גישה לתרבות. גישת חמשת המ"מים שלו, מטרתה לאפשר לאדם להירגע ממרוץ ההישרדות, ולפתח את הפוטנציאל שטמון בו.

    אגב, לנהל דיון אחרי הצגה, זה גם משהו, גם אם הדיון הוא פלקטי. עדיין, "גיבור מעמד הפועלים" היא לא עוד מיחזור של המלט או המפיקים, אלא הצגה שעוסקת במציאות העכשווית. רק על זה מגיע להם מחיאות כפיים ארוכות בסוף ההצגה.

    וכן, אם חוסכים לי 100 שקל ממחיר ההצגה, אני הולך. בד"כ אני מקטר מול הטלויזיה או המחשב, היה נחמד לקטר עם אחרים, ולא לבד. ולראות שיש עוד אנשים, מבוגרים וצעירים שעצבניים מהמצב, שחושבים שרק שנצא לרחובות, הדברים ישתנו.

  12. נתן שקרצ'י

    "דרך גגרין" קומדיית פשע חברתית העוסקת בגלובליזציה עולה בבצ"א
    בתחילת חודש יוני יעלה בית ציוני אמריקה הצגה ראשונה במסגרת Stage and bussines כגוף מפיק ולא כמארח פרינג' וזאת מכספי רווחים תפעוליים לאחר שעבר לידיים חדשות בהנהלתה של לא אחרת מאשר שולי זיו.

    ההצגה "דרך גגרין" (The Gagarin way) היא קומדיית פשע חברתית העוסקת בגלובליזציה והשלכותיה על האיש מהרחוב והיא זוכת פסטיבל הפרינג' היוקרתי באדינבורו 2001, אשר הופקה מאז במדינות רבות וזכתה לביקורת נלהבות.

    במאי ההצגה הוא יוסף פיצ'חדזה ("שנת אפס", "בסמה מוצ'ו", "לנגד עיניים מערביות") המוכר לנו כבמאי סרטים מוערך.
    קאסט המשתתפים כולל את : מנשה נוי ("החמישייה הקאמרית","איש החשמל"), עזרא כפרי ("שנת אפס", "מותו של סוכן"), רודיה קוזלובסקי ("זכרונות חוף ברייטון","שלושה ימים של גשם") ויניב ביטון ("המלט","פלונטר").
    ייאמר שזהו שיתוף פעולה בימתי ראשון בין פיצ'חדזה לנוי.

    על המחזה:
    בלילה קר, חוטפים שני עובדי מפעל, מפקח מטעם התאגיד היפני מבית המלון שלו, שיראה מהם התנאים בהם הם נאלצים לעבוד. סכנת הסגירה המרחפת ותחושת ההשפלה מובילה את השניים להחלטה לבצע בו מעשה קיצוני שיבשר את יריית הפתיחה בגל מחאה של "תעמולה במעשים".
    אך כאשר מוסר השק מעל פניו של החטוף חל שינוי קל בתוכניותיהם…
    סיפורה של חטיפה אידיאליסטית שהולכת ומשתבשת.

    שם המחזה :
    דרך גגרין – רחוב בסקוטלנד באיזור פיתוח שהיווה חממה לקומוניסטים.
    שם הרחוב ניתן לכבודו של הקוסמונאוט הרוסי, יורי גגרין.

    למי שטרם יודעת ומכירה, הנה כמה מילים על המחבר :
    גרגורי בארק ( Gregory Burke ) הוא סקוטי בן 38 שגדל בשכונה ממעמד הפועלים. אחד מהמפלטים הנפלאים לאורך שנות בגרותו היה קריאת ספרים אינטנסיבית. עבד במגוון עבודות מזדמנות על מנת לגמור את החודש, עד אשר צצה הברקה במוחו ונולד לו רעיון לסיפור מעניין. הוא שלח את הטיוטה לפסטיבל אדינבורו, מארגניו התלהבו, הסיפור עבר עיבוד לבמה וכך נולד להיט בימתי אשר יוצרו הפך בין לילה להבטחה הבאה של התיאטרון.
    בין יתר מחזותיו : The Chain Play, Debt, The party, The straits ("המייצרים" שתורגם לעברית והועלה בארץ) ומחזהו החדש On Tour .
    באחד מהראיונות שהעניק לתקשורת בבריטניה אמר ש: "לא ראיתי הצגה מימיי עד לערב הבכורה של גגרין כאשר ישבתי באולם בין יתר הצופים."

    ההצגה עולה באולם טורצ'ינר שבבית ציוני אמריקה בשעה 20:30 בתאריכים :
    05.06 – יום שני,
    06.06 – יום שלישי,
    07.06 – יום רביעי,
    18.06 – יום ראשון,
    20.06 – יום שלישי.

    מחיר מלא לכרטיס : 70 ₪
    מחיר לאחר הנחה: 55 ש"ח

    מעניין ומומלץ !

  13. סיריל

    אתמול בערב הערוץ הממלכתי הצדיק את עצמו

  14. מיכאל

    אתה חושב שצריך או שלא צריך שהמדינה תתמוך בתרבות?

  15. נתן שקרצ'י

    השאר פתוח לדיון ציבורי, בנוכחות כל הצדדים.
    אם אתה חושב שלאזרחים יש איזושהי זכות להתעסק בסדר העדיפויות של התקציבים?
    כי אני כן.

  16. מיכאל

    הלוואי שהיה אפשר לקיים משהו שמתקרב לדיון כזה וברור שאנחנו זכאים לשותפות בקביעת סדר העדיפות
    אבל איפה ומתי דיון כזה מתקיים, ולא רק בנושא הקצאת תמיכה לתרבות?
    אין שום מקום, מסגרת או הזדמנות לערוך דיון כזה
    ואנחנו כבר כל-כך לא מורגלים לחשוב על האפשרות שאנחנו צריכים ומסוגלים ליטול חלק בקביעת גורלנו
    זה לא מראה שמשהו מאד בסיסי לא עובד בשיטה הדמוקרטית שלנו ולא רק שלנו?
    אבל אני לא מכיר אופציה מוצקה, ברורה, מודל שיארגן את הדמוקרטיה אחרת ויאפשר את השותפות האמיתית בין אזרחים
    תן מראה מקום לחמשת המ"מ- נשמע מעניין- איפה אפשר לקרוא יותר?

  17. alina

    להבהרה חנקת אשלגן ולא כפי שכתוב חנקן אשלגן