על העורף בימים ניאו ליברליים

יוסי דהאן

ימי מלחמה הם ימים שבהם עדיף במיוחד להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה, הדבר הזה נכון בעיקר אם אתה מתגורר בדרום לבנון או בצפון הארץ בישראל, מה שמכונה בימים אלה – "העורף". 

"עורף", כמו מושגים כלליים אחרים: "טובת המשק", "האינטרס הלאומי" ומושגים דומים, נועדו יותר להסתיר מאשר לגלות. "העורף", אינו מושג שמתייחס לקולקטיב הומוגני, העורף אינו אלא החברה הישראלית ושלל פעריה. כך שבעוד חלק מהעורף יכול לעזוב את מקום מגוריו בצפון ולעבור לאילת או למרכז הארץ, את החלק האחר ניתן למצוא באחת מבירות העורף.

"בצפת למשל, יושבות במקלטים הציבוריים המשפחות החלשות. במשך שבוע הצטופפו בהם אימהות חד-הוריות לצד נרקומנים, חסרי בית, משפחות דתיות מרובות ילדים ואחרים, ואיש לא פתח את דלתות המקלטים במשך שבוע, כדי לבדוק מה צרכיהם. האם יש מזון לכולם ומזון לתינוקות בפרט? האם היו להם חיתולים להחלפה ותרופות? גם אם הבנק היה מגיע אל המקלט עצמו לא הייתה בכך תרומה, כי לרובם אין חסכונות לשחרר כדי לרכוש מזון ותרופות, שהרי רוב יושבי המקלטים הציבוריים חיים מקצבאות בלבד".

 

הפוליטיקאים המפליגים בשבח "עמידתו האיתנה" של העורף, הפקירו אותו לחלוטין. את הדאגה לחוסנו של העורף הם השאירו לבתי תמחוי, לאגודות צדקה, פילנתרופים, שדרי טלוויזיה ציניים ותאגידים כלכליים, שכפי שכתב כאן איציק לפני מספר ימים, גילו שפטריוטיזם היא דרך אפקטיבית למיתוג מסחרי וקידום מכירות.  המדינה שחובתה לדאוג לצרכים הבסיסיים של אזרחיה במצב חירום נעלמה. היעלמותה אינה פתאומית, לאחר כעשרים שנה של מדיניות כלכלית שעיקרה הרעבת השירותים הציבוריים ומנגנוני הרווחה, התעללות בעובדי מוסדות ציבור ועובדי רשיות מקומיות, פרימת רשת הביטחון הסוציאלי ושוד נכסי המדינה על ידי קבוצה קטנה של בעלי הון, לא נותר בעורף מי שידאג לעורף. אותו "עורף" חסון וגיבור שזוכה בימים פטריוטים של קטיושות ורקטות לשבחים וחנופה, מכונה בימי שלום על ידי שרי ממשלה, אנשי האוצר ועיתונאים כלכליים אוסף "פרזיטים" ו "בטלנים מרצון". 

אפרופו עיתונאים כלכליים, או יותר נכון עורכים בכירים לחברה וכלכלה, היום אני קורא אצל עורך בכיר כזה בעיתון "הארץ" את הדברים הבאים:

" מדינה אינה יכולה להניף את כל הדגלים בבת אחת. היא אינה יכולה גם לממן את המלחמה, גם לקבל את הדרישות התקציביות החדשות של מערכת הביטחון, גם לשלם את שכרם של עובדי הצפון, גם לפצות את המפעלים והעסקים בגין אובדן תפוקה ורווחים וגם לבצע את השינויים החברתיים החשובים בתקציב 2007. זה פשוט בלתי אפשרי.
מי שינסה לבצע את הכל בבת אחת יגרום לפריצת תקציב ולעלייה חדה בגירעון. התוצאה תהיה חמורה. נאבד בבת אחת את אמון המשקיעים, דירוג האשראי של ישראל יירד, והמשק, שכבר עכשיו סובל מהאטה, ייקלע למשבר פיננסי חמור – ולמיתון".

אחת הפרשנויות לממבו ג`מבו הכלכלי הפנדמנטליסטי השגור הזה היא שעמידתו האיתנה של העורף והקורבנות החברתיים והכלכליים שיידרשו ממנו בעתיד לא נועדו אלא להגן על אמון בעלי ההון והמשקיעים ולשמור על אמינות בקרב חברות דירוג האשראי הבינלאומי.

ואם בעורכים כלכליים עסקינן,  הנה זוטא כלכלית שנתקלתי בה אתמול. אחד מהקונגלומרטים התקשורתיים הניאו ליברליים בישראל – משה פרל, שהוא, בין היתר, העורך והפרשן הכלכלי של "מעריב", ועורך ומגיש התכנית הכלכלית של גלי צה"ל, התמנה בימים אלה, ושאף אחד לא יחשוד חלילה שמינוי זה קשור בדרך כלשהי לעמדותיו הכלכליות של מר פרל, למנכ"ל איגוד הבנקים. 

באגף התקציבים באוצר זועמים, משרה בכירה בענף הבנקאות אמורה להיות בדרך כלל התחנה הבאה במסלול הקריירה שלהם.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מיכל 1422

    וכל זאת אחרי הורדת המע"מ. שימו לב, כעת ניתן לא רק לא לשים לב לאוכלוסיות המוחלשות אלא להעלות מחירים, ולהעביר תוכניות כלכליות דרקוניות שיפגעו בחלשים. חכו תכיף יגיע גם מלווה המלחמה – שכולנו נצטרך לשלם.

  2. מני אביב

    והטירוף נמשך, ונמשך, ונמשך…
    לעתים נותר רק להפנות מבט אל השמיים, או אל עבר האולימפוס, ולהתחנן לאיזו התערבות אלוהית מיידית- מעין דאוס אקס מאכינה בסגנון מודרני- כדי שמסכת ההבל הרצחנית הזו תסתיים. מי יוכל לשים תבונה בנפשם של בני אדם, שבכוחם לגייס מילואים ולהחליט על פעולת עומק קרקעית (שתגבה עוד ועוד קרבנות אדם), כאילו לא הייתה מעולם מלחמת לבנון, כאילו לא ספגנו בבשרנו את מחירי היהירות הכוחנית שוב ושוב ושוב, כאילו לא היכתה בנו המציאות ולעגה ליומרה לפתור בעיות עמוקות בכוח הזרוע- היומרה הזו הרובצת כאן כקללה עתיקת יומין, שאחיזתה בחברה הישראלית היא כשל תמנון דביק זרועות.

    לפני כמה לילות בא אליי אחד מאותם חלומות שבו מנסים לזעוק מהקרביים, אך הזעקה יוצאת מהפה כהבל אוויר חם, עם קול עמום ונשנק כאילו בקע ממעמקיה של בריכת מים. כולנו מן הסתם מכירים את חוויית האין אונים שקיימת באותן חוויות חלום. כך אני חש בימים אלו- כאילו אני מנסה לעמוד מול איזו מכונה עצומת איברים, השועטת לכל כיוון כשור מוכה שרסנו הותר, ובכל כוחי הדל מבקש להשמיע איזו זעקת אלוהים, זעקת שבר, שיש בה תחנונים וזעם כאחד, שתחריד את הלבבות כולם ותנערם מחלום העיוועים הזה. אך הקול נמוג עוד בטרם יוצא מפי, ורק טעם כמוש של הבל חומצי ומר נמצא בחיכי, והתסכול… אוי, התסכול…

    זוהי תחושת האימפוטנציה בהתגלמותה.
    הציבור כבר מוסת עד לשד. ה'הכרח' במלחמה טופטף אל דמו במנות קבועות ועקביות, מתוך שקי האינפוזיה של כלי התקשורת. עתה, כמדרגה נוספת במסגרת הטיפול ההמוני בסם עתיק היומין הזה, זהו הרגע לפתוח את הצוהר ולעבור לשלב הבא בתהליך- השלב שיש בו 'חייבים' לגייס מילואים ו'חייבים' לפתוח במתקפה קרקעית (שנכון לעכשיו היא מוגבלת, אך רק עד להופעתו של ה'הכרח' הבא במלחמת ה'אין ברירה' הזו). התסריט מוכר וידוע ואפשר לצפות את ההתפתחויות כמו בעלילה נדושה של אופרת סבון. הרי תמיד מגיע שלב במהלך העונה שבו ברור לכולם (אבל לכולם) שזה הזמן שהכוכב והכוכבת יתנשקו, רק כדי שלאחר כמה פרקים יופיע ה'הכרח' הבא של הפירוד, שגם אותו כולם יכולים לצפות בלי שום קושי.

    מלחמות צודקות הן הגרועות שבמלחמות.

  3. דרור ניסן

    מלחמה היא בין השאר שעתן של הקלישאות והמליצות החלולות. האמת העגומה שנחשפה בימים האחרונים, הפוכה לחלוטין מזו המפומפמת בתקשורת. "חוסנו ועמידותו של העורף"? אנא עראף למה הם מתכוונים. הרי כל מי שהפרוטה מצוייה בכיסו או שיש לו קרובים מאירי פנים במרכז הארץ, נמלט על נפשו. במקלטי הצפון נותרה בעיקר דלת העם. עליה מולבשת כל ההרואיקה הצבועה ששוטפת אותנו. עם שוך הסערה הם יאבדו באחת את תוארם כגיבורים וישובו לרובריקה הקבועה שהעיתונות מקצה להם.

    ובאותו עניין: זמר תל-אביבי סיפר לי שנשלח במימון "סלקום" (שזו כנראה הגירסה המודרנית של "אומנות לעם"), להופיע במקלטים בקריית שמונה. המעמד היה הזויי, פתטי, מביך ומיותר מבחינתו ומבחינתם. הוא מצא עצמו שר לכמה זקנים גלמודים, שהדבר האחרון שהם היו צריכים לדבריו, זה אותו שר באוזניהם.
    אחריי שכל החברות והתאגידים עשו את הסיבוב שלהם על המצב וקורבנותיו, ולאחר שמיתגו, מיצבו ופירסמו עצמם, אולי שבכל זאת יזהו צרכים אמיתיים וינסו לענות עליהם (ואם זה לא מוגזם לדרוש, אז שיעשו זאת בצינעה).

  4. שיקו

    כמה ראשים לבנונים וישראלים הרוגים דרושים לתומכים כדי לחדול מלתמוך בגבריות הרעננה שנושבת בשבועיים האחרונים בציון מכורתנו? 2000 לבנונים ו-200 ישראלים הרוגים? אולי 2,000 ו- 20,000? כמה לכל הרוחות?

    וכמה פגיעות כלכליות בממעמד הפועלים הפלסטיני, המזרחי וה"אחר" נדרשים כדי שהסוציאל-דמוקרטים והסוציאליסטים הציוניים הכה מסורים חברתית שלנו, מסקנדינביה ועד הקשת הדמוקרטית המזרחית, יפצחו בניגון אנטי-מלחמתי קליל?

    למה המלחמה הזו מראה שהרוב סביב הוא שקר אחד גדול ושהאומה הפטריוטית עומדת מעל לכל אינטרס חברתי וכלכלי ישראלי אחר? תומכי המלחמה אומרים לנו דבר אחד פשוט מאוד: לכל השדים והרוחות הכל, לכל הרוחות מעמד הפועלים, לכל הרוחות עשרות בני ה-20 בארונות קבורה. לא מעניין אותנו כלום הכל משני. המלחמה היא חיינו. אין שום אפשרות אחרת. שום אפשרות. יוק.

    לא יאומן. פשוטו כמשמעו.

  5. מני אביב

    להלחם פשוט שאין מוצא אחר
    זה לא עושה לי את המוות למושך יותר
    ועוד דבר ברור – אם לא אחיה אני
    אז אף אחד לא יעשה זאת בשבילי

  6. ענבל בר-און

    אכן, בימי המיתון הכלכלי טרם המלחמה אותן אוכלוסיות מוחלשות היו ה'רזה' שנושא על גבו את השמן: כדי להציל את המשק בחרו בהם כדי לא לחרוג מהתקציב. ( http://www.interpretation.co.il/10_1016.htm ) שלחו אותם לתוכנית ויסקונסין המשטרת כדי "להציל את המשק" ( עלק! ). עכשיו הם משמשים בתפקיד אחר- להיות בשר התותחים העורפי של "משחק אותה גנרל" ושל "משחק אותה צ'רצ'יל" – הם אמורים להיות מוקרבים על מזבח הפזמון הציוני של "עמידתנו איתנה"- הם אמורים לשאת על גבם בימי שלום את כל הערכים המקודשים לשטסלריזם ( "אי חריגה מהתקציב" ושאר 'פונדמנטליזם ימני כלכלי' שלו ) ובימי מלחמה את הערכים המקודשים לעמיר פרץ ( "שנסרללה לא ישכח את שמו" )

    על התופעה שבה 'מחבקים את המצוקה שלהם' כאשר האויב הוא נסרללה, אך מאשימים אותם במצוקה שלהם כאשר ה'אויב' הוא כוחות השוק החופשי ( כלומר ה"פרזיטיות" שלהם ) כתבתי גם כאן: http://www.bsh.co.il/ShowArticle2logic.asp?ArticleId=2708&CategoryId=53

  7. תושבת הצפון

    נדמה לי שהיום הוחלט על העברת משכורות חודש יולי לתושבי הצפון. אמנם דברים לוקחים זמן, והרי כל המלחמה הזו הפתיעה אותנו בעצם, אבל לפי דעתי כן תהיה התיחסות לצרכי התושבים שנותרו בצפון.

    מענין לראות את התגובות המתלהמות של המתנגדים למלחמה. האם יתכן שהמתלהמים אינם מתגוררים בצפון ואינם חשופים לאיום הממשי של התוקפנות האיראנית באמצעות חיזבללה? אולי זו אחת הסיבות שקל להם להפקיר אותנו ולהתהדר בפציפיזם המנותק שלהם? לא הייתי מתיחסת לזה, אלמלא הסגנון הבוטה של ההסתייגות של הכותבים ואלמלא הם היו מכניסים את המלל הזה בלי קשר למאמר שעליו הם אמורים להגיב.

  8. רתם

    והנקודה על "שלא יירד דירוג האשראי" חשוב שתובלט.
    להוסיף רק משפט : למי שראה את בניין עמידר בחיפה, שם מת השבוע גבר בן 78 מהתקף לב, צילמו שם את המקלט. תמונה שמסכמת את החזירות המדינתית בתמצית.

  9. דרור קמיר

    משכורות חודש יוני צריכות להגיע לעובדים בכל מקרה, בין אם יש מלחמה ובין אם אין. העובדה שהמלחמה נפלה בהפתעה אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה. יש למדינה כסף והיא צריכה להעביר אותו לבעליו החוקיים, ואם היא אינה עושה כן, הרי היא עוברת עברה חמורה. לא זו בלבד שהעברת משכורות לאנשים עובדים צריכה להיות מובנת מאליה, אלא שפיצוי אזרחים הנפגעים מן המלחמה צריך גם הוא להיות מובן מאליו. ההחלטה לפתוח במלחמה מסורה לממשלה. במלחמת יום כיפור הצבאות המצריים והסוריים איימו לדהור לתוך שטח ישראל גופא, ומדינת ישראל הייתה חייבת להגיב בכל מחיר. המחיר היה כבד גם בחיי אדם וגם ברכוש ובפרנסה. המקרה שלפנינו שונה לגמרי. חיזבאללה אמנם פגע בחיילי צה"ל ובריבונות ישראל, אבל הוא לא איים לדהור לתוך הגליל. הממשלה הייתה יכולה להחליט שלא לפתוח במלחמה לעת הזאת, אם היא הייתה מגיעה למסקנה שהנזק הכלכלי יהיה כבד מנשוא. החלטת הממשלה לפתוח במלחמה היא גם התחייבות (אולי לא חוקית אבל בהחלט מוסרית) לפצות את התושבים על הנזק שנגרם להם, ולדאוג לכלכלת התושבים על אף המצב הקשה. הממשלה לא יכולה לומר שהיא אינה יכולה להניף שני דגלים בבת אחת. היא חייבת להניף אותם בבת אחת. פיצוי התושבים ובכלל זה דאגה לניקיון המקלטים, להעברת מזון ותרופות לתושבים היושבים במקלטים, ושאר שירותים לשעת חירום, הם חלק ממחיר המלחמה לא פחות ממחיר הפגזים, דלק המטוסים וכיוצ"ב.

  10. מתי שמואלוף

    כשלים בחשיבה הישראלית

    מלחמת לבנון השנייה בעיצומה וכבר חוזרים למחשבה הניאו-קולוניאלית של יישוב חיילים בתוך רצועת ביטחון על שטח לבנון. החיילים, כך מוסרים לנו כוחות הביטחון, המייעצים לממשלה, יגנו על האפשרות שלוחמי ההתנגדות משורות החיזב אללה ישובו לדרום לבנון.

    בזמן שחלקים לא קטנים בלבנון הוחרבו, מאות הרוגים, אלפי פצועים, מאות אלפי פליטים מחפשים מחסה מההרס וההרג של כוחות צה"ל, עדיין מאמינים גנרלים יהירים, בורים וחסרי כל חשיבה לטווח ארוך, כי כלים צבאיים יפתרו את הקונפליקט. מאידך, המדינה עצמה ממשיכה להתנער מהאחריות שלה על האזרחים (הישראליים) ובהיעדר חברה מסודרת, זכויות אזרח ואדם, ערים שלמות ננטשות בידי המעמד הבינוני המסוגל למצוא מקלט והאוכלוסיות המוחלשות (מזרחים, רוסים וערבים) שוב נושאות את עיוורון הפוליטיקאים. אלו, הופכים למצב של פריפריה כפולה, משום אובדן אפשרויות העבודה (המעטות) בפריפריה, והתכנסות לא פוסקת במקלטים. ואילו, המדינה שוב מתנערת מאחריות לתושביה ותושבי האזור.

    מלחמת לבנון הביאה למאבק אנטי-קולוניאלי בתוך לבנון, שדאג להרחיק את כוחות הביטחון הישראלים חזרה לגבולות הריבוניים שלה. אך הנסיגה מלבנון, לא רק שלא הותירה את ישראל בכוונה למצוא פתרון מדיני של שלום עם לבנון, סוריה וחיזב אללה, אלא ישראל המשיכה להפר את ריבונות לבנון בטיסות לא פוסקות מעל ביירות, כניסה למים הטריטוריאליים של לבנון, סיפוח לא חוקי של חוות שבעה והר דב ואף חטיפת אזרחים לבנונים. הניסיון הלא פוסק של ישראל לפתור את התנגדות החיזב אללה להפרת הריבונות הלבנונית, בידי ישראל, הביאה אותם לפעול בצורה צבאית ואלימה. אין ספק שהאזור המיזרח תיכוני חסר במנהיגים אשר יפעילו את אמצעי התקשורת על מנת להפיץ את דרישתם לזכויות ואנו עדים להתגברות לא פוסקת של שיח אלים וצבאי של מדכא, ומדוכא ובעצם אנו כלואים בתוכו.

    הניסיון של בוש ומנהיגי המערב לקשור בין חיזב אללה לציר רשע של טרור, הוא עיוות היסטורי של המציאות על מנת ליצור המשך הגמוניה מערבית של אינטרסים הקשורים בנפט, שליטה כלכלית ותרבותית באזור. אך אם נביט אחורה, נזכור כיצד ישראל ניסתה (וניכשלה) לכבוש בעצמה את ביירות ולהמליך משטר בובות נוצרי במקום. כן, ישראל הצליחה לסלק את אש"ף לטוניס. ואש"ף, בתקופה זו לא היה ארגון מדיני פרופר, אך בל נשכח שהוא ניסה להביא לתודעה את הכיבוש הפלסטיני של מלחמות 48 ו-67. וישראל לא הייתה מוכנה לשמוע על עמידה איתנה של מנהיגי המאבק הפלסטיני ודרישתם לסיום הכיבוש ודיאלוג בנושא סוגיות כואבות, (כמו בעיית הפליטים שישראל הייתה אחראית לה) ועוד. וכך ישראל סילקה את עראפת לטוניס וחיכתה עשרות שנים עד מנת שהיא תחזור ותדבר איתו. הסילוק האלים של עראפת מלבנון וניסיון הכיבוש הישראלי בלבנון הותיר אלפי הרוגים, זוועות וצלקות (וישראל מעולם לא פיצתה את לבנון על ההרס שהיא הותירה במדינה וקל חומר לא לקחה אחריות על פיצוי תושבי דרום לבנון על כיבוש אדמתם – כחלק מרצועת הביטחון).

    החיזב אללה תפסו את מקום אש"ף בדרום לבנון ולמרות ניסיון החיסול של ישראל את מנהיגיה הם פיתחו כוח חברתי, עממי וצבאי באזור. ושוב ישראל לא ביקשה לנהל דו-שיח עם חיזב אללה, לבנון, סוריה אלא חיכתה שהקונפליקט ידרדר על מנת שוב לחסל בעיה, בעזרת חיסול מנהיגיה והטלת טרור ואימה על אוכלוסיות אזרחיות על מנת לעורר ריב שיוביל לסילוק חיזב אללה מהאזור. פעולה זו נידונה לכישלון. לא רק שתושבי לבנון לא ישכחו את מכת הטרור, הזוועה והרצח שישראל פיזרה בשיטחם. אלא שיכול להיות מאוד שהם יצטרפו במידה זאת או אחרת לפעול כנגד ישראל.

    ההרס שישראל פיזרה בעזה ובלבנון מאז חטיפת החיילים חשף שוב את פרצופה הגזעי כלפי המיזרח התיכון. במקום להגיע להבנה ומשא ומתן עם החוטפים שיוביל לאיזה חוט של דיאלוג מדיני, ישראל העדיפה לנקום. נדמה כי חיי הערבים מסביב ובתוך ישראל הוא נמוך מאוד. ישראל לא כיבדה חוקים ואמנות בינלאומיות עליהן היא חתמה והראתה שוב שאין מוכנה להיות חלק מאיזה שהוא איחוד גיאופוליטי מזרח תיכוני, אלא שבערגה המטופשת שלה מערבה, היא שוב התנהלה כקולוניאל לבן באפריקה – כן, זה שדאג לחסל כמעט שליש מאזרחי אפריקה מסוף המאה התשע עשרה, עד תחילת המאה העשרים.

    הפלסטינים, חוו את הזוועות שעברה לבנון, במשך עשרות שנים, הם ראו את מנהיגים נרצחים על ידי צה"ל; הם ראו את אחוזים ניכרים מהאוכלוסיה נכנסים ויוצאים ללא הרף מבתי הכלא הישראלים ולא זוכים למשפט צדק; הם ראו את ישראל חוטפת אזרחים, לוחמים וגם לאחרונה את שרי הממשלה מבלי שהעולם יגנה ויפעל כנגד ישראל. למעלה ממאה חמישים הרוגים נספרו בעזה מאז שנחטף חייל ישראלי והמספר ממשיך לגדול.

    ישראל חייבת לנהל משא ומתן מדיני עם מדינות האוייב שלה, עם סוריה, איראן, לבנון, חיזב אללה, החמאס (אם ההגמוניה האשכנזית חתמה על "שלום" עם גרמניה, היא יכולה גם לעשות שלום עם "אוייביה" הפחות מרים). ישראל חייבת לצאת, בעתיד, מהשטחים הכבושים, הגולן, להחזיר את חוות שבעה והחטופים הפלסטינים והלבנונים, עם/או על בסיס היוזמה הסעודית לשלום. אסור לתת לצבא לחסל מנהיגים, לכבוש שטחים ולחשוב שהוא ייצא מזה בזול. משום שכל עם מודע, מתמרד כנגד כיבוש ואי אפשר לחסל רעיונות באמצעות כוח צבאי, אלא אפשר להתפשר ולמצוא דרכים מוסריות, הומניסטיות, אוניברסליות הקיימות ועומדות כרגע על הפרק. אם נשכח את הדרכים המוסריות, נתרום שוב, להפיכת הלאומיות (הציונות) ומסמנה – הדת היהודית לסוג של ברבריזם, שבטי, הטומן ראשו עמוק בתודעת קורבן ולא מוכן להתייחס לחוקים בינלאומיים.

  11. Reuven

    It is amazing !!!

    Normally, for any topic raised here in this forum, many self appointed theoretician, economists, people who claim eternal discrimination would add their learned exhortations, that we, the peace lovers actually are unrealistic :
    The Arabs hate us and will do so forever, the Globalization is actually good for Israel. Market forces are a wonderful agent for stabilization, and what not !!!

    Now, that almost everybody knows and feels that something is faul and stinking here – I ask:

    WHERE ARE THEY ??? !!!

  12. עמי וטורי

    הפצפיסטים המקצועיים ש"כבשו" את אתר ה"עוקץ" בשבועיים האחרונים הוציאו לי במידה רבה את החשק להוסיף ולכתוב או להגיב במסגרת "העוקץ". (אני מבדיל כאן לטובה את דעותיהם של מני אברהם ומתי שמואלוף שאינם עוסקים בחלוקת ציונים למי שאינו חושב בדיוק כמותם). עבורם רק מי שמתייצב תמיד לצד מי שתוקף את ישראל הוא מוסרי וראוי לו להתבטא בנושאים של שיוויון וצדק כלכלי.הדבר נכון גם כשמדובר באירגונים דוגמת החיזבאללה, חמאס חוץ ובקרוב מן הסתם גם אירגון אל קיידה שמישום מה טרם זכה לנאום סנגוריה נלהב (נאום שיבוא אני מניח ברגע שהאירגון יתעמת ישירות עם ישראל).לטעון שיש הצדקה לפעולה צבאית כנגד החזבאללה והחמאס חוץ, אין פירושו תמיכה אוטומטית בכל צעד אלים שיבוצע ע"י צה"ל או בדברים שברור שהם פשעי מלחמה. מצד שני עבור הפצפיסטים המקצועיים הנסיבות אינן חשובות והניואנסים גם הם חסרי משמעות. או שתתחרה איתנו "במי יותר צדיק" או שתסביר לנו למה אינך מוכן ליטול חלק בתחרות המוזרה שהנהגנו.
    דעתי (בהנחה שמותר לי להתבטא כחבר "הימין" בקשת הדמוקרטית מזרחית) היא שיוסי דהאן צודק לחלוטין בתארו את הגועל של מצב מלחמתי בחברה מופרטת. ישראל אינה מדינה הגונה או חברה ראויה והעושק אינו פוסק בה כאשר התותחים רועמים. בחיפה ובקריות שבהם גרים מרבית קרובי משפחתי לא רק החלשים ביותר נקלעו למצוקה אלה גם מרבית שיכבת הבניים שחלק גדול ממנה אינו יכול או אינו מרגיש בנוח ליפול לנטל למשך שבועות על קרובי משפחה במרכז.
    ומאחר שאנלוגיות הסטוריות ושאר השוואות של מין בשאינו מינו פופולאריות מאוד באחרונה הנה עוד אנלוגיה הסטורית (אנכרוניסטית משהו כדרכן של רוב האנלוגיות ההסטוריות). האם לפנינו מצב כמו בבריטניה בין 1940 ל 1945 כאשר הפרולטריון ומפלגתו (מפלגת הליבור) ניצבו לצד המעמדות השליטים מתוך הנחה שאין ברירה אבל סגרו את החשבון הפנימי בבחירות שהתקיימו לאחר המלחמה (אני מקווה שזה התסריט היותר רלוונטי). או מצב כמו בגרמניה בשלהי 1918 כאשר הפועלים והחילים מרדו בגנרלים שנהלו מלחמה מיותרת וסיימו את המלחמה בהדחת המשטר הקיים ושקיעה למלחמת אזרחים מוגבלת. אם התסריט השני נכון אני ודומי כמונו כאברט ושאר אנשי הימין בסוציאל דמוקרטיה הגרמנית. אם התסריט הראשון נכון הפצפיסטים המקצועיים כמוהם כפצפיסטים הצרפתים במלחמת העולם השניה.

  13. ליאור

    מתי כמה רע אתה יכול להיות,אטום,אם הדף היה מרשה היו מלים יותר קשות,אתה ברוב חוצפה מצטרף לתזמורת הפשיסטית של באלד וכל מני מקבלי תשלומים ממדינות אויב (אולי גם אתה) ,צהל יצא מלבנון ,חוות שבא היא של סוריה

    ,חיזבללאה (שאולי אתה חושב שיש לה זכות קיום)המציא את חוות שבא כעילה להמשיך להלום בישראל.
    האו"ם , האו"מ קיבלו את תואי הגבול,לא פעולה חד צדדית של ישראל.
    תצא בריש גלי תגיד שעדיף חיזבללה בלבנון מאשר מדינה ציונית בישראל.

    שוב פעם יש להבדיל בין הלחימה בחמאס,שלדעתי טעות ביסודה,כי בסופו של דבר איתם אנחנו צריכים לחיות
    לבין תמיכה מעוררת חלחלה בתונועה שחרטה על דגלה,גם את השמדת ישראל,(גם כמו אל קאידה)וגםאת השמדת
    הדמוקרטיה המערבית בשם האיסלם.
    אין על מה ואם מי לדבר – אתם במידה מסוימת מזכירים לי להקת כבשים בניו זילנד- שרצה לקראת הצוק להתאבדות
    קולקטיבית.

    השמאל הרידיקאלי בישראל,וגם בעולם כורך את עצמו יחד עם כוחות רשע (כדוגמת חיזללה,ואל קאידה)נגד המערב
    וארה"ב (ויש לי הרבה נגד השיטה האמריקאית)
    אתם העלה תאנה של הלאומניות הערבית בישראל באל"ד ושות' שהמטרה היחידה שיש לה זה לנסות לחסל את הישות הציונית בשלב ראשון,בשלב שני לחסל את היהודים בישראל ,בעזרת חיזבללה או אל קאידה.

    אני לא תופס איך אנשים חילונים יכולים לפתח סימפטיה לכל קבוצה פנטית ולא משנה אם היא יהודית,נוצרית או מוסלמית.

    לצערי נוכחתי שאתה וחבריך שדוגלים בחשיבה ביקורתית,במרחב הגלובלי (מלל פוסט מודרני) ,לוקים במה שפעם
    נהגנו לומר חשיבה חד ממדית,כי למרבה הצער אתם אנשים חד ממדים.

  14. גאיה

    וצריך גם להודיע להנהלת בנק לאומי שיחליפו את שלטי החוצות שלהם, ולהדגיש כי במקרה ומישהו שם לא שם לב עדיין, הם כבר ניצחו אותנו מזמן.

  15. שירה אוחיון

    אתמול בערב פתחתי טלוויזיה בשבע בערב. לתדהמתי הרבה אני מזהה בין תמונות הרוגי בנת ג'בייל את פרצופו של החייל שלום דהן מאשדוד. שמעתי בבוקר את שמות ההרוגים אבל לא חיברתי בין השם לפנים של אותו בחור שרק לפני שבועיים ישב איתי עד 2:00 בלילה יחד עם חברו- קרוב משפחה שלי, וסיפר לי בדיחות במרוקאית על הדודות השמנות שלו. לפני שבוע הייתי בחתונה של אלעד, הבן של בת דודתי באשדוד ושם ראיתי שוב את שלום שזיהה אותי בין הרוקדים וזרק לי "שלום" בביישנות. עיניו הכחולות שניבטו מהתמונה בחדשות אינן משות מראשי מאתמול ואיני מצליחה להבין איך ילדון כל כך צעיר ומצחיק הספיק למות תוך שבוע… 10 שעות שכב שלום על הרצפה ללא רוח חיים עד שבאו חבריו וחילצו את גופתו.
    בשר תותחים שולחים את הילדים הללו מלאי ההורמונים והנאיביות להילחם על עיוור.
    צריך לעצור ומיד את העקדה הזו!!
    לעצור את הפקרת שלומם ורכושם של אזרחי ישראל! לעצור את הביזה בצפון. בניו אורלינס איימו לירות בכל מי שיבזוז,
    פה לא מדברים על זה אפילו. לשתי מכרות שלי אחת מנהריה, ואחת מכרמיאל גילחו את הבית.
    הצפון חרב ונותרה שם רק דלת העם (מן הסתם מזרחים ברובם), זקנים עניים ושאר האומללים.
    לעצור את ההרס וההרג העיוור של אזרחי לבנון ושל הפלסטינים.
    ארורים אלוהי המלחמה הזו וכל תומכיה.

  16. דרור ניסן

    קראתי את דברייך בצער מסויים. לא טוב ולא נכון לטעמי, ובניגוד לערכים המכוננים של "העוקץ", לתחום ולהצר את השיח ומשתתפיו. הדומיננטיות של מתנגדי המלחמה, שגורמת לך להדיר את עצמך מהאתר, נעוצה בעצם העובדה שאין להן די במות להשמיע את עמדתם. לפיכך, אני מציע לך לראות בדבר סוג של מחמאה לאתר ולפלורליזם שלו. דבר נוסף: זה לא מעניין ודומני שאיש מאיתנו אינו חפץ להימנות על קהילה וחברה מונוליטית שבה אחידות דעות.

    אני כשלעצמי סבור שיש הצדקות למלחמה, אולם אני אכול ספקות באשר לתכלית, לתוחלת, לדרך ההתנהלות ולמחירים הנוראיים. אשר לפציפיזם, הרי שזו תופעה נאצלת, אולם הפרדוכס הטמון בה נעוץ בעובדה שהפציפיסטים חוסים לא פעם בצילם של אלה שהם כה מתנגדים להם.
    דבר אחרון: ברור שאחת מתוצאות הלוואי המיידיות והמדכאות שלה היא סילוקו של השיח הכלכלי-חברתי מסדר היום. האם הוא ישוב במהרה ובגדול כפי שניתן להקיש מהאנלוגיות ההסטוריות שהבאת? הלוואי, אבל מותר להיות ספקן. אגב, באותו עניין: הנסיון ההסטורי הקצר של מדינת ישראל מלמד שבכל פעם שהנושאים החברתיים רק החלו לתפוס את המקום הראויי להם בסדר היום – פרצה מלחמה (ואדי סאליב – מלחמת ההתשה, הפנתרים השחורים – מלחמת יום כיפור, תנועת מחוסרי הדיור – מלחמת המפרץ). בכל מקרה אל יאלם קולך. שבת שלום.

  17. שירה אוחיון

    אל תירא ואל תחת מלהביא את ניתוחיך המצויינים. ולכל המגיבים הזועמים. תעשו שיעורי בית.
    כפי שכתבתי כאן לפני שבוע מדובר במחדל המודיעיני והבטחוני הגדול ביותר שידעה ישראל. בשבוע האחרון אני קוראת יותר ויותר עיתונאים שמנתחים את מימדי המחדל:
    מדברי יואל מרקוס בהארץ:

    "אך ככל שאולמרט וקציני צה"ל שיבחו את עמידת העורף כך התעוררו חשדות, שהצבא אולי אינו עושה את המלאכה כפי שציפו ממנו. אין זה מקרה, שלדוד בן גוריון היתה אידיאה פיקס, שעם שעבר את השואה לא יוכל לעמוד תחת הפצצות בלא הבחנה מן האוויר. כך נולדה דימונה וכך נולדה התפישה, שבכל מלחמה צריך למהר להעבירה לשטח האויב. בן גוריון לא הסכים להצטרף למבצע קדש, הפלישה הבריטית-הצרפתית נגד מצרים של עבד אל-נאצר (1956), כל עוד צרפת לא נתנה לישראל מטרייה אווירית.

    עד 1967 לחמה מדינת ישראל נגד שכנותיה שלא רצו להכיר בקיומה. מאז כל מדינות ערב (פרט לאיראן) חדלו לדבר על השמדת ישראל. עם אחדות מהן יש לנו הסכמי שלום, ואחרות, ממחלקת השפויות, מקבלות בהערכה את שכנותנו. את המלחמה מנהלים גופים ותנועות איסלאמיות פנאטיים, שבוש מכנה אותם ציר הרשע, המדברים על מחיקת ישראל מעל פני האדמה. הם לוחמים בנו בשם אללה, פוגעים במטרות אזרחיות בארץ ויהודיות בחו"ל.

    כשם שאין לנו תשובה נגד נשק תלול מסלול אין לנו תשובה לאידיאולוגיה של השמדת ישראל. אנחנו ממשיכים להגיב בכלים של אתמול. ישראל היתה צריכה מזמן לעבור פאזה בחשיבה האסטרטגית לסוג אחר של הרתעה והענשה".

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/743579.html

  18. מתי שמואלוף

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/743962.html

    עדכון אחרון – 09:09 28/07/06
    חברות הענק בארה"ב בלחץ – שיקגו העלתה את שכר המינימום
    מאת ניו יורק טיימס
    מועצת עיריית שיקגו קיבלה תקנה תקדימית המחייבת חנויות כלבו גדולות להבטיח עד 2010 תשלום שכר מינימום של עשרה דולר לשעה לעובדיהן, והטבות סוציאליות המסתכמות בשלושה דולרים לפחות

    תומכי התקנה מחוץ לבניין העירייה, ביום רביעי בשיקגו. "פירושו של דבר שסוגרים את שיקגו לעסקים", אמר דובר וולמראט
    תצלום: אי-פי
    מועצת עיריית שיקגו קיבלה שלשום (רביעי) תקנה תקדימית המחייבת חנויות כלבו גדולות כמו "וולמארט", להבטיח עד 2010 תשלום שכר מינימום של עשרה דולר לשעה לעובדיהן, והטבות סוציאליות המסתכמות בשלושה דולרים לפחות. התקנה, שהתקבלה לאחר חודשי פעילות שתדלנית קדחתנית ופולמוס ציבורי ער, תחול על חנויות ששטחן גדול מ-27 אלף מ"ר, ושהן סניפים של רשתות שמחזורן השנתי גדול ממיליארד דולר.

    זו התקנה הראשונה מסוגה בארה"ב הנוגעת לקמעונאים. ביציע העמוס פרצו תומכי החוק בקריאות שמחה עם קבלתו, ברוב של 35 נגד 14, בתום דיונים וויכוחים סוערים שנמשכו שעות. "זהו יום גדול לעובדים ולעובדות של שיקגו", אמר חבר המועצה, ג'וזף מור, יוזם התקנה. לדבריו, גורמים רשמיים רבים מערים אחרות כבר פנו אליו בנושא. ארגון קמעונאי באילינוי, המתנגד לתקנה, אמר שיעמיד את התקנה למבחן בית משפט, וראש העיר שיקגו, ריצ'רד דיילי, המתנגד לה אף הוא, לא הבהיר

    עדיין אם בדעתו להטיל עליה וטו.

    "סוגרים את שיקאגו לעסקים"

    תגובת וולמארט להחלטת המועצה היתה מהירה ובוטה. "עצוב שמעמידים את הפוליטיקה לפני טובת העובדים והעובדות", אמר הדובר, ג'ון סימפלי. "פירושו של דבר שסוגרים את שיקגו לעסקים". הוא ציין עם זאת שהחברה מתכוונת לפתוח בספטמבר כמתוכנן את סניפה הראשון בשכונת ווסט-סייד בעיר.

    בקבלת התקנה העמידה עצמה שיקגו בחזית תנועה לאומית גדלה, בראשות ארגוני עובדים וגופי רווחה, להעלאת הכנסותיהם של עובדים המשתייכים למעמד הכלכלי הנמוך ביותר.

    כלכלנים אחדים סבורים שיוזמות כאלה יבלמו את הפיתוח וימנעו מהצרכנים אפשרות לרכוש מוצרים זולים. לעומתם, טוענים מומחי רווחה רבים שיוזמות דומות במקומות אחרים לא חנקו את הצמיחה, ושיש מקום ללחוץ על קמעונאים המוכרים מוצרים זולים להעלות את השכר.

    ראש העיר דיילי, סבור שהתקנה עלולה להכביד על הצמיחה ולצמצם את ההכנסות ממסים, אבל הוא לא הבהיר אם בדעתו להטיל עליה וטו. גם כמה פוליטיקאים ותושבי השכונות שבהן אמורים לקום סניפים של רשתות וולמארט, "טרגט" או "הום דיפו", התבטאו נגד התקנה, והביעו חשש שהיא תביא לאובדן מקומות עבודה רבים.

    בחודשים האחרונים עמד החוק במרכז פולמוס סוער, שבמהלכו הוצפו חברי המועצה עצומות, גלויות ושיחות טלפון משני המחנות. בדיון שבו השתתפו כמה חברי מועצה שחורים, הזהירו נציגי "טרגט" שקבלת התקנה עלולה להביא את החברה לבטל או לעכב את יישום תוכניתה לפתוח שלוש חנויות בעיר. אף על פי כן, נראה שהיוזמה זוכה לתמיכה רבה של תושבי העיר, בעיקר בקרב שחורים והיספנים המשתכרים שכר נמוך.

    "העובדים תמכו בהתלהבות בחוק והדבר הובהר לחברי המועצה", אמרה מדלן טאלבוט, ראש עמותת "אקורן", ארגון קהילתי שפעל לקבלת החוק. "היה עלינו לנקוט עמדה. זה טוב לאנשים וזה טוב למדינה", אמר חבר המועצה, ג'ורג' קרדנאס.

    דו"ח משפטי: חוק שכר מינימום עומד בסתירה לזכויות בחוקה

    היוזמה להעלות את שכר המינימום בעיר ובמדינת אילינוי כולה, באה בעקבות תסכול מהעובדה שהקונגרס הותיר את שכר המינימום על 5.15 דולר לשעה מאז 1997. 22 מדינות אחרות בארה"ב העלו את שכר המינימום ביוזמתן.

    דו"ח משפטי שהוכן באחרונה בשביל איגוד הקמעונאים של מדינת אילינוי, קובע שחוק שכר מינימום עומד בסתירה לזכויות המעוגנות בחוקה. ואולם, מחוות דעת של מרכז ברנאן באוניברסיטת ניו יורק עולה שכבר קיימים בארה"ב תקדימים רבים כאלה.

    החוק ישפיע על 35 בתי עסק קיימים בשיקגו, כולל סניפים של "קיימארט", "טרגט", "סירס", ואחרים. התמיכה ביוזמה החלה להתגבר לפני כשנתיים, לאחר שחברת וולמארט הודיעה שבכוונתה לפתוח ב-2006 את החנות הראשונה שלה בעיר, בשכונת אוסטין הענייה.

    המעסיק הפרטי הגדול בצפון אמריקה

    וולמארט היא הרשת הקמעונאית הגדולה בעולם והמעסיק הפרטי הגדול ביותר בארה"ב, קנדה ומקסיקו. הרשת, בעלת סניפי ענק, נתונה לביקורת רבה על יחסה לעובדים ועל השפעתה הכלכלית-חברתית במקומות בהם היא פותחת סניפים

  19. דרור ניסן

    אני תומך נלהב בהצעתך לנהל מו"מ ישיר ובלתי אמצעי לשלום עם הגרועות שבאוייבינו: איראן, חיזבאללה, חמאס ואחרים, האם הדבר באמת בהישג יד? האם הגורמים הללו אמנם נאותים לקיים עימנו מו"מ לשלום, ראויי להדגיש לשלום (לא מו"מ עקיף לחילופי שבויים בלבד), האם אתה מוצא אצלם נכונות להכיר בקיומה של מדינת ישראל?

    האם הזיקה בין חיזבאללה לאיראן ואידיאולוגיית השמדת מדינת ישראל שהם אוחזים בה היא פרנוייה מוחלטת או שיש בה ממש? האם אלפיי הרקטות שהוטמנו בבתים בדרום לבנון הם חלק מתפיסת ריהוט ועיצוב פוסט מודרניסטי, או שהם כוונו נגדנו? שמאל שחפץ בהשפעה אינו יכול לפטור עצמו מהשאלות הללו ותגובותיו לא טוב שיאופיינו בפבלוביות ובחזרתיות.

  20. שור

    ממשלת אולמרט-פרץ נכשלת לחלוטין בניהול המלחמה ,
    על מרכיביה האסטרטגיים-צבאיים ואזרחיים-חברתיים !

    ואולם לא ברור יוסי מאיפה השחלת את ה"ניאו-ליברליזם" לביקורתך ?

    ברור לכל אדם נבון שככל שכלכלה היא יותר קפיטליסטית-תחרותית-גמישה ,
    ככה יש למדינה יותר כסף להקדיש לבטחון ולפיצוי האזרחים (אם היא זקוקה ורוצה) ,
    וככה הכלכלה מסתגלת מהר יותר למצבים משתנים כמו שקורה כעת.

    שהרי אפילו בדמיון האוטופיסטי ,
    הכסף לא ממש נופל מהשמיים,
    בניגוד לקטיושות.

    אם כעת היינו בגרעון ענק שהולך וגדל וחוב לאומי שמטפס מהר לכיוון ה- 120% תוצר,
    אז הכלכלה הישראלית היתה נפגעת הרבה יותר מהקרבות בצפון,
    וכבר היינו בסרט הזה בעת מתקפות הטרור של כנופיות עראפת מאוקטובר 2000 ועד 2002 ,
    כאשר השקל התרסק לכ- 4.9 שק' לדולר,
    וישראל נקלעה למשבר החברתי-כלכלי הכבד ביותר בתולדותיה – שנתיים רצופות של ירידה בתוצר.
    ומי שילם את עיקר המחיר ?
    העניים והמובטלים !
    כי חברה נמדדת בחוסן של החוליה החלשה שלה, ולא באידיאולוגיות ריכוזיות אשר אבד עליהן הכלח.

    שור

  21. נתן שקרצ'י

    אהבת את המשפט שכתבתי לך, אז העתקת בלי לתת קרדיט?
    "מה שלא אתה ולא עורכי הכלכלה לא מבינים הוא שחוזק של מדינה נמדד בחוליות החלשות ביותר שלה, ולא בעשיריה.
    ביבי וסילבן פגעו בחלשי מדינת ועם ישראל, ועל כך לא נסלח ולא נשכח".

    כי ב-ynet כתבת כך:

    "נושא : הביקורת של דר' יוסי דהאן נגד הממשלה נכונה בהחלט
    תאריך : 28/07/06 15:30
    מחבר/ת : שור1
    בתגובה ל: על העורף בימים ניאו-ליברליים- כתבה של יוסי דהאן מ-"העוקץ" – נתן
    ================================================

    ממשלת אולמרט-פרץ נכשלת לחלוטין בניהול המלחמה ,
    על מרכיביה האסטרטגיים-צבאיים ואזרחיים-חברתיים !

    ואולם לא ברור מאיפה הוא השחיל את ה"ניאו-ליברליזם" לביקורתו ?

    ברור לכל אדם נבון שככל שכלכלה היא יותר קפיטליסטית-תחרותית-גמישה ,
    ככה יש למדינה יותר כסף להקדיש לבטחון ולפיצוי האזרחים (אם היא זקוקה ורוצה) ,
    וככה הכלכלה מסתגלת מהר יותר למצבים משתנים כמו שקורה כעת.

    שהרי אפילו בדמיון האוטופיסטי של דר' דהאן וחבריו ,,,
    הכסף לא ממש נופל מהשמיים,
    בניגוד לקטיושות

    אם כעת היינו בגרעון ענק שהולך וגדל וחוב לאומי שמטפס מהר לכיוון ה- 120% תוצר,
    אז הכלכלה הישראלית היתה נפגעת הרבה יותר מהקרבות בצפון,
    וכבר היינו בסרט הזה בעת מתקפות הטרור של כנופיות עראפת מאוקטובר 2000 ועד 2002 ,
    כאשר השקל התרסק לכ- 4.9 שק' לדולר,
    וישראל נקלעה למשבר החברתי-כלכלי הכבד ביותר בתולדותיה – שנתיים רצופות של ירידה בתוצר."

    תן קרדיט, תהייה לארג'.

  22. נתן שקרצ'י

    לא,לך יש בעייה גם בעובדות וגם בהבנה. וגם בראיית העתיד.
    תאריך : 28/07/06 18:39
    מחבר/ת : נתן
    בתגובה ל: יש לך בעיה גם בעובדות וגם בהבנה – שור1
    ================================================
    אנחנו ביחד נהפוך את ישראל לדגם של מדינת על שכל מדינות העולם ילמדו ממנו.

    לגבי המשפט הזה- תוכיח אותו (ז"א תביא לינק)
    "לעומת זאת בשל מדיניות נתניהו היחס ירד מכ- 110% לכ- 90% כיום (כולל 5% בשל תיקון טכני של הלמ"ס), כי נתניהו נקט במדינות של הקטנת גרעון שהביאה הן להקטנת החוב (המונה ביחס) והן לגידול ניכר בתוצר (המכנה ביחס)".

    לגבי יחס החוב תוצר, אתה ממשיך להתנהג כמו טמבל, או כמו מישהו שרוצה להטעות בכוונה.

    מרבית אגרות החוב של מדינת הישראל הם לבנקים, לקרנות הפנסיה, לקרנות הנאמנות, לקופות הגמל.

    הוא מתחלק כך:31% לקופות הגמל של הבנקים(הכסף של כל אזרחי הישראל החוסכים לטווח ארוך), 18% לבנקים (מנהלי החשבונות של אזרחי ישראל) 13% לחברות הביטוח(עוד אפיק חיסכון לטווח ארוך ישראלי)11% לקרנות הנאמנות(שוב, אפיק חיסכון ישראלי),5% לקרנות הפנסיה (אפיק חסכון ישראלי ארוך כבר אמרתי), 19% בידי אחרים(מי) 2% חוב לבנק ישראל, ואחוז (1%) בידי משקיעים זרים.

    ביביהו שלך, וחבר הפונדמנטליסטים הכלכליים (רולניק, שטרסלר, טל, ארלוזרוב, ונערי האוצר), ניסה להשוות את המצב שלנו לארגנטינה.
    ראיתי את ביביהו שלך בכנס קיסריה האחרון, בודד, בורח מדלת צדדית, סופג עלבונות, עושה צחוק מעצמו (חבל שלא הבריז כמו שתיכנן). ממש הצלחה.

    ההבדל בינינו לבין ארגנטינה, היא שהחוב של ארגנטינה היה למשקיעים חיצוניים (קרי בנקים אמריקניים בריטיים וכנ"ל), הבנקים נסגרו, הבנקים הזרים רצו למשוך את כספם, ועניי ארגנטינה קיבלו בוקס בפרצוף, כשהבנקים נסגרים ואין כסף בכספומטים .

    נראה לך שהבנקים לאומי, דיסקונט והפועלים יפילו את מדינת ישראל? יברחו ויקחו את הכסף, ואנחנו ניתקל בסניפים סגורים וכספומטים ריקים?!

    זה לא יהיה צביעות מצד הבנקים, לאחר שהמדינה (אזרחי ישראל) כיסתה חובות של 100 מיליארד שקל שהם ייצרו ב-1983 (ניפחו את המניות של עצמם כמו בלון עד שהוא התפוצץ)

    אם קופות הגמל, קרנות הנאמנות, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח קונים את אגרות החוב של מדינת ישראל, כהשקעה לטווח ארוך, כחסכון, אתה חושב שאין להם אמון במשק? שהם יברחו עם הכסף ?

    הנה הלינק- שתראה שאני לא ממציא כלום-
    http://mof.gov.il/chov/pnimi/me eafyen.asp

    החוב החיצוני שלנו הוא עוד יותר בטוח. רוב החוב (80%) הוא חוב לבנקים זרים בערבות אמריקנית ובריבית נמוכה, שפרוס לטווח ארוך, וליהודי ארה"ב, מה שקרוי "הבונדס"-מלווה העצמאות והפיתוח. שוב, חוב בטוח, לא נראה לי יהודי ארה"ב יברחו עם הכסף, או שאין להם אמון בעמם או במדינת ישראל.
    ושוב, הנה הלינק- שתראה שאני לא ממציא כלום-
    http://mof.gov.il/chov/hitzoni/ /meafyen.asp

    התשקיף של מדינת ישראל למשקיעים זרים לשנת 2005 מפרט את הנתונים של החוב החיצוני.
    ישראל בשנת 2005 בעלת חוב לעולם של 75,550,000,000$ והעולם חייב לישראל 98,722,000,000$ , כך שההפרש בין החוב החיצוני להלוואות החיצוניות שישראל נותנת הוא$ 23,173,000,000 ובמילים ( העולם חייב לנו 100 מיליארד שקל 570 מיליון ו-820 אלף שקל, לפי מחיר הדולר היום)

    ושוב, לינק, שתראה שאני לא ממציא כלום-
    http://mof.gov.il/chov/general/ /docs/Prospectus2005.pdf

    אתה לא מבין שישראל לא תלויה במשקיעים זרים הם כמובן מוזמנים, ודי מגיעים, כמו ישקר ומרקורי,או טבע וכו', שחלקם הגדול של ההשקעות הזרות הוא ביוזמות שהמדינה לקחה, ובהשקעות של המדינה בצורות של מענקים או הטבות. כל כ"א הטכנולוגי המצטיין, שעומד בראשות חב' ההייטק המצליחות, הוא פרי של השקעה של מדינת ישראל, בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. הם לא נולדו מהאויר. את האמת, הרבה הגיע מהשקעות בטחוניות-צבאיות, כך שצה"ל אחראי לחלק גדול מההכנסות של מדינת ישראל, וגם תע"ש, תע"א אלביט וכו'. ואם לא מהצבא, אז מקרנות הון סיכון שהמדינה הקימה, או מחממות או מהאוניברסיטות או מהטכניון או ממכון וייצמן- שכולם השקעות ציבוריות ממשלתיות

    ישראל הצליחה בשנותיה הסוציאליסטיות להביא 10% צמיחה בלי לפגוע בשכבות החלשות, ובקרוב, שתבוא המהפכה הסוציאלדמוקרטית-עממית, היא תביא 20-50% צמיחה, ע"י חיזוק השכבות החלשות, ומיסוי כבד של השכבות החזקות לשם כך, ואז, כשהשכבות החלשות יתחזקו, והמדינה תשקיע באזרחים שלה ותוציא מכל אחד מהם את מלוא הפוטנציאל שטמון בו, המשקיעים הזרים יעמדו בתור כדי להשקיע בישראל, בתנאים שאנחנו נציב להם, ואם לא, לא צריך, יבוא משקיע אחר.
    לא המשקיעים הזרים ינהלו את המדינה, אלא העם

  23. שור

    את הביטוי על החוליה החלשה לא אתה המצאת,
    עם כל הכבוד הרב שאני רוחש לך ולמקומות העבודה שאתה יוצר במו ידיך.

    ותשובה לדבריך –
    בתקופת סילבן יחס חוב – תוצר עלה כי סילבן נקט במדיניות של הגדלת גרעון שהביאה הן לגידול בחוב (המונה ביחס) והן להקטנת התוצר (המכנה ביחס).

    לעומת זאת בשל מדיניות נתניהו היחס ירד מכ- 110% לכ- 90% כיום (כולל 5% בשל תיקון טכני של הלמ"ס), כי נתניהו נקט במדינות של הקטנת גרעון שהביאה הן להקטנת החוב (המונה ביחס) והן לגידול ניכר בתוצר (המכנה ביחס).

    לכן כריכת שניהם יחד מעידה על הפיכת העובדות בשל אידיאולוגיה פשטנית ועל כשל לוגי ענק שלך !

    כמו שציינתי רק בשלהי כהותנו (בתחילת 2003) יישם סילבן רפורמה במס לפי דוח רבינוביץ, וזה אחלה
    לפני זה הוא העלה תקרת מס לביטוח הלאומי והתוצאה היתה הקטנת הכנסות המדינה וגידול בגרעון , אשר גרר העמקת המיתון והאבטלה ופגיעה בחוליות החלשות

    רפורמות דומות יושמו בכל מדינות המערב כולל הסוציאל דמוקרטיות כמו דנמרק ושבדיה,
    ולכן התנגדות אוטומטית להם מעידה על חוסר הבנה אדיר.

    לגבי העודפים, בכל שנה יש עודפים שחלקם עובד לשנה הבאה כי פקידי הממשלה לא תמיד מצליחים להוציא את כל הסכום כי יש צורך במכרזים וכדומה, וכן בגלל קשיחות התקציב.
    בכל מקרה ההשפעה על הגרעון הינה קטנה, הגרעון המקורי לפי התכנון יורד משנה לשנה וכך גם בפועל, וזה משפיע באופן דרמטי על חוליות החלשות בחברה – כי מונע מיתון ומביא לצמיחה ותעסוקה.
    חבל שאינך מפנים את מה שהפנימו הסוציאל-דמוקרטים באירופה.

    מה שלא אתה ולא ה'חברתיים' מבינים הוא שחוזק של מדינה נמדד בחוליות החלשות ביותר שלה, ולא באידיגולוגיה שלה,
    ולכן יש צורך במדיניות חברתית קפיטליסטית שמביאה צמיחה ותעסוקה ,,
    ולא במדיניות ריכוזית שנהוגה בעולם שלישי שמביאה לשחיתות, ריכוזיות ואבטלה !

    מדינה סוציאל דמוקרטית במאה העשרים ואחת היא מדינה קפיטליסטית, כמו אירופה אשר מקטינה גרעון וחוב לאומי, מפריטה, עושה רפורמות ומקטינה מיסים.
    נתן, טול קורה מבין עיניך.

    שור

  24. דודי

    שור, תסתכל קצת על הסקנדינביות, שם החלשים חזקים יותר מהאמצע אצלנו
    זה קרה בזכות מהלך עקבי של סוציאליזם שלא היה כיסוי לרשעות כוחנית כמו אצל סטלין.
    פשוט סוציאליזם,
    זה עובד.

    כמובן שצריך שיעבוד פה
    אני דווקא סומך על שר הבטחון עמיר פרץ שיעזור לקדם את החברה הישראלית ליתר צדק והגינות
    זה יקרה בהדרגה
    שום דבר לא קורה מייד

    אני סומך עליו גם במלחמה הזאת.
    אני סומך שידע ללכת בשביל המרכזי שבין עודף כוחנות לבין פייסנות-המחזקת-את-הכוחני-של-הצד-השני.
    מי שבעד חיזוק חברתי צריך להקטין את יכולתם של מציתי התבערות לעשות זאת.
    זאת אג'נדה של שמאל
    זאת גם האג'נדה שלי.

  25. שור

    ה"סוציאליזם" בסנקדינביות הוא קפיטליזם תחרותי למהדרין,
    הפרטות,
    רפורמות,
    ליברליזציה,
    גמישות בשוק העבודה,
    גלובאליזציה ,
    הפחתות מיסים,
    עודף תצקציבי,
    השקעות פנסיה וביטוח לאומי בבורסה (יש לציין שכספי פנסיה מושקעים בבורסה בכל המערב, אבל כספי ביטוח לאומי אפילו בארה"ב אינם מושקעים בבורסה אלא מופקדים בממשלה).

    בכל מדיי התחרותיות והידידותיות לעסקים הנורדיות הן במקומות הראשונים,
    הקפיטליזם התחרותי הוא הסיבה העיקרית לעושר ולרווחה במדינות אלו.

    שור