עדכון - בג"ץ הורה למדינה לנמק בתוך חודש מדוע לא תבוטל ההפרטה בבתי הכלא

יוסי דהאן

יובל יועז מדווח ב"הארץ" – בג"ץ הורה למדינה לנמק בתוך חודש מדוע לא תבוטל ההפרטה בבתי הכלא. ההרכב בראשות הנשיא אהרן ברק הורה למדינה להסביר, האם החוק המאפשר הקמת בתי סוהר פרטיים אינו מנוגד לחוק יסוד: הממשלה ולחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; ההרכב הורחב ל-9 שופטים, הכנסת תוכל להציג טיעוניה נגד ביטול החוק המאפשר בתי סוהר פרטיים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יהודית קנולר

    כשלמדתי באוניברסיטה הסבירו לנו את עקרון הפרדת הרשויות:מחוקקת, שופטת ומבצעת. אלה הם היסודות הבסיסיים ביותר של המדינה. עכשיו, לאחרונה קראתי את הצעת העיועים של שר המשפטים, חיים רמון להפריט בחלקה את הפרקליטות, התבשרנו גם על כך שעורכי דין מאשרים בבתי המשפט תצהירים במקום שופטים. לחיים רמון יש רקורד נכבד ב"להרוס" (ראה הסתדזרות ובריאות). אני הייתי דוחה על סף כל הצעה שלו רק בגלל הרקורד שלו.

    בנוסף לזה קיים המאבק להפריט את בתי הסהר. אם כן המערכת המשפטית עומדת בפני הפרטה, מערכת האכיפה שהיא חלק מהרשות המבצעת, עומדת לפני הפרטה. נותרנו עם המערכת המחוקקת, ולפי רמת חברי הכנסת דווקא אולי זה לא היה אסון כל כך גדול אם היו מפריטים אותם. מכל מקום אני חוזרת על שאלתי: תזכירו לי, על מה אנחנו בדיוק משלמים מיסים?

  2. ענת קוזי

    מילים כדרבנות.
    אנו משלמים מיסים כדי שהמדינה תגן עלינו(?!) כך למדתי בשעורי אזרחות וגם במדע המדינה…,
    הבעייה היא שעתה אנו צריכים הגנות מפני המדינה ואין מושיע…

  3. שירה אוחיון

    אז אולי בכלל צריך לשנות את תכנית הלימודים באזרחות ובמקום ללמד את "עקרון הפרדת הרשויות" ללמד את "עקרון הפרטת הרשויות"…

  4. דרור ניסן

    האם הניהול הפרטי יעיל וטוב יותר מהניהול הציבורי? שאלה של השקפה/זווית ראייה וייחסיות כמובן. לטעמי התשובה הבסיסית היא לא. רבים מהשירותים הציבוריים שהופרטו בעולם, בפרט תשתיות ציבוריות, הידרדרו ברמת השירות והפכו יקרים יותר לאזרח. גם תהליך ההפרטה עצמו מושחת בבסיסו, היות והוא מוכר (לרוב במחירי רצפה), נכסים ציבוריים לאנשים פרטיים, תוך סילוק הציבור מהתהליך והתמורה. לימים ייאלץ הציבור באמצעות הממשלה, לקנות חזרה בעל כורחו חלק ממה שנמכר (בבריטנייה זה כבר קרה). זאת ועוד: במהלך שנות ה-80, כאשר החל בולמוס ההפרטה והמשק הציבורי פורק, היה זה במסגרת משבר כלכלי חובק שבמסגרתו על כל מפעל ציבורי/הסתדרותי שקרס, קרסו עשרת מפעלים פרטיים. ללמדנו שהמשבר אינו נעוץ בהכרח באופייה של הבעלות.
    מכל מקום, מה שנראה כקונצנזוס סביב ההפרטה והעדר מגמות בלימה, הביאוה אל השלב האבסורדי והפרברטי, בו רשויות השלטון והחוק מבקשות להפריט עצמן. איך הגענו עד הלום? בין השאר, כי תהליך ההפרטה עבר חלק ללא דיון ציבורי על משמעויותיו. המהפכה האדירה הזו כמו לא היתה בכלל, אבל היא היתה.
    ראויי היה לחקור את הקשר בין תהליך ההפרטה לזינוק במימדי השחיתות הציבורית. אני נוטה להניח בזהירות שקיים קשר יותר מרופף בין הדברים.

  5. שי כהן

    שיש שופטים בישראל…
    ושיש עוד כמה לוחמים לצדק וזכויות…

    כל הכבוד לעותרים וצוות הפרקליטים
    ובמיוחד (כולכם טובים, אבל בכל זאת במיוחד…) לחברי אביב וסרמן

  6. זאתי

    בהמשך לדבריה של יהודית קנולר, נזכרתי שעל פי ההגדרה הקלאסית הלגיטימציה של המדינה והציות לה מוקנים לה מכוח החוק המתיר לה להיות הבעלים היחיד של הכוח והאלימות. לפי ההגדרה, רק למדינה נתונה הסמכות להפעיל אלימות, כגון מלחמה, כליאה, ענישה, הוצאה להורג. הרעיון הוא שהסמכות להפעיל אלימות מוקנית למדינה על פי חוק, ובגלל החוקיות הזו היא זכאית לציות (כך בערך הגדיר מקס ובר).

    היום, מתוקף אותו חוק מדיני, מעבירה המדינה את ההרשאה להפעיל אלימות לאנשים פרטיים (לבייב) ולתאגידים (אפריקה ישראל). כלומר: הגוף המדיני מתחיל לתקוף ולהרוס את עצמו, ומשעה שהוא מפריט את האלימות הוא שומט את בסיס הלגיטימציה שלו עצמו. כלומר, מרגע הפרטת האלימות המדינה מאבדת את הלגיטימציה לחוקק כל חוק, ולזכות לציות מנתיניה. המשמעות היא שהמדינה מאבדת את זכותה להתקיים.

    היהודים, עם נטול מורשת מדינית וניסיון מדיני, עורכים את הניסוי המסוכן ביותר – ניסוי שמדינות בעלות היסטוריה וניסיון רב יותר יודעות שאסור לבצע – הניסוי בהפרטת האלימות.

    מעניין לגלות שאנו לוקחים דוגמא מישות מדינית צעירה יחסית לאחיותיה הבוגרות והמנוסות, מארה"ב, ודוחים את ניסיונן של אחרות, דווקא אלה שעברן העקוב מדם הנחיל לקח אחד או שניים לתרבות האנושית.

  7. שניר

    שמעו, אין דרך באמת להלחם בהפרטה אז לפחות בואו נעשה כסף ממנה.
    שמעתי על סטרטאפ מטורף בארה"ב, מדובר בחברה שמתמחה אך ורק בעינויים. אבל אחת כזאת מוצלחת, שזוכה בכל המכרזים. אז החלטנו להקדים, והנה כבר מתקבצת לה קבוצת רוכשים. חסר לנו רק שוחט, קצב ומלכת סאדיזם, שויתרו מזמן על הנשמה והאידאליזם. הכשרה במקום, על חשבונם.

  8. אירית

    הערה שלי, בעניין שיתוף הפעולה בין הארגונים החוץ ממשלתיים ובין הקפיטליזם המפריט – כדאי לקרוא את ארונדטי רוי, נאום בסן פרנסיסקו מלפני שנה או שנתיים ובו תיאור מדוייק יותר איך הקפיטליזם ממנה ומממן את הארגונים החברתיים, כדי שיתנו מצד אחד גושפנקא ומצד שני יעשו רגולציה למחאה ולנפגעים. זוהי סימביוזה לא קדושה המעקרת את המחאה העממית והפוליטית. זו אולי "עתירה טובה" אך היא מקבעת דפוס לא טוב, ומשרתת את לבייב בעצם קיום המבנה, המימון של המחאה (מטעם מכללה פרטית, למשל), וקביעת התיחום המאד מצומצם שלה. רוב ארגוני החברתיים ממומנים על ידי בעלי ההון, אם בצורה של תרומות, או תרומות של תאגידים לפרוייקטים של הארגון, או שהארגון נוצר ממבנה כמו מכללה פרטית שגם היא בתוך מסגרת ההון הפרטי. זה שעתוק של המבנה האמריקאי שאינו מוצלח גם שם. כלא פרטי הוא בעצם באינטרס של הבורגנות כיון שהוא מיועד לשכבה הנמוכה ממילא, ומהווה חלק ממנגנון הניצול והנישול של המעמד התחתון, אך יתר על כן, הוא מבטיח אפשרות לבורגנות ובודאי לבעלי ההון לחמוק מהאיום הסופי והאחרון, והוא כליאה בתנאים משפילים. ברגע שאפשר "לקנות"תנאים משופרים, אז גם הליכה לכלא, בצוארון לבן, לא תהיה נשק מאיים על המושחתים. צ'ק קטן למפעילי הכלא, והתנאים מוסדרים בהתאם.
    מכאן שוב, לעתירה, לכן, העתירה היא "צדקה" מטעם שכבה שעומדת להנות מן הסידור (כולל השופטים כחלק ממעמד) כלפי מי שעומדים להפגע מההפרטה. ככזו, היא לא משרתת את השינוי הנדרש. זוהי "צדקה" בדיוק כמו רוטרי או נשות הדסה. ממילא, זו הפרטה של רעיון החוק והצדק, ולכן מחזק גם את מהלך ההפרטה שיזם רמון. בעיני יש משהו לא מדויק ולא נכון בשיטת הפעולה הזו של ארגונים חוץ ממשלתיים הפועלים על תקן צדקה להמונים המריעים להם, אם יש להם עוד כוח לצעוק בגרון ניחר. גם השבחים המועתרים על עורך דין כזה מקבלים גוון של הכרת תודה כלפי "בעל כוח" שירד אל העם והסכים להציל את האומללים. כיון שידוע לכולנו שבסופו של יום, את הכוח המעמדי שלו הוא ינצל בבוא היום במסגרת המעמדית שלו. אנחנו בסך הכל מודים לו על תקופה של "עשיית צדקה למען הקהילה" שאופיינים לצעירים, הן משום הצורך ללמוד ולהשתלם, והן משום שבגיל צעיר עוד טורחים לעזור לאחרים. זו בפירוש תופעה קפיטליסטית אמריקאית שלא תוביל לשינוי, אלא תאשר את המצב הקיים כרע הכרחי.
    בנוסף לכך, בית המשפט העליון משתמש בצורה מסויימת בארגונים כדי להביא בפניו נושא בצורה מסיוימת, כדי שיוכל להתערב במעשים של הרשות המבצעת. זה סביר מבחינת הרשות השופטת, אך העצמאות של הארגונים האלה מוטלת מאד בספק, דבר שמפחית עוד מ"שיניהם" נגד הממסד. הנושא חשוב, אך צורתו גם כן חשובה.

  9. עמי וטורי

    כמי שמכיר אישית את אביב וסרמן נראה לי תאורו כ"עוד עורך דין המשרת את הבורגנות" לא ראוי בלשון המעטה.
    העתירה של אביב היא רק אחד ממפעלותיו. פעולה חשובה לא פחות שאביב הוא יוזמה המרכזי ועמוד התווך שלה הינה הקמת המכללה החברתית- כלכלית. המכללה החברתית- כלכלית כל כולה קודש לשינוי התודעה ויצירת אקדמיה אלטרנטיבית לאקדמיות הנאו-לבראליות (כלומר המחלקות לכלכלה באוניברסיטאות). מי שמתפעל את המכללה הם מתנדבים ומשאביה העקריים הם מרצים מתנדבים ושכר הלימוד הנמוך שמשלמים הסטודנטים במכללה.
    את מוזמנת כמובן לבוא לשיעורי המכללה ולהתרשם בעצמך אם מדובר בהמשך ההגנה על הסדר הקיים או במשהו אחר.

  10. שור

    הכוונה בהפרטה כזו היא שהממשלה מממנת אבל השירותים ניתנים ע"י עמותות או חברות פרטיות שמתחרות בינהן ,
    ולכן מספקות בד"כ שירות יעיל יותר וטוב יותר מאשר פקידי ממשלה.

    גם רופאי המשפחה של קופ"ח מכבי הם עסקים פרטיים שמספקים שירות המסובסד כמעט כולו ע"י המדינה.

    השאלה העמוקה שרבים מנסים להדחיק היא –
    מדוע מה שטוב באנגליה (שלטון סוציאל-דמוקרטי) לא טוב לנו ?

    שור

  11. טרזן

    מעט פרטים מעניינים מהסכם הזכיון :
    א. חידוש עולמי – פרוייקט ניסיוני (פיילוט) שיימשך …25 שנה!
    ב. המדינה משלמת לזכיין פר-מיטה, לא פר-"דייר".
    ג. הזכיין רשאי להעסיק את ה"דיירים" ולשלשל את ההכנסה לכיסו!
    ד. הזכיין רשאי לשכור עובדים ברמה נמוכה משב"ס, ולהעניק להם הכשרה נמוכה משב"ס.
    אלה רק קומץ עובדות מקוממות מתוך ספר זכיון עב כרס מלא "כל טוב".
    חשבתי שמדינה מפריטה כדי לחסוך. כמה חוסכת המדינה מההפרטה הזאת לדעתכם?
    תשובה: כעשרה מיליון שקלים לשנה, משכורת של כמה ספרנים בבנק ישראל.

  12. אירית

    אינני מכירה וציינתי שזה טיעון ברמה העקרונית, ויסלח לי אם השתמע אחרת, מעומק הלב. אחזור שוב, מדובר על טיעון שיטתי מבלי להתייחס בכלל לכוונותיו, מעמדו ופועלו של עורך הדין (או הסוללה למעשה, כי קראתי שיש עוד כמה) המדובר. תודה על ההזמנה, אם כי אני בספק אם יזדמן לי לממש אותה. ודאי עדיף פרוייקט כזה מסניף של אנרון למשל, ולא באתי להטיל ספק בכלל באנשים אלה או אחרים. מבחינתי אפשר להכניס אותה תגובה לכל ידיעה אחרת על עתירה חברתית או פעולה אחרת של ארגונים חוץ ממשלתיים מסוג זה.

    מאחר שהייתי בעצמי בתוך העשיה הזו, אמנם בתקופה קודמת ונאיבית יותר, אני מכירה קצת את המבנים, הפעילות והמטרות. אך צריך גם לדעת לבחון מחדש דרכי פעולה שאינן ,עובדות" יותר. לא אמרתי "שטפו לי את המוח" כפי שהצהיר עורך דין מפורסם מאד ממגזר זה, אבל נידמה לי שגם בזה יש משהו. הכוחות שמולם מתעמתים היום הם מאד מתוחכמים ועתירי משאבים. קל יחסית לתעל מחאה לפעילות שאינה באמת מאיימת על המבנה. וזה משום שצופים את הרצון הטוב דוקא, של הפעילים. לקח לי הרבה זמן להבין שהדודים הנחמדים מאמריקה שתורמים למטרות נעלות, הם קצת כמו הדוד שמציע סוכריות לילדה הקטנה וקורא לה למסדרון אפל. יש להם מטרות כלכליות בעיקר וקצת מסיונריות מוטעית. בסך הכל, לדעתי העניה מעוני, המאזן הסופי של מיבצע הארגונים החברתיים במימון זר, היה שלילי. וזה בכלל בלי לתייג אשמה, עובדה גם אני הייתי שם. היתה שם הרבה השחתה, ניצול ושפה כפולה. ממרחק של עשרים שנה, גם ההערכה שלי לפעילות משפטית ציבורית פחתה מאד, ועוד יותר נשחקה ההערכה למשפט האמריקאי שממנו אנחנו שותים בעיקר מאז השפעתו של ברק. ללא קשר, אני מקווה מאד שבית המשפט יתעשת ויבטל את הצרה הזו שהתרגשה עלינו בדמותם של מחנות גולאג. לצערי, זה דומה יותר לאצבע בסכר ההולך ונבקע…יתכן שהטרדה ממושכת של הפקיד שחתם על ההסכם עם הזכיין, ושריפת המכונית שלו בשיטת הפעולה של המתנחלים מול המשטרה והקצונה, היו מקצרים את התהליך. סליחה על הבאדר מיינהופיות, אבל הדברים לא מתנהלים שונה גם בערכאות. ההסכמה לנהל את הדיון במונחים משפטיים מעניקה כבר איזו לגיטימציה למהלך האלים הזה. כביכול מדובר במחלוקת משפטית לגיטימית. ושנינו יודעים שלא כך הדבר. יש איזו אשליה מסוכנת במרכזים האלה החברתיים שמתבססים על זרגון משפטי שלמעשה הוא פיקציה שאין רחוקה ממנה במציאות חיינו לאחרונה. ולא שאני ממליצה חו"ש לשרוף מכוניות או להטריד, הכוונה היתה להוריד את הדיון לרמת השטח, ויתכן שצריך להסיר את המחסומים הלשוניים שמאפשרים התעלמות מן האלימות הממסדית של ההפרטה. אפשר למשל לפרסם את שמות הפקידים שאחראים על החוזים, עם אימיילים שלהם וטלפונים בבית, כפוף למגבלות החוק שלא בדקתי כרגע, אבל יש מחאה עם בשר. דברים מעשיים שקורמים עור ובשר,ולא נותרים ברמת המילה שאז כבר נכנסת לשדה נוח מאד מבחינת בעלי ההון.

  13. מיכאל

    מי שיודע שיפנה אותי למקורות המתאימים

  14. נתן שקרצ'י

    תחפש באתר האגודה לזכויות האזרח, יש לינק באתרים המומלצים, ותחפש שם "הפרטת בתי הסוהר".