חילוף שבויים עכשיו

שיקו בהר

בתגובה לדרישת שוביו של רב"ט גלעד שליט לשחרר אסירים/שבויים פלסטינים בתמורה לשחרורו, טוען ראש ממשלתנו ש"אין בכוונתנו להיכנע לסחטנות מכל סוג שהיא, שכן כניעה היום משמעותה הזמנה לסחטנות הבאה".

אני מבקש לטעון כאן שהקביעה הזו מבטאת את בגידתו של אולמרט וממשלתו ברב"ט גלעד שליט ובבני משפחתו אזרחי מדינת ישראל.

בניגוד לאולמרט, ממשלתו ותומכיהם, אני גורס שההצעה לשחרר אסירים/שבויים פלסטינים – אלה שהם מתחת לגיל 18 – תמורת הרב"ט השבוי גלעד שליט נראית לי כהצעה טובה מאוד לפתרון מהיר  של ה"סמטוחה" החמורה שנוצרה בישראל/פלסטין בשבוע האחרון.  בהקשר זה, הטענה הישראלית המקובלת, שאותה ממחזר בראש חוצות העולם ראש ממשלתנו, כאילו שחרור אסירים/שבויים פלסטינים עלול לעודד מקרי חטיפה נוספים בעתיד היא לא חכמה.

משעה שאדם בשרותה של מדינת ישראל נשבה, מוטלת על מדינתו החובה המוחלטת לעשות הכל כדי להחזירו למשפחתו חי וללא פגע. מהזווית של ההורים האזרחים של רב"ט שליט, אין זה צריך לשנות כלל מה עלול או עשוי להתרחש בעתיד הקרוב.  לאור הכרזותיו של ראש הממשלה, נראה לי שהוריו של רב"ט שליט חייבים לשנות את האסטרטגיה המנומסת והסבלנית שהם בחרו לנקוט בה עד עתה ולעבור ולדרוש בקול רם, צלול והחלטי פעולה לשחרור בנם מיד..

אם הצבא חושש מהישנות מקרי חטיפה או לקיחה בשבי של חיילים בעתיד, זו הבעיה שלו – ושלו בלבד – ולא בעייתם של גלעד או הוריו.  מצידי שלי, ואני חושב שזו צריכה להיות עמדתה של משפחת שליט, שהצבא ישפר את דרכי פעולותו ותחבולותיו בעתיד; שהגנרלים ייקחו קורסים בווסט פוינט; שיעשו משובים, שיפורים, אימונים, תרגולות וזחילות 60 על 6 ממטולה עד אילת.  זו בעייתו של הצבא ומערכת הביטחון, ושלהם בלבד.

משעה שאדם בשרות מדינת ישראל נשבה, חובתה המוסרית של מדינתו לעשות הכל כדי להחזירו בחיים. הדבר האחד והיחיד שצריך לעניין ברגע זה את אזרחי ישראל – שמדינתם אחרי הכל אמורה לשרתם ולא להפך  – הוא שחייו של צעיר בשרותה  נמצאים עתה על כף המאזניים. פעולותיה האחרונות של ממשלת ישראל (דוגמת ההתקפה הברברית על מקור החשמל היחיד של תושבי עזה באמצע חום יולי-אוגוסט) – כולל האפשרות של מתקפה צבאית – אינן נופלות בקטגוריה של הצלת חיי גלעד שליט. פעולות התקפיות מסוג זה רק מגדילות את הסיכוי למותו הלא-הכרחי לחלוטין, כמו גם למותם של פלסטיניות ופלסטינים חפים מפשע. 

קביעה אחרונה זו מניחה כמובן שגלעד בחיים; חובה להוסיף בהקשר זה שזהו חטא חמור מצידם של שוביו של גלעד לא לשחרר שום דבר שיכול להוכיח שהוא בריא ושלם. בנוסף, פרו-פלסטינים ותומכיהם ברחבי העולם ודאי ירתחו עתה על אמנסטי ו- HRW באופן המזכיר את חימתם של ישראלים כלפיהם . זאת כיוון שחטיפה לצורך מיקוח – לא רק של אזרח אלא גם של חייל – נחשבת כפשע מלחמה עפ"י כל ארבעת אמנות ז`נבה.  ארגונים כמו אמנסטי וארגון זכויות האדם HRW מכירים בכך

אולם הדיון הפורמליסטי-לגאליסטי במונחיו של החוק הבינלאומי כולו מעניין אותי מעט מאוד ברגע זה.

איני נמצא – ואני מקווה שגם לעולם לא אמצא – במקום הנוראי בו נמצאת משפחת שליט. אבל כהורה ישראלי בעצמי, ומתוך סולידאריות אנושית עימם, אני מבקש בכל זאת לומר, בזהירות וברגישות המירביות, שאני מעט מתפלא על כך שהוריו של גלעד נראים כמקבלים את הדין, דין אלקי ה"ביטחון" של מדינת ישראל.  לו אני במקומם – ואני לא כמובן – בעקבות הכרזותיו של ראש ממשלתם וממשלתי, הייתי מארגן מסיבת עיתונאים בינלאומית ומכריז בה חד משמעית לעולם כולו שאני תומך מייד ובכל לב בסוג כלשהו של חילופי שבויים עתה. אני עצמי הייתי הולך אפילו רחוק יותר; אולי אפילו מנסה לפסוע לתוך עזה כשבגדי בלבד לעורי. פעולה הורית דרמטית וכה טבעית מסוג זה עשויה להשאיר רושם עז ומכובד לא רק על העולם כולו אלא גם – ואולי במיוחד – על פלסטינים תומכי חמאס שיודעים אף הם/ן טוב מאוד מהי דאגת הורים לבנם או ביתם (וזאת בניגוד לתפיסת ישראלים רבים באשר להורים אלו).

כל  ישראלי שמכיר ולו הכרה שטחית ביותר את ההיסטוריה הצבאית והפוליטית של המדינה יודע שחיילים ואזרחיים ישראלים רבים מספיק הוקרבו על מזבח המצ`ואיזם השובניסטי של הגנרלים (במדים או בחליפות) שמנהלים את חיינו – החל ב"עסק הביש" בשנות ה- 50, דרך הנווט רון ארד ועד לשבועות הנוכחיים.

אם הוריו של גלעד במקרה חושבים שחיי בנם מעניינים באמת מישהו בממשלת ישראל או במערכת הביטחון, הייתי מציע להם להרפות מעט מהאמונה המטפיזית הזו; האמונה שכוחה המאגי נוטה לדכא כל פעולה עצמאית של הורים ישראלים שממשיכים "לסמוך" על רועיהם הממשלתיים. עליהם לבטוח בעצמם בלבד כמו גם לגלות חשדנות, גם אם מנומסת ומכובדת, כלפי כל פקיד ישראלי במדים או בחליפה שאמור לטפל בבעייתם (גם אם כוונותיו טובות מבחינה עקרונית).

לבסוף, איני מצליח להבין:  להיכן נעלמו כל מצקצקי ישראל – בין אם חובשי  כיפות או בלעדן – באשר ליישום מיידי ומוחלט של הערך שאמור להנחות את עם הבחירה היהודי בציון "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו".  מה קרה, נגמר לאינסוף הפטריוטיים היהודים בישראל הדיו במדפסות.

לפחות מבן מעמד הפועלים המזרחי עמיר פרץ הייתי מצפה לתבונה ומחויבות לערכים אלו, ודאי מחויבות עמוקה מזו  שהוא מפגין מאז נסיקתו לתפקיד של שר בטחון.  גם לגלעד ומשפחתו מגיע בטחון.  הוא מגיע להם כאן, עכשיו ומיד.  מחובתה הפוליטית והמוסרית של מדינת ישראל להיכנס באופן מיידי למשא ומתן מהיר ורחב לב על חילוף שבויים. כל פעולה אחרת צריכה להיתפס כבגידתה של מדינת ישראל ברב"ט שליט ובמשפחתו.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איל שחם

    קשה להאמין שיהיו להורים שלו תעצומות הנפש כדי לעשות צעד כזה.
    בכל מקרה, יש כאן עוד נקודה חשובה: הרי לא מדובר פה רק על שחרור החייל. זה ברור שחטיפתו של גלעד שליט מהווה תירוץ לממשלת ישראל (לצה"ל, בעצם) לנקום בפלשתינאים על ההשפלה ולנסות להפיל את ממשלת החמאס.
    כלומר, ממשלת ישראל עושה שימוש ציני בגלעד שליט כדי להשיג כל מיני מטרות אחרות.
    בניגוד למקרה של ההתנקשות בשגריר ארגוב בלונדון שהיתה התירוץ ליציאה למלחמת לבנון, כאן החיים של האדם שממשלת ישראל משתמשת בו מוטלים על כף המאזניים.
    אולי זה יגרום להורים של גלעד שליט להתקומם ולעשות מעשה.

  2. מאור

    הכותב חושב שהוא מומחה לביטחון. הרי כשהורסים בתים של פלסטינים הכותב ושכמותיו תמיד אומרים שזה יגביר את הטרור ולכן לא צריך לעשות את זה. אבל להיגיון הפשוט לפיו חטיפה = שחרור מחבלים = חטיפות נוספות לשחרור מחבלים נוספים הכותב מתכחש.
    למדינה יש אחריות לאזרחיה, ולצבא יש אחריות לחיליו. גלעד שליט הוא בבחינת פצוע שהופקר ע"י צה"ל בשטח, וצה"ל צריך להחזיר אותו אלינו כפי שהחזיר את חטופי אנטבה. לשחרר מחבלים במו"מ עם חוטפים? עשינו את הטעות הזו מספר פעמים עד היום, מקווה שהפעם נהיה חזקים מספיק בשביל להתנגד לכך. ישראל מצידה צריכה להבטיח שאזרחים לא ייחטפו, כלומר לפעול למניעת חטיפות – וסירוב למו"מ, פלוס פעילות צבאית אינטנסיבית נגד הטרור הפלסטיני-איסלאמי, מהווים צעד בדרך הנכונה.

  3. יואל קורנבלום

    המצב קשה אבל אני מקווה שמדינת ישראל לא תתחשב בדעתך ותפעל בהתאם למה שקורה בשטח לפי שיקול דעתה. אל תשכח שגם בגלל דעות כמו שיש לך אנחנו תקועים במצב הזה בינתיים ללא תקנה. לא ידוע לי מה קורה אבל נראה לי שכוחות צה"ל והגורמים העוסקים בעניין יודעים קצת יותר ממך או ממני מה קורה בשטח. אני מקווה שפעילותם תביא תוצאות שיביאו את מירב התועלת לטווח הארוך.

  4. רתם א.

    בהנחה, שלממשלה יש "מדיניות", והיא חותרת להפלת ממשלת החמאס, מה הלאה? כי ממשלת פתח היא (בסיוע האחות הגדולה) כבר הפילה…את מי היא תפיל אחרי? אולי בכלל הפלסטינים היו צריכים לבחור בקדימה?

  5. איריס

    הפניה לעמיר פרץ, כאילו היותו בן למעמד הפועלים או מזרחי במוצאו אמורים לחייב אותו יותר לערכים של הצלת נפשות היא בעייתית. פרץ מחוייב לערכים הללו כמו כל בן אדם (או לא מחוייב, למרבה הצער, כמו כל שר בטחון לפניו…).
    אתה כהורה לא נוהג כבר עכשיו כהוריו של גלעד שליט (קשה לי להאמין שהם אמרו עליו בגיל שנתיים, שאם הוא יתגייס לצבא הישראלי הם יראו את זה ככשלון חינוכי), כך שלא סביר שהם פתאום ינהגו כפי שאתה היית נוהג במצבם היום (שסביר להניח שהחינוך שתתן לילדיך ימנע אותו). בן אדם לא מתחיל את הדרך שבה הוא הולך ברגע אחד, ורק אנשים מעטים מתעוררים בעקבות חוויות נוראיות כאלו.
    ולרתם א.,
    את שואלת שאלה מצויינת אבל נוגעת באחד הטאבויים הכי גדולים של החברה הישראלית. מה זאת אומרת, מה הלאה? ממתי מישהו חושב על העתיד? חיים בכאן ועכשיו ושמחים שבמקרה הטוב שנת הלימודים הקרובה נפתחת איכשהו.

  6. אסף

    נראה לי שאתה מפספס את כל העניין כשאתה קובע ש " שכוחות צה"ל והגורמים העוסקים בעניין יודעים קצת יותר ממך או ממני מה קורה בשטח". זו בדיוק הנקודה. לא מדובר ברמת ידיעה אלא באג'נדה ברורה ומוקדמת אשר אינה מגיבה לנעשה בשטח אלא רק מסלימה את המצב. ורק בהערת אגב, אני לא כ"כ בטוח שהם יודעים מה קורה בשטח על אף המודיעין/מצלמות וכו', הרי מצבו של גלעד הוא ההוכחה לכך

  7. יואל קורנבלום

    אני בטוח שצה"ל ואלה העוסקים במצב יודעים יותר ממני וממך וגם יותר משיקו מה קורה ומה האפשרויות מהסיבה הפשוטה שיש להם את כל המערכות והמידע בענין. זה לא אומר שהם יודעים בדיוק מה לעשות, המצב קשה וכפי הנראה הם בוחנים כמה ברירות. אני מניח שיקחו את זאת שתגרום מינימום נזק. לכן אני חושב שלבוא ולהציע כל מיני הצעות בלי לדעת מה ממש קורה זה חוסר אחריות וגם חסר טעם. במצב הקשה הקיים עדיף לתת לממשלה להינות מהספק גם אם לא תומכים בממשלה. אל תשכח שהאויב גם כן שומע על כל הויכוחים ואולי אפילו קורא את "העוקץ". עדיף במקרים כאילו להפגין אחידות כנגד אוייב משותף ולהשאיר את הבדלי הדעות לזמן מתאים יותר.

  8. Reuven

    All these arguments and discussions here are futile.
    We have to trust, as blidly do, our Military and Leaders, since they know what's best for us.
    I totally trust Olmert and General '1-ton-bomber' to lead the Nation to:

    Uvemizhalot mesakhakim alay mavet nedade'
    '

  9. דרור קמיר

    אני לא מאחל לאף אחד בעולם להימצא במצבו של גלעד שליט או של משפחתו. זהו מצב איום. יש להם גם סיבה טובה לבוא בטענות למדינה על שלא עשתה די כדי למנוע את הריגתם של שני החיילים האחרים ששהו בטנק ואת חטיפתו של גלעד שליט. אני גם לא שולל את הרעיון של שחרור אסירים פלסטינים, בפרט קטינים. אבל היענות לדרישות החוטפים כפי שהן מוצגות כעת פשוט תעודד חטיפות נוספות. לא מדובר בספקולציה, מדובר בסכנת נפשות מוחשית שעלולה לפגוע בכל אחד ואחת מאיתנו. לחיילים יש לפחות נשק, אבל אזרחים ישראלים מן השורה לא הולכים עם נשק או שמירה צמודה, בייחוד בחו"ל. למדנו להיזהר מכל מיני דברים – חפצים חשודים, מכוניות תופת, סכינאים, מחבלים מתאבדים. בכל פעם מנסים שיטה חדשה להטיל אימה, מנצלים אותה עד תום, וכשהיא מאבדת את האפקטיביות היא דועכת ועוברים לשיטה הבאה. מחבלים מתאבדים עוד נתפסים או מתפוצצים מפעם לפעם, כי זאת שיטה שעדיין מאיימת וגם הורגת, אבל כיוון שלמדנו להתגונן, עברו לשיטה הבאה – חטיפות. גם האפקטיביות הפסיכולוגית של פיגועי התאבדות ירדה – הרוגים בפיגוע מזכירים יום יומיים, ושוכחים. החטוף גלעד שליט לא יורד מהכותרות כבר יותר משבוע. אם מדינת ישראל תשתף פעולה עם דרישות החוטפים, כולנו צריכים להתחיל לחשוש מגל של חטיפות. הבעיה היא שאנחנו מסתכלים רק על הבעיה של היום ולא על מה שעלול לקרות מחר. ושוב – אני בטוח שיש אסירים פלסטינים שאין צורך להחזיקם כלואים בישראל, ושמן הראוי לשחררם, אבל בשום אופן לא בתנאים האלה.

  10. שניר

    אני לא חושב שההגיון השעומד מאחורי הטענה כי אם נשחרר אסירים אז יחטפו עוד חיילים היא חסרת שחר לחלוטין. לפלסטינים יש מס' אסטרטגיות פעולה התקפיות לבחור מתוכן, ואם כל פעם שיחטף חייל ישראלי, השלטון שלנו יאמר לצד השני – "תהרגו אותו, מה אכפת לי?" במילים מפורשות או במעשים כמו במקרה של גלעד, אז הפלסטינים יחליפו בסופו של דבר טקטיקה וישקיעו יותר בטילים או מטענים שרק הורגים ילדים בני 18 ולא מציבות מול אולמרט וחלוץ את כל הדילמות הנשיות שמעצבנות אותן היום. זה יותר גברי להגיד על מישהו שהוא היה גיבור ישראל בהלוויה שלו, אולי אפילו לזרוק על שק הגופות צל"ש לתוך הבור מאשר להחזיר אותו הביתה לאמא שלו.

    הטקטיקה של ישראל במקרה הזה חסרת שחר מכיוון אחר. אין לה מושג מה היא עושה!!! וכשישראל עומדת במצב הזה, מבחינה היסטורית, היא הכי מסוכנת. טיל לחצר של הבית הזה מתגלגלת יותר מאוחר לפצצה של 200 קילו על משרד רה"מ, בקרוב יחזרו להפציץ את חוף הים אקראית כי "אין ברירה", יפסיקו את החשמל לפגים וחולי הדיאליזה כי "ניסינו כבר הכל" ובסוף כלום לא יקרה. הטקטיקה הזו של הצבא מובילה רק ליותר הרוגים פלסטינים (וישראלי אחד) מאשר מפתיחת מו"מ. כשיש לך אופציות אחרות – תממש אותן, אבל אם לא ואין ברירה, תנצל את המעט שאתה יכול ממה שמציעים לך. האגו האירופוצנטרי הזה ש"הערבים לא יגידו לנו מה לעשות" עולה לנו בדם. פשוט תודו שהובסתם באופן מקומי, תשלמו את המחיר ותמשיכו הלאה. יש עוד הרבה פרשיות גדולות במורד הדרך לגיהנום.

    לאיריס – אני חושב שנאמר בכלי התקשורת שההורים של גלעד ניסו לשכנע אותו שלא להתגייס והוא לא השתכנע.

  11. קורט אייזנר

    מה כל כך רע בחטיפות?
    הלוואי והמוטבציה של הפלשטינאים לחטוף תיהיה בשיאה וכל המאמצים שלהם יתרכזו בתיכנוני מנהרות ומבצעים על מנת להצליח לחטוף חייל במקום נניח לפוצץ אוטובוס או מסעדה.
    אני בטוח שכל אמא או אבא שבנו נהרג או בצבא או באוטובוס היה מוכן מיד שבנו יהיה שבוי בידי הפלשטינאים ותיהיה תקווה להחזירו חיי.
    סוף סוף תיהיה תמורה כלשהי עבור אלפי האסירים שיש ברשותנו.

  12. אירית

    אי אפשר לדעת מה יעשה המשבר הזה להורים של גלעד, וניראה שלפחות אימו של וקסמן שינתה כיוון מאז שחוותה את הזילזול ו"תעריפון בוזגלו לחטופים" בקשר לנחשון ז"ל. יש חטופים שדינם למות כדי להצדיק הסלמה, (וקסמן, וגם שליט, ואין בזה לאמר שלא יחולץ חי חו"ש ואני מקווה מאד שבקרוב ניראה אתו כאן), ויש חטופים כמו טננבאום שאין להם תעריף גג, כיון שעצם קיומם מוכחש בעליל (אין בצה"ל עבריינים, בוגדים בדרגת אל"מ, וצרכני סמים והימורים שמופקדים על מיזמים סודיים ורגישים ומחזיקים מאהבת עם ילד לא חוקי שהם מתעללים בו ובאמו). אם קורבן, אז קורבן תמים לעילא ולעילא, והדברים ידועים בקרב מקריבי האדם המקצועיים היושבים בקריה.
    מעתה אמור, אלף מחבלים עם דם טרי על הידיים הם כלום לעומת פדיחות של בכירים. וילד תמים ונחמד של הורים ישרי כפיים שאכלו את הלוקש הציוני ו"יתנהגו יפה" (לא סוחרי סמים, לא עבריינים, ולא בוגדים, כלומר טפשים) – לא שוה אפילו עציר קטין פלשתינאי שבעצם אין עליו כלום ומחזיקים אותו בכלא רק כי אין חשק לעבור על הניירת שוב ולשחרר.
    ומי אשם ? אנחנו. מי שנותן שיחרבנו לו על הראש וקורא לזה גשם, שלא יתפלא כאשר זה מגיע אליו. כבר נדוש להזכיר את השיר על "כשבאו לקחת את הקומוניסטים וכולי…"…הם כבר לא באים לקחת…אנחנו הולכים אליהם…

  13. דוד גלבוע

    אם אולמרט הוא ממשיכו של אריאל שרון הרי זה קבע שמשחררים אסירים גם תמורת גויות חיילים ועבור סוחר סמים נקלה ובלבד שעבר מילה.לשחרור אסירים יש שני יתרונות: הקטנת עלויות החזקתם בכלא והפחתה בתציב הבטחון וגידול במספר דוברי העברית בקרב האוכלוסייה הפלשתינאית, עובדה המקלה על ההידברות בין העמים.
    העצה שיש לתת למשפחת החטוף היא לגייס על חשבון הצבא את עורך הדין אהוד מערכת הבטחון אלי זוהר ומובטח להם פתרון מהיר של הבעייה. על המשפחה ללמוד מנסיונה של משפחת וקסמן שסמכה על בורא עולם ועל גורמי הבטחון שאכזבו בפעולה כושלת ולוחם נוסף שנהרג בנסיון החילוץ.
    צהל חייב להעניק לחיילים תנאי הסעה בטוחים ובהעדרם לא להתיר מצבים של אילוץ לנסיעה בטרמפים חשודים. מי ששרת בצהל בשנות החמישים חווה את הריתוק לבסיס בהעדר בטחון בתנאי ההסעה הביתה וזאת ללא חטיפות מצד הפדאיון ששלטו במרחבי ישראל. לא זכור לי שהחיילים התרעמו על אכיפת הנוהל הזה.
    אותו הדין לגבי ההתנחלויות שתושביהן חייבים להכיר בחשיפתם לתופעה ולהפסיק את מדיניות ההתרסה המטומטמת. אין להשלים עם מצב בו הורים לצעירים בשטחים מסבירים כי בניהם יוצאים להתבודד עם בוראם באזורים חשופים לטרור. מול הטיעון שזהו ביטוי לתחושות הבטחון שלהן על הצבא והמשטרה להבהיר שיש מלחמה באיזורנו וזו מחייבת התנהגות שונה מזו שחווה מטייל במרחביה של ניו זילנד או פטגוניה.

  14. דרור קמיר

    ומה כל כך רע בהפצצת חוף הים של עזה? אני בטוח שכל ילדה פלסטינית הייתה רוצה שאבא שלה יהפוך לשהיד ושהנשיא הפלסטיני יאמץ אותה לבת במקום לסבול עוני ודלות באחת השכונות של עזה. נשמע מזוויע? כן, זה נשמע מזוויע גם כשמדברים כך על ישראלים. אם הפלסטינים היו משקיעים עשירית מהאנרגיה שלהם בתקיפת אזרחים וחיילים ישראלים בניסיונות לפתור את מצבים הדל והעלוב, הרי שמצבם היה משתפר לאין ערוך. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים? צאו וראו מה גדול כושר ההמצאה הפלסטיני – הם יודעים לחפור מנהרות ובונים אותן לתלפיות, הם יודעים לייצר חומרי נפץ ממש יש מאין, הם יודעים לנהל משא ומתן קשוח, אחד מבכירי העמים בלי ספק. דא עקא כל זה מושקע בצבא ובהתקפות רצחניות. במקום לכתוב את "אלטנוילדנד" הפלסטינית – מעין אוטופיה שתשמש מודל וחזון לעתיד העם הפלסטיני, הם מגלגלים סיפורים נוסטלגיים ועקרים על זכות השיבה, כאילו רק עבר יש לעם הזה, ועתיד אין.

    לשניר – האם לכל זה אתה קורא תרבות ערבית? אולי טוב שיש לנו אגו אירופוצנטרי. אוי לנו אילו היינו במצבם של הפלסטינים. לי דווקא לא אכפת שערבי יאמר לי מה לעשות, ובלבד שיאמר דברי טעם. במצב הנוכחי מוטב לפנות לפאתי מערב.

  15. שניר

    הנפש העדינה שלך ממש מרגשת אותי. אני מציע שתלך עם הרעיון המקורי שלך על שגשוג במקום נשק עד הסוף!. קח מצלמה, גש למתקנים צבאיים יקרים וסודיים (עם עדיפות להכי סודיים), והצג את ממצאיך בחו"ל כדי שעם ישראל ידע כמה כסף הוא מוציא על נשק. הרי כל שקל שהולך לכיוון הזה רק מרחיק אותנו מהחזון ההרצליני…

    בכל השלבים הקשים בדרך תזכור שאני איתך! ושאני מבטיח להיות נוכח באולם כשיעניקו לך את פרס ישראל ביום מן הימים!

  16. קורט אייזנר

    בתור ישראלי נקודת המבט שלי היא האינטרס הישראלי.
    חטיפות והחלפת שבויים ביננו לבין הפלשטינאים היא דרך מאבק נסבלת הרבה יותר מכל יתר הדרכים שבהם הורגלנו עד היום ולכן לא ברורה לי הגישה הישראלית המפחדת מהגברת המוטבציה להמשך חטיפות.
    דרך אגב אם תרשום את התגובה שלך ללא התנשאות נראה לי שהמסר שלך יקלט טוב יותר.
    בידידות

  17. איציק ניסני

    עם כל הכבוד לרהיטות דבריך הרי הנחת יסוד שלך שמולנו יושב עם ולא כן .
    מולנו יושבים חמולות שהיו יהיו והינם לב ליבו של העולם הערבי שאינם עוזרות זה לזה וזה לא בגלל הכיבוש כי במדינות איסלמיות אחרות עם כיבוש ובלעדיו הוציאו את פליטיהם מהמחנות אז אל תנכס רשע לישראלים .ולישראלים אינך שייך לפי דבריך אתה אזרח אוניברסלי -.
    ואם אתה תלמד אותם כשתפסע לעברם מכוסה בבגדיך וברצון טוב נצטרך לצערי לקבל אותך מהם כשאתה מכוסה בתוך שק וזה מה יש.
    ולכן אם מצאנו הקשר בין החטוף לחמאס ולחאלד משעל אז נאבד את כושר הרתעה ולכן אנו מגיבים בקול בהתאם .
    ותאמין לי כולנו היינו רוצים לנהל משא ומתן עמכם-אבל אין לנו את המצב הזה כרגע .

  18. סמי כנפו

    היו כבר מקרים גם בתוך הקו הירוק שנעשה לינץ' בחיילים ישראלים, מהבחינה הזו זה מעודד שיהיו חטיפות משני הצדדים יאסרו וישחררו הכול על יבש בלי אש חיה ובלי נשיכות, זה מקרה שמעלה את קרנה של תנועת החמס ומעלה את כללי המשחק לדרגת משחק אנושי ולא עוד משחק של כלבים משוגעים צריך רק לקוות שזה יהיה הדדי..

  19. ערן סנדלר

    לדעתי, הבעיה המרכזית שבה צריך להתרכז היא הטעות שאנו (ושאר העולם המערבי) עושים כל פעם מחדש. אנחנו מנסים להשליך את המנטליות ותמצית הנפש שלנו (המערבית) על מנטליות איסלמית וספציפית מנטליות איסלמית קיצונית.

    חשוב להבין את מהות המנטליות האיסלמית, ובמיוחד את המנטליות האיסלמית הקיצונית, כדי להבין כמה גורמים.

    קחו בחשבון שאני לא מומחה גדול בנושא אך מההיכרות האישית שלי עם הנושא (דגש על אישית) יש כמה פרמטרים בעייתיים במנטליות האיסלמית הקיצונית (לווא דווקא בסדר הזה):

    א) כוח. מוטיב הכוח חוזר על עצמו כל פעם מחדש בתרבות האיסלמית. החל מהמבנה הפטריאכלי של חלק גדול מהמשפחות האיסלמיות (ריכוזיות שבטית, שייח', ראש הכפר, ראש המשפחה וכו') ועד לעמדה הדתית בהקשר של חילול קודש כלשהו (ע"ע ציורים של מוחמד כחזיר).

    ב) כבוד. כבוד הוא חלק מאד עיקרי בתרבות האיסלמית המתבטא בדברים אלמנטרים כגון כבוד המשפחה (ולא חסרים מקרי רצח בעקבותו – ע"ע כוח למעלה) וכן כבוד עצמי שנובע ממעמדו של אדם מוסלמי ביחס למבנה בו הוא נמצא (משפחה, חמולה, שבט, עיר, מדינה).

    ג) אדמה. חלק ניכר באיסלם וכן במנטליות המוסלמית מדבר על הקשר לאדמה ולפעמים היא שקולה ואף חשובה יותר מכבוד. גזילת אדמה (ולא משנה הסיבה – להוציא מרכישה כחוק) או שימוש ללא רשות באדמה היא בעיה חשובה במנטליות. כמו כן, להיות בעל אדמה מתקשר שוב לעניין הכבוד ולעניין הכוח – שכן בעל אדמה יזכה ליותר כבוד ולפיכך ליותר כוח.

    כמובן שכל הנקודות הנ"ל משתנות ברמות שונות ומסויימות ביחס ישיר למצב המדינה/לאום/עם המוסלמי, למצבו הכלכלי ולרמת הפתיחות שלו עם המערב (ע"ע האריסטוקרטיה והמנהל של ירדן, נסיכויות במפרץ הפרסי או מדינות מוסלמיות באופיין הנחשבות מתקדמות מבחינת המדינה עצמה).

    טענותי פה לא לגמרי מבוססות, שכן לא טרחתי לעשות מחקר מקיף המבסס את ההשערות על עובדות בספרות המקצועית, בחיים או בשטח אבל לדעתי חשוב להבין את הנקודות האלה וכיצד הן מתמפות (אם בכלל) למנטליות ולערכים מערביים לפני שמתחילים כל דיון, פעולה או הצעה ביחס לפלסטינים, לסורים או לכל מדינה, לאום ועם מוסלמי.

    רק אז ניתן יהיה לשאול את השאלה "האם מו"מ ושחרור אסירים ישפיע על הרצון לחטיפות עתידיות ככלי השפעה?".

  20. דרור ניסן

    משהו עמוק מאוד השתבש. פדיון שבויים אמור היה להיות גורם מרכזי, נכבד ומעצב באתוס היהודי.

    "כל רגע שמאחר לפדות השבויים, היכא ד'אפשר (היכן שאפשר) להקדים, הוי כאילו שופך דמים". (ר' יוסף קארו).

    וכיצד מנחם ריבון העולמים את רחל ומה הוא מבטיח לה: "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם"

  21. שיקו

    "אביו של החייל החטוף, נועם שליט, אמר בהתייחס לאולטימטום כי המשפחה לא מעוניינת להתייחס למה שנאמר באינטרנט. "התחושה היא רעה כל הזמן וזה לא מעלה ולא מוריד מבחינתנו", אמר שליט. "ביקשתי מהרמטכ"ל, שהוא החייל מספר אחד של מדינת ישראל, שייצג את האינטרס של גלעד, שנשלח על ידי הצבא. שייצג אותו כלפי מדינת ישראל ומקבלי ההחלטות. כשאני אומר האינטרס של גלעד ? זה שיחזור הביתה בשלום", אמר שליט."

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/734035.html

  22. שיקו

    (וזה לא כולל אנשים דוגמת קורנבלום וניסני) תדע להעריך עמוקות את ההודעה הבאה מארגון זכויות האדם אל חאק ברמאללה, אחד מארגוני זכויות האדם הפלסטיניים החשובים והרציניים ביותר הפועל כבר מ- 1979:

    http://asp.alhaq.org/zalhaq/site/templates/viewArticle.aspx?fname=../ePublications/256.htm

  23. איריס

    התיאוריה שלך מבוססת על דעות קדומות במקרה הטוב ובורות במקרה הפחות מוצלח. זה טוב ויפה שאתה מסתייג ממה שאתה כותב אחרי שאתה מפרק את "המנטליות האיסלמית" למרכיביה ומזכיר שאין לך הוכחות ובסיס למה שאתה כותב. משום כך אני מרשה לעצמי להוסיף אותן. למרבה הצער, המציאות קצת יותר מורכבת מחלוקת "המנטליות האיסלמית" לשלושה חלקים. לא זכור לי שאצל מנהיגים ועמים נוצרים בעליל מוטיב הכוח היה חלש במיוחד. פרנקו, היטלר, סטאלין, ועוד רבים ורעים אחרים גדלו על ברכיה של התרבות הנוצרית, כמו גם תומכיהם ועל שמם רשומים מליוני נרצחים מכל הצבעים, המינים והלאומים.
    כזכור, לעובדה שכבודם של הגרמנים אחרי מלחמת העולם הראשונה נרמס יש חלק גדול ביוזמה ובתמיכה שלהם במלחמת העולם השניה. גם היום מליוני המובטלים הגרמנים, בעיקר ממזרח גרמניה די עסוקים בכבודם ובחוסר יכולתם להתפרנס ולפרנס. לא צריך להיות מוסלמי בשביל זה. מספיק להיות בן אדם.
    ואדמה…נו, כידוע, יש מתנחלים רבים שאדמה חשובה להם מחייהם ומחיי ילדיהם. הם דווקא יהודים ולא מוסלמים. גם הנוצרים לא השתגעו לוותר על האדמה שלהם, וזו אחת הסיבות שבגללה ליהודים היה אסור להחזיק אדמה (כי אדמה זה גם כבוד וכוח, כדבריך), והם השתלבו במקצועות חופשיים למיניהם.
    בקיצור, עוד לא הצלחתי לראות איך התכונות האנושיות הבסיסיות שלך מבדילות בין תרבויות. אם יש לך הוכחות או רעיונות אחרים אשמח לשמוע. בינתיים נראה לי שהסתמכות על דעות קדומות לא מקדמת את הפתרון, כי אם מרחיקה אותו.
    ולשניר, תודה על המידע. היה מעניין אותי לדעת יותר, אבל לצורך הענין, חשוב לזכור כי מי שיכול לעמוד בלחץ החברתי ולא להתגייס, הוא בדרך כלל לא חייל שגדל בבית ציוני וחודש לפני הגיוס אומרים לו שלא כדאי לו להתגייס. הסרבנים שלא התגייסו בכלל הם כאלו שגדלו בבתים אחרים (אמרו להם את זה מרגע שהם נולדו, הם היו שותפים לפעילות הפוליטית של הוריהם שכללה יותר מ"תגידו לו שלא יתגייס"). מהציונים שהתגייסו ומסרבים אחר כך, רובם מילואימניקים שעברו בשירות המילואים חויה מכוננת ששינתה אצלם משהו. רובם עדיין לא מוותרים על היותם אליטה והיו פעיליים במסגרת "אומץ לסרב". ב"יש גבול" יש את כל הקבוצה יחד, גם לא "לוחמים" שלא התקבלו לשורות האליטה של אומץ לסרב.

  24. שניר

    אהלן איריס,
    כן אני מסכים עם מה שכתבת. אני לא יודע איך משפחת שליט חינכה את גלעד ובאמת זה מאוד קשה, אולי אפילו בלתי אפשרי, לצאת מבית ציוני ולהחליט לפתע למרוד באתוס כל כך בסיסי של הקהילה שלך.
    אולי כהמשך לדבריך על האליטיזם של תנועות הסירוב הישראלי, אני מציע לך ולאחרים לקרוא טקסט שאני מגדיר אותו פשוט כסוכריה תיאורטית. את הטקסט ליקטתי מארכיון קדמה והוא עוסק בהשתקה של הסירוב החברתי, כתב אותו מאיר עמור. להנאתך.

    http://www.kedma.co.il/opinion/opinionfile/AmorMeir111003.htm

  25. שיקו

    אבי החטוף: "הרתעה? לא על גב בני"

    אביו של החטוף, נועם שליט, התראיין אחר הצהריים לרפי רשף בערוץ 10 ואמר כי "זה נראה לי הזוי להגיד שמדינת ישראל תוכל להשיב את כושר ההרתעה שלה על גבו של בני גלעד, נראה לי הזוי לחלוטין". האב אמר את הדברים בתגובה לדברי השר מאיר שטרית.

    לדברי אבי החטוף, "השר אמר שמדינת ישראל חייבת להשיב את כוח ההרתעה שלה לאחר פרשיית האזרח טננבוים. אז רציתי להגיד שמדינת ישראל לא תוכל להשיב את כושר ההרתעה שלה לצערי על גבו של החייל גלעד שליט מפני שגבו לא רחב כל כך ואם היתה רוצה להשיב את כושר ההרתעה שלה היתה צריכה לעשות את זה, לעניות דעתי, לפני התקרית כאשר היו כל מיני התרעות על מנהרות ושם היה מקום להשיב את כושר ההרתעה".

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3270654,00.html

  26. אורלי נוי

    בהתייחס לתגובתך לרתם, לגבי מחשבות על העתיד- אני חייבת לומר בצער שאני יותר פסימית ממך. אני דוקא חושבת שבישראל חושבים על מה שיקרה אח"כ, מאד חושבים; למעשה, הם יודעים בדיוק מה יקרה ועל זה הם בונים- השאיפה הישראלית האמיתית, להערכתי, איננה להפיל את החמאס כדי להחזיר לשלטון את הפת"ח. אם זה באמת מה שישראל היתה רוצה, אזי לא היה קל מלסייע לפת"ח להיכנס לממשלה ולהכתיב את מדיניות החוץ שלה- כל שעליה היה לעשות הוא להכיר במסמך האסירים עליו הסכימו שתי המפלגות- זה היה יוצר בצד הפלסטיני דינמיקה ששני הצדדים (החמאס והפת"ח) בהחלט מעוניינים בה, להתאחד סביב מטרה משותפת שיש לה באמת סיכוי לפרוץ את המבוי הסתום, בכפוף לרצון הישראלי, כמובן. אלא שזה לא מה שישראל רוצה; ישראל רוצה כאוס פלסטיני, היא רוצה למוטט כליל את התשתיות האזרחיות והמדיניות שלהם, לסכל כל שמץ סיכוי לפריחת ניצנים של יכולות עצמאיות וממוסדות. ישראל ליבתה בכל הזדמנות את מה שקיוותה שיתפתח למלחמת אזרחים פנים-פלסטינית, אסרה את המתונים ביותר (מרואן ברגותי, השיח' חסן יוסף) שיכלו להרגיע את המצב מתוקף סמכותם ואישיותם, והמשיכה להצית להבות. בקיצור, איש בממשלה הישראלית לא נאיבי עד כדי כך, לחשוב שהפלת החמאס יחזיר את הפלסטינים לחיק הפת"ח- הפעם, ישראל שואפת להרבה יותר מזה.

  27. מירב אלוש לברון

    לרגע קט אני מדמיינת כיצד הייתי מגיבה לו הייתי נאלצת לחוות אירוע כזה כאם ואין לי כמעט ספק שהייתי מפעילה לחץ בינלאומי על ישראל לשחרור בני תמורת שחרור האסירים (שממילא ישוחררו מתי שהוא בעתיד הקרוב או הרחוק יותר )והייתי עושה זאת בגאווה ולא בתחושת בגידה.
    שתיקת הישראלים והתקשורת במקרה זה היא קלאסית לפרדגימת המגוייסות שטרם עברה מארצנו ולתחושת "הממלכתיות המחייבת", שמנקרת בליבו של הישראלי הממוצע. מישהו יכול לדמיין במוחו למשל הפגנת הזדהות של ישראלים עם משפחת שליט ובה נראים ישראלים נושאים שלטים כגון: "ישוחרר שליט לאלתר תמורת אסירי חמאס " או "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו"? אין הרי סיכוי לכך כי מיד יוקעו אלו כבוגדים באינטרס הלאומי, כמחבלים במשא ומתן לשחרור השבוי, כאנשים הפועלים על-פי הרגש בלבד או כיהודים גלותיים חסרי עמוד שדרה… (עיין ערך מדינת היהודים להרצל). לא מן הנמנע כי אם היתה הארץ מלאה בישראלים מסוג זה היינו כבר בפאזת השלום והפיוס ולא היינו צריכים להתמודד עם חטיפות ישראלים או הפגזות אזרחים בשטחים הכבושים.

    ישוחרר שליט לאלתר תמורת אסירי החמאס!!!

    שליט בחזרה הביתה והאסירים – שילכו לעזה.

  28. איריס

    לאורלי,
    אני מסכימה איתך לגמרי שלממשלת ישראל יש תכנית כפי שתיארת ולמנהיגיה יש בהחלט תפיסה ברורה לגבי איך הם רוצים שהעתיד יראה. כשהתכוונתי לטאבו של העתיד, התכוונתי לזה שבחברה. מהשיחות שהיו לי עם ישראלים יהודים שהציעו להגיב בכוח מול כוח, או סיפרו לי שהצבא יצא מעזה ושאר מעשיות, גם כשהסכמתי איתם על הכל ולצורך הדיון הנחנו שהצדק איתם, ושאלתי מה יהיה בעתיד לדעתם, אחרי שהצבא הישראלי ירוקן את כל מלאי התחמושת שלו על עזה, היה דום שתיקה. זה היה כמו לדבר על איכות הסביבה ומיון זבל. למי אכפת מה יקרה לחיתולים החד פעמיים בעוד חמישים שנה? זה מדע בדיוני. וזו אחת ההצלחות הגדולות של הפוליטיקה של הפחד. רוב האזרחים חיים כאן ועכשיו, עם המוטו של אם-בשדרות-לא-ישנים-אז-גם-בעזה-לא (כאילו שלפני הקסאמים יכלו לישון בעזה או בג'נין) ורואים שני סנטימטר קדימה. נו, אז יש אוברדרפט. מי יכול לחשוב קדימה שיום אחד הכסף הזה יצטרך לצאת מאיפה שהוא. אכול ושתה כי מחר נמות. אני חווה את זה בעיקר מאז שאני חיה בחו"ל, ששם זו השאלה השכיחה ביותר של אירופאים שאני מגיעה איתם לדיון על "הקונפליקט". רובם מגיעים ממדינות שבהם הם לא מהגרים, מדינות עם עבר עשיר (הרי אף איטלקי לא צריך לצעוק שהוא איטלקי דור שישי ויש לו זכויות על סיציליה או מילאנו…). שמתי לב לתופעה הזו כבר כשלמדתי גרמנית והייתי צריכה להתמודד עם זמנים דקדוקיים שלא ידעתי שקיומם אפשרי, כמו עבר בעתיד. בעברית יש עתיד אחד שגם אותו אנחנו לא מצליחים להגות בצורה התקנית (אני יסע למטולה לחופש אם יהיה מצב שלא יהיו קטיושות…).
    לשניר, תודה. זה יותר ממעניין בשבילי, כי יש לי מחשבות להכנס לענין יותר לעומק במסגרת לימודי.
    ולשיקו, תודה על המידע. מדהים שמישהו בממשלה או בצבא יכול לטעון טענה כזו, שיש להקריב את שליט על מזבח ה"טעות" שנעשתה במקרה טננבאום. כאילו שהשחרור של טננבאום בכלל לא קשור לעובדה שהוא אל"מ, שיש לו חברים וקשרים בצבא. ממש הצטרפות מקרים כמו שלימור היתה אומרת. ולא מספיק שהוא נהנה מהפריבילגיות הללו, צריך עכשיו להראות להם מה זה, ולא לשחרר את שליט. כדאי לשמור את האסירים כקלף מיקוח לפעם הבאה שסוכני מוסד יסתבכו בירדן או במצרים. כי הם שווים יותר מחייל במדים, כמו נחשון וקסמן ז"ל,שאירית הפנתה למאמר שאימו כתבה היום ב"הארץ".
    זה נראה לי חיובי שאבא שלו אומר את הדברים הללו. הילד הזה היה מגויס כבר מזמן לצבא, עשו בו שימוש וממשיכים להשתמש בו בציניות. תדע כל אם עבריה, ששולחת את ילדיה בשירות הפוליטיקאים שהם עובדים עליה בעינים.

  29. שיקו

    מסיבה כלשהי האתר של הארגון החשוב והאוטוריטטיבי ביותר בעניין האסירים, העצירים והשבויים הפלסטינים שמחזיקה ישראל — ארגון ADDAMEER — אינו נגיש ברגע כה מכריע זה (www.addameer.org)

    אין ברירה לפיכך לבד מלפנות למקורות שניוניים-משהו

    כרגע מחזיקה ישראל מעל ל- 9000 פלסטינים בבתי הכלא שלה
    http://www.palestinemonitor.org/nueva_web/infos_materials/reports/stats_on_prisoners.htm

    לפחות 388 ילדים ונערים פלסטינים מוחזקים כרגע בידי ישראל כעצירים/שבויים
    http://www.dci-pal.org/english/home.cfm

    נתוני רקע לשנים קודמות של שבויים/עצירים פלסטינים מתחת לגיל 18
    http://www.btselem.org/English/Statistics/Minors_in_IDF_Detention.asp

    עוד על העצירים/שבויים הפלסטינים לחלוקתם/ן עפ"י קטגוריות שונות כאן
    http://www.miftah.org/Doc/Factsheets/Miftah/English/Prisoners.pdf

    אם גלעד שליט חי הרי שאסור באיוסר מוחלט להעלותו כקורבן וזבח לגחמותיהם המצ'ואיסטיות של הגברים המנהלים את ישראל

  30. עינת

    מסכימה עם כל מילה שנכתבה על ידי שיקו, ומצטרפת לקריאה לעשות הכל למען שחרורו של גלעד שליט, כולל שחרור של אסירים פלשתינים אשר ישחוררו ממילא מתישהו.זו חובתינו המוסרית כלפיו , כלפי משפחתו וכלפי עצמנו.

  31. ערן סנדלר

    למה דעות קדומות יותר טובות מבורות? (סתם מעניין… אבל נחזור לעניינו)

    הפעם אני אתן את ה-Disclaimer שלי לפני (ולא אחרי).
    רוב הרעיונות שלי פה ממש לא מגובשים, אבל אני מנסה לקבל בצורה כזו או אחרת תגובות על כך, שכן הדיון עצמו גורם לי לראות היכן הנקודות החלשות שלי והיכן הן מספיק ברורות.

    זה שאחרים עשו דברים דומים לא סותר את הטענה שלי שזה משהו שקיים גם באיסלם.
    לא חיזקתי מספיק את הטענה שלי, אבל בראש ובראשונה, אני לא בא לומר שבשלוש נקודות אני יכול לתמצת את מהות עקרונות האסלאם. מה שננתי היו רק דוגמאות (ובמקרה זה 3, בלי קשר לצבא 😉 ).

    הנקודה שממנה אני בא (לא הבהרתי כראוי) נובעת מהעובדות הבאות:
    – חלק גדול מהטרור בעולם משוייך לטרור איסלמי (או יותר נכון, בשם האסלאם).
    – הגישה של הטרור האיסלמי ברובו (לא בכולו) מעודדת את ההקרבה הפיזית לצורך המטרה (מחבלים מתאבדים לדוגמא).
    – הטרור האיסלמי כל הזמן עושה אבחנות ומפריד בין המוסלמים לבין הצלבנים והיהודים (דייהנו, כל מי שלא מוסלמי) אשר לעיתים קרובות מאד נקראים פשוט כופרים ויש לטפל בהם כך.

    אני חושב שתסכימי איתי שעובדות אלה אינן דעה קדומה.

    יש משהו באיסלם הקיצוני שגורם לו להגיע למצב כזה, שגורם לו להגיע למצב שבו ערכים מערביים כגון קדושת החיים לא תמיד נמצאים בראש סדר העדיפויות.

    ישנם עוד מקומות חיכוך בעולם, לעיתים גם מקומות בהם פלגים מסויימים דורשים עצמאות, אבל גם שם זה לא מגיע לקיצוניות של הטרור האיסלמי (ושוב – מחבלים מתאבדים היא דוגמא טובה לכך). דוגמאות לכך הן המחתרת הבאסקית, ה-IRA (למרות שהם היו קצת יותר קיצוניים מרוב המקומות האחרים) וכו'.
    אירגונים כגון המחתרת הבאסקית וה-IRA גם עשו פיגועים בצורת מכוניות תופת (ועוד כמה אחרים) אבל בחלק גדול מהמקרים הם הודיעו מראש על כך והם דאגו מראש לגרום למינימום נפגעים חפים מפשע.

    כאשר ערפאת עמד לפני עמו והכריז ביותר מכמה אירועים שהם יכבשו את ירושלים וישראל ולמחרת ישב לשולחן הדיונים עם שרים מממשלת ישראל שאלו אותו ביותר מכמה אירועים למה הוא אומר את זה. הוא השיב שזה נועד כדי לזכות באמונו של העם וזה לא באמת אומר משהו.

    איך מצפים לעשות הסכמים אם מצד אחד המנהיגים עצמם אומרים א' מתכוונים לב' ועושים בסוף ג'.
    גם המנהיגים שלנו עשו ועושים את זה מדי פעם, אבל עד כמה שזכור לי (ויכול להיות שאני טועה פה) אף ראש ממשלה מכהן לא אמר שצריך לגרש מפה את כל הערבים תושבי עזה והגדה ולמחרת הלך לשולחן הדיונים אשר דן בנושאים של שלום.

  32. איריס

    אתה עושה קפיצה לוגית שלא הצלחתי בדיוק להבין לגמרי. מצד אחד אתה טוען שזה שיש גם נוצרים ויהודים וטמילים שעושים משהו שהמוסלמים עושים, לא אומר שאין את זה אצל המוסלמים. אכן כך, ועם זה אין לי ויכוח. התיזה שלך, אבל, מנסה ליצור קשר סיבתי בין האיסלם לבין אופני התנהגות שונים. זה כמו שאגיד לך שנשים מדברות, מרגישות וזוכרות וזה מכיון שהן נשים, וזה שגם לגברים יש את זה לא סותר את זה שכל הדברים הללו הם אופייניים לנשים…זה היה תקף רק אם רוב הנשים היו עושות כך ומעט מאוד גברים.
    זה נכון שרוב הטרור היום מגיע ממקומות בהם חיים מוסלמים, אבל זה עדיין לא אומר שזה נובע מהאיסלם. הרי האיסלם קיים הרבה יותר זמן, ממה שמכונה "טרור בינלאומי". לקפוץ מקורלציות לסיבתיות זה מהלך בעייתי. אני לא אומרת שאין קשר, אבל אולי הקשר הוא שרוב אוכלוסית המוסלמים בעולם היא ענייה יותר ומדוכאת והדרך שלה למחות היא דרך טרור. זה אומר שאם נוצרים היו מדוכאים, הם היו פועלים גם בצורה כזו. כמו האירים למשל, והטרור שלהם לא היה רחום יותר. זה שהם הודיעו על פצצה, עוד לא עושה את זה לפחות טרוריסטי. ונגיד שמטמיני הפצצות ברכבת התחתית בלונדון היו מודעים על כך קודם, האם גם היית עושה להם הנחות? מאז מלחמת העולם השניה רוב מדינות אירופה המרכזית חיות ברווחה ורמת הטרור בהן נמוכה, וכשהיה טרור (הבריגדות האדומות, פלג הצבא האדום, ETA ) הוא היה בהחלט התאבדותי. כמעט אף אחד מהפעילים הללו לא נשאר בחיים, מהרבה סיבות. אבל יש גם הבדל אם הטרוריסטית היא בת זועמת של כומר שוואבי או ילד שאיבד פעמיים את ביתו ומשפחתו (פעם אחת, תינוק כידוע, לא הורגים פעמיים, כדברי המשוררת) בג'נין. לביוגרפיה האישית יש השפעה לא מעטה על אופי הטרור.
    כתבתי על דעות קדומות (שהן טובות יותר כי יש לכולנו ובורות לא, אבל אתה צודק ואפשר בהחלט לשים על זה סימן שאלה), מכיוון שעושה רושם שיש לך דעות על מוסלמים ועל האיסלם ואתה מתאים את המציאות אליהן. קל לראות, וזה גם אנושי, את הקבוצה שאליה אתה לא שייך כהומוגנית. במקרה כזה אתה מפספס את העובדה ששליט לא מוצא להורג לאחר שהאולטימטום פג, לפי הדיווחים, כי זה נוגד את הציוויים של האיסלם. ואתה מפספס מאות מליונים של נרצחים שנרצחו בשם הנצרות,שהיא הרוצח הכי גדול שהאנושות ידעה עד היום. למה אתה עושה לנוצרים הנחות כאלו?
    ובאשר לערפאת, הוא עשה לא מעט טעויות ואין לי שום כוונה לשמש מגינה שלו וזה גם לא מעניין אותי. במסגרת ההנחות שאתה עושה כרגע במבצע סוף העונה, לא מעט הן גם למנהיגים הישראליים. הם אומרים שהם מוכנים לעשות הכל כדי להציל חייו של חייל אחד, וכשהם צריכים לשחרר נשים וילדים אסורים ושבויים תמורתו הם לא עושים את זה. אם זה לא נקרא להגיד דבר אחד ולעשות את ההיפך, אז אני לא יודעת מה כן. בתור מי שהיתה אמורה לשלוח את הילדים שלה לצבא של המנהיגים הללו, יותר מעניין אותי מה הם עושים מאשר מה עראפת, אבו מאזן או הנייה עושה.

  33. אחד

    "חלק גדול מהטרור בעולם משוייך לטרור איסלמי (או יותר נכון, בשם האסלאם)". זאת טענה כמעט מעגלית, כי מראש מגדירים "טרור" בצורה שלא כוללת רצח עם של יהודים בידי גרמנים, טבח של וייטנאמים או עיראקים בידי אמריקאים, הרג מכוון של אזרחים פלסטינים בידי צה"ל או מתנחלים, הטרור של האצ"ל והלח"י, וכו' וכו'. אם פוסלים כמעט כל פגיעה באוכלוסיה אזרחית שנעשתה בידי נוצרים או יהודים (או קומוניסטים ממדינות כמו קמבודיה וסין) זה לא משאיר המון אפשרויות.

    "הגישה של הטרור האיסלמי ברובו (לא בכולו) מעודדת את ההקרבה הפיזית לצורך המטרה (מחבלים מתאבדים לדוגמא)". נכון, אז מה? למה להתפוצץ יחד עם הקורבן שלך זה איכשהו פחות תרבותי או פחות הומני מסתם להרוג אותו? מה זה כבר משנה?

    "יש משהו באיסלם הקיצוני שגורם לו להגיע למצב כזה, שגורם לו להגיע למצב שבו ערכים מערביים כגון קדושת החיים לא תמיד נמצאים בראש סדר העדיפויות". אם אתה מכיר איזושהי תקופה בהיסטוריה שבה מדיניות מדינות המערב הונחתה בידי ערך "קדושת החיים", אני אשמח לשמוע עליה. אתה מתכוון אולי למעורבות האמריקאית בעיראק? לאלפי הפלסטינים שנהרגו בשטחים?למעשי הטבח שישראל ביצעה ב- 48? למלחמת וייטנאם? למלחמת העולם השנייה? לקולוניאליזם באפריקה? על איזה תקופה בדיוק?

    "איך מצפים לעשות הסכמים אם מצד אחד המנהיגים עצמם אומרים א' מתכוונים לב' ועושים בסוף ג'.
    גם המנהיגים שלנו עשו ועושים את זה מדי פעם, אבל עד כמה שזכור לי (ויכול להיות שאני טועה פה) אף ראש ממשלה מכהן לא אמר שצריך לגרש מפה את כל הערבים תושבי עזה והגדה ולמחרת הלך לשולחן הדיונים אשר דן בנושאים של שלום".
    או, אז דווקא היה ראש ממשלה כזה, וקראו לו דוד בן גוריון. הוא גירש את רוב התושבים הערבים מן האזורים שהוא שלט עליהם, ואז ניהל משא ומתן לשלום בתנאי שהם לא יוכלו לחזור. ואחריו היו גולדה שרק חיכתה לטלפון ממנהיגי ערב
    (וסירבה לכל פניותיהם), ובגין שהבטיח אוטונומיה ובנה התנחלויות, ושמיר שהודה שהוא היה גורר את המשא ומתן לשלום במדריד עד אינסוף כדי להימנע מהסכם, ועוד רבים וטובים.

    בקיצור, היתרון המרכזי של ישראל והמערב הוא ביחסי ציבור המצויינים שלהם – מעשי הטרור שלהם נשכחים מהר ונהיים היסטוריה רחוקה, כך שקל להם יותר להציג את עצמם כמאמינים ב"ערך קדושת החיים".

  34. איריס

    מורידה בפניך את הכובע על התגובה המסודרת והברורה. ורק תוספונת קטנה שעלתה בראשי כשקראתי אותה, כששאלת אז מה עם המתפוצץ מתפוצץ עם קורבנו, יש מקרים שבהם זה היה נכון אפילו. לו מי מאלו שניסו להתנקש בהיטלר היה מוכן לסכן לשם כך את חייו, הוא כבר היה מתפוצץ עם קורבנו באויר. בסוף (ואת זה אנחנו יודעים רק בדיעבד כמובן) גם המנסה להתנקש נהרג וגם היטלר נשאר בחיים. הנאצים בודאי קראו למתנקשים ולפעילים קטנים מהם בוגדים, טרוריסטים אולי ושאר כינויים ששמורים לתעמולה שכזו.

  35. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    "נועם שליט, אביו של החייל החטוף גלעד שליט, תבע היום (חמישי) לראשונה שחרור אסירים ביטחוניים תמורת החזרת בנו. "אני יודע ששחרור אסירים עמד על הפרק לפני המקרה בתור מחווה, אז אין שום סיבה שלא יעמוד על הפרק גם אחרי המקרה, לטובת שחרור לוחם שנשלח על ידי המדינה לחזית", אמר שליט. "בסופו של דבר יהיה צורך לשלם מחיר עבור שחרורו של גלעד. אינני מבין מדוע הממשלה מתמהמהת לנהל משא ומתן על גובהו", אמר האב והביע רצון להיפגש עם חוטפי בנו.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/735419.html

  36. איתן

    ראשית, מה זאת אומרת בעניין החטיפות העתידיות "זאת בעייתו של הצבא ושלו בלבד?". לא חייבים להיות עלק רדיקלים. צריך להודות שיש מעט הגיון בדבריו של הרוה"מ שלנו ולהציג מולו טיעון מעט יותר מורכב מאשר טמינת הראש בחול.