מיליונרים ועובדי בתי המלון

איציק ספורטא

לפעמים שתי ידיעות באותו יום בעיתון אחד מצביעות על הכשל העמוק של השיטה הכלכלית בעולם. בלי להתייחס הפעם לעוני המרוד של מיליארדי בני אדם בעולם החיים מדולר או שני דולר ליום.  

ידיעה אחת עוסקת בשכרם של עובדי בתי המלון: "50% מעובדי המלונות משתכרים שכר מינימום – כ-4,000 שקל בחודש; כ-20% משתכרים כ-5,500 שקל, כ-15% משתכרים 7,000 שקל, ואילו 15% משתכרים בין 30-15 אלף שקל – כך אמר אלי גונן, סגן נשיא התאחדות המלונות בישראל, המכהן גם כמנכ"ל מלונות שרתון ישראל, לקראת פורום קיסריה". 85% מעובדי בתי המלון אינם מגיעים אפילו לשכר הממוצע במשק, וזוהי התעשייה הצומחת בעקבות העלייה בתיירות. לפי הדיווח הזה אין אנשים שמשתכרים בין 7000 ל-15000 שקל, מה שנראה מוזר, אולי לא כל כך מוזר, כך יוצרים שני מעמדות בעלי שכר נמוך רבים מאוד ובעלי שכר גבוה המאכלסים את שני העשירונים 9 ו-10.

לעומת עובדי בתי המלון שרובם צריכים להסתפק בשכר נמוך, נמצא שמספר הישראלים שהונם הנזיל גבוה ממיליון דולר גדל בקצב שלא מבייש את קצב צמיחת עוני בארץ, לא יכול להיות שזה קשור. "מספר המולטי-מיליונרים בישראל גדל ב-2005 ב-20% לעומת 2004 ומספרם הגיע ל-84. מולטימיליונר מוגדר בדו"ח כמי שהונו הנזיל עולה על 30 מיליון דולר. מספר המולטי-מיליונרים בעולם גדל ב-2005 ב-10.2% ל-85.4 אלף. ההון הנזיל של המיליונרים והמולטי-מיליונרים הישראלים מסתכם ב-30 מיליארד דולר – עלייה של 25% לעומת הונם הנזיל ב-2004, שהסתכם ב-24 מיליארד דולר". כפי שעומק העוני מתגבר כך עומק העושר, בעוד שמספר העשירים גדל ב-20% הונם גדל ב-25%.

עובד מלון בשכר של 4000 שקל צריך לעבוד 93 שנה בלי לאכול בלי לשתות, רק לחסוך. 93 שנים זה לא כל כך הרבה זמן כמו שזה נראה בעיקר אם יתחילו האנשים לעבוד מגיל 0, הבטלנים הקטנים האלה כבר נמאסו. כמו כן כיון שתוחלת החיים עולה והיכולת של משתכריי השכר הנמוך להסתפק במועט גם היא מן המפורסמות, אז תוך מאה עד מאתיים שנה כולם יהיו מיליונרים ובא לעולם גואל.   

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איציק ניסני

    כשיש כסף ויש את הקשר הגלובלי יש כללי עושק והם נכונים מניוזילנד עד שבדיה דרך ישראל .
    ולזכות בני האדם עומדת תורה יהודית שמפרקת קשרים כאלו כל שבע או חמישים שנה.
    והלוואי וישתמשו בשיטת ההתרה זו בדומה לקשר הגורדיאני כדי להתיר את הקשר הגלובלי.
    לא דרך טרור עולמי ולא דרך הפגנות מיוחצנות אלא על ידי הסבר ושכנוע לאותם עשירים .
    כי בסופה של תקופה תקום מערכת חקיקה
    כמו בדרום אמריקה שתכרות באבחת חוק את כל רכושם פרי עושקם החוקי.

  2. יואל קורנבלום

    זה בדיוק איפה שהמדינה נכשלה. היא יוצרת מעמד עבדים שאין לו ברירה אלה לעבוד בתנאים המחפירים האילו במטרה להתקיים. המדינה מאפשרת לעובדים הזרים לבוא לארץ ולעבוד בתנאים מחפירים ואז לאמר לנו שישראלים לא מוכנים לעבוד בתנאים האילו ולכן אנחנו מיבאים את הזרים.

    המדינה למשל יכלה להתנות את קבלת רשיון העסק בקיום תנאי עבודה הוגנים. הרי המדינה דורשת מהיזמים לעמוד בתנאים מסוימים של בטיחות מבנה, אבטחה, היגיינה וכן הלאה שגם הם עולים ליזם כספים. מדוע אפשר לחייב אותם בדרישות האילו אבל לא לחייב אותם להעסיק בתנאים הוגנים? זה ממש לא ברור לי. אפשר בצורה הפשוטה ביותר לאמר לאותם בעלי עסקים שכר מינימום כך וכך, שעות ותנאי עבודה כך וכך וכן הלאה. אם לא תקיים לא ניתן לך רישיון הפעלה וגם יהיו קנסות. ממש לא מובן מדוע לא עושים את זה.

    העיתונות בעניין הזה גם כן אשמה, כלומר אם היתה עיתונות חוקרת ולא עיתונות מטעם. מעניין פעם לדעת מה בדיוק פילוג המשכורות והוצאות בבתי המלון ובכלל מה פילוג המשכורות בכל ענף בתעשיה. למשל אם ניקח את המספרים שהוצגו בכתבה, אפשר לחשב את פילוג הוצאות השכר כפונקציה של מחיר השהייה במלון והתוצאות הן מזעזעות יותר.

    לצורך החישוב אקח את אילו שמרווחים בין 15 ל 30 אלף ואומר שהם מרוויחים 22.5 ואז החישוב, (מכפלת האחוז בשכר) יהיה בערך:

    15% במחיר של 22.5 אלף ה 3.375
    15% במחיר של 7 הם 1.05
    20% במחיר של 5.5 הם 1.1
    50% במחיר של 4 הם 2

    סך כל הוצאות המשכורת 7.525

    מכאן שמשכורת קבוצת 15% הראשונים נוגסת 45% ממחיר השהיה של אורחי המלון.
    קבוצת 15% השניה נוגסת 14%, קבוצתה 20% נוגסת 15% וקבוצת 50% נוגסת 26%.

    כל זה כמובן לאחר הורדת הוצאות אחרות. התמונה בעצם הרבה יותר גרועה אם ניקח בחשבון גם את מחיר תנאי הפרישה חופשות ועוד כל מיני תוספות שאינן נחשבות משכורת.

    גם כאן אם המדינה היתה רוצה היתה יכולה להפעיל את עקרון השוק החופשי אבל ברוורס. אפשר לקבוע תיקרה לשכר הבכירים, אחרת לא יקבלו רשיון הפעלה, ואם לא נוח להם אז שיקימו מלון בגינאה החדשה. שוק חופשי. ברור שיהיו מלונות בישראל מכיוון שיש תיירות ואם זה לא יהיה פדרמן אז יהיה משהו אחר.

    אותו חישוב אפשר לעשות לגבי כל ענף בתעשיה ובשירותים ואז כמובן המספרים יהיו בעלי ערך רב יותר. אפשר יהיה לראות מה מחיר הבכירים בכל מוצר. כלומר, איזה אחוז ממחיר המוצרים והשירותים שהציבור קונה הולך לתשלום משכורת לבכירים.

    אני מאמין שהתמונה תהיה ממש לא נוחה.

  3. נירית צארום

    אחד מביטויי הרוע של המימסד הקפיטליסטי הוא הפיכת מעמד הפועלים למעמד של עבדים חסרי זכויות. שיא הציניות הוא האופן שבו הפכה העבדות – הנכונות לעבוד בכל עבודה תמורת כל שכר – לערך שראוי לשאוף אליו. אבל,
    "עבודה לא מתגמלת, היא בשום פנים ואופן לא דבר מכובד, עבודה לא מתגמלת, היא עבודה משפילה! "
    הייתי כותבת את זה על שלטי חוצות ענקיים מהסוג שתלוי על נתיבי איילון.איפה משרד הפרסום האשכנזי השמאלני הסוציאליסט והיפה שירים את הכפפה?!

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לא הכל שחור לבן. חלק גדול ממיליונרים עשו הונם בתמורה לתיגמול הכישרון והמאמץ העצום שהשקיעו בחברות היי-טק. החברות האלה יצרו מוצרים חדשים בעלי דרישה. לעיתים המוצרים מביאים גם לרווחה ולקידמה כמו תעשיית האינרטנט שאנחנו נהנים מפירותיה וקללותיה.
    כסף מכל העולם הגיע למדינת ישראל בעבור המוצרים שפותחו ואנשים התעשרו. הם לא עשו זאת על חשבון הכלל, ובטח לא על חשבון העניים ומקבלי שכר מינימום במדינה.
    אז מה, נגביל את השכר והתמורה המקסימלית לעבודה באופן גורף? האם זה יעזור למקבלי שכר מינימום?

  5. שור

    בכל ענף ובכל תפקיד עובד אירופאי בעל נסיון, השכלה וותק דומה ישתכר בממוצע כמעט פי שתיים יותר מעובד ישראלי,
    וזה נכון גם לענף המלונאות, התעשיה, עובדי ציבור ועוד ועוד.
    מעטים הענפים שהפער בהם נמוך יותר או לא קיים.

    למה ?
    לא בגלל האיגודים המקצועיים באירופה ושיעור ההתאגדות,
    כי גם בישראל היה עד לפני 20 שנים שיעור התאגדות מאוד גבוה.
    אלא בעיקר בגלל התחרותיות שגם יוצרת עושר ושכר גבוה וגם מקטינה אי שיוויון.

    כאשר בית-מלון ישראלי משלם יותר עבור חשמל,
    אז המשמעות הכלכלית היא פיריון עבודה נמוך יותר ושכר נמוך יותר.
    מלונאי אילת ביקשו לקנות חשמל זול יותר מתחנת כוח ירדנית בעקבה, אך בשל מדיניות אנטי חברתית של הגנה על המונופול הממשלתי הדבר נמנע מהם.

    הדרך העיקרית להגברת שכר היא הגברת התחרותיות !

    חינוך והשכלה ללא כלכלת שוק לא יעזרו בהרבה,
    ולראייה – משכילים במדינות מזרח אירופה נותרו עניים למרות השכלתם הרבה.

    שור

  6. יואל קורנבלום

    נכון שיש יוזמות פרטיות פה ושם אבל הגדולות והריווחיות ביותר הם באמצעות הממשלות בכל מקום. ואז אם יש קשרים טובים עם אנשי השלטון החברות יודעות איך לגשת למכרז, או אפילו מקבלות אותו בלי מכרז, בעוד שאילו שאין להם קשרים לא מצליחים. גם בנושא ההייטק רוב הקידמה באה באמצעות הממשלות. אם זה בחוזים לפיתוח אמל"ח או מענקי פיתוח אחרים וגם הנחות במיסים. גם הרבה מהפיתוח הבסיסי בנושא ההייטק בא במימון ממשלתי. האינטרנט למשל הוא מוצר ממשלתי ממשלת ארה"ב יצרה אותו. חלק נכבד מהפיתוח במיקרואלקטרוניקה בא ממימון ממשלתי. למשל אם מפתחים מטוס קרב. הממשלה משלמת לחברה עבור הפיתוח והידע נשאר בחברה. כלומר החברה יצרה פיתוח במימון הממשלה ועכשיו יכולה החברה להתשמש בפיתוח הזה לכל מוצר אחר. אולי אפילו ליצור צעצועים על בסיס הידע שמומן ע"י הממשלה ולמכור לציבור. כלומר החברה לא היתה צריכה להשקיע במו"פ. דבר זה נכון גם לגבי פיתוח מחשבים.

    הבעיה כאן היא להניע את הציבור לפעולה כדי לשנות את המצב. כדי לעשות זאת צריך לתת לציבור אנפורמציה שקל לציבור להבין. המקרה של פילוג השכר כפונקציה של מחיר המוצר או השירות הוא דבר קל להבנה. אני יודע שהחברות השתמשו בתרגיל הזה כנגד העובדים דווקא, למשל בתעשיית המכוניות. פעם בזמן המשא ומתן על חוזה העבודה עם האיגוד המיקצועי הראו החברות שממחיר המכונית החדשה 900$ הולכים למימון ביטוח בריאות לעובדים. דבר זה נעשה כדי ללחוץ על העובדים לותר על כמה דרישות באמצעות לחץ מהציבור. בסופו של דבר הציבור משלם עבור המכונית.

    אם הציבור ידע למשל שבמוצר מסוים המוצג למכירה חצי מהמחיר הולך לתשלום משכורת הבכירים,כמו במלונות בכתבה, אולי לא יתחשק לציבור לקנות את המוצר. בצורה כזאת הציבור יכול להפעיל לחץ לשינוי המצב. הציבור יכול לבוא בטענות אל הממשלה ולבקש הסבר מדוע חצי ממחיר המוצר שבין כה וכה נתמך במיסי הציבור הולך לממן כמה בכירים בעוד שרק רבע ממחיר המוצר מממן את משכורת כל שאר העובדים. החברות יראו שהמוצר לא נמכר אז אולי יעשו משהו בעניין. הפילוג הזה גם יכול להוות לחץ במשא ומתן. אם פתאום מעלים את מחיר הלחם אפשר לראות לאן זה הולך.

    אני לא מנהל חשבונות וגם אם הייתי רואה דו"ח שנתי לא הייתי מבין בזה הרבה. אבל יש הרבה מנהלי חשבונות שמבינים ויכולים לחשב את הפילוג הזה. זהו גם כלי חזק מאד מבחינה פסיכולוגית.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    רוב ההכנסות בהיי טק הישראלי אינן נובעות מהממשלה.
    נכון שחלק גדול מהפיתוחים של הטכנולוגיה המתקדמת החלו בצבא, אבל תעשיות ההיי-טק הישראליות פיתחו ושיפרו אותם ללא הכר.
    האינטרנט אומנם החל בצבא ארה"ב, אבל חברות צבאיות אינן מובילות או מרוויחות מפיתוחו.
    אם תבחן את חברות ההיי-טק הגדולות בארץ כגון, אי סי איי, קומברס, צ'ק פוינט, אורבוטק, קריאו-סייטקס, ועוד רבות אחרות תגלה שהממשלה אינה הלקוח העיקרי שלהן, רחוק מזה.
    עשירי ההיי-טק עבדו בדר"כ קשה מאוד להשגת הכסף, ואין בזה רע, ואין להגביל זאת. הם לא גנבו מהממשלה כספים, ולא שיחדו פקידי ציבור. מעבר לזאת זה כסף שזורם בדר"כ מחו"ל לארץ.
    אולי תיתן לעובדות לשנות את התיאוריה?

  8. יואל קורנבלום

    אני מכיר את העובדות בהייטק די טוב כי רוב עבודותי הן בהייטק. דרך אגב, "אנונימי" זה שמך הפרטי או שם המשפחה?

    נכון קורה שחברות מסחריות משקיעות לפעמים במו"פ אבל זה בטל בשישים לעומת השקעות הממשלות. נכון שהחברות מפתחות הרבה דברים אבל הרוב במימון ממשלתי. לפעמים המימון הזה לא נראה לעין אבל הוא קיים. הממשלות יוצרות את המחקר הבסיסי והיישומי אם בתמיכה במכוני מחקר או בחברות המסחריות. בנוסף גם קיימת תמיכה ממשלתית בהנחה במיסים וכל מיני מענקים והלוואות שלעולם לא מוחזרים. גם רוב חברות הסטארטאפ בונות על מחקר בסיסי או יישומי שפורסם באמצעות מימון ממשלתי. אם המחקר לא היה קיים חברות הסטארטאפ לא היו קיימות כי לא היו מסוגלות לשאת בנטל הכספי הכרוך בעבודה מעמיקה שלפעמים סופה אינו ברור.

    החברות המסחריות בנויות כדי ליצור רווחים. כל מו"פ רציני יהרוס את הרווחים לטווח הקצר ואת זה המנהלים לא מוכנים לקבל במיוחד כשזה פוגע בבונוסים שלהם. לכן הממשלה היא הגורם היחידי שמסוגל לתמוך במחקר רציני לאורך זמן.