תקלה, חינוך, חופש תנועה, דירקטורים ומצב עובדים בעולם

איציק ספורטא

כרגיל כאשר אני לא כותב מספר ימים מצטברים אצלי מספר נושאים שהייתי רוצה לדון בהם.  השאלה במה לדון היא קשה, האם אני יכול לא לכתוב על מעללי חיל האוויר הישראלי בעזה, וכל הדיון הציבורי סביב הנושא? האם להתייחס לדברי ראש הממשלה שהגדיר את המעשה כאירוע שהוא מסוג התקלות שכמעט אין דרך למנוע? מה שמצדיק אירועים דומים כאלה בעתיד. כי אם זו תקלה אז מה כבר אפשר לעשות.

או שאולי עלי להתייחס לתוכניתה של שרת החינוך המדגישה את החשיבות של חינוך לגיל הרך. כולם יודעים שחינוך חינם מגיל שלוש מצריך תקצוב של בין 1.5-2 מיליארד שקל. האם מישהו חושב שהממשלה הזאת אכן תוסיף לתקציב החינוך את המשאבים הנחוצים? אני מטיל בכך ספק. נראה לי מוזר שללמוד באוניברסיטה זול יותר מאשר לשחק בגני הילדים. לאוניברסיטה מגיע רק אחוז קטן מן האזרחים, בעוד שכל הילדים יוכלו ליהנות מגני הילדים. רק 16.6% מן הגברים שסיימו לימודיהם ב-1996 למדו באוניברסיטאות ב-2004, אחוז הנשים היה 23.1%. מהישובים הנמצאים במצב הכלכלי הגרוע ביותר רק 10.5% למדו באוניברסיטה לעומת 28.5% מאלה המתגוררים בישובים המבוססים. אז מה אני אומר שצריך להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטה? לא, אני רק אומר שההיגיון של מערכת החינוך הוא בעייתי, ואני לא מבין למה אין עדיין חינוך חינם לפחות מגיל 3.

גם זה נושא שאפשר לכתוב עליו: "אתמול נחשף ב"הארץ" כי רק נוסעים יהודים מורשים לעלות על טיסות מראש פינה ומקרית שמונה לתל אביב בשל חילוקי דעות כספיים על הפעלת הטרמינל החדש בקרית שמונה". משום מה חילוקי הדעות הכספיים משפיעים רק על ערבים, ולא על כלל האזרחים. שוב הגיון מדהים של המערכת.

עוד דבר קטן, שמתי לב שעיתון "הארץ" הפך לבמה לחברי דירקטוריון בבנק פועלים המצדיקים את השכר הגבוה של מנהליו. אתמול זה היה גדעון שטיאט והיום חיים סאמט. אני לא יודע כמה דירקטורים יש אבל הייתי מצפה לקרוא את דברי החוכמה של חברי הדירקטוריון האחרים מידי יום בתקווה להשתכנע שצריך להעלות את שכר המינימום של מנהלי הבנקים.

למי שמעוניין/ת לקרוא את מה שפורסם על ידי המכון לדמוקרטיה בנושא העוני בישראל זה נמצא כאן. כדי להרחיק קצת ממחוזותינו עיינתי בפרסום של ארגון העבודה הבין-לאומי בנושא השינויים בעולם העבודה, זהו דו"ח מקיף וארוך (85 עמודים) הבוחן את מצב העובדים בעולם. מהי עבודה שאינה הגונה? עבודת ילדים, עבודה בכפייה, עבודה בלי יכולת לקול קולקטיבי או החופש להתארגן, עבודה שיש בה ניצול ואפליה, עבודה שמאפשרת קיום בסיסי בלבד. זה מזכיר לי שאתמול פורסם מדד מעלה ונמצא ש-39% מהחברות שדורגו לא יאפשרו התארגנות של עובדים על פי ההגדרה של ארגון העבודה הבין לאומי עבודה במקומות אלו אינה עבודה הגונה.  עוד נתונים, כחצי מהעובדים בעולם אינם מגיעים להכנסה של 2 דולר ביום. מספר המובטלים בעולם עלה ב-21.9% בעשור האחרון. הכנסתם של חמש משאות העשירים בעולם עולה על הכנסתם של 416 מיליון האנשים העניים ביותר בעולם. בדו"ח יש דיון בגלובליזציה, ועוד.  

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דרור ניסן

    אפרופו ההפנייה למסמך אודות העוני של המכון הישראלי לדמוקרטיה. ובכן, ב"דה-מרקר" היום מופיעה ידיעה ולפיה המכון לדמוקרטיה מצהיר ש"המשכיות במדיניות הכלכלית תבטיח שהמשק יהיה חזק מבעבר". זו הכותרת והיא הולמת גם את תוכן הידיעה המשבחת את המדיניות הפיסיקלית והמוניטרית ובכלל, מציינת שאנחנו בדרך הנכונה ואל לנו לסטות ממנה. ועכשיו נשאלת השאלה האם ישר קשר בין המדיניות הכלכלית שאותה מהלל המכון לבין נתוני העוני שהוא מביא, וכיצד בדיוק יחול שינוי במספר העניים ובמצבם לשיטתו של המכון, אם הוא דבק במדיניות שמייצרת עוני?

  2. יענק'ל

    כי לחיל האויר הישראלי יש שר ביטחון ששמו עמיר פרץ , אין זו הפעם הראשונה שהאיש חומק מהביקורת שמוטחת בצדק בכל יתר האנשים ע"י הכותב הנכבד , איני מבין במה שפר גורלו של שר הביטחון האם לא הוא זה שמאשר לחיל האויר לתקוף ולהרוג אזרחים?

    כנראה שאני לא מבין שום דבר.

  3. נתן שקרצ'י

    המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא כמו סבר פלוצקר.
    לפעמים הוא קם על הצד הסוציאליסטי, ולפעמים על הקפיטליסטי.

    המסקנות העיקריות של הדו"ח בנושא העוני, הם על הטעויות של השנים האחרונות בניצוחו של ביבי, וגם סילבן.
    הם מציעים להאט את הרפורמה במס לדוגמא.
    שנה שעברה ביבי הצהיר בנאום שלו שם, שמי שלא שמע בבוקר, הוא לא הולך להתפטר. חודש אחרי זה הוא התפטר.
    ביום הראשון הוא סיפר, שהאורקל בכבודו ובעצמו, מילטון פרידמן, שיבח אותו (בכנס איסוף תרומות למרכז מחקר קפיטליסטי שתומך בו בראשות דניאל דורון).

    הכנס עצמו, שנשא את השם "במקום שהמלצות הופכות להחלטות", התרכז בנושא התקציב, נושא שבו כבר יותר מ-12 שנים לא מתקבלות ההמלצות של המכון. לכן הנוכחות הייתה דלילה בדיון הזה, גם אנשי העסקים התייאשו.

    בידיעות אחרונות עשו השוואה מה אכלו בכנס קיסריה (מנות מורכבות) ובכנס האלטרנטיבי בון-ליר (סנדביץ' עם טונה). דיון ציבורי השוואתי.

  4. דר' רבקה ליסק

    אין ספק שישראל כיום נמצאת בתחתית הרשימה מבחינת קצבאות ילדים וזקנה ודמי אבטלה, וגם בנושא הפערים החברתיים.
    שאלתי:
    האם ההסכם הקואליציוני שחתם עליו עמיר פרץ נותן תשובות לבעיות הללו?
    אודה לכותב אם יפרט את הסעיפים החברתיים בהסכם הקואליציוני וישווה עם הדו"ח של דהאן.

  5. דר' רבקה ליסק

    יש קונצנזוס רחב בציבור הישראלי שמשכורות הבכירים בממשלה ובסקטור הפרטי הן שערוריה.
    השאלה היא מה האזרחים יכולים לעשות לשינוי המצב.

  6. י.

    לגבי משכורות הבכירים במגזר הפרטי אני מציע לאזרחים לעשות מה שראוי לכל אדם מנומס לעשות. להתעסק בענייניו הפרטיים ולא להסתכל לצלחות של אנשים אחרים.
    כשמדובר במגזר הציבורי, זה כבר עניין אחר. אבל פה לא האזרחים צריכים לעשות אלא הממשלה והיא קצת מתקשה לפגוע בשכר של עובדי הנמלים, מקורות וחברת החשמל בגלל שהם מאוגדים מאוד וזוכים לגיבוי של ההסתדרות. אבל אני מניח שזה טוב כי עבודה מאוגדת ואירגוני עובדים זה טוב.

  7. דרור קמיר

    סליחה, אבל המגזר הפרטי אינו באמת פרטי, ולכן אני בהחלט רשאי להסתכל לצלחתם של המנכ"לים שם ולתבוע את כספי. קודם כול, הסתבר לי, דווקא בזכות חיים רמון, ששכר הוא הוצאה מוכרת עבור חברות. לפיכך כל שקל שהולך למשכורתו של המנכ"ל מצמצם את תשלום המסים של החברה. אמנם משכותו של המנכ"ל חייבת במס, אבל יש לי תחושה, לא בדוקה אבל חזקה, שבסופו של דבר החברה המסחרית יוצאת נשכרת.
    דבר אחר – הכסף שמשמש לתשלום משכורות העתק מגיע מהכסף שאני מוציא על קניית מוצרים, מהשקעות של אזרחים בבורסה (אם יש להם כסף להשקיע), ולפעמים אפילו מהטבות שמעניקה המדינה על חשבון משלם המסים.
    אף אחד לא חי על אי בודד. אמנם כל אחד זכאי להשתכר על-פי כישוריו, אבל מעבר לגבול מסוים – משכורות העתק פוגעות בכל אחד מאיתנו.

  8. ניצן אביב

    האירוניה הארסית המבצבצת מבין השורות של תגובתך הבוטה והמתנשאת, בבחינת אני ואפסי עוד, מעידה על אמונתך בשיטה הקפיטליסטית, הנצלנית, הפסולה והנפסדת, ושולחת אצבע מאשימה כלפי ציבורי עובדים מאוגדים.
    אתה מעיז, ברוב חוצפתך, לנזוף ולתקוף מי שמשתומם ומזדעק כנגד משכורות העתק, המבוססות על גזל, של בכירי הסקטור הפרטי [בעלי ומנהלי מפעלים ובנקים] שנהנו ונהנים מהפרטות של נכסי המדינה באפס מחיר ומהטבות ומענקים דמיוניים והפחתות בשיעורי -מס בשיעורים ניכרים, שאין הדעת סובלת, ומאשים, לעומת זאת, את הממשלה על אי-בלימה של גובה משכורות עובדים מאוגדים, שעינך צרה בהם. הנשתבשה דעתך?

  9. שור

    הפםסקת סיבסוד בעלי ההון של אגד, דן, מפעלים שמשקיעים בציוד מכונות ורוב חברות ההיטק המבוססות,
    תביא לחיסכון של פיה כמה יותר מהעלות של חינוך בגיל הרך,
    וכמובן התשואה החברתית תהיה גבוהה פי מאה יותר .

    שור

  10. דור לוי-רפורמה כלכלית ב BSH

    לדר רבקה ליסק (ולא רק לה): על שכר הבכירים.

    שאלת "השאלה היא מה האזרחים יכולים לעשות לשינוי המצב"?
    והתשובה:
    מזה כ 5 שנים אני מפמפם בכל מקום אפשרי ולכל אדם אפשרי את הצורך בהגדרת תקרה להכרה בהוצאות שכר (חפשי מלים אלו בגוגל ותראי מדגם).
    עד הזמן האחרון זה היה ממש תמהוני לכתוב מה שכתבתי.
    בשיחות ב 4 עיניים עם אנשים מהאקדמיה והתקשורת, היו תשובות בסגנון "רעיון מעולה" , "יופי של דבר פשוט ויעיל".
    כשביקשתי סיוע בתמיכה פומבית או כתובה כולם קיבלו רגליים קרות בסגנון: "שלח לי בפקס ואני אדבר על כך בתוכנית הרדיו שלי", או "אני עסוק", "אני בודקת תרגילים" וכד' או שפשוט סתם נעלמו ונאלמו ללא תגובה.

    באחרונה ההשקעה מתחילה להשתלם. זה כבר שהדבר כמעט נכנס לקונצנזוס.
    עיתונאים לא חוששים לדבר על כך, חברי כנסת מנסים לבדוק את הרעיון, והשר רמון מכין הצעת חוק בנושא.
    כמובן שאף אחד לא טורח לתת קרדיט בנושא. דוגמא בולטת היא הארוע הבא:
    בכתבה "מכתש רמון" כותב נחמיה שטרסלר מספר נקודות ממאמרים שכתבתי בעבר.
    "…
    עשרות המיליונים עוררו בציבור כעס והתמרמרות חסרי תקדים, וזה מה שהביא את שר המשפטים החדש, חיים רמון, להציע הצעת חוק (שעליה הומלץ מעל דפי "הארץ"), ולפיה אין להכיר בשכר המופרז לצורך מס – החל בגובה מסוים של 4-6 מיליוני שקלים לשנה.

    אם החוק יתקבל, יפסיק הציבור להיות שותף בעל כורחו בחגיגת השכר המופרזת. הוא יפסיק לממן 50% מהוצאות השכר הבלתי ראויות. התוצאה תהיה נטל גבוה יותר על החברה העסקית, ולכן ירידה בשכר המיליונים.

    מדובר בהצעה שאמנם פוגעת בזכות הקניין, אך עושה זאת באופן מידתי למען מטרה ראויה של השגת יציבות חברתית. לכן יש להניח, שהיא תעמוד במבחן בג"ץ. הרי שלטונות המס גם אינם מכירים בהפרזות אחרות – לא בהוצאה מופרזת על שכירת חדר במלון ולא על רכישת רולס-רויס למנכ"ל.
    … "

    בהמשך הוא האשים את חברי הדירקטוריונים ב"יד רוחצת יד" וכד´.

    ואז הוא מגיע לפסקה הבאה:
    "הבעיה קיימת בחברות הבורסאיות כי שם הבעלים לוקחים לעצמם שכר מופרז ושם הכסף הוא בעיקר של הציבור. בבנק הפועלים קבוצת שרי אריסון מחזיקה רק ב-29% מהבנק, והציבור הרחב מחזיק ב-71% מהמניות – כך שהציבור משלם את עיקר השכר של נחמה, דנקנר וזיו, במקום לקבל דיווידנד ראוי. "

    והכתבה ממשיכה לנושאי שקיפות וכד´…

    מה שרציתי לאמר כאן, שמי שמכיר את המאמר ועוקב אחרי מה שאני כותב, יוכל לראות כאן שינויי מלים ונוסח על דברים שאני כותב זמן רב.
    חבל ששטרסלר, שטרח לכתוב על כך, יחד עם רולניק, יום אחרי ששמע את דברי ברדיו ב 4/4/2005 בתוכנית של גבי גזית, וזמן רב אחרי שקיבלו פניה ממני בדוא"ל ללא שום מענה, לא טורח לתת את הקרדיט…
    איך הוא כתב לעיל "(שעליה הומלץ מעל דפי "הארץ")"…
    חבל, קצת יושר עיתונאי לא היה מזיק.

    אגב, התוצאה הישירה של ההצלחה התקשורתית ההיא:
    תפוז ביקשו שאעזוב את ניהול הפורום ובהמשך הפורום צונזר והושתק… אפשר לקרוא על כך:
    http://www.bsh.co.il/forums/ShowMessage2.asp?id=627169
    או בפורום הישן שנסגר:
    http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=865&msgid=50395166

    אבל למרות שחבל שהקרדיט לא ניתן והפורום החליף אתר – זה מראה שעבודה עיקשת בהרבה סבלנות ולובינג יכולה להחדיר את הרעיונות עד שיגיע זמנם לנבוט.
    עכשיו המשימה היא לשכנע שתקרת השכר לא צריכה להיות 4-6 מיליון ש"ח בשנה כמו בהצעת החוק אלא בהתאם לתקרת השכר של הביטוח הלאומי.

    דור לוי

  11. דור לוי-רפורמה כלכלית ב BSH

    הצעה: כיצד להילחם בצנזורה של הארץ ודומיו:

    כתב איציק ספורטא>> "עוד דבר קטן, שמתי לב שעיתון "הארץ" הפך לבמה לחברי דירקטוריון בבנק פועלים המצדיקים את השכר הגבוה של מנהליו."

    אני מניח שרבים מאיתנו שמו לב לחד צדדיות ולצנזורה של עיתון הארץ themarker הבטאון שמגדיר עצמו עיתון לאנשים חושבים ומצנזר כל מה שלא נוח לו.

    הדגמתי בעבר איך תגובות לעניין לא מופיעות כלל ובפרט אלו שכתובות באופן סדור ומנומק.
    הבעת אותו רעיון בשפה עילגת ככל האפשר לפעמים עוברת את מגבלות הצנזורה- וגם זה לזמן מוגבל.
    כאשר כתבתי על כך – העיתון הפעיל חסימת IP על הכתובת שלי. לקח להם יום להתעשת , להבין שזה אדיוטי ולבטל את החסימה…

    לדעתי יש לכך פתרון פשוט, אבל כזה שיצריך עבודה.
    כל אדם שחושש שהתגובה שלו תחסם ותצונזר מוזמן לבחור אתר מתאים.
    באתר הזה הוא ידאג לדווח על הכתבה כולל פרטים וקישור שהקוראים יוכלו להגיע.
    בהמשך הדיווח הגולש יצרף העתק מהודעה שהוא חושש שתצונזר.
    בהודעה שתיכתב בהארץ יש לציין שההודעה מגובה באתר XXX ולתת את הקישור להודעה.
    יש לוודא שבדברי ההסבר , כפי שהדגמתי לעיל, יופיעו פרטי ההודעה יחד עם כל מילות המפתח הרלבנטיות. שם העיתון ופרטיו וכינוייו, וגם הטיית השורש צנזורה בכל הגייה אפשרית.

    ככל שרבים מאיתנו יעשו זאת, זה מדרבן את גוגל להביא את זה בראש הרשימה.
    די מהר תגלו שחיפוש המילה צנזורה יעלה בגוגל בראש שימחתו ורשימת קישוריו את הכתבות על העיתון לאנשים חושבים והצנזורה.

    לגבי האתר הזה שישמש כגיבוי להודעות שאולי יצונזרו:
    זה יכול להיות כאן , למרות שנכתב אאל"ט ע"י יוסי דהאן שלא כל דבר הם כותבים ומפרסמים. זה יכול להיות כל אתר שתבחרו. זה יכול להיות פורום גילוי מסמכים ברוטר – רק שאני חושש ששם ממחזרים לינקים בחלק מהפורומים והודעות עלולות להימחק.
    אני מבחינתי מנדב את פורום רפורמה כלכלית לנושא – ובלבד שהנושאים יעסקו בנושאי כלכלה וחברה – נושאי הפורום, ולא ייאלצו גם אותי למחקם: באותם מקרים שעלולים לסבך אותי ואת הפורום במקרה שעלולה להיות עבירה על החוק כמו פגיעה בזכויות יוצרים, גזענות , הודעות פוגעות וכד'.
    הפורום , ובכלל פורטל BSH יכול להיות אתר מתאים לפי ההקשר, משום שהנסיון מראה שגוגל "אוהב אותו", ומהר מאוד הודועת בפורומים עולות לראש הרשימה.

    בברכה ובהצלחה
    דור לוי
    פורום רפורמה כלכלית בפורטל BSH – הפורטל לשיוויון זכויות וצדק חברתי
    http://www.bsh.co.il/forums/AllMessages2.asp?Fnumber=179

  12. ספרטקוס...

    בכל מה שקשור לקרדיט אתה צודק במאה אחוז אבל מצד שני אל תתפלא.
    אנשים אלו תמכו בהרעבה של ילדים וזקנים אז מה זה כבר קרדיט?
    יש לי שאלה בקשר לרעיון שלך , נשמעת טענה שבמידה והוצאת השכר לא תיהיה מוכרת המעסיקים ישלמו עד לתיקרת השכר המוכרת ויתר הכסף יחשב כרווח ועליו תשלום מס החברות נמוך יותר מאשר מס ההכנסה המשולם ע"י העובד.
    האם תוכל להציע פיתרון לבעיה זאת?
    המשך בדרכך ותודה מראש

  13. דר' רבקה ליסק

    אני שמחה שקיבלתי תמיכה על השערוריה של שכר הבכירים במגזר הפרטי והציבורי, ואני מסכימה לכל מה שנאמר בהקשר זה.
    באשר לאיגודים הגדולים:לא התייחסתי אליהם משום שהנושא לא נדון במאמר.
    אבל, אני מתנגדת גם לשכר הגבוה של האיגודים הגדולים. הם מקבלים את משכורתם מכיסי האזרחים משלמי המסים. אני בעד שכר הוגן, כדי שפועלים יוכלו לחיות בכבוד ולתת לילדיהם את כל הדרוש להכינם לחיים. הפער בין שכרם לזה של שאר העובדים אינו מוצדק . השכר של עובדי הנמלים, חברת החשמל וכו/ טעון שינוי., כשם שיש להעלות את שכרם של שאר העובדים לרמה שתאפשר להם לחיות בכבוד וכו,
    בכסף שהמדינה תחסוך ניתן יהיה לטפל בבעיות חברתיות כואבות.

  14. דור לוי-רפורמה כלכלית ב BSH

    ספרטקוס שלום תשובות לכמה נושאים שהעלת:

    כתבת>> "בכל מה שקשור לקרדיט אתה צודק במאה אחוז אבל מצד שני אל תתפלא.
    אנשים אלו תמכו בהרעבה של ילדים וזקנים אז מה זה כבר קרדיט?"

    תשובה:
    מעבר לכיף לדעת שהצלחת , להכרה יש שתי משמעויות נוספות מאוד מאוד חשובות.
    התיעוד של הצלחות בפורום מאוד חשוב. מאוד חשוב שידעו שעם הפורום משתפים פעולה עיתונאים, משפטנים,
    רואי חשבון, חברי כנסת, רבנים וכל אדם מוכר אחר , בינתיים אנשים בד"כ חוששים להזדהות (ובצדק מבחינתם).
    לדעתי הצלחה מביאה איתה הצלחה. אם יתקבל קרדיט לפעילויות שלי וגם של אחרים באמצעות הפורום או כל מקום אחר, והפורום יחרט בתודעה כמקום שבו יש רעיונות טובים שאפשר ליישם, זה יוכל לעזור לקדם פעילויות נוספות.
    יש אנשים אחרים שהיו רוצים לקדם נושאים אחרים.

    בהמשך, המשמעות השנייה היא שאני מקיים דיאלוג ומנסה לשכנע פעילים חברתיים לאמץ גישה של פעילות אקטיבית.
    אקטיבית לא רק במחאה אלא באימוץ גישה של חשיבה כלכלית ובדיקת חלופות.
    בינתיים זה עבד והצליח עם שומרי הסביבה בחברה להגנת הטבע – אבל זו רק סנונית ראשונה.
    ככל שיתועדו הצלחות לגישה הזו, כך יש סיכוי למאבקים יותר תכליתיים.

    סיבה נוספת שחשוב לי שהנושא הזה יקושר איתי זה נושא ה´טלפון השבור´:
    OK, אז עניינתי את פרופ בן בסט, הוא קרא חלק מהמאמר, אולי כמה עמודים ראשונים.
    הוא לא התעמק בו ועובדה שהוא התייחס להצעה בגרסה הפחות טובה.
    בראיון בטלביזיה איתו וגם עם פרופ לבהרי, ברור לי שהנושא העיקרי בהצעה פוספס:
    מדובר בכשל שוק-סוג של תכנון מס שגורם ל 2 עיוותים בשוק ההון ובשוק העבודה.
    התיקון של התכנון מס הזה, שקל מאוד לתקן, יכול לשפר מאוד את הכלכלה וגם לאפשר גביית מס משמעותית נוספת,
    בלי לסמוך על מקורות שאולי הם אוטופיים ואולי לא , כמו הגדלת הצמיחה שעושה היום מפלגת העבודה בתוכנית הכלכלית שלה.
    פער השכר בין הבכירים הוא מרגיז, מעצבן , אולי לא מוסרי – אבל לא זו הנקודה המרכזית.
    אז איך זה קשור אלי? כמי שכן חקר והעמיק בנושא אני "חי את זה" הרבה יותר טוב ממנו, ויודע לזהות יישום טוב או רע של הרעיון.
    לכן אני רוצה להיות מוכר בקשר לנושא הזה במיוחד.

  15. דור לוי-רפורמה כלכלית ב BSH

    כתבת >>"נשמעת טענה שבמידה והוצאת השכר לא תיהיה מוכרת המעסיקים ישלמו עד לתיקרת השכר המוכרת ויתר הכסף יחשב כרווח ועליו תשלום מס החברות נמוך יותר מאשר מס ההכנסה המשולם ע"י העובד.
    האם תוכל להציע פיתרון לבעיה זאת?"

    א. אין לי שום בעיה אם הכסף יישאר כרווח לא מחולק בחברה.
    זה יקל על ניהולה בכך שישאר לה כסף נזיל להשקעות או כדי להישרד בתקופות של מיתון.
    החסרון, מבחינת מנהלי החברה ובעליה, כשהכסף נשאר בחברה הוא:
    1. הכסף לא עומד לשימושם.
    2. הצטברות סכומים משמעותיים בחברה, מעמיד אותה בסכנה של השתלטות עויינת של גורמים, שכל המטרה שלהם הוא לנצל תקופה מקרית של מחיר מניה נמוכים – לקנות את החברה בזול ולהשתלט על החברה גם במחיר של חיסולה.
    ראה נסיון ההשתלטות על XTL הרחובותית. (מדובר בחברת ביוטק שגייסה כספים לשם תוכנית מחקר לכמה שנים קדימה, ניסו להשתלט על קופת המזומנים ולמכור או לזרוק את המחקר לפח).

    ב. אני מניח שלא התכוונת שהכסף יישאר בחברה אלא במקרה שהרווח יחולק כדיבידנד במקום כשכר:
    התייחסתי לנושא בעבר בעמ' 8 מאמר המקיף, לצערי לא הצלחתי להעתיק לכאן:

    http://users.tapuz.co.il/reforma/הקשר%20שבין%20הלימון,%20הלימונדה%20והעוגה%20הלאומית.pdf#page=8

    שים לב שלמרות שיש לי הרבה תובנות חדשות מאז ואני דוחה את עדכונו, עדיין זו הגרסה האחרונה שפורסמה ב 2003

    מקווה שהצלחת לקרוא שם, ושהתשובה עונה לשאלתך.

  16. ספרטקוס...

    תודה רבה עזרת לי מאד.
    אני כמובן מסכים איתך בחשיבות הקרדיט מאותם טיעונים שטענת.
    רק אמרתי שלא צריך להתפלא על אי נתינת קרדיט מאנשים שתמכו בקיצוץ קיצבאות לזקנים והורדתם לשפל המדרגה בטענה המגוחכת שלא הייתה ברירה…

    בידידות