מופקרים בחזית

קובי כהן

פיקוד העורף חילק ביפרים רק לחרשים שקיבלו אותם בזמן מלחמת המפרץ. אבל לחרשים שלא קיבלו ביפרים אין במה לקנא. הביפרים לא מתריעים על אזעקות בזמן אמת, והחדשות לא מעודכנות. זעקת החרשים – מישהו שומע אותם?

חירשים וכבדי שמיעה שגרים בערים ויישובים של קו העימות בצפון לא מקבלים הנחיות וטיפול המותאם לצרכיהם. לדברי נחמיה ביין, חבר הנהלה בארגון "בקול", הביפרים שחילק פיקוד העורף לחירשים ולכבדי השמיעה אינם משדרים את התרעת האזעקה והחדשות שמופיעות על הצג אינן מעודכנות. מעבר לכך, כל מי שנוסף לרשימת החירשים וכבדי השמיעה אחרי מלחמת המפרץ עדיין לא קיבל ביפר, ואין באפשרותו להתעדכן במצב. כך למשל, בביפר של ביין עצמו, ההודעה האחרונה בשעה 17:00 היום, היתה מלפני 22 שעות.

מעדויות של כבדי שמיעה עולה שורה ארוכה של בעיות, ביניהן העובדה כי ההנחיות בנוגע להיערכויות למצב הביטחוני נמסרו בטלוויזיה כאשר אף אחד, מלבד ערוץ 10, לא מצא לנכון לצרף להנחיות כתוביות בשפה העברית או בשפות נוספות. כך נמנע מציבור גדול של מוגבלי שמיעה וציבור רחב שאינו דובר עברית מידע חיוני והנחיות דחופות. בנוסף, חלק ניכר מציבור מוגבלי השמיעה לא מסוגל לשמוע את הצפירות ולהיכנס בזמן למחסה. כאמור, מכשירי זימוניות המופעלות ברטט ובטקסט כתוב שחולקו על ידי פיקוד העורף לא חולקו לכלל הנכים ומי שכן קיבל זימונית – לא מעודכן דרכה בזמן הצפירה.

בעבר, הועלו הודעות על צפירות על גבי מקרני טלוויזיה. כיום, משום מה, בחרו שלא לעשות כן. המצב מעורר דאגה שכן פירוש הדבר שחלק מהחרשים וכבדי השמיעה אינם יכולים להגיע בזמן למחסה. אבסורד נוסף טמון בעובדה שרוב העיריות והמועצות המקומיות בחרו להפעיל את מוקדי 106 במתכונות חירום, ללא ציון פקסימיליות לשימוש מוגבלי השמיעה.

הבוקר (יום ב’) העלתה חברת הכנסת ליה שמטוב (ישראל ביתנו), ראש השדולה למען הנכים בישראל, שאילתה בכנסת ובה פנתה לשר הביטחון בשאלות הבאות:
 1. מדוע אין הנחיות של פיקוד העורף בצורת כתוביות בשפות השונות?
2. האם יש פתרון לבעלי מוגבלויות אשר לא מסוגלים להגיע בעצמם למקלטים?

הבעיות שצצו ועלו מעלות סימן שאלה נוקב, האם תורגלו תרחישים אלה בתרגילי ההכנה של פיקוד העורף והגורמים השונים. אם כן, מדוע הם לא מיושמים כעת? חשוב שפיקוד העורף והגורמים השונים יתנו פיתרון הולם לבעיות שהוצגו באופן מיידי.

עדות מהשטח

"אנו זוג חרשים שגרים בחיפה, ברשותנו ביפרים שקיבלנו מפיקוד העורף לפני כמה שנים בעת פלישת ארה"ב לעירק כדי שישמשו אותנו בעת חרום. בשל האירועים של ירי קטיושות ולפי הפרסומים של אגודת החרשים ופיקוד העורף, הפעלנו מחדש את הביפרים.

הביפרים אמורים לשמש אותנו בכדי לקבל הנחיות והתראה בזמן אמת על אזעקה.

עד כעת לא קיבלנו שום התראות בביפר למרות שהיו אזעקות וירי על חיפה.

פנינו בפקסים לפיקוד העורף פניותינו לא נענו ונאלצנו לבקש מאנשים שומעים ליצור קשר טלפוני בשמנו מול פיקוד העורף וכל תשובתם הייתה שהם אינם מגיבים על הפקסים וכרגע אין באפשרותם להפעיל התראות בביפרים. חיינו תלויים בביפר כך נוכל לדעת מתי יש אזעקה ולפעול בהתאם, אנו רואים בפיקוד העורף כאחראים המלאים בנושא ההתראות בביפרים, הזמן יקר וכל דקה שעוברת קריטית."

תגובת דובר צה"ל לטענות המועלות בכתבה לא התקבלה עד למועד הפרסום. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דורי גיל

    אז שוב פעם מנצלים את הציבורים החלשים, מה חדש? זה דווקא יוצא משתלם לממשלה אם איזה קטיושה תיפול על בן מיעוטים לא דובר עברית – גם הרוויחו עוד סיפור אנושי מזעזע על אכזריותה של החיזבאללה ובעצם עילה נוספת לעוד כ-20 גיחות קרב והפצצות על "מטרות אסטרטגיות", וגם נפטרו מעוד בן מעמד פועלים מיותר.

  2. קלריס חרבון

    זו "גדולתה" של מדינה שיודעת להפקיר את אלה הגרות בתוכה. היא עושה זאת לפחות חמישים שנה כמדינה ואף יותר כתנועה אידיאולוגית.
    לא חירשים, לא נשים עם מגבלות, לא עיוורות, לא ערביות, לא מזרחיות, לא אתיופיות – כל אלה נחשבות לבעלות מום שאזעקה זו או אחרת לא תעירן משממון ההפקרות בהן הושמו בכוונה. ובעוד המדינה מחזקת שרירה אל מעבר לגבול, עוברות להן עוד ועוד החלטות שתמשכנה להכתיב את סדר היום השקוף שלנו, המופקרות בעוניינו. מה שמדהים אותי הן ההכרזות של האוצר ומשרד הפנים שלא לנתק מים ו/או חשמל בבתים של משפחות "בקו העימות". החלטה בהחלט חשובה. אולם, כמי שכתבה בג"צ וייצגה בהליך, בנוגע לאיסור לנתק מים מבתיהן של משפחות מוחלשות, הייתי רוצה לאמר למקבלות/י ההחלטות: קו העימות הוא בכל מקום בארץ. כל יום משפחות במדינה זו נחשפות "לקטיושה" זו או אחרת בדמות המוציא לפועל שלוקח את אמא למאסר על חוב של 400 ש"ח, פקיד עירייה המנתק את אספקת המים לחולת אלצהיימר, חברה משכנת המפנה קשישה מביתה ועוד כהנה וכהנה "קטיושות" המותירות אחריהן הרס וחורבן במקום כמעט חרב לחלוטין. ואין להן שום סוללות פטריוט או אזעקה שתעמודנה על המשמר.
    נותרנו בעלות מום במדינה בה אין ולו מו"מ…מלבד הרבה מום.

  3. אבנר.ל

    כיצד ה"חברתיים" עסוקים במיסכני לבנון ומגיבים למאמרים העוסקים במלחמה שם בלי הכרה ומאמר העוסק בחברתיים שלנו זוכה בקושי ב-2 תגובות.
    זהשיקוף האמת כולה על שתי רגלי התגובות:ה"חברתיות" של ה"חברתיים" אינה אמת אלא להג וצילצולים חסרי בסיס.
    הכל מאבקי כוח על גב המסכנים ולא עבורם.
    הונאה אחת גדולה.