נתחיל מהעניין היותר חשוב ורציני, בעקבות פרסום מסקנות ועדת החקירה של צה"ל אחד הקוראים ביקש ממני להתנצל על הביקורת שהטחתי בצבא על ההפגזה והריגת המשפחה בחוף עזה, מלבד צה"ל, כל העדים והמומחים האחרים שבדקו את העניין דוחים בתוקף את מסקנות הוועדה וטוענים על סמך עדויות במקום שמדובר בפגז צה"לי.
למידה מהניסיון המצטבר אודות תקפותן של מסקנות ועדות חקירה צבאיות לא גורמות לי לבטל את ספקותיי ולעבור לדום.
השבוע קראתי אמירה מעניינת של אופוזיציונר אירי בשם קלוד קוקבורן. "לעולם אל תאמין לשום דבר אלא אם כן זה הוכחש על ידי גורמים רשמיים", העיתונאי ג`ון פילג`ר, שבמאמרו קראתי את הציטוט, ממליץ לכל עיתונאי למסגר ולתלות את המשפט הזה על הקיר.
ועכשיו לגביע העולמי בכדורגל. פרנקלין פוהר, עורך בשבועון "New Republic" ומחבר הספר "How Soccer Explains the World" מנסה לענות על השאלה הבאה "לאיזה משטר יש את הסיכוי הגדול ביותר ליצור נבחרת כדורגל שתזכה בגביע העולמי?". מסד הנתונים שהוא מתבסס עליו כולל את 17 האליפויות שהתקיימו עד היום.
הקומוניזם עם הגולאגים ומשפטי הראווה שלו, כותב פוהר, יצר שחקני כדורגל גדולים וקבוצות לא רעות, לכך למשל נבחרת הונגריה בתחילת שנות החמישים נחשבת לאחת הנבחרות הטובות ביותר שזכתה בגביע העולמי. ב 1982 הפולנים סיימו במקום השלישי. בסך הכל בתחרות בין הקומוניסטיים לקפיטליסטים, הנבחרות הקומוניסטיות מובילות, הן נצחו 46 פעמים, הפסידו 40 ו 32 תוצאות תיקו. אולם עדיין בולטת עובדה אחת, אף נבחרת קומוניסטית מעולם לא זכתה בגביע העולמי. הנבחרות הקומוניסטיות בדרך כלל מתמוטטות במשחקי רבע הגמר. ישנם מספר הסברים לתופעה הזו. אחד ההסברים מכונה "פקטור לובנוסקי" המאמן המפורסם של נבחרות ברית המועצות ואוקראינה. לובנובסקי האמין שהמדע יכול לספק את לפצח את אמיתות הכדורגל. הוא היה נוהג לשלוח טכנאים למדוד ביצועי שחקנים על פי מדדים כגון, תאקלים, בעיטות לשער ופסים. התוצאה של השיטות המדעיות הללו הייתה שלבנובסקי העדיף ששחקני הקבוצות שהוא אימן יבצעו תאקלים על פני משחק יצירתי התקפי. פוהר טוען, ששיטות לבנובסקי מדגימות את השתלטות המרקסיזם הדוגמטי על מנטליות מדינות הגוש המזרחי המדכאות יצירתיות אישית. כמו כן החיים העלובים במדינות אלו גרמו לכוכבים לערוק למערב, למשל חלק משחקני הונגריה שזכו באליפות ערקו לספרד.
מבחינה זו המשטר הפשיסטי גרוע יותר מהקומוניזם. משטרים פשיסטים מצליחים ליצור תחושה של שליחות וגאווה לאומית, אבל באותה עת משטרים אלה מחדירים בשחקנים את תחושת הפחד מהפסד. מי רוצה לאכזב מדינה שטופת לאומיות כזו, או גרוע מזה לחשוב על האפשרות המעשית שהשליט עלול לשבור לך את הרגליים ולכלוא את סבתא שלך?. בשנות השלושים איטליה של הדוצ`ה זכתה בשני גביעים, גרמניה זכתה בגביע ב 1934, ברזיל ב 1938, המאזן של הפשיסטים הוא 14 נצחונות, 3 הפסדים ו 3 תוצאות תיקו. אבל התוצאות של משטרים פרוטו פשיסטיים מאז פרנקו בספרד וחואן פרון בארגנטינה הוא איום.
אף מדינה לא זכתה בגביע העולם כאשר היא הייתה עסוקה בג`נוסייד. גרמניה ויוגוסלביה שתיהן נכשלו. גרמניה ב 1938 ויוגוסלביה בטורניר ב 1990. כנראה כאשר אתה עסוק ברדיפת מוסלמים ויהודים לא נשאר לך מספיק מרץ להבקיע מול השוויצרים והארגנטינאים.
מה באשר למשטרי חונטה צבאית? נבחרות החונטה הברזילאית והארגניטינאית זכו בטורנירים בשנות השבעים ובתחילת שנות השמונים. לחונטות יש הישג מרשים שלשה גביעים. אבל המסקנה הזו מוטעית כיוון שצריך לקחת בחשבון את הישגיהם הדלים של נבחרות כמו פראגאואי ואל סלבדור.
משטרים סוציאל דמוקרטיים הצליחו להשיג יותר גביעים מהחונטות. ואפילו נבחרות סוציאל דמוקרטיות חלשות כמו בלגיה ופינלנד מצליחות לנצח יותר ממקבילותיהן האוטוריטריות. סוד ההצלחה הוא שהנבחרות הללו חיות במדינות תעשייתיות, אף מדינה לא תעשייתית לא זכתה בגביע. מדינה תעשייתית מבטיחה פרולטריון אורבני המספק שחקנים לנבחרת. כלכלות תעשיתיות הן כלכלות שיוצרות עושר רב המממן ליגות כדורגל מקומיות תחרותיות המשפרות את יכולות הכדורגלנים. סוציאל דמוקרטיה מעודדת אינדיבידואליזם יחד עם סולדריות – נבחרת לכידה שיש בה מקום לכוכבים. פוהר בטוח שהוא עלה על התיאוריה שיכולה לחזות תוצאות משחקים או לפחות תיאוריה שאין תיאוריה מתחרה שעולה עליה. כך באופן כללי אם אתם מהמרים כדאי לכם להמר שהפשיסטיים מביסים קומוניסטים, חונטות צבאיות מביסות פשיסטים, סוציאל דמוקרטים מביסים חונטות צבאיות. לתיאוריה הזו יש כמה חוקי ברזל נוספים.
1.האיחוד האירופי משמעותו ניסיון בלתי מוגבל
המאזן של האיחוד האירופי מאז 1992 הוא 44 נצחונות 24 תיקו ו 36 הפסדים. מאזן זה טוב יותר מזה של לפני האיחוד. התוצאה הזו יכולה להיות מיוחסת לגלובליזציה. למשל כל שחקני הנבחרת השבדית אינם משחקים בשבדיה אלא בליגות טובות יותר של מדינות אחרות. החשיפה לתחרותיות יוצרת שחקנים טובים יותר.
2. קשה מאד לעצור נבחרות של מדינות שהשתחררו משלטון קומוניסטי או מדיכוי אוטוריטרי. למשל ההבדל בין בולגריה ורומניה הקומוניסטיות לבין פולין המשתחררת באמצעות תנועת סולדיריות, בגביע 1982. גרמניה זכתה בגביע העולמי האחרון שלה בתקופת איחוד הגרמניות.
3. קולוניליסטים מנצחים את המדינות שהיו תחת שליטתן.
ספרד ניצחה מדינות דרום אמריקאיות שהיו תחת שליטתה, צרפת את סנגל ואלג`יריה. היוצא מן הכלל זה נצחון ארצות הברית על אנגליה ב 1950 וניצחון סנגל על צרפת בשנת 2000.
ועוד כמה חוקים
4. לעולם אל תתלה את תקוותיך במדינות מייצרות נפט.
הכוונה מדינות כגון רוסיה, ניגריה, מקסיקו נורבגיה או מדינות המפרץ. חלק גדול מהמדינות הללו כל כך עשירות עד שהן הופכות לעצלניות, חסרות רוח לחימה ויצירתיות.
5. מדינות שעוברות טיפול בהלם ניאו ליברלי מובסות.
ארגנטינה, ברזיל הן דוגמאות טובות לכשלונות כאלו. אולם לאחר תקופה של הלם המדינות הללו נוטות להצליח, אבל מצד שני פולין ואקודור הן דוגמאות לכך שניאו ליברליזם מזיק לכדורגל.
ולבסוף, כותב פוהר, יש חוק ברזל אחד הגובר על שאר החוקים – ברזיל נוטה לזכות בגביע מבלי קשר למשטר הפוליטי בברזיל במשחק הגמר.
גדול. תודה.
אשמח לקבל את הציטוט של האופוזיציונר האירי באנגלית. זה משפט מחוזי.
זו האמירה של Claud Cockburn
Never believe anything until it has been officially denied.
אני דווקא מאמין לצה"ל. יש לזכור שנעשתה כאן חקירה במדינה דמוקראטית (ישראל) ונתוני החקירה נתונים לבדיקה. בעוד שמהצד השני מדובר בדיקטאטורה שאינה בוחלת בהרג תושביה רק כדי לנסות לקבל כמה כותרות נגד ישראל (ע"ע דורה). למה בכלל להאמין לפלשתינאים בהתחשב שהם דיקטאטורה שחופש הדיבור לא קיים אצלם, שיקרו בעבר ומשקרים כיום ובכלל מי יעיז לאמר משהו כנגדם בארצם? אולי רק אחד המעוניין להתאבד. מישהו חקר את כל העניין? האם נתנו לחוקרים מישראל לבוא לבקר במקום הפיגוע?
כל זה מעלה אצלי שאלה מעניינת. מדוע אחד כמו יוסי דהאן הגר במדינה דמוקראטית וחופשית מוכן לשמוע ולהאמין לסיפורים ממדינה טוטאליטארית שבה אנשים לא חיים בחופש וחופש הדיבור ניתן רק מטעם ולא מוכן להאמין למה שמספרים לו במדינה הדמוקראטית? זה באמת מעניין, למישהו יש הסבר לתופעה המוזרה הזאת?
יש לזכור שזאת תופעה לא חדשה וגם לא רק של יוסי דהאן. אם נזכור איך אנשים כמו היטלר, סטאלין, צ'אוצ'סקו, קאסטרו ועוד רבים אחרים זכו ליותר אמונה בקישקושהם מאשר מנהיגים של מדינות דמוקראטיות. למשהו יש הסבר גם לזה?
בקשר לסיפורי המונדיאל אי אפשר להתווכח עם עובדות אבל אפשר להתווכח עם הפרשנות. יתכן מאד שאותם שחקנים מעולים הם פשוט גאונים בתחומם. כמו שיש גאונים עם כישוריהם מיוחדים במתימטיקה כך יש גאונים עם כישורים מיוחדים בפעילות גופנית. כמו כל גאון הם צריכים את החופש ואת הקרקע הפוריה להראות את יכולתם. נראה שמדינות טוטאליטריות אינן הקרקע הפוריה לזה.
ועוד בנושא אחר. למרות שאני ברשימת הדיוור של האתר בזמן האחרון אני ממש לא מקבל הודעות על כתבות חדשות. זה קורה כבר חודש. חידשתי את כתובתי ברשימת הדיוור אבל זה לא עזר. מה קורה עם עם רשימת הדיוור? ועוד, תמיד יש לי נושא לתגובה אבל בכמה מקרים זה הופיע "ללא נושא". מה קורה עם זה?
מאמר ענק. מן המוצדקות שבמסות. התיאורייה מקובלת עליי והיא מנומקת היטב, וייתכן שהיא אף וראוייה לתקפות מדעית. הייתי רוצה להוסיף לה עוד נדבך היפותטי החושף את מגבלות המחקר שמצטמצם למשטרים קיימים, ונמנע מלבחון עורבים פורחים.ובכן, מדוע לא נחקר הקשר בין אנרכייה לאייכות המשחק וההישגים. ובכן, היות וטרם התברכנו במשטרים אנרכיסטים,הרי שאין בידינו נתונים על הישגיהן של הנבחרות (שאינן), ממדינות (שגם אינן), שבהן אין שורר סדר אנרכיסטי (אוקסימרון). אולם, אם כל הכבוד לכדורגל הסוציאל-דמוקרטי המשובח, אני נוטה להניח שאנו מפסידים כדורגל פתוח, משוחרר, יצירתי ושובה את העין והלב. הלאה המונרכיה, תחי האנרכיה.
לצה"ל ולאמצעי התקשורת יש שיטה – מתעלמים מרוב הפשעים היומיומיים שמבוצעים בשטחים, מתמקדים במקרה אחד ואז מטילים בו ספק – וכך יוצא שהכיבוש הוא בעצם יותר נאור ממה שנדמה לנו. למשל, מתוך אלפי הילדים שנהרגו מכדורי צה"ל התמקדו בילד מוחמד א-דורה, ואז ערך הצבא תחקיר שבו הוא זיכה את עצמו מאחריות. נניח אפילו שזה נכון – מה עם אלפי הילדים האחרים?
כך גם במקרה הזה. מי שעוקב אחרי המדור של גדעון לוי יודע שבשבוע שלפני ובשבוע שאחרי האירוע בעזה גם נהרגו משפחות ואזרחים תמימים בעזה מירי פגזים של צה"ל. אבל מהם מתעלמים, הצבא שוב מזכה את עצמו ביחס למקרה הספציפי הזה (דן חלוץ סירב לכל תחקיר חיצוני בעניין), וכך שוב מתגלה לנו הצבא "הכי מוסרי העולם", כמו שכתב פה אחד המגיבים.
לקרוא על תחרותיות בבלוג של יוסי זה נחמד מאוד (-:
ניתוח ממש נכון שמוביל למסקנה שככל שמדינה עשירה-קפיטליסטית יותר ,
כך הספורט הפופולארי שלה הוא אינטנסיבי ומוצלח יותר לאורך זמן של עשרות שנים.
ולגבי ברזיל, מעניין לראות ששיטת הכדורגל בברזיל ואיתור שחקנים עוד מגיל ילדות מבוססת על כללי תחרותיות ,
ואכן התוצאה מדברת בעד עצמה.
שור
מאחר שאני הוא אשר ביקר את יוסי דהאן על החיפזון שאחז בו להשתלח בצה'ל( שע"פי דבריו ירה את הפגז), אני מבקש להתיחס לתגובתו.
ראשית לכל, אני בסה'כ הצעתי לו לחזור מקביעתו. לא ביקשתי ממנו בשום מקרה להתנצל , ובוודאי לא לעמוד דום לממצאי חקירתו של הצבא. מאיפה המצאת את זה, יוסי? למה מכל דבר לעשות רעש וצלצולים?
אך הוא דווקא התייצב דום ומייד, אני חוזר, מייד לצד הדיעות המטילות את האחריות עלינו. אני מבקש מיוסי לפרט מי הם אותם גופים להם הוא נותן את קרדיט עיוור. אולי יש בעולם נקיי כפיים נטולי אינטרסים אשר הציגו בפניו ממצאים חותכים בצמידות לאירוע התקרית.
אנא ממך, תפרט, וקח בחשבון שאפילו מזכיר האו'ם, אשר בוודאי איננו עומד דום לממצאי צ.ה.ל, חזר בו מן הההאשמה כלפינו.
ואם תטרח להשיב לדברי, תשתדל גם להתייחס לתמיהתי על התעלמותך המוחלטת מסבלם של תושבי שדרות. לתומי חשבתי שכעורך אתר עם אג'נדה חברתית, גם הם ראויים לחמלה, במיוחד כאשר סבלם הוא תוצאה של מעשי זדון במוצהר, ואיננו דורש הוכחה.
כיוון שלפלסטינים הרי אנחנו ממילא לא מאמינים אז הנה עוד שני מקורות שהגיעו למסקנה אחרת מזו של ועדת החקירה הצה"לית.
"מארק גרלאסקו, איש הפנטגון לשעבר, סקר את רסיסי הפגזים שנמצאו בחוף העזתי וכן את אלו שהוצאו מגופות ההרוגים והפצועים. "כל הממצאים מראים שפגז בקוטר 155 מ"מ התפוצץ, והסיכוי שהיה שם במקרה נשמע מגוחך".
הופיע ה y-net ולא "באל קודס".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3262683,00.html
תחקיר נוסף הוא של ארגון Human Rights Watch, שאת הדו"ח שלו שיקו הציג לפני כמה ימים באתר "קדמה",
גם הם הגיעו למסקנה שונה. הקישור לדו"ח של הארגון
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3262683,00.html
אני גם מצטרף להמלצה של הארגון להקים ועדת חקירה עצמאית ובלתי תלויה.
לשאלה האם כ"אתר הדואג לחלשים וכו'" אני דואג לילדי שדרות? השאלה נראית לי קנטרנית אבל התשובה היא כן, אבל לתשובה יש חלק נוסף אני גם מאד חרד לחיי ילדים פלסטינים ברצועת עזה.
הוא נחמד, אבל אין מאחוריו אמירה ממשית. מתקבל הרושם שהכוונה היתה לצייר את המטרה מסביב לחץ. אפשר גם לדמיין את המצב ההפוך: נניח שממשלים טוטליטריים היו זוכים להישגים מרשימים בכדורגל לעומת הפסדים מבישים של המשטרים הדמוקרטיים. נו אז ? האם זה היה מתקבל כראיה ליתרונם של משטרים טוטליטריים ?
1. צה"ל משקר באופן שטתי וקבוע. אינסוף דוחות של אמנסטי ו- HRW (ראה בקישורים להלן ) הביאו הוכחות לעייפה אבל זה כמובן לא מעניין את האלכימאים הציונים באתר. (אופס שכחתי: אמנסטי ו- HRW הם חלק מהתנועה האנטישמית העולמית.).
2. את התחקיר שמרסק לגזרים את טענותיו האינפנטיליות של הצבא ערכו דווקא אזרחים אמריקאים (ולא פלסטינים רחמנא לשמה שהם שקרנים מטבעם כמובן, כמו כל הערבים הלא אירופיים) ביניהם עובד הפנטגון לשעבר מרק קגלסקו. ראה כאן על מרק ורקעו http://www.motherjones.com/radio/2005/10/garlasco_bio.html
נא לזכור שמיסיהם של תחקירנים אמריקאים אלו ממנים בין השאר גם את חייהם של הכותבים באתר המכחישים את רצח המשפחה הצהלי-תקני שארע בחוף עזה. אבל זה כמובן לא מעניין את מכחישי האסון.
3. קחו בעברית את הטקסט (ואני כבר אומר לכם שמחר תרוסק עוד יותר גרסת צבא הכיבוש …):
http://hrw.org/hebrew/pdfs/gaza061406heb.pdf
4. ואה שכחתי: העולם הוא שטוח, כדור הארץ סב סביב השמש, וצה"ל לא משקר או מחסל אזרחים בחופים (רק בערים).
תתבישו לכם, רעי לב ערלים. וליוסי דהאן אכפת מילדי שדרות בהרבה יותר מאשר אכפת לכם. מה בכלל עשיתם בחייכם עבור מזרחים מדוכאים בישראל, מה?
בניגוד לשב"כ ולצה"ל, לדוגמה, שכמעט תמיד מביאים כתבי אישום על סמך הודאות ורבליות (שרבות מהן הם סחטו וסוחטים ע"י עינויים כפי שלימדנו ב15 השנים האחרונות הועד הישראלי נגד עינויים) — החוקרים המקצועיים והאוביקטיבים במידה המקסימלית האפשרית של HRW מביאים חומר מטריאלי עובדתי לטענותיהם.
בנוסף, ניכר מהטקסט בעברית שהבאתי בטוקבק הקודם כאן שאכפת לחוקרים/ות הללו מתושבי שדרות אלפי מונים יותר מאשר ה"אכפתיות" כלפיהם של התועמלנים הכותבים כאן שנשמתם היהודית-ישראלית הטהורה לא מסוגלת כנראה לגנות ירי פושעני ובלתי פרופורציונלי של א-ר-ט-י-ל-ר-י-ה על בני אדם כמו גם שמוות של ילדים ערבים לא-אירופיים לא מזיז להם. (ואגב, מזה "יוד דלת"? למה הבחירה להישאר אנונימי? אין אומץ לעמוד בגלוי מאחורי חרושת השקרים והדיבה שאת/אתה מייצר? נראה פחדנות זהה לזו של הטייס הצה"לי בקוקפיט שהטרור של החמאס בטל בשישים לעומת הטרור של יפי הבלורית והטוהר שמחסלים במודע ובדם קר אזרחים מהאוויר.
כל או כך, הנה החומר העובדתי הנוסף על הפשע בחוף ששוחרר לפני 5 שעות בדיוק. ביום שישי זה נשנן את הדיבר "לא תשקר" (עמיר פרץ וצה"ל).
For Immediate Release
Israel: More Evidence on Beach Killings Implicates IDF
Palestinians Agree to Independent Inquiry
(Gaza, June 15, 2006) – A digitally dated and time-stamped blood test report of a victim treated at a Palestinian hospital that admitted wounded from the June 9 killings on a Gaza beach suggests that the attack took place during the time period of an Israeli artillery attack, Human Rights Watch said today. The Israel Defense Forces (IDF) have denied responsibility for the killings, saying that although they fired six artillery shells onto the beach between 4:32 p.m. and 4:51 p.m., the fatal incident must have occurred after that.
Human Rights Watch first challenged this conclusion, concluding that the IDF most likely caused the killings, in a press release, http://www.hrw.org/english/docs/2006/06/13/isrlpa13544.htm, based on an investigation by its researchers in Gaza.
Human Rights Watch researchers examined the computer-generated record from the Kamal Adwan hospital, which documents the blood test of a victim from the beach incident being taken at 5:12 p.m. on June 9. Furthermore, hand-written hospital records log patients from the incident as having been admitted starting at 5:05 p.m. If the records are accurate, based on the time needed to dispatch an ambulance and drive from the hospital to the beach and back, this suggests that the fatal explosion took place at a time when the IDF said they was firing artillery rounds. Both sets of records also directly call into question the account of the IDF that ambulances did not reach the beach until 5:15 p.m. that day.
Altering the records would require re-setting the computer’s clock and re-writing pages of the hospital’s admissions log. Human Rights Watch researchers said that the pages they saw documented patients un-related to the beach incident, followed by two pages of victims from the beach. The first of those were admitted at 5:05 p.m. The researchers saw no evidence that the times might have been altered.
Israeli military officials have also suggested the explosion, which killed seven members of the Ghalya family and wounded many others, might have been caused by a mine. But Human Rights Watch researchers also examined blood-crusted shrapnel given to them by the father of a 19-year-old male who suffered abdominal wounds in the beach explosion. They determined that the shrapnel is a piece of fuse from an artillery shell.
“The likelihood that the Ghalya family was killed by an explosive other than one of the shells fired by the IDF is remote,” said Marc Garlasco, senior military analyst at Human Rights Watch. “This new evidence highlights the urgent need for Israel to permit an independent, transparent investigation into the beach killings.”
Human Rights Watch received a fax today from the office of Palestinian Authority President, Mahmoud Abbas, saying that the president’s office, which is holding much of the shrapnel removed from the blast victims, would cooperate and share evidence with an independent inquiry team.
For further information, please contact:
In Jerusalem, Lucy Mair: +972-548-167-775
In Gaza, Marc Garlasco: +972-548-067-027 (mobile)
In Gaza, Bonnie Docherty: +972-548-067-027 (mobile)
In New York, Sarah Leah Whitson: +1-212-216-1230
בספורט תחרותי ככדורגל ברור שתחרות היא טובה השאלה היא אם החיים צריכים גם הם להיכנס למסגרת של ספורט תחרותי.
בהכנסת החיים למסגרת של ספורט תחרותי ההבדל בין בני אדם לחתולים היא באכזריות המשוכללת של בני האדם לרמוס, לדחוק, לנצל, לאמלל מעבר לנדרש ועד אין גבול את הזולת.
אני מאמין לצהל כי עמיר פרץ שם!
כנראה זה ההסבר היחיד למה שכתב פרנקלין פוהר. בוא נתחיל מזה שאמריקאי מלמד את העולם כדורגל.
אם הכותב היה מתאמץ היה מתברר לו שלמונדיאלים טרם מלה"ע השנייה שהתקיימו באירופה לא הגיעו קבוצות מדרום אמריקה בשל המרחק (מדובר בנסיעה באנייה). במונדיאל הראשון היו לכל היותר 16 נבחרות מוזמנות.
עכשיו בואו ננפץ את התיאוריה (בשביל הפרכה צריך רק להוכיח סתירה)
צ'כוסלובקיה הגיע לגמר ב 1934 שהייתה דמוקרטיה וב 1962 שהייתה קומוניסטית. הונגריה הגיעה לגמר תחת שני משטרים שונים ב 1938 וב 1954. אגב ב 54 הונגריה הבקיע 27 שערים שיא לנבחרת בטורניר.
נוסיף על זה טעות גרמניה ב 1938 לא עסקה עדיין בהשמדת עם אלא באפרטהייד השמדת עם תקרה מאוחר יותר.
בכל מקרה המסקנות הנכונות הם די יבשות ואים להם קשר למשטרים המדינה המארחת עולה תמיד מהבתים המקדימים פעמים רבות זוכה במונדיאל או מתמקמת באחד מארבעת המקומות הראשונים. אף קבוצה אירופית לא זכתה מחוץ לאירופה, רק ברזיל זכתה מחוץ לאמריקה. מי שמציג יכולת עלובה בבתים יציג אותה לכל אורך הטורניר.
http://www.soccerhall.org/history/World_Cup_History.htm
לגבי עניין כן פגז לא פגז
"לעולם אל תאמין לשום דבר אלא אם כן זה הוכחש על ידי גורמים רשמיים" החמאס מכחיש שפעולה שלו גרמה למעשה החמאס מרכיב את הממשלה הפלסטינית מזה ניתן להסיק שאין לקבל את גרסתו?
מדוע HWR כותב בכותרת לצילומי הפצועים אש ארטילרית כנראה הרגה משפחה ופה החליטו שכנראה זה ודאי?
http://hrw.org/photos/2006/israel_ot0606/index.htm
מעולם לא שמעתי דיבורים על מוקש מנתר אלא על מטען קלע. האם בדקו את האפשרות הזאת?
האם מעולם לא נפגעו פלסטינים מטעויות בהפעלת אמצעי לחימה ע"י פלסטינים?
מה מומחיותם הצבאית של הבודקים?
אם צה"ל יורה על האזור בקביעות כיצד נדע ממתי השרידים בשטח?
לסיום הארגון ממליץ להעביר את העניין לחקירה חיצונית כדי לקבוע את העובדות לאשורן.
כלומר לאף צד אין הוכחה חותכת.
נכון זו שיטה ממש. מבודדים מקרה שבו ישראל, צה"ל או גוף ביטחוני אחר יוצאים נקיים לכאורה (לכאורה כי הטיהור נעשה ע"י גוף פנימי שמונה ע"י בעל הדבר עצמו) וזה משליך על כל שאר המקרים שלגביהם אפילו לא נמצא צורך להתנצל אפילו כדי לצאת לידי חובה. כך גם במקרה הנוכחי. גם אם האירוע של חוף עזה אכן לא היה (במקרה!) באשמת צה"ל זה לא מכשיר את השיטה של ירי ארליטרי בפיזור רחב ובטווחים קצרים המסכנת אוכלוסיה אזרחית חפה מפשע והופכת את חייה לבלתי אפשריים.
במשטרי הפרדה יש גם יש פרולטריון ואין חסר בלאומנות אבל יש בעיה – צריך כל הזמן להפריד אז אי אפשר בכלל לחשוב על מנטליות קבוצתית. כנראה זאת הסיבה שמשטרים כאלה בכלל לא עוברים את שלב המוקדמות…
לא מדובר על תיאוריה מדעית. ברור שמדובר על הכללה שמטבעה אינה מדויקת ונכונה ב100%.
ותודעת אזרחיהם מורדמת תמידית, עשוי האגף השמאלי במחלקת ביקורת פנים יום אחד להצהיר על חרם צרכני גורף, ושבוע לאחר מכן לפטפט בהתלהבות אין קץ את שלל הנתונים המייגעים הנ"ל.
חוק הברזל היחיד שהבחנתי בו הוא חוסר הרצינות של השמאל הישראלי.
קחו כרטיס אדום, זה גם ספורטיבי וגם סוציאלי.
אני חושב שהבעייה היא לא המקרה הספציפי אלא מה הפתרון הכולל.
במקרה הספציפי של המשפחה מעזה אני לא יודע על סמך החומר שפורסם בעיתונות ובאינטרנט האם וממה נהרגה המשפחה.
אולי אפשר לקבל פה רעיונות (לא משהו בדיוני לביצוע בעוד 100 שנים) אלא מתוך הנחה של כאן ועכשיו.
למשל: נניח שיקו שאתה ראש ממשלה מה אתה עושה מחר (אחרי שאתה שולח את כל השאכנזים לחינוך מחדש), מפרק את צה"ל מנשקו? מקבל את הקאסאמים בהכנעה?
השאלה רצינית לא צינית, פשוט לא מובן לי מה ההצעה המעשית מלבד הביקורת המוסרית המודצדקת בחלקה על מדיניות שימשו בכח צבאי הגורמת הסבל ופגיעות באזרחים חפים מפשע
אגיד לך מה יש לעשות עכשיו, מיד- להכיר בכך שהגדה המערבית דינה, מבחינת שיקולי המדיניות כלפי הפלשתינאים,
כדין רצועת עזה. זה לא מקרה שהסכם אוסלו חיבר את יריחו ועזה כתנאי בסיסי לעצם היווצרו, וגם אין זה מקרה
ששרון, אני מדגיש- שרון, הבין שבלי פינוי ההתנחלויות בצפון השומרון אי אפשר לדבר על פינוי הרצועה. אנחנו מנסים
כעת, ברוב "עורמה" אופיינית לנו, ליצור הפרדה בין הרצועה לגדה. זה בלתי אפשרי, זה לא יעבוד. אז אם נפסיק
את מסע הטרור הצה"לי בגדה המערבית, הנמשך כל הזמן, אפשר יהיה לדרוש, בצדק, פסק זמן מסוים בשילוח
הקסאמים מרצועת עזה. דרך אגב, זוהי גם הצעתו של החמאס מלפני יום או יומיים. צריך להבין- הגדה המערבית
ורצועת עזה הן טריטוריה אחת. על השאלה מתי נבין- קשה לי לענות, אני לא יודע מתי, אך ברור לי שיום אחד נבין.
לא מדוייק, לא תיאוריה מדעית בקיצור גרפומניה. כאשר אני מנסה למצוא סיבות למה אדם העוסק בנושאים כל כך חשובים מייצר תיאוריה חסרת בסיס כזאת אני מתאר לעצמי שזה נובע משעמום. אני לא רוצה לחשוב שזה נובע מתהליך הסקה לוגי כי אז אבוי לנו מה יהיה דינם של כל המאמרים האחרים שהוא פרסם. כלומר שפטתי את מאמרו זה לקולה כמשובה.
לא רק שהתיאוריה שלו לא נכונה ב 100% היא אינה נכונה ב 90% וגם לא ב 80% הוא מודה שברזיל שזכתה חמש פעמים אינה רלוונטית כי היא זוכה ללא קשר למשטר בה. ההשתתפות במונדיאלים הראשונים הייתה מצומצמת, רוב אפריקה השתחררה בשנות ה 60 גם מדינות רבות באסיה היו מושבות, כלומר הוא משווה בין מונדיאלים שונים לחלוטין.
הניתוח הוא חד ממדי ושטחי. אין לי כל בעיה שתומכי קפיטליזם יוציאו מאמרים שטחיים זה רק עושה את עבודת סתירתם קלה יותר אבל כאשר הניו רפבליק עושה זאת הוא נותן תחמושת לצד השני.
שחקנים ובסוף הגרמנים מנצחים…
מאמר נחמד אבל יש בו שגיאות מביכות.
גרמניה לא זכתה במונדיאל עד שנת 1954, אחרי תבוסת הנאציזם.
איטליה הפשיסטית זכתה פעמיים, בשנת 1934 באיטליה ובשנת 1938 בצרפת.
ארגנטינה זכתה פעם אחת בשנת 1978 בזמן שלטון הגנרלים. ב-1986 כבר חזרה
הדמוקרטיה.