• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

תקשורת עשירה, דמוקרטיה ענייה

יוסי דהאן

השבועון האמריקאי  "The Nation" מקדיש את הגיליון הנוכחי לתקשורת, הבעלות על אמצעי התקשרות, המדיה החדשה וחופש הביטוי. לפני עשור עסק השבועון באותם נושאים עתה הוא בוחן את השינויים שחלו מאז. אחד הדברים המעניינים בגיליון הוא מפה מפורטת המציגה את תמנון הבעלויות של התקשורת האמריקאית ובמידה רבה גם הגלובלית – The National Enterntainment Chart (לגזור ולשמור). המפה והדיון הזה רלבנטיים לא רק בגלל שריכוז בעלויות ובעלויות צולבות, הדרדרות במעמד העיתונאים ומסחור של חופש הביטוי מאפיינים גם את התקשורת הישראלית, אלא גם כיוון שצרכני התקשורת הישראלית ניזונים במידה רבה מהמוצרים שתאגידי התקשורת הבינלאומיים מספקים, רשתות חדשות כ Fox, CNN משדרות לצופה הישראלי את תמונת החדשות העולמית וכמו כן הפורמט של רבות מהתכניות הישראליות הפופולריות ביותר כגון "כוכב נולד" ואחיותיה מועתק מתכניות מקבילות אמריקאיות.  

בגיליון, מרק קריספין מילר, פרופסור לתקשורת באוניברסיטת ניו יורק, כותב על "מות החדשות" – "Death of the News". על בגידת העיתונות האמריקאית, על תקשורת המתעניינת בחצאית של מוניקה לוינסקי יותר מאשר בהשחתה ובפגיעה בחופש הביטוי ובחירויות אחרות של ממשל בוש. "המדיה", כותב מילר, היא מפלצת אוליגופולית אנטי דמוקרטית, המחויבת לבעליה, לבעלי המניות ולחבריהם בשלטון יותר מאשר לאזרחים.   

התיאור שלו את התקשורת האמריקאית הולם באותה מידה את התקשורת הישראלית – הסתמכות של גופי תקשורת על מקורות רשמיים, עיתונות המבוססת על שיטת כוכבי התקשורת (הלפידים, המרגליתים, המשעלים וחבריהם), מערכת כיבודים ושכר מושחתת ל"כוכבים". המסע התעמולתי נגד "התקשורת הליברלית (השמאלנית)", ההשפעה המטפשת של המדיה האלקטרונית שגררה אחריה את התקשורת הכתובה.

היעלמותן של החדשות נובעת מקרטל המדיה עצמו שעבורו השורה התחתונה במאזן הכספי היא השיקול היחיד, זו הסיבה שהאזרחים עדים גם לקיצוצים בדיווחים עיתונאים רציניים.

בגיליון גם מתנהל הויכוח המוכר אודות המדיה החדשה בין שתי אסכולות, דטרמיניסטים טכנולוגיים הבטוחים שהאינטרנט ושאר כלי המדיה החדשה משנים לחלוטין את כללי המשחק התקשורתיים והם יכולים לשמש כנשק לשבירת המונופולים התקשורתיים וכלים לביטוי חופשי, פלורליסטי ומשחרר, לבין מטריאליסטים כלכליים ספקטיים, שעדיין מייחסים חשיבות לבעלות על אמצעי התקשורת והסבורים שבעלי ההון ישתלטו בעתיד גם על המדיה החדשה.

ל Markos Moulitsas Zuniga מייסד Daily Kos אחד הבלוגים הפופולאריים ביותר ברשת ואחד ממחברי הספר Crashing the Gates: Netroots, Grassroots, and the Rise of People-Powered Plitics, יש מבט הרבה יותר אופטימי על עתיד התקשורת. זוניגה סבור ששאלת הבעלויות על התקשורת היא פחות חשובה היום ממה שהיא הייתה בעבר. אנחנו נמצאים בתחילתו של עידן חדש של "מדיה אזרחית", עידן שבו למרות שליטתם של תאגידי התקשורת בתחנות טלוויזיה, עיתונים ותחנות רדיו, הם אינם יכולים לשלוט יותר בזרימה ובתוכן של המידע. קשה להיות שומר סף של המדיה כאשר כל אחד הופך לכלי תקשורת. בלוגים, אתרים של רשתות חברתיות, אתרים כוויקיפדיה, לוחות מודעות אלקטורניים, קבוצות אי מייל וכל מה שהטכנולוגיות החדשות מאפשרות. בעלות של אלף דולר ניתן ליצור סרטי וידיאו בעלי ערך אינפורמטיבי רב, מה שיאפשר לאנשים עצמאיים לעקוף את גופי השידור בבעלות בעלי ההון ולשדר באופן ישיר באינטרנט. המאבק בבעלות הוא אנכרוניסטי, כותב זוניגה, אנחנו צריכים להתרכז בהענקת אפשרות לגופים פרוגרסיביים לעשות שימוש בטכנולוגיות החדשות.

לאותה מסקנה שותף גם רוברט גרינוולד, Robert Greenwald, במאי הסרטים Wal Mart: The High Cost of Low Price, הסרט שמבקר את פרקטיקות ההעסקה של רשת וול מרט  ו Outfoxed הסרט שחושף את שיטות העבודה העיתונאיות של רשת Fox – הרשת המשמשת כשופר של הנשיא בוש והימין השמרני האמריקאי. ללא תקציבי פרסום, בעזרת הרשת וארגונים אזרחיים ההקרנה של הסרט על וול מרט הגיעה ל 700 אלף איש בשבוע הראשון, והסרט על רשת פוקס נמצא במקום ראשון ברשימת הסרטים של אתר אמזון.

רוברט מקשסני, פרופסור לתקשורת באוניברסיטת אילינוי ומחבר הספר החשוב "Rich Media Poor Democracy" שהוזכר בעבר באתר, קצת יותר סקפטי בעניין זה, האינטרט, לדעת מקצ`סני, אינו מהווה תשובה לבעיות של מסחור יתר של התקשורת וקריסת מעמד העיתונות. מה עוד שהתאגידים התקשורתיים משקיעים מאמצים רבים להשתלט על הרשת ולגרום למיסחורה. והם מנסים לבטל את עקרון "נייטרליות הרשת" כלומר את הרעיון שלכל אתר יש נגישות חופשית לרשת ללא הפלייה מצד ספקי האינטרנט. כיום חברות הטלפון והכבלים מובילות קמפיין להפריט את הנגישות לרשת. לכן המאבק בריכוז בעלוית ובעלויות צולבות בתקשורת וחיזוק מעמד העיתונאים צריך להמשך.

העדות השבועית לפגיעה במעמדם של העיתונאים בישראל, היא מכתבי הפיטורים ששלחה מנהלת הטלוויזיה החינוכית יפה ויגודסקי לעובדי ההפקה. כישוריה העיתונאיים והניהוליים של ויגודסקי מסתכמים בניהול במשך שנים רבות של אחת המערכות החינוכיות הכושלות וההרסניות ביותר – מערכת החינוך המקצועי, כביטוי הוקרה על תרומתה לשלילת הזדמנויות חינוכיות והרס העתיד של עשרות אלפי ילדים, זכתה ויגודסקי לשי פרידה מהשרה לשעבר לימור ליבנת  – ניהול הטלוויזיה החינוכית.

לעובדי ההפקה מסייעת עמותת "מען" הפועלת למען זכויות עובדים והמנסה למנוע את פיטוריהם של העיתונאים.

כנראה שיעניין אותך גם: