הפרטה כמו באמריקה

יוסי דהאן

קראתי אתמול את הכרזתו של אורי בן נון, מנכ"ל חברת החשמל, שההפרטה של חברת החשמל תעלה את תעריפי החשמל לצרכנים  ב 12% ומיד נזכרתי בסרט שראיתי לפני מספר ימים "Enron: The Smartest Guys in the Room". סרטו של הבמאי Alex Gibney, המבוסס על ספרם של Bethany McLean and Peter Elkind, הנושא את אותו שם. 

 אנרון הוא תאגיד האנרגיה האמריקאי הענק, שמגזין העסקים האמריקאי Fortune הגדיר אותו באחד משעריו "התאגיד היצירתי ביותר בעולם העסקים האמריקאי" , אנרון בשיאו גם הוכרז על ידי העיתונות הכלכלית האמריקאית כאחד מחמשת התאגידים המצליחים ביותר בעולם.

את אנרון ניהלו שני ברנשים קנת להי וג`ף סקילינג. שניהם צלבנים אדוקים למיגור כל רגולציה שלטונית וקידום הפרטה של שוק האנרגיה האמריקאי. קנת להי יושב ראש הדירקטוריון של החברה, היה חבר קרוב של משפחת בוש (ג`ורג` בוש נהג לכנות אותו בחיבה "קני בוי") ותורם כבד למסעות הבחירות שלהם, פעולות הלובי שלו ושל חבריו במסדרונות המימשל הביאו לכך שהמימשל ביטל למעשה את הרגולציה על משק החשמל של קליפורניה. מאותו רגע היתה לאנרון שליטה על חלק ממשק החשמל באותה מדינה.

באחד מהרגעים מעוררי החלחלה בסרט נשמעות הקלטות של ברוקרים של חברת אנרון מתפקעים מצחוק כשהם נותנים הוראות לצמצם את הזרמת החשמל לקליפורניה. הפסקת ההזרמה גורמת לעליית מחירי החשמל בבורסה מה שמעלה את רווחיה של החברה. וכך כשהמדינה שרויה בעלטה וכאוס, אנשים תקועים במעליות בבנייני ענק, תאונות דרכים שנגרמות בגלל הפסקת פעולת הרמזורים, מתפוצצים הברוקרים מצחוק ונותנים הוראה לצמצם עוד יותר את הספקת החשמל על מנת להעלות את מחיר מניות החברה. לתרגיל ההונאה הזוועתי הזה היה בונוס נוסף, הקורבן של הונאת העלטה היה מושל המדינה לארי דיוויס, שהציבור ראה בו אחראי למשבר החשמל במדינה, ובעוד המדינה חשוכה והאזרחים זועמים הריצו קנת להי והמכונה המפלגתית הרפובליקנית את המחסל ארנולד שוורצנגר לזכייה במשרת מושל קליפורניה.

הסיפור של אנרון הוא סיפור בעל לקח כיוון שלא מדובר ב"כמה תפוחים רקובים" אלא בריקבון של תיבת התפוחים כולה. להונאה של אנרון, שלא הייתה אלא מגדל קלפים שבתוכו כוסו הפסדי ענק  בסך 30 מיליארד דולר, באמצעות תרגילים חשבונאיים, היו שותפים ונהנו מן הרווחים כל הבנקים ובתי ההשקעות המרכזיים בארצות הברית, מסיטי בנק, מריל לינץ`, פירסט בוסטון, וכל השמות שמעבירים בוגרי מגמות למינהל עסקים, עיתונאים ועורכים כלכליים לעמידת דום. וגם חברת ראיית החשבון הותיקה ביותר בארצות הברית ארתור אנדרסון שחתמה על הדו"חות החשבונאיים של אנרון. אני זוכר אמירה של יוסי בכר, שלפני מינויו לתפקיד מנכ"ל האוצר, משרד רואי החשבון שהוא היה שותף בו ייצג את חברת ארתור אנדרסון בארץ, מצהיר שמדובר בשמועות לא מבוססות ואין כל בעייה עם ארתור אנדרסון. אכן עתה אין שום בעיה, החברה חדלה מלהתקיים וחלק מראשיה הועמדו לדין.

ההשחתה והציניות של ראשי אנרון באה לידי ביטוי בתמונה אחרת בסרט בה נראית נציגת העובדים התמימה והמאושרת מודיעה בשמחה כשלצידה להי וסקילינג, שהעובדים ישקיעו את כל כספי הפנסיה שלהם במניות חברתם המשגשגת, ואכן הם השקיעו. כשסקילינג, שהיה הגורו של החברה ופילוסופיית יחסי העבודה המטורפת שלו קבעה שכל השנה יש לפטר 15% מכוח העבודה על סמך הערכות הדדיות של העובדים אחד על השני, ראה שהטיטניק שוקעת הוא מיהר לנטוש את ספינת אנרון עם פיצויים של 250 מיליון דולר, גם להי וראשי החברה האחרים ברחו עם מה שנותר בקופה.

ביום בו הוכרזה פשיטת הרגל של אנרון ניתנו לעובדים 30 דקות לאסוף את חפציהם ולעזוב את הבניין. כספי הפנסיה שלהם שהיו מושקעים במניות שאותן הם לא יכלו למכור ירדו לטמיון, אחד העובדים מספר שבעבר הפנסיה שלו הייתה שווה 345 אלף דולר, מה שהוא קיבל עבור המניות בסופו של דבר היה סכום של 1200 דולר. ערך הפנסיה שאבד לעובדים היה 1.2 מיליארד דולר.

בפוסט הבא על הפרטת משק המים בבריטניה ותאגיד המים הבריטי Thames Water

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נתן שקרצ'י

    הדבר הכי מדהים בכל הסרט הזה, הוא אי לקיחת האחריות, מצד סקילינג וליי, על מעשיהם. גם בבית המשפט, וגם בדיון בקונגרס שמופיע בסרט, סקילינג לא מתבייש וטוען שלא ידע מכלום. הוא הולך לשבת מאחורי סורג ובריח, להמון זמן.
    מה שעוד מדהים הוא איך הם השחיתו את משרד רואי החשבון שלהם, משרד עורכי הדין, וכל הבנקים וחברות ההשקעה הגדולים.

    מזמן המלצתי פה על הסרט הזה, במיוחד שכמדברים על הפרטת חברת החשמל. אני ממליץ לקחת את גירסת ה-dvd שמכילה עוד מידע.
    באתר שיוסי הפנה אליו, לחיצה על הסמל של המיקרופון, ותוכלו לשמוע את השיחות בין סוחרי האנרגיה של אנרון, בסגנון שיוסי ציין, על אנשים שצוחקים על סבתות שנתקעו במעלית ועוד.
    PBS עשו פרק עם ראיון עם אלכס גיבני, יוצר הסרט, שבו מוצגים קטעים מהסרט ומידע נוסף בנושא- ללחוץ על play the video בתחתית העמוד- http://www.pbs.org/now/thisweek/index_081205.html

  2. פוליצר

    החברים הנ"ל מאנרון נתפסו, הועמדו לדין, הורשעו ונכלאו.
    בארץ הסיכוי שכך יקרה אפסי. הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי.
    לשחיתות, אגב, אין אידיאולוגיה ולא מעניין אותה אם כלכלה היא "מדע" או מה ההבדל בין סוציאליזם/ סוציאל-דמוקרטיה/ קפיטליזם רחום/ קפיטליזם חזירי.

  3. יוד דלת

    אתה כותב שצמצום הפסקת החשמל בקליפורניה גרמה לעליית מחיר החשמל בבורסה. האם אתה בטוח שקיים סחר במחיר החשמל בבורסה כלשהי ?

  4. דוד גלבוע

    מעגל הטמטום שבו אנו חיים הוא פשוט מטורף. מדינה ללא חוקה וחסרת מערכת בלמים ואיזונים נגררה אחרי גורו ההפרטה נתניהו וממשיכיו אולמרט והירשזון ומייבאת חוקי כלכלה מארצות הברית. עשידי ישראל צברו הונם מקרבה שלטונית, למעט מעטים כדוגמת ורטהיימר. לכולם יש זכויות היסטוריות – חשמל , בריאות,טלפון ורכב חינם לקבוצות נבחרות. ישובים שהוקמו אחר 1948 תובעים זכויות בקרקע נדלנית בטיעוני סרק של שמירת נכסי המדינה. קרקע המדינה שהוחכרה למטרת בריכות מלח הופכת בהוראת ראש ממשלה לנכס נדלני בידי יקיריו. על כל אלה ואחרים אין כל ביקורת מצד הכנסת משום שתמיד תהיה מאויישת על ידי פירות הפריימריס המפלגתיות – ייבוא מטומטם נוסף מארצות הברית.מדינות מרכז אמריקה נעלבות כאשר ישראלים מכנים את ממשלם בשם רפובליקת בננות. השחיתות שלנו הינה ייחודית משום שהיא פושה בממשל, באקדמיה, במערכת הבריאות, במערכת המשפט ואכיפת החוק (האם יש מושג כזה אצלנו?) ולרוב אינה צבירת הון לגיטימית אלא ניכוס נכסי מדינה בגין קרבה לשלטון.. עתה עולה נושא ההפרטה שהטיעון המוצדק היחיד עבור יישומה הוא המינויים הפוליטיים הנהוגים במשק הציבורי. פרט לזה אין כל הוכחה לעדיפות המגזר הפרטי על הציבורי. יש חברות ממשלתיות המנוהלות ביעילות וחברות פרטיות שניהולן שערורייתי וגורם נזקים אדירים לציבור, כדוגמת קלאבמרקט.
    את המשך קיומה של ישראל יבטיח שידוד מערכות מוחלט כדוגמת תקציב על בסיס אפס שיחייב בדיקה של כל פעילות על פי הצידוק המוכח לקיומה. זה הפתרון לאיום הגרוע מזה המצוי באירן. אם לא תישחטנה כל הפרות הקדושות שנוצרו כאן – תיכנס ישראל להיסטוריה כהמשך שלטון הצלבנים.
    אין לאיש מושג כמה אנרונים פועלים אצלנו משום שגם רואי החשבון הפכו לחלק אינטגרלי מהממסד ואינם ממלאים את ייעודם המקצועי. רפרוף מדגמי בעתונות הכלכלית מגלה את מעלליהם של "מנועי הצמיחה" כדוגמת פישמן, זאבי, פלד, ורדי זר ודומיהם – כולם היהלומים בכתר המגזר הפרטי. כדי לסגור את המעגלים של יחסי הון – שלטון יש תחלופה מטכלית הפולטת בקצב קבוע אלופים חסרי תעסוקה ולרוב חסרי נסיון אשר "משתלבים" במגזר הפרטי כדי "לעשות לביתם". האלוף היחיד שלא חבר למועצות מנהלים או למנכלות נפטר בארץ אפריקאית רחוקה בעת שכרה מחצבים.
    יש להבין כי בעקבות הרפורמות שהנהיג נתניהו יש לחוסן המגזרים הכלכליים חשיבות עצומה משום תלותן של קופות הפנסיה והגמל בביצועיהן של החברות בבורסה ואם אלה תקרוסנה לא יעזור לממשלה דבר והיא תיאלץ לחלצן כי העלות נמוכה מנשיאה בנטל העשוקים. זה לא קרה באנרון משום שבראש המדינה החזקה בתבל עומד אדם חסר כל הבנה חברתית, מדינית או כלכלית והשיטה הקפיטליסטית שולטת בכיפה.אך לזכות האמריקאים יש לציין כי מנהלי אנרון נענשו והלכו לכלא גם כאשר קשריהם עם הנשיא וממשלו היו הדוקים ביותר, אין להעלות על הדעת שבישראל היו ננקטים צעדים דומים כלפי מי שגרמו לקריסת חברות וכלפי מי שהיו אמונים להגן על המשקיעים והעובדים.

  5. יוסי דהאן

    יש סחר של מניות בשוק האנרגיה המשפיע על מחירי החשמל.

  6. דרור ניסן

    ההפרטה היא רעיון מושחת בבסיסו לפיו מוכרים (לרוב במחירים נמוכים מהשווי הריאלי או הנומינלי), את נכסי הציבור כולו לקומץ. כמובן שההפרטה מלווה תמיד באידיאולוגייה של יעילות, השבחת השירות וטובת הצרכן, אף שזו הופרכה בדוגמאות למכביר. ההפרטה גם תמיד כרוכה בפיטורים ובהרעת תנאי העובדים שנשארים. המניע האמיתי להפרטה הוא בצע. האוליגרכייה הפיננסית אינה יודעת שובעה ולוטשת עיניה לכל נכס ציבורי מניב ואילו השלטון שש להיפרע מאחריותו.
    יש לשלול באורח גורף את רעיון ההפרטה, קל וחומר של תשתיות ציבוריות. היות ומכירת החיסול של המדינה כבר נעשתה במידה רבה, ראויי לחשוב דווקא על הלאמה בבחינת איסוף שברים ותיקון סטייה. ההפרטה החזירה את העולם לתקופה הפיאודאלית בה מתי מעט אוחזים ברובם המוחלט של האמצעים וכל השאר, במידה זו או אחרת וואסלים.

  7. פוליצר

    ככלל, מדד המניות של יצרניות האנרגיה מושפע ממחירי החשמל, לא משפיע. מחירי החשמל הם פקטור בסיסי בסעיף ההכנסות שהוא פקטור מרכזי ברווחיות החברה, שממנה (ומהציפיות לרווחים עתידיים) נגזר מחיר המניה (כל חברה וכל מניה).
    מחירי החשמל (או כל מוצר אחר) אכן משפיעים – אך בשוליים: ברמות מסוימות מחירים פוגעים בביקוש במידה שיש לה השלכה משמעותית על הרווחיות. באותה מידה מחסור במוצר – כמו המחסור המלאכותי שיזמה אנרון – מעלה את המחירים ותורם לרווחיות (בהנחה שעלויות הייצור נותרות זהות) – עד נקודת הפגיעה בביקוש.
    עם זאת, מדובר במצבים החריגים, לא בהתנהלות נורמלית של שווקים של קונים ומוכרים בכלל ובתוך זה "שוק חופשי" – בתנאי, כמובן, שקיימת רגולציה מחמירה הן בתחום טוהר המידות והן בזיהוי כשלי שוק וניטרולם.

  8. שור

    ברוב מדינות העולם (כולל ב"אוטופיה" הסקנדינבית שכולנו מעריצים) משק החשמל הוא תחרותי ומופרט,
    וזה עובד טוב מאוד הן באיכות, הן במחיר והן בעודף כושר ייצור.

    במדינת קליפוניה הרגולטור קבע מחיר נמוך מדי ,
    ולכן יצרניות החשמל מכרו חשמל למדינות אחרות ולא הגדילו את כושר הייצור במדינה,
    והתוצאה היתה חושך.

    ברגע שהרגולטור קבע מחיר חשמל גבוה יותר אין יותר הפסקות חשמל במדינה.
    וכיום פועלות שם מספר יצרניות חמשל כולל חברת אורמת מיבנה.

    במדינת ישראל לחברת החשמל המונופוליטסית והבלתי יעילה בעליל יש חובות של קרוב ל- 50 מיליארד שק',
    אין כמעט מי שילווה לחברה כסף בגלל מיגבלת לווה בודד של הבנקים (ואם יש אז בריבית גבוהה מאוד ),
    ולכן החברה לא בונה תחנות כוח וכושר היצור די דומה לביקושי שיא.
    והתוצאה היתה חושך לכמה שעות באזורים רבים בארץ לפני כמה שבועות.
    בנוסף, בגלל מניעים מונופוליסטים החברה לא עברה לגאז טבעי (וזול) שנים רבות וגרמה לזיהום אוויר ברידינג,
    בכל שנה מתים בתל אביב כ- 1000 אנשים ממחלות הקשורות לזיהום אוויר .
    מדוע ה'חברתיים' לא מתעניינים באנשים אלו שמתו בגלל מונופול ממשלתי מזהם ?

    במדינת סוריה לחברת החשמל הממשלתית מונופולית אין כסף לבנות תחנות כוח,
    התוצאה היא הפסקות חשמל כמעט מדי יום.
    מדוע ה'חברתיים' לא מתעניינים בהפסקות החשמל בסוריה ועוד עשרות מדינות ריכוזיות בהן יש מונופול בלתי יעיל ???
    האם אזרחי העולם השלישי הסובלים מנחת זרועו של המונופול לא שווים בעיני ה'חברתיים' ?
    רק תושבי קליפוניה שווים ?

    מנהלי אנרון הואשמו והורשעו בגין פרשיות שחיתות פיננסית הקשורות לחוקי שוק ההון,
    והרגולציה בשוק ההון בארה"ב היא הדוקה יותר מאשר בישראל.

    חברת החשמל המונופולית בישראל היא הגורם לחלק מהעוני ואי השיוויון החברתי כאן.
    אם הפרטה ותחרות בשוק החשמל טובים לאירופה ולשבדיה , מדוע אינם טובים לנו ?

    די מדהים לקרוא כל פעם מחדש אנשים 'חברתיים' שרוצים רווחה ושיוויון כמו באירופה,
    אך מתנגדים בקנאות דתית לכל שינוי מיבני שהביא את אירופה למצב הזה.

    שור

  9. שור

    במדינות סקנדינביה – שבדיה, נורבגיה, דנמרק ופינלנד – יש בורסת חשמל בה משתתפים יצרני החמשל במדינות אלו,
    ומחיר החשמל נקבע באופן רציף לפי היצע וביקוש.

    בגלל זה (בין היתר) מדינות אלו נמצאות בראש סולם התחרותיות העולמי והרווחה החברתית בהן כה גבוהה.
    ממש לקנא.

    שור

  10. דניאל קרשנר

    בארה"ב וגם באירופה יש סחר בחשמל בשווקים שמזכירים מבחינות רבות סחר במניות בשווקים הפיננסים. המסחר נפתח וישנם מחירי spot שמשתנים בזמן אמיתי. קונים/ מוכרים נפגשים דרך ברוקרים וסוגרים עסקות ליום המחרת, אז ספקית האנרגיה צריכה לעמוד בצפי הביקוש באמצעות הדילים הנ"ל, חוזים שיש להם לטווח ארוך (forward contracts, options) וכמובן חשמל מייצור עצמי. הקטע עם חשמל הוא שזה לא מוצר שניתן לאחסן, הביקוש קשיח ויש מספר מועט של משתתפות במסחר – התוצאה היא שחברה דומיננטית יכולה בקלות להקפיץ מחירים לשמיים. נכון להיום היקף המסחר בשווקים אלו נמוך יחסית, משתמשים בהם בעיקר "למלא חורים"… פרשיית אנרון בטח לא עזרה לדחוף את שיטת השוק…

  11. דרור קמיר

    מחד אתה מטיף ל"תחרותיות" ומאידך אתה קובע שהרגולטור לא קבע מחיר מתאים לחשמל. לשיטתך, אם יש תחרות, למה הרגולטור צריך לקבוע מחיר? ואם יש "תחרותיות" הרי ההיצע והביקוש, לשיטתך, קובעים את המחיר המתאים, מה פתאום צריך התערבות של רגולטור?

    אגב, אני לא חושב שמישהו טוען שבחברת החשמל אין שחיתות, או שהפסקות החשמל האחרונות הן דבר שיש להתגאות בו. הטענה, אם פספסת אותה, היא שונה – הפרטת חברת החשמל לא תפתור את הבעיה. היא רק תחליף שחיתות אחת בשחיתות אחרת.

  12. עמי וטורי

    בסקנדינביה משק החשמל מורכב מ 4 חברות גדולות שהן חברת החשמל הממשלתית השבדית, חברת החשמל הממשלתית הדנית, חברת החשמל הפינית שרוב מניותיה בידי הממשלה וקרנות פנסיה ממלכתיות וחברת החשמל הנורבגית שלה הרכב הון דומה. בכל ארבע ארצות סקנדינביה היקף היצור של החשמל עלה תמיד על הביקוש ולכן לא ניתן להשוות את סקנדינביה לישראל שבה אין רזרוות יצור ולמדינות השכנות אפילו במצב שלום אין כושר יצור משמעותי. כמו כן גם תחרות בין 4 חברות אינה בדיוק שוק לא מונופוליסטי . לכן חשובה מאוד העובדה שבארצות סקנדינביה מדובר בחברות בבעלות ממלכתית.הפרטה בישראל משמעותה העברת מונופול או במקרה הטוב קרטל לידי אותן משפחות שכבר שולטות בשוק התקשורת בתעשיה ובעוד כמה ענפים זניחים.

  13. ראובן

    הנה מאמר שפורסם לפני כמה שנים מאת גרג פאלסט (www.GregPalast.com) שתרגמתי לעברית:

    מקור הפסקת חשמל נתגלה בנורה עמומה בבית הלבן

    מעשה בבריטים שגנבו 800 מקומות עבודה מניו יורק, הוציאו משם 90 מליון דולר וכיבו לנו את האורות הלילה
    גרג פאלאסט
    15 באוגוסט ‏2003–08–19

    אני יכול לספר לכם הכל על הבטלנים שכיבו לנו את האורות הלילה. נתקלתי בטיפוסים האלו – הNiagara Mohawk Power Company – לפני מספר שנים. תראו, לפני שהייתי עתונאי, עבדתי לפרנסתי כחוקר הונאות של חברות. בשנות ה80 בנתה "NiMo" כור גרעיני, Nine Mile Point – גרוטאה חמה ויקרה בצורה ברוטאלית שבעבורה גבו NiMo והחברות השותפות לה מיליארדים ממשלמי חשבונות החשמל של מדינת ניו יורק.

    כדי לממש גניבת ענק זו פיברק הקונסורציום בראשות NiMo דוח"ות עלויות ולוחות זמנים, ואז ביצע תרגיל הארי פוטר על ספרי החשבונות. ב1998 הראיתי לחבר מושבעים מזכר ממנהל באחת השותפות, Long Island Lighting בו הוא מלמד מנהל מ NiMo כיצד לרמות את הרגולטורים הממשלתיים. חבר המושבעים חייב את LILCO לשלם 4.3 מיליארד דולר ובסופו של דבר הוציא אותם מהמחזור.

    וזו היא הסיבה שבגללה, אם אתה בצפון מזרח ארה"ב כרגע, אתה קורא את זה לאור נרות הלילה. הנה מה שקרה. לאחר ש LILCO הובסה על ידי החוק, לאחר שהממשלה הכתה את NiMo ועוד עשרות חברות חשמל "מבשלות ספרים" ותופרות מסמכים בקנסות ועונשים שהצטברו לעשרות מיליארדי דולרים, התכנסו מובילי התעשיה ונשבעו לא לעבור על התקנות שוב לעולם. תכניתם לא היתה לציית לחוקים, אלא לבטל את התקנות. הם קראו לזה "דה-רגולציה".

    זה היה כמו ועדת שודדי בנקים שמתכננת איך להפוך פריצה לכספות למעשה חוקי. אבל לא היה להם אומץ להשיק את המזימה בארה"ב. במקום זה, ב1990, קבוצה קטנה וערמומית של שועלים טקסנים, Huston Natural Gas, שעבדה תחת הכינוי "אנרון" שכנעה את קנאית השוק החופשי המכורה, ראש ממשלת בריטניה מרגרט ת'אצ'ר, לתת רשיון לתחנת הכוח הראשונה בחצי כדור הארץ הזה שלא היתה כפופה לרגולציה.

    וכך החלה לה מחלה כלכלית שנקראה "רפורמה רגולטורית" שהתפשטה מהר יותר מסארס. יש לציין שאנרון גמלה לשר האנרגיה של ת'אצ'ר, אחד לורד וויקהאם, בסלסילה נאה מלאה בשטרות של דולר עבור שירותי 'יעוץ' וכסא במועצת המנהלים של אנרון. הניסוי הבריטי הוכיח את היתכנות הנוסחה התעשייתית של אנרון: התלהבות הפוליטיקאים מדה-רגולציה היתה ביחס ישר לשלמונים שסיפקו חברות החשמל.

    אליטת החשמל פעלה לראשונה באנגליה כי הם ידעו שהאמריקנים לא יבלעו את שיקוי הפלאים של הדה-רגולציה כל כך בקלות. ארה"ב התרגלה לחשמל זול וזמין בלחיצת כפתור. זו היתה מורשתו של פרנקלין רוזוולט שב-1933 כלא מאחרי סורג ובריח את האיש שחשב שהוא אחרון פיראטי-החשמל, סמואל אינסול. סמואל אינסול, הקומבינטור מוול-סטריט יצר את Power Trust וששה עשורים לפני קן ליי זייף ספרי חשבונות וגזל צרכנים. כדי לסכל את מטרות אינסול ושכמותו נתן לנו רוזוולט את רשות החשמל הפדרלית ואת חוק חברות החשמל הציבוריות (Public Utilities Holding Company Act) שהורה לחברות החשמל היכן לעמוד ולהצדיע. תקנות מפורטות הגבילו תעריפים לגובה של הוצאות אמיתיות פלוס רווח מוכתב על ידי הממשלה. החוקים אסרו על קיום "שווקי חשמל" ודרשו מהחברות להותיר את האורות דולקים תחת אזהרת מאסר – אין האפלה לצורך סחיטת העלאת תעריפים.

    חשיבות מיוחדת כשאני כותב כאן בחושך יש לעובדה שהרגולטורים אמרו לחברות החשמל בדיוק כמה היה עליהן להשקיע על מנת להבטיח שהמערכת תשאר תקינה והאורות ישארו דולקים. פקידים הזדחלו לאורך החוטים, וכמוני גם הזדחלו דרך ספרי החשבונות על מנת להבטיח שמנהלי החשמל השתמשו בכספם של הלקוחות בשביל לקנות חלקי חילוף ועבודה. היה ולא עשו כך, היינו חובטים בראשם בספרי החוקים העבים. האם עמדנו בדרכה של רוח היזמות של אותם אנשי עסקים? כמובן שכן.

    החשוב ביותר הוא שרוזוולט אסר על חברות החשמל לתרום תרומות פוליטיות – לא כסף 'רך', לא כסף 'קשה', לא כסף נ ק ו ד ה.

    אבל אז הגיע ג'ורג' הראשון. ב1992, ממש לפני עזיבתו את הבית הלבן, נתן הנשיא בוש האב לתעשיית החשמל נשיקת פרידה עמוקה וארוכה: דה-רגולציה פדרלית של החשמל. היתה זו הירושה אותה רצה להשאיר לבנו – הכרת התודה של חברות חשמל, שארגנו 16 מליון דולר למערכת הבחירות הרפובליקנית ב 2000, פי שבע מהסכום אותו נתנו לדמוקרטים.

    אבל מתנת הדה-רגולציה של המחירים הסיטונאיים ברמה הפדרלית של אבא'לה בוש הביאה את פיראטי החשמל רק למחצית הדרך לאפשור השוד של ג'ו משלם-התעריפים. כדי לזכות בכל הקופה היה עליהם לקבל דה-רגולציה ברמת המדינה. היו רק שתי מדינות, קליפורניה וטקסס, שהיו גדולות דיין ורפובליקניות דיין על מנת להכניס את תרמית שוק החשמל לפעולה.

    קליפורניה נפלה ראשונה. חברות החשמל שלמו 39 מליון דולר על מנת להביס משאל עם שהובל על ידי ראלף ניידר שהיה עוצר את תרמית הדה-רגולציה. 37 מליון דולר נוספים הושקעו בלובי ובשימון כספותיהם של מחוקקים על מנת שייכתבו שקר בתור חוק: בהקדמה לחוק הדה-רגולציה הבטיח המחוקק שדה-רגולציה תפחית את תעריפי החשמל ב20%. בפועל, כשהביטו תושבי סאן דייגו, העיר הראשונה בקליפורניה שהפכה ל"נטולת תקנות", על חשבונות החשמל שלהם, הפכו 20 אחוזי החסכון שלהם לקפיצה של 300% בתשלומים הנלווים.

    אנרון הקיפה את קליפורניה בעיגול וליקקה את שפתיה. כתורם מספר אחד בכל הזמנים למערכת הבחירות של ג'ורג' וו. בוש היא היתה בטוחה בקשר לעתיד. בעזרת חצי תריסר חברות אחרות בשליטתה בלבד היא שלטה בזמנים מסויימים ב100% מקיבולת החשמל הזמינה הנדרשת להשאיר את קליפורניה מוארת. המוטו שלהם היה: "את הכסף או את האור". אנרון וחברותיה שיחקו במערכת כמו בכספומט מקולקל, מושכים בכוח את השטרות החוצה. לדוגמה, ב"מכירות הפומביות" לחשמל המכורות מראש ללא בושה שנערכו על ידי המדינה, הגישה אנרון הצעה, במקרה אחד, לספק 500 מגה-ווט חשמל על גבי קו חשמל של 15 מגה-ווט. זה כמו למזוג ליטר דלק לאצבעון – הקווים היו נשרפים אם היו מנסים זאת. בעומדה בפני אפשרות של האפלה בגלל הצעתה ההרסנית של אנרון, היתה המדינה מוכנה לשלם כל סכום על מנת להשאיר את האורות דולקים.

    וכך עשתה המדינה. לפי ד"ר אנג'אלי שפרין, כלכלן מ California state Independent System Operator שכוונה את תנועות הזרם, מנעו בין מאי לנובמבר 2000 שלושה ענקי חשמל פיזית או "כלכלית" אספקת חשמל מהמדינה ורקחו מספיק הצעות מחיר כוזבות כדי לגרום ללקוחות מקליפורניה עלות נוספת של יותר מ 6.2 מיליארד דולר.
    זה לקח עד 20 בדצמבר 2000, כשהאורת נכבו בשער הזהב עד שהנשיא קלינטון, מלפנים חסיד הדה-רגולציה, מצא את נפשו הדמוקרטית האבודה, כפה תעריפי-גג בקליפורניה והרחיק את אנרון מהשוק.

    אבל שודדי נורות החשמל לא היו צריכים להמתין ארוכות עד שיוכלו שוב להשחיל את קרסיהם לתוך תיבת המטמון. תוך שבעים ושתים שעות מכניסתו לבית הלבן, בעוד הוא ממשיך להוציא את בקבוקי השמפניה לכבוד ההשבעה, הפך ג'ורג' בוש השני על פיה את התקנה של קלינטון והשיב את שודדי החשמל חזרה לזירה בקליפורניה. אנרון, ריליאנט (Huston Industries), TXU (Texas Utilities), והאחרות שקבלו את חוטי החשמל של קליפורניה בזול ידעו שהן יכולות לסמוך על "Dubya” שבהיותו מושל טקסס סגר עבורם את עסקת הדה-רגולציה הדשנה ביותר באמריקה.
    בינתיים הגיע חיידק הדה-רגולציה לניו יורק, שם המושל הרפובליקני ג'ורג' פאטאקי וניצבי החשמל ששלף מקרב התעשיינים הורידו את המכסה מחשבונות החשמל ושחררו את ידידי הוותיקים מ Niagara Mohawk מהחובה היקרה לממן כראוי את אחזקת רשת החשמל.

    וציר השועלים פאטאקי-בוש הרשה גם משהו שהיה גורם למושל ניו יורק לשעבר רוזוולט להתהפך בכסא הגלגלים שלו בגן-העדן: הם אפשרו לחברה מחו"ל, National Grid הידועה לשמצה מאנגליה לקנות את NiMo, להפטר מ800 עובדים ולהכניס לכיסה את רוב משכורותיהם – מה שהפיק בונוס המתקרב ל 90 מליון דולר לבעלי המניות של NiMo.
    האם הפסקת החשמל של היום היא הפתעה? בטח שלא לנו בתחום שראינו את החבר'ה של בוש מורידים את השאלטרים ברחבי העולם. בברזיל השתלטה Houston Industries על חברת החשמל של ריו דה ז'נרו. הטקסנים (נעזרים בשותפיהם הצרפתים) פטרו עובדים, העלו תעריפים, קיצצו בהוצאות התחזוקה וקליק! – הפסקות החשמל היו כל כך תכופות שהתושבים קוראים לעיר כעת פעמים רבות "ריו חושך".

    אז גם הקאובויים של השוק החופשי מNiagara Mohawk העלו תעריפים, קצצו בעובדים, צמצמו את התחזוקה וקליק! – ניו יורק הצטרפה לברזיל לעידן החושך.

    תושבי קליפורניה מצאו פתרון לאסון הדה-רגולציה: לקרוא לדגל למושל היחיד בארה"ב שיש לו ביצים לעמוד מול מסדרי מחירי החשמל. ושלא כמו ארנולד שוורצנגר, המושל גריי דייויס עמד לבדו מול הרעים ללא שימוש בכפילים. דייוויס קרא ל Reliant Corp מיוסטון חבורת "פיראטים" – ועכשיו יהיה עליו לצעוד על הגשר כי העיז לעמוד בפני הטקסנים הטורפים.

    אז איפה הנשיא? בדיוק לפני שנחת על סיפונה של "אברהם לינקולן" היה הבית הלבן כה מודאג מגורל חיילינו הגיבורים העומדים בפני האוייב עד שהשתמש בחסות המלחמה לדחיפה נוספת בקונגרס לעוד יותר דה-רגולציה בחשמל. היה בכך הגיון מסויים: אין טעם בהבסת עיראק אם נותר עדיין ממשל עויין בקליפורניה.
    יושב בעלטה, בעוד סוללת המחשב שלי דועכת, אינני יודע אם האמת על הדה-רגולציה תראה אור אי פעם – עד שנחליף את הנורה העמומה בבית הלבן.

  14. דניאל קרשנר

    מה עוד שבסקנדינוויה 90% מהחשמל מקורו במים!! דוגמא טובה להפרטה היא הולנד השטוחה… אם כי באף אחת ממדינות האיחוד אין הוכחה חד משמעית שההתייעלות בשוק והחסכון בעלויות התרגמו בסופו של דבר למחירים נמוכים לצרכנים.

  15. s

    as usual shor lies, distort the facts, bring only some facts while hiding others and actually shows that he is employed by one or more of the largest capital owners. he is cynical and evil by claiming that those who criticises neo-liberalism does not care of people dying and suffering of air-polution.

  16. נתן.

    פרשיות אנרון,קומברס ודומותיה יכול ללמד אותנו לקח חשוב אודות הקפיטליזם הניאו ליברלי, ערכיו, והעולם שבו הוא מבקש ליצור עבורנו.

    נפתח באמונה הקפיטליסטית הרווחת, שנחשבת למושכל ראשון- הניהול האיכותי והמקצועי ימצא תמיד בשוק הפרטי. אם לא בעל הבית הדוחק, יבוא במקומו כוחו המעניש של השוק ,הרי חברות בשוק חפשי כל מהותן היא ליצור ערך לבעלי המניות. ומנהל שלא ידאג לרומם את החברה מעלה מעלה, יאבד מיד את מקומו לרעו הטוב ממנו. מסיפורה העגום של אנרון, מסתבר שאין זה כך. המנהלים שודדים את קופת החברה באין מכלים, ורק טובתם האישית לנגד עיניהם.

    לפני חודש לערך, התפרסמו ב"הארץ" טבלאות השכר של בכירי החברות הנסחרות בבורסה. (המכונות משום מה "ציבוריות"). שכרם של הבכירים העפיל למדרגות הגבוהות מכל דמיון, חוץ מדמיונם של אותם מנהלים כמובן, גם כשרווחי החברה שבאחריותם לא כבשו פסגות חדשות. לעתים גם כאשר החברה הפסידה, מנהליה לקחו לעצמם משכורות נאות הנעות כלפי מעלה. ויש כאלה שלא הסתפקו במשכורתם ועשו דין לעצמם. ראו את סיפורה של קומברס, שהוזכר למעלה. קומברס מודה ב"אי התאמות בין מועדי האופציות כפי שדווחו בדו"חות לבין המועדים בהם ניתנו האופציות בפועל". חברת קומברס, לפי הנטען, הקצתה לחברי ההנהלה הבכירים אופציות לרכישת מניות. פירושו של זה שלאותם בכירים הובטח לרכוש מניות במחיר שנקבע מראש. אם מחיר השוק גבוה מערך זה, הרי שהמנהל הרוויח. על פי התאוריה תגמול תמורת אופציות נועד לעודד את המנהלים, אם בזכותם יעלה שער המניות מעלה מעלה, יוכלו הם לקחת חלק בהצלחה. אלא מה? לקומברס היה רעיון אחר. את האופציות הקצו בעת שהמניות היו בשער הנמוך ביותר, והמימוש שלהן – כלומר רכישת מניות בערך הנמוך ההוא נעשתה – פלאי פלאים – בדיוק בזמן שהמניות היו בשער גבוה. פירושה של הודאת החברה בלשון שווה לכל נפש היא, שמסתבר שלא מזל משמים היה בעת ההקצאה, אלא זיוף פשוט. ההקצאה והפדיון נרשמו בדיעבד, מה שהבטיח למנהלים רווחי עתק ללא כל מאמץ. לא מערכת תמריץ ועידוד למנהלים מוכשרים, אלא רמאות רגילה בתכלית – רישום כוזב של תאריכים ועובדות.

    הפרטה? התפיסה הרווחת היא כי לעולם שוק פרטי עדיף. והממשלה – כושלת היא מעצם טבעה. מימרה היא בפי כל פרח כלכלה מתחיל :- "הממשלה לא יודעת לנהל. עדיף להפריט את החברות הציבוריות, יזם פרטי תמיד "יעשה את זה יותר טוב". כנגד התפיסות הפופולאריות הללו אזכיר כמה מעלילות אנרון, שהיתה חברה קטנה לייצור אנרגיה והפכה בחסות הקלות הפיקוח על שוק האנרגיה, לחברת סחר באנרגיה, משל היתה חברה לניירות ערך או מטבעות. אנרון ביכרה את הסחר הספקולטיבי הזוהר על פני הייצור האפרורי ותוך זמן לא ארוך הפכה לחברה שתשעים אחוז מרווחיה באים לה ממסחר ותיווך בשוק אנרגיה מופרט. חלק ניכר מרווחיה הגיע ממכירה הלוך ושוב של מכסות ייצור, תמורת אחוזים.

    מילא, תאמרו, גם מסחר פרנסה הגונה היא – אלא מה – , אנשי אנרון לא הסתפקו בנתח השיווק המקובל. כאשר הרווחים לא היו מספיק גבוהים, הם יצרו מחסור מלאכותי בשוק. בסרט על אנרון מוצגות הקלטות משיחות של סוחרים בהן הם מתרברבים שהם יכולים להפסיק עבודתן של תחנות כח בכל רגע נתון בו המחיר לא הגיע לרמה גבוהה מספיק לטעמם. מחירי החשמל הגבוהים אף היו מעבר להשג ידם של חלק מהתושבים. וחשמל, כזכור אינו מוצר מותרות שאפשר להסתדר בלעדיו.

    וכך – ה'יד הנעלמה של השוק' לא הצליחה להבטיח אספקת חשמל טובה, יציבה ובמחיר תחרותי לתושבי קליפורניה. עמק הסיליקון – בירת הטכנולוגיה של ארצות הברית ואולי של כל העולם כולו, נאלץ להתמודד עם הפסקות חשמל יזומות כאילו היה בירתה של מדינת עולם שלישי.

    ההצדקה הבסיסית של הקפיטליזם מאז ומתמיד הייתה, שאם כל אחד ידאג לטובת עצמו, מאליה תופיע טובה כללית לחברה. קריאה מעמיקה בפרשיית אנרון מראה כי ארגון חברתי שכל כולו מתבסס על תאוות בצע וחמדנות של יחידים, לא יוכל לייצר טוב לכל.

  17. יואל קורנבלום

    מכיוון שאנרון הוזכרה בכתבה מסתבר שמנכל אנרון קנת להי שבק לכל חי היום מהתקף לב ומנוחתו השד יודע איפה.

  18. שור

    אני לא סותר את עצמי,
    לעיתים יש צורך ברגולציה וזה לא סותר שוק תחרותי, להיפך רגולציה מגבירה תחרותיות.
    במקרה של קליפוניה דווקא הרגולטור גרם לכל הבלגן בקביעת מחיר נמוך שהביא להיצע קטן מדי.
    ושוב כמעט בכל אירופה שוק החשמל הוא מופרט ותחרותי,
    הידעת שחברת הדואר הממשלתית בבלגיה נמכרה לחברת הדואר המופרטת מדנמרק ?
    כן כן דרור,, גם דנמרק מדינה קפיטליסטית-תחרותית.

    לעמי –
    לא כתבת כאן פעם על "ליברליזציה בשוק החשמל בשבדיה" ?
    למה בדיוק התכוונת ?
    האם אין פול חשמל בסקנדינביה שם נקבע המחיר באופן שוטף ?

    שור

  19. s

    who else writes on the "HEVRATYIM" as they were the enemies of the human race?

  20. שור

    נתן,
    הויכוח שלך הוא לא איתי אלא עם אירופה וכל המדינות המפותחות.
    אין בנמצא מדינה עשירה ומפותחת שאינה מבוססת על כלכלת שוק חופשי.
    גם אם תחפש עם אלף פנסים.

    S חמוד,
    אולי פשוט תטען את הטענות והתובנות שלך במקום להשמיץ ולקלל ?

    שור

  21. נתן שקרצ'י

    הם אותו הדבר?
    לא, האחת היא מדינת רווחה עם מיסים גבוהים, שגם אם היא מפריטה את חברת חשמל, היא נשלטת ע"י תכניות החסכון לטווח ארוך של האיגודים המקצועיים, ובשנייה, בארה"ב, המיסים נמוכים, וכל אחד צריך לדאוג לעצמו, שולטים בה תאגידים מושחתים, שמפטרים המוני עובדים, כדי להכניס רווחים לכיסים.

    אתה מנסה ליצור שחור ולבן, אך גם במדינות שמקבלות את כלכלת השוק,
    יש צבעים שונים בקשת.

    בגלל זה שבדיה נהנית מאחוזי עוני הכי נמוכים, ובארה"ב כמעט הכי גבוהים,
    ובשבדיה יש ביטוח רפואי לכולם,
    ובארה"ב אין ל-45 מיליון איש, 15% מהאוכלוסיה ביטוח רפואי, ואם הם נפצעים, שימותו מחוץ לבתי החולים מבחינתם.

    החשיבה הפשטנית שלך משעממת, ומהסיסמאות הממוחזרות שלך אי אפשר לייצר חשמל,
    תקרא טוב את מה שראובן מספר,
    ותצפה באנשי אנרון צוחקים על סבתות שנתקעו במעלית, בסרט ששמתי למעלה, בשביל לראות את המציאות, של התאגידים המוווווושחתים הקפיטליסטיים התחרותיים.

    רבאק, אתה כמו פרה שמעלה את אותה הגירה כל הזמן…