פטריוטיזם של בתי תמחוי

איציק ספורטא

אתמול נסעתי בשרון ולא יכולתי שלא לחוש גאווה. שלט דרכים אחד טען "ישראל חזקה" שני החרה החזיק אחריו "אנחנו ננצח", שני שלטי הענק בכחול לבן פטריוטי. שני השלטים הם של חברות עסקיות ה"ננצח" שיך לבנק לאומי, אני מבין שבנק לאומי ינצח, אבל מה זה קשור אלי,  והשני של קאל, תנועת המושבים ומעריב. גם חברות אחרות מתייחסות למצב כאילו הוא חלק ממערך הפרסום שלהן. למשל, אורנג` "מחבקת ומחזקת" ונותנת הנחה במשלוח SMS, ועוד ועוד. עכשיו אני מתחיל להבין בשביל מה יש מלחמות בעולם.

אני קורא שמעסיקים מאבדים את הסבלנות כלפי העובדים שאינם מגיעים לעבודה. הנה המצב פיקוד העורף אומר הישארו במקלט או במרחבים מוגנים, המעסיקים אומרים לעובדים שובו לעבודה, מה עושים? הנה פיתרון של נגה קינן, יו"ר פרום סמנכ"לי הכספים, "החלטת הממשלה שלא להתחייב על היקף תשלום הנזקים העקיפים לחברות, מאלצת את החברות להקשיח עמדות מול העובדים כדי להקטין נזקים", נמסר בסוף השבוע מפורום CFO, המאגד סמנכ"לי כספים של חברות מובילות במשק. יו"ר הפורום, נגה קינן, מתחה ביקורת על אירוח משפחות שלמות במרכז – הורים וילדים. על פי גישתה, עדיף לארח את הילדים במרכז ולאפשר להורים להמשיך לעבוד בצפון". היא מדברת על מי שעזב מה יעשו אלה שלא עזבו, ישאירו את הילדים במקלט המאובזר בשכונות העילית של הערים השונות.

 

גם אמצעי התקשורת, בעיקר האלקטרוניים, הפכו לנושאי הפטריוטיות הישראלית, אנחנו צודקים, המלחמה צודקת, ובכך כל האמצעים הופכים כשרים.  תקיפות חיל האוויר אינן מספיקות כדי להגיע להישגים יאללה כוחות קרקע בדרך, כמה? אלפים אולי יותר. בכלל התקשורת האלקטרונית משמשת שלוחה של דוברת צה"ל, זו מופיעה בלי סוף וטוענת טענות חלולות, עומדים הכתבים הצבאיים בצפון, זה יכול להיות בכל מקום, מחוץ להתרחשויות בלי שום מקורות מידע מיוחדים, ומגיבים באיחור למה שקורא. מרוב כתבים לא רואים את היער.  

כבר כותבים על מנהיגותם המתגבשת של אולמרט ופרץ, כנראה שבישראל אפשר לבסס מנהיגות רק דרך פעולות מלחמתיות. פרץ שבכניסתו לתפקיד נתפס כלא מתאים הופך למתאים בריבוע. אומנם עדיין יש נימה של לגלוג בכותרת המאמר של יוסי ורטר ב"הארץ"  "צ`רציל קטן" אבל לא בתוכנו. פרץ גאה בהסרת שני מחסומים איסטרטגיים, האחד, החשש מרקטות שישתקו את העורף. והשני, "פגיעה בבלתי מעורבים. אני שיניתי את הקוד. אני אמרתי, אין יותר מושג של בלתי מעורבים, יש מושג של נותני חסות". ואלה כידוע מותרים בהריגה או בגירוש או בכל דבר שיעלו מנהיגנו על דעתם. האו"ם מדווח שחצי מיליון לבנונים ברחו מבתיהם. החשש שהרקטות ישתקו את העורף מתקיים ככתבו וכלשונו, ואלפי אזרחים נטשו את בתיהם, אז מה ההישג הגדול? שהוכחנו שאנו יכולים לעמוד בזה. אם זו תפיסת המנהיגות בישראל אזי יהיו עוד הרבה מלחמות כי סיבות כנראה לא תהינה חסרות בעתיד הקרוב.  

אותם מנהיגים דגולים שבהינף יד שולחים מטוסים וטנקים ומה לא, מתקשים לדאוג לאותו עורף עליו הם מסתמכים ואותו הם משבחים. משבחים, אבל לעזור להם, זה כבר יותר מידי, הרי כידוע אין כסף. וכבר מדברים בממשלה על שמירת מסגרת התקציב ועוד דברי כלכלה נכונה כביכול, וקיצוץ התקציבים החברתיים, העיקר לא להשקיע בחברה, גם זו שנפגעת ישירות מהמלחמה. קראתי שזקוקים למתנדבים גם בעמותת "מאיר פנים" . כך נכתב: "בשל הצורך העצום במזון, גדל באופן משמעותי היקף הפעילות של מסעדות התמחוי והן זקוקות לידיים עוזרות". העיקר שיש בתי תמחוי ועסקים פטריוטים.

אז הנה דבריו של סייד קשוע למצב: "שעות ישבתי מול המחשב, שובר את הראש בניסיון לחשוב על משהו חכם להגיד על המלחמה הזו. זה בדיוק השבוע שבו אני צריך טור מלחמתי כועס, זועם אך יחד עם זאת רווי פרשנות המספקת נקודת השקפה שונה. לא מצאתי שום דבר. בעצם יש לי, אבל זה מסתכם בכמה מלות תחינה שמלוות אותי כבר שבוע: די, בבקשה, די תפסיקו". לא נראה שתחינה שכזאת אכן תשפיע, וגם לא הפגנות, אבל בכל זאת, את זה צריך לעשות.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דיאנה דניאל שרים

    לחבק את תושבי הצפון הוא הביטוי הריקני ביותר. למילה חיבוק במישור האישי והמשפחתי משמעות רבה ביותר, במישור הציבורי המילה ריקנית וחסרת משמעות. תושבי הצפון אינם זקוקים לחיבוק ציבורי אלא לתמיכה מעשית במישורים כלכליים, תעסוקתיים, בריאותיים ובתחום הביטוחים. אם א/נשים לא יקבלו משכורת בסוף החודש כי ישבו הרחק מהטילים שום חיבוק ושום חמלה לא יועילו. זה כל כך ברור – היש מנהיגות ממשלתית שתתן פתרונות ממשיים לתושבי הצפון במקום חיבוק? ואם יחפשו ויתנו פתרונות לתושבי הצפון, אולי אולי כך יבינו שדי למלחמה הזו שעיקר פגיעתה באזרחים.

  2. דני זמיר

    הכתבה הכי טובה באתר העוקץ מאז תחילת המבצע.
    משעשעת ועגומה.

  3. דרור ניסן

    יש משהו מעושה, מביך ודביק, בקמפיין השיווק הפטריוטי שגורמים שונים במשק תוקפים בו את הציבור. המהירות והקלות שבה פרסומאיים רוכבים על המלחמה ורותמים אותה, מעורר אי נוחות בלשון המעטה. גם אם החלה ספירת מתים, הם סופרים כסף.
    עוד מתברר כצפויי, שהחיבוק הממלכתי לתושבי הצפון הוא חיבוק דב: אולמרט כבר הצהיר היום: "שלא יצפו לפתרונות בלחיצת כפתור", שזה בתרגום חופשי, אל תצפו לפתרונות כלל. ואילו המעסיקים כפי שציין ספורטא, כבר מאיימים על העובדים הנעדרים בפיטורים. אכן "ישראל חזקה" וכמובן ש"אנחנו ננצח" השאלה היא חזקה מול מי ואת מי בדיוק היא תנצח? יש לקוות שאין כוונה להביס את תושבי הצפון באמצעות מבצע 1 + 1, לאמור, ספגתם הפגזות, עכשיו תספגו גם פיטורים ואובדן פרנסה.

  4. יצחק ג'קי אדרי

    איזה סיבה יש לממשלת ישראל בשעת מלחמה להעזר בעמותות?

    היום תושבי מדינת ישראל מתחילים להבין שגם בשעת חרום-מלחמה, הממשלה מסירה מעל עצמה את האחריות כלפי אזרחיה היושבים במקלטים ומשתמשת בעמותות בצורה בוטה.

    מדוע שר האוצר בעיתות מלחמה לא משלם את שכר עובדי העיריות בקו העימות שמזה מספר חודשים לא מקבלים שכר על עבודתם?

    מדוע ממשלת ישראל לא מציפה את המקלטים בקו העימות במזון, תרופות, טלויזיות, מחשבים, מזרונים, שמיכות, מים וממתקים?

    מדוע הממשלה לא מעמידה עובדי מדינה, עובדים סוציאלים, רופאי משפחה, עובדי שירותים שיגויסו לטובת התושבים בקו העימות?

    מדוע הממשלה לא דואגת לאזרחים ממצב סוציו-אקונומי נמוך בקו הגבול לא להיות רעבים, לפי דיווחים אזרחיים יש אנשים במצב קשה ביותר ואף רעבים ללחם.

    מדוע משרד הבריאות והביטוח הלאומי לא מסייעים לנכים וזקנים נטושים בקו העימות וכן גם בחיפה הזקנים נטושים?

    מדוע לעזאזל בימי מלחמה הממשלה לא לוקחת אחריות על מצבם העגום והקשה של מאות אלפי אזרחים המתמודדים עם מצוקות כתוצאה מהלחימה בצפון?

    חברים יקרים יש לנו עם נפלא, יש לנו עם חפץ חיים וממשלה אכזרית, מושחתת וחסרת חמלה יהודית, פשוט בושה וחרפה לעם שזאת ממשלתה!

    ממשלה באה, ממשלה הולכת! אבל האזרחים כאן חזקים ומאוחדים בשעה קשה זו של רוחות המלחמה.

    יום אחד לאחר תום המלחמה, עלינו להתעורר ולשאול האם אנו ראויים לממשלה הזאת שנולדה מאירוע מוחי ומתנהלת בקומה כלפי אזרחיה.

    יצחק ג'קי אדרי – דימונה
    0545921733

  5. מני אביב

    לבי מהדהד במילותיו של סייד קשוע: 'די, בבקשה, די…'.

  6. Reuven

    Abravo Jackey !!!

    I just wait to see the next stage in you evolution when you realize that a callous goverment which declared eternal war can not be good to its own !!!

    Keep up the good work.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הגדילה לעשות היום דוברת צהל כשהסבירה שסקרים מראים כי הציבור הישראלי מעונין לשמוע הסברים מפי גנרלים ולא לראות את תמונות ה'מסכנות' של אזרחים פצועים וכואבים. עד כדי כך אנחנו מטומטמים. המדע בכבודו ובעצמו מגויס להאכיל אותנו בכפית בדייסה המתוקה שאנחנו כל כך אוהבים – גברים נחושים עומדים על קו הגבול ומבטיחים שהאויב משתפן, מפחד ומיואש.

  8. קלריס חרבון

    איציק, אכן משוגע המצב. חברות סלולאריות, בנקים וחברות אשראי "מחזקים" את ידי העורף. הם "איתנו". ואני תוהה כמה בנק לאומי יהיה "איתנו" כשהעורף "החסון" יתחיל להסתבך עם תשלומי המשכנתא על הבתים שלהם, כי המעבידים, כהרגלם מעבידים, והממשלה הישראלית כהרגלה מעוולת. מעניין איזה "שכר הולם" תקבלנה כל הפועלות שנאלצות להישאר במקלט. מעניין כמה הם, המשק, יהיו "איתנו" כאשר פקודות המאסר וצווי הפינוי מהביית יתחילו להגיע. כמה אז, "אולמרט אנחנו איתך" או "תושבות/י "קו העימות", אנחנו איתכן/ם" ישפיעו על עורפו הקשיח והבלתי סולידארי של עוה"ד שיבקש צו מימוש של נכס זה או אחר. העורף, הוא לא אחר (או למעשה מהמקום הסעידי, אכן "אחר"…) ממסעודה ודודה מרים מקרית שמונה, להן כרגיל, אין לאן לברוח, כשהבתים הציבוריים שלהן מופצצים, אי שם בישובים שההגדרה "קו עימות" נוצרה באופן מכוון כדי להדירם במסגרות האתנוקרטיות גזעניות של "פיזור האוכלוסין" . בן – גוריון "ואבות האומה" הזאת בהחלט היו שמחים לגלות "שהגדר הביטחונית" שיצרו אכן עושה את מלאכתה. ועד אז, א/נשים מהמגזר העיסקי ימשיכו לתת עצות מדהימות על איך לשלוח את הילדים למרכז הארץ ולהישאר "בקו העימות". עז אז, אלה תמיד תישארנה/ישארו ספונות/ים בחדר הממוגן והבטוח שלהן, שם הכל מיתרגם "למלחמת האור בחושך"…

  9. מאיר

    הירשזון, אנושיות היא לא מילה גסה

    הממשלה דורשת מהעורף להיות חזק, אך העורף צריך לדרוש מהממשלה להיות הוגנת ולשלם לעובדים שנעדרו מעבודתם בצפון את מלוא המשכורת ולפצות פיצוי הולם את בעלי העסקים שנפגעו

  10. מאיר

    מצוקה בצפת: "קשישים נרקבים בבתיהם"

    ראש עיריית צפת ישי מימון העלה בפני מפכ"ל המשטרה טענות קשות על תנאי המחייה של תושבי העיר המופצצת, בעיקר המבוגרים שבהם: "אין מי שיסייע לאוכלוסייה הזקנה. מצאנו קשישה רטובה משתן במיטתה, שלא קיבלה אוכל במשך יומיים"

  11. קרן

    נראה לי קצת מנותק מהמציאות. אשמח אם מישהו מחכמי האתר יוכל להסביר איך כשכל כך הרבה עובדים יושבים בבית, חלקן אולי תפוטרנה, אחרים מגוייסים בצו 8, תעשיינים מקטרים, מעסיקים קטנים תיכף פושטים את הרגל ושתי אוניברסיטאות סגורות – איך למען השם הבורסה יכולה לעלות?