מפלאי שר ומשרד האוצר

איציק ספורטא

מי שמצפה לשינוי מהותי במדיניות הכלכלית צריך לעקוב אחרי התבטאויותיו של שר האוצר ולהפסיק לצפות. בועדת הכספים של הכנסת השבוע טען השר: "שנים רבות זרקה המדינה מיליארדים לחינוך ולרווחה והם הלכו והידרדרו. לכן, חייב להיות ברור: אנו לא על פלנטה נפרדת. כשאתה קובע אחוז לגירעון אתה עומד מול ארה"ב, הבנקים וחברות אשראי ואתה חייב לעמוד על המלה שלך". עכשיו הבנתי הבעיה של חינוך ורווחה זה יותר מידי משאבים כדי לשפר אותם צריך לקצץ בהם.  

באותו דיון השתתף גם ראש אגף הכלכלה באוצר שאמר את הדברים הבאים: "עליית שכר המינימום תגרום לכך שלמעסיקים יהיה כדאי להעסיק עובדים זרים ולא עובדים ישראלים. קשה לאכוף את חוק שכר מינימום ומספר השעות שבהם עובדים העובדים. מדינה שחפצה בהקטנת הפערים החברתיים, הקטנת פערי שכר וצמצום שיעורי האבטלה של בעלי ההשכלה הנמוכה, צריכה להקטין את מספר העובדים הזרים ולהגדיל את עלות ההעסקה שלהם".  גילינו עוד בעיה שכר המינימום ולא בגלל שאי אפשר לשלם אותו אלא בגלל שמעסיקים לא ישלמו אותו ואז אין מה לעשות, כי אלו יעדיפו להעסיק עובדים זרים. מעסיקים בניגוד לאזרחים רגילים הם יצורים חד ממדיים אשר דואגים אך ורק לרווחים של עצמם. כיון שכך אין לחוקק חוקים שמגינים על עובדים כיון שהמעסיקים לא יקיימו אותם. מי אומר זאת? נציג השלטון שאמור לאכוף את החוק.

   

אם כבר מדברים על האוצר מתברר שיש שם ויכוח בין החשב הכללי לממונה על התקציבים בנושא תת הביצוע של תקציב ב-2005. שניהם מסכימים שהיה תת ביצוע אבל לא בכמה. החשב מחשב ומוצא את הסכום 30.5 מיליארד והממונה טוען שזה רק 6.1 מיליארד. מחילוקי דעות אלה אין לדעת את המצב לאשורו. אם בדבר כה פעוט הפער הוא כזה גדול מה יהיה בנושאים יותר חשובים? האם באמת כל כך מסובך לדעת כמה כסף יש בקופה. או שמא, כרגיל, כל אחד עובד אם בסיס אחר וגוזר את תת הביצוע באופן שיתאים למטרתו.

זה מזכיר לי שכשערכתי מחקר בחברת החשמל הגדולה בקליפורניה, לפני שנים, ניסתה ההנהלה לבדוק כמה עובדים יש בה וגם שם היו חילוקי דעות, האם זה 26000 או 22000 או כל מספר אחר. אותם אלה שאינם יכולים להחליט כמה עובדים יש להם או עד כמה בוצע התקציב יופיעו אחר כך כיודעי כל ויסבירו לפשוטי עם עד כמה הם יודעים לאן הם הולכים ומה ההשלכות של מדיניותם.

כזכור בכנס קיסריה הכריז שר האוצר שהוא מאוים. כמובן שכל כלי תקשורת דיווח על כך בהרחבה כך שלא נשאר זמן לדון בדברים האחרים של השר.  מתברר שהיועץ הממשלתי לממשלה לא התרשם מהסיפור הזה ולא פתח בחקירה. יש שתי אפשרויות האחת, ששר האוצר בציניות או בפאניקה ניסה להעמיד את עצמו במקום של שר האוצר הקודם, שכזכור, הוצע לו שוחד או מעין שוחד. השנייה, שהיועץ המשפטי לממשלה מעורב בהשחתת השלטון בישראל בכך שאינו מאמין לסיפורי שרי האוצר. תחשבו לבד איזו מהאפשרויות מתקבלת יותר על הדעת.

אותו מאוים מתגלה במלוא אנושיותו בשיחה עם חסיבה סוויסה זו שעבדה 40 שנה בביקור חולים וכעת צריכה להתחנן, יחד עם עובדים ועובדות רבים,  כדי שתשולם לה הפנסיה. הנישא מעם אוחז בכתפה, מזמין אותה למשרדו, בלי לקבוע תאריך לכך, מברר את מוצאה ומבקש, דורש, שתביא משהו מרוקאי כאשר תבוא למשרדו (תגובות לדברי השר). יתכן שתאוותו של השר למשהו מרוקאי יזרז את קיום הפגישה. בראיונות עם גמלאי ביקור חולים שמעתי שהם חשו שסוף סוף מישהו מתייחס אליהם, בניגוד לשר האוצר הקודם. מי שזכויותיו נרמסות  מסתפק, בצדק, גם ביחס שהוא, לכל הדעות, פטרוני ומתנשא, העיקר שתיפתר הבעיה. בעולם מסודר עובדים אלו לא היו צריכים כלל להגיע למצב כזה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איציק ניסני

    הרשזון מחפש שייכות שאין לו כרגע !.
    הוא הגיע במקרה להיות שר אוצר כברירת מחדל אין לו כריזמה,וטוב שכך,אין לו אגנדה,וטוב שכך ואין לו אנשים מטעמו בעמדות בכירות -וטוב שכך .
    כיוון שכך הוא יכול לעשות את הדברים הנכונים ולהיות שר אוצר מוצלח מאוד.
    ביננו מה שהניע מניע ויניע את הכלכלה זה אתה ואני (עד לפני שנתיים-לצערי) ומה שנקרא בסלנג הצבאי
    גבורת אנשי הצוות מצילה את המדינה פעם אחר פעם למרות הגנרלים השלומיאלים.
    כל מה שהירשזון צריך זוהי מודעות, שייכות ,ולמידה.
    אני סומך עליך ספורטא שתעשה משהו בנידון לדוגמא כנס שיהיה תפור עבורו בטוב טעם ללא אגו .
    ממני איציק ניסני, מהנדס נכה משבץ,פעיל בעמותות נכים ויועץ בהתנדבות לארגונים הירוקים .

  2. רתם א.

    הקשבתי לרדיו ולא האמנתי ששר מעיז לדבר כך אל אישה בת כ 70 שצריכה להיאבק על הזכות לקבל משהו שהוא שלה. האם ה"תביאי משהו" הזה קשור למוצא, מגדר ולזיקנה? למוצא האתני כבר כולם הבינו, וסוכרי כל כך היטיב לדבר על זה ב"סבתא אמיליה". הרובד היותר סמוי הוא המגדר, (לגבר הוא היה מדבר כך? מה, היא אמא שלו והוא תינוק, שהיא צריכה להביא לו משהו?) ואחרון חביב, מכרנו האייג'יזם. בחברה וממשלה שונאות חלשים כמו שלנו, גם אל זקנה אפשר לדבר בהתנשאות (ואחר כך להזמין בני 100 לבית הנשיא, מין ניקוי מצפון כללי ומתוקשר כזה, למי ששרד…). לסיכום חסיבה היא גם ממוצא מרוקי, גם אישה וגם זקנה. וכך היא מוצאת את עצמה מתחננת מול הגביר, נטולת כל כוח, והגביר רומז לה על הדרך בה, בגיל 70, יהיה לה קצת כוח : אם היא תבשל לו משהו מרוקאי.

  3. הגלשן

    אם אני במקומה הייתה מחזיר לו: "אני אביא לך משהו מאוד מרוקאי, בטח, אני אביא לך סכין."

    נ.ב. אין להתייחס כתגובה זו כעידוד דקירת שרי ממשלה אלא כבדיחה וחידוד בלבד.

  4. דור לוי-רפורמה כלכלית ב BSH

    אפרופו הוזכרו מעסיקים: אנחנו מקטרים ומוחאים והם בתכליתיות מקדמים את האינטרסים שלהם:
    שימו לב להודעות לעיתונות של איגוד לשכות המסחר:
    http://www.chamber.org.il/Articles/Index.asp?CategoryID=66
    ההודעות מתחלפות עם עדכונן אבל אעתיק כרגע שתיים מהן:
    ==================================================
    http://www.chamber.org.il/Articles/Item.asp?ArticleID=13978&CategoryID=66&Archive=0
    פרסומים > הודעות לעיתונות
    נשיא האיגוד בהצעה לראש הממשלה: בכל המוסדות הממלכתיים יונהגו תנאי שירות בדומה למשרדי הממשלה
    27.6.2006
    אוריאל לין, פנה לראש הממשלה, אהוד אולמרט, בהצעה רדיקלית, לפיה בכל המוסדות הממלכתיים הנהנים מתקציב המדינה, יהיו אלה יחידות סמך או רשויות ממלכתיות, בכולן, ללא יוצא מן הכלל, יונהגו תנאי שירות בדומה לתנאי השירות הקיימים במשרדי הממשלה.

    בדרך זו, הסביר לין, תחדלנה חריגות השכר בגופים הציבוריים והממלכתיים. כשם שאין אנו קוראים על חריגות שכר ברשות המס או באגף התקציבים, אין כל סיבה שנתבשר על חריגות ברשויות אחרות.

    "אין לי כל ספק כי אף אתה שותף לדעתי שחייבים לתקן רעה חולה זו, המערערת את אמון ציבור משלמי המסים בממשל ואף מכרסמת בבסיס המוסרי של הממשל כולו", כתב נשיא האיגוד לרוה"מ, והדגיש כי זוהי בעיה חברתית-לאומית קשה ביותר, ויש לתקנה עוד בתקציב 2007. הניסיון שנעשה לפני שנים לשפר תופעה מתמשכת זו בחוק יסודות התקציב, הוכח כבלתי יעיל".

    "זו תהיה שגיאה לחשוש שהרמה האישית תיפגע. הרמה האישית הקיימת כיום במשרדי הממשלה אינה נופלת מזו הקיימת באותם המוסדות בהם מתבצעות חריגות השכר".

    —————————————-
    הערה: אולי צריך לשנות את תנאי השירות בכיוון הפוך כדי שלא יהיו עובדים הנדרשים להשלמת הכנסה?
    ==================================================
    http://www.chamber.org.il/Articles/Item.asp?ArticleID=13976&CategoryID=66&Archive=0
    לקראת הדיונים בתקציב 2007: האיגוד הגיש לאוצר ולתמ"ת תוכנית מקיפה להמשך חשיפת המשק ליבוא מתחרה
    26.6.2006
    לין: "התוכנית אינה דורשת הוצאה תקציבית. היא תחזק את כושר התחרות של המשק, תוזיל עלויות לצרכנים ותבלום לחצים אינפלציוניים"

    איגוד לשכות המסחר הגיש לשרי התמ"ת והאוצר תוכנית מקיפה שגובשה לאחרונה באיגוד, שנועדה להגביר את כושר התחרות של המשק ולהצעיד קדימה את כלכלת ישראל בכלכלה עולמית.

    התוכנית כוללת שורה של צעדים חיוניים שמשמעותם הקלות נוספות בתהליכי היבוא לישראל. הדגש הוא על נושאים בעלי חשיבות מעשית, שאינם דורשים הוצאה תקציבית.

    לדברי אוריאל לין, נשיא האיגוד: "המשק הישראלי נמצא בתנופת צמיחה. תקופה זו היא המתאימה ביותר לבצע מהלך נוסף בחשיפת המשק ליבוא מתחרה. מהלך זה יגביר את כושר התחרות של המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית, יסייע בהורדת מחירי המוצרים לכלל הצרכנים, יבלום הליכים אינפלציוניים ויפחית עלויות לייצור מקומי".

    יודגש כי, בדו"ח האחרון של ארגון הסחר העולמי ה- WTO, שהתפרסם בסוף 2005, יש המלצה לישראל להמשיך ברפורמות המבניות, להוריד מכסים על יבוא חקלאי ולבטל את הפער בין שיעורי המכס המופיעים בתעריף המכס הישראלי לבין שיעורי המכס בפועל.

    לין: "ניסיון העבר מוכיח שמאז אימצה ישראל מדיניות של צמצום ההגנות על הייצור המקומי והעמדתו בפני תחרות גלובלית, צעד המשק קדימה, התייעל במידה ניכרת והפגין חוסן כלכלי הזוכה להערכה בעולם כולו".

    רק לאחרונה פרסם ארגון ה- IMD את ממצאיו באשר לחוסנה הכלכלי של ישראל והיא כיום מדורגת במקום 25 מתוך 61 מדינות. "הישג זה הינו במידה רבה תוצאה של תהליך החשיפה שהחל כבר בתחילת שנות ה- 90".

    המלצות האיגוד להמשך תהליך חשיפת המשק לתחרות ולהאצת צמיחתו, כוללות בין היתר:

    1. הפחתת מכסים על מוצרי תעשייה מיובאים (כל המוצרים פרט למוצרי מזון וחקלאות) מארצות עימן אין לישראל הסכמי אזור סחר חופשי.

    2. התאמת שיעור המכס המרבי על מוצרי מזון וחקלאות מיובאים כפי שהוא מופיע בתעריף המכס הישראלי, לשיעור בפועל. כיום שיעורי המכס המרביים המופיעים בתעריף יכולים להיות מדהימים עד כדי דמיוניים: עד 255% על יבוא דבש, עד 560% על יבוא תמרים, כשבפועל שיעור המכס עליהם הוא רק 50%.

    3. ביטול ההיטל המיוחד (בטחה) על יבוא שמני מאכל, (4% ביבוא מארה"ב והאיחוד האירופי ו- 7% מארצות אחרות). היטלים אלה גורמים לייקור תשומות הייצור למוצרי מזון המכילים שמן מאכל ולייקור מוצרים אלה לצרכן הסופי.

    4. השוואת גובה אגרת הרציף בין היבוא לבין היצוא או לחילופין להטיל אגרה בשיעור אחיד על פי משקל או נפח המשלוח. כיום, היבוא מופלה לרעה לעומת היצוא ובפועל קיים מימון צולב בטיפול ביצוא על ידי האגרה הגבוהה יותר המוטלת על היבוא.

    5. אימוץ תקינה בינלאומית בארץ בצורה מהירה ככל האפשר ובכל התחומים.

    6. ישום המלצות ועדת פרופ' סיני דויטש בעניין הקלות בבדיקות תקן בייבוא, בהיקף רחב יותר. בנוסף, לאפשר לבצע את בדיקות התקן בייבוא גם במעבדות פרטיות "מוסמכות" ו- "מאושרות".

    7. כל רשות המוסמכת לתת "רישיון יבוא" או "אישור מיוחד" למוצרים מיובאים, תפרסם ברבים ובמדויק (רצוי באתר האינטרנט שלה) את התנאים המלאים ואת המסמכים הנדרשים על ידה לצורך קבלת הרישיון או האישור.

    8. כל רשות המוסמכת לתת "רישיון יבוא" או "אישור מיוחד" למוצרים מיובאים תחויב להנפיק רישיון או אישור למגיש הבקשה לא יאוחר מ- 14 יום מהגשת הבקשה, אם הבקשה הוגשה כראוי וצורפו אליה המסמכים הנדרשים. כיום, ישנם מקרים בהם יבואנים נדרשים להמתין לקבלת האישורים עד 3 חודשים ויותר מהגשת הבקשה.

    9. חקיקה בהקדם האפשרי של חוק אמ"ר (אביזרים ומכשור רפואי), אשר יקבע כי משרד הבריאות, האחראי על בריאות הציבור, הוא הרשות הבלעדית שתספק אישורי יבוא לאביזרים ומכשירים רפואיים. כיום, משרד התמ"ת דורש ממכון התקנים הישראלי אישורי תקן עבור מוצרים מיובאים רבים, למרות שיש להם אישורי אמ"ר ממשרד הבריאות ואישורי תקן מחו"ל.

    ———————————————————-
    הערה: ייתכן שלחלק מהדברים אפשר להסכים, אבל חשוב לקחת בחשבון שהוא מנסה לקדם אינטרסים של יבואנים.
    במקרים רבים הצלחת היבוא באה על חשבון עובדים ישראלים.
    ==================================================

    פעם הוא יפנה, אולי יהיה רעש, גם בפעם השניה. כל זמן שלא יעמדו על המשמר להפעלת לובי נגדי בנושאים הדרושים, בסוף הם יצליחו.