העסקה הוגנת לפי ארגון העבודה הבינלאומי

איציק ספורטא

ארגון העבודה הבינלאומי עוסק בשנים האחרונות בקידום העסקה הוגנת במדינות העולם השונות, בעיקר במדינות העניות ביותר. העקרונות של העסקה הוגנת הם ברורים ופשוטים. המטרה של ארגון העבודה הבינלאומי היא לקדם הזדמנויות לנשים וגברים כדי שישיגו עבודה הוגנת ופרודוקטיבית, בתנאים של חופש, הוגנות, בטחון וכבוד אנושי. מה יותר פשוט וחשוב מזה.

הצורך התוכנית שכזאת נובע מהגירעון בעבודה הוגנת ברחבי העולם, יש מספר אינדיקטורים לכך. חצי מן העובדים בעולם עניים (שני דולר ליום). ברוב העולם יש פער מגדרי מובהק באיכות וכמות התעסוקה. יש 88 מיליון צעירים מובטלים, זה חצי מהאבטלה בעולם אף שהצעירים הם רק 25% מהאוכלוסיה בגיל העבודה. יש 86 מיליון מהגרי עבודה בעולם.  הצמיחה הכלכלית בעולם אינה מתרגמת לתעסוקה טובה יותר שמובילה להפחתת העוני.

מספר עקרונות ישפיעו על יצירת העסקה הוגנת בעולם. יצירת מקומות עבודה, כאן ארגון העבודה הבינלאומי מייצג תפיסה כלכלית של השקעה ויזמות המקובלת על חכמי הכלכלה. בנוסף יש להבטיח זכויות בעבודה, עובדים בעיקר עובדים עניים זקוקים לייצוג, לשיתוף ולחוקים טובים הנאכפים ופועלים לטובת ולא כנגד האינטרסים של עובדים אלה. יש כמובן גם לספק רשת הגנה סוציאלית כיון שהעובדים העניים, וגם העניים שאינם עובדים, אינם מוגנים בפני ירידה ברמת החיים שלהם. כמו כן יש לקדם דיאלוג ומנגנונים לפתרון בעיות. דיאלוג חברתי שמעורבים בו ארגוני עובדים ומעסיקים עצמאיים הוא מרכזי כדי לקדם פרודוקטיביות ולהימנע מחילוקי דעות כמו גם לבניה של חברה מלוכדת.

בנושא זה קראתי מחקר של כלכלן עבודה (Richard Freeman) שמצא שהמדינות המצליחות ביותר מבחינה כלכלית הן אלו אשר מגינות בחוק על זכות הקניין ובמקביל דואגות לזכויות עובדים הן בחקיקה והן בתמיכה במוסדות, כמו איגודים מקצועיים. זה נכון בעיקר במדינות מתפתחות. כמו כן במדינות בהן זכויות עובדים מוגנות אי השוויון קטן יותר. שום דבר פה לא מפתיע אבל טוב שנאמר.

כמו שאפשר להבין ארגון העבודה הבינלאומי וכלכלן העבודה  אינם  מייצגים תפיסה רדיקאלית מידי של שיטת המשטר הכלכלי הראויה, ואינם בוחנים את המשמעות של כלכלת הצמיחה לעומת כלכלה ברת קיימא, אבל בניגוד לרבים שרואים בכלכלה את חזות הכל יש כאן הבנה, שבמינימום, כדי שיהיה עולם טוב יותר יש לשמור ולקדם את זכויותיהם של עובדים. בעולם של היום גם זה משהו.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דוד גלבוע

    הדברים נכונים אולם ללא מיקוד בישובים ובמוסדות המתאימים לפתרון הם רק מוסיפים קש לגבבה. לעובדים בשכר נמוך יש ליצור מנגנונים מתאימים החל במעונות ארוכי יום ומפעלי הזנה לילדים, קורסים להכשרה מקצועית ולשדרוג מקצועי והכוונה של מורים מוכשרים שיתוגמלו כפול מהשכר הנלעג של משרד החינוך.כאשר מפעלים טוענים שאינם מסוגלים לעמוד בתנאי שכר בסיסיים יש להעמידם בפני ועדות של תעשיינים מתנדבים שיבחנו הטענות ובמפורש לא לאיישן בפקידים חסרי מושג בנעשה בעולם העסקים. פעילות כזו יש לבצע תחילה באזורי מצוקה ובהדרגה, על פי הנסיון הנרכש, להרחיב לשאר האזורים. אם אנשי תעשייה יירתמו אישית לכך יהיה בסיס כלכלי לשיקום העסקים וביסוס התשתית הנדרשת למתן שכר הוגן. תתפלאו כמה סטף ורטהיימרים קיימים בארץ והיזהרו מהפוליטיקאים שיריחו תקציבים, משרות למקורבים ואימוץ הצלחות לצרכיהם. כל שאר הפתרונות הם בתבנית הממסדית שתנציח המצב הקיים,

  2. שור

    מעניין ומרתק

    והמשפט:
    "אבל בניגוד לרבים שרואים בכלכלה את חזות הכול",,
    די תמוהה בהתחשב בעובדה שמדע כלכלה (כמו מדע רפואה) נועדה למען החברה.

    שור

  3. זאתי

    בנושא צריבת התודעה של מעמד העובדים המתפורר באמצעות תכניות הריאליטי (ניסוח שלי..) היום באתר גלובס: "תוכניות המציאות בטלוויזיה: אתם לבד מול כוחם של בעלי התוכנית, שכחו מכל ניסיון להתאגד" מאת אביבה קרול, ע"פ מחקר של צוות חוקרים שהוגש למכון הישראלי לדמוקרטיה ולרשות השניה. מומלץ.