ידיים מלוכלכות במלחמה בלבנון

יוסי דהאן

הקורא "אריסטו" שהגיב לפוסט של רותי לביא באתר, הזכיר את מאמרו של הפילוסוף מייקל וולצר על "בעיית הידיים המלוכלכות" כמאמר רלבנטי לדיון למלחמה בלבנון. אני לא בטוח שהדיון המוסרי של וולצר מצדיק את המסקנה שהוא רוצה לגזור ממנו, אבל הוא בהחלט רלבנטי, למרות שהמושג "מוסר" הפך בימים פטריוטיים אלה לביטוי המציין תבוסתנות, אהדה לחזבאללה ובלבולי מוח של אנשים מנותקים.

על פי וולצר, העושה שימוש בציטוט מדבריה של אחת הדמויות במחזה של סארטר,  על מנת להגשים מטרות מוסריות צודקות, פוליטיקאים חייבים לעשות לעיתים מעשים המנוגדים לעקרונות המוסריים שהם מחזיקים בהם.

הפצצת העיר דרזדן בשנת 1945 על מנת להבטיח את ניצחון בנות הברית וההפצצה האטומית על הערים הירושימה ונגסקי שנטען שנועדה להבטיח את תבוסתה של יפן ומניעת מותם של אנשים רבים יותר, הם מקרים המוצגים כדוגמאות, שנויות במחלוקת, ל"ידיים מלוכלכות". הפרה של עקרון מוסרי האוסר על פגיעה באנשים חפים מפשע על מנת להגשים תוצאה מוסרית ראויה.

וולצר מצדיק את הצורך בפשרה המכירה בכך שפוליטיקאים חייבים לעיתים ללכלך את ידיהם ולפעול בניגוד לעקרונותיהם המוסריים, אולם הוא טוען שפוליטיקאים אלו חייבים לחוש אשמה. תחושת האשמה מעידה על כך שהפוליטיקאי מחזיק בעקרונות מוסריים והוא חש אשם על כך שהוא מפר אותם.

(צריך להעיר שקיימות ביקורות כלפי הצגת הבעיה על ידי וולצר כמו גם על עמדתו בסוגיה זו).

חשוב לציין שלצד קבוצת הפוליטיקאים בעלי הידיים המלוכלכות החשים רגשי אשם, קיימות שתי קבוצות פוליטיקאים אחרות. קבוצת פוליטיקאים אחת, היא קבוצת הריאליסטיים פוליטיים, זו אינה חשה כל רגשי אשם כיוון שהיא אינה מחזיקה בעקרונות מוסריים וכל מה שמניע אותה זה השגת תוצאות רצויות. הקבוצה השנייה, זו קבוצת הפוליטיקאים שהתנהגותם מונחית אך ורק על ידי עקרונות מוסריים, פוליטיקאים השייכים לקבוצה זו לא יפרו עקרונות מוסריים גם אם זה יוביל לתוצאה רצויה.

לשתי קבוצות הפוליטיקאים הללו אין בעיית ידיים מלוכלכות. הקבוצה הראשונה אינה חשה אשמה כי אין לה עקרונות מוסריים שאותם היא מפרה והקבוצה השנייה אינה מפרה אותם.

במציאות הפוליטית העולמית כיום,  אחד ההקשרים בהם עולה בעיית הידיים המלוכלכות, היא מה שמכונה המלחמה בטרור, האם מוצדק להפר עקרונות מוסריים כגון האיסור לענות, או הזכות להליך משפטי הוגן, ולהצדיק פעולות כאלו בטענה שהפעולות המלוכלכות הללו למרות הפרתן של עקרונות מוסריים נועדו להשיג מטרה מוסרית ראויה וצודקת. – הגנה על חיי אזרחים רבים, הגנה על המשטר הדמוקרטי, או מטרות מוסריות ראויות אחרות.

ועתה לאזורנו, האם יש הצדקה להפציץ כפרים וערים בלבנון כאשר ידוע שבהפצצות הללו, בין היתר, ייהרגו אזרחים חפים מפשע? כאשר ההצדקה היא שלמרות הרג חפים מפשע, תוצאות הפצצות אלו הן רצויות וראויות – הגנה על אזרחי המדינה ומיגורו של ארגון טרור.  מטרות ראויות וצודקות שמצדיקות את לכלוך הידיים של מקבלי ההחלטות בהפרת עקרונות מוסריים.

בהקשר הישראלי הדיון המוסרי בידיים מלוכלכות הוא בלתי רלבנטי בהקשר של פוליטיקאים וגנרלים רבים. שרים שקוראים ל"השטיח כפרים", "להפוך אותם לארגזי חול", או רמטכ"ל שמבטיח "להחזיר את לבנון עשרים שנה אחורה", אינם מחזיקים בעקרונות מוסריים המגבילים את השימוש בכוח צבאי, לא כאלה האוסרים על הריגת חפים מפשע ולא עקרונות אחרים, משום כך הם אינם חשים שום רגשי אשמה והם לא רואים במותם של חפים מפשע שום רע מוסרי, כל מה שהם מעוניינים בו הוא השגת התוצאה.

הקבוצה הרלבנטית לדיון המוסרי בידיים מלוכלכות, שאני מתקשה למצוא פוליטיקאים או גנרלים רבים המשתייכים לה, אבל חלק מתומכי המלחמה אכן מצדדים בה. אלה התומכים במלחמה אולם חשים אשמה ומביעים צער על מותם של אנשים חפים מפשע.

אןלם תחושת האשמה אינה מספיקה, על מנת להצדיק מוסרית את עמדתם, את לכלוך הידיים בעוולות מוסריות, הם צריכים להראות כיצד ההפצצות הללו מובילות למימושה של מטרה ראויה וצודקת. למשל, להצביע כיצד מותם של מאות אזרחים, מאות אלפי פליטים והרס תשתיותיה של מדינה מבטיחים ויבטיחו שלום, בטחון ויציבות לכל האנשים החיים באזור או מטרות מוסריות ראויות אחרות. 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. רינה יצחקי

    אני מבקשת להודות על הבאת הנושא לדיון. האבחנות שנעשו חשובות ותורמות להבנת המצב.
    על אף התנצלויות למינהן – חוששתני שהמציאות נכנעת לקבוצות שאין להן קווים אדומים בענייני מוסר – לפחות כשמדובר באוכלוסיה ערבית או פלשתינאית. עם זאת לא אסתיר שהמצב מאוד רגיש ומעורר אצלי לפחות אמביוולנטיות לגבי פעילות צה"ל בלבנון. הייתי שמחה אילו לפחות הייתה מלווה בהסברה בדבר הקושי המוסרי. משום מה אני שומעת הרבה הסברים על הצדק שבפעולות אלה ולא די על הכורח הנוראי לעשות את מה שעושים. כאילו שההתחשבות בכך היא באמת תפקידם של "יפי הנפש" בלבד, ואף אותם מציגים כ"אויבי העם. פה ושם אני חושבת שיש אדישות מסויימת לסבל של האוכלוסיה האזרחית – מדובר ב 750.000 פליטים. בכל מקרה טוב וחשוב להעלות את הנושא לדיון ותודה לה"עוקץ" על כך.

  2. יואל קורנבלום

    אפשר לשאול מדוע קיימים אנשים הבוחרים לחשוב כמו בשתי הקבוצות שיוסי דהאן הזכיר בכתבה. התשובה שלי לזה היא שאילו הם בדרך כלל אנשים שיש להם בעיה להתיחס למציאות כמות שהיא. יכול להיות אולי שזה פחד שיתקעו באיזה מצב מציאותי מבלי לדעת איך להמשיך או משהו דומה לזה. אל תשכחו שלמציאות יש חוש הומור שאנחנו לא מבינים וזה אולי קשה לכמה אנשים להפנים והם די-פאקטו טוענים שלמציאות אין בכלל חוש הומור. לכן הם ממציאים עולם משלהם שבו הכל מסודר וכל דבר ידוע להם מראש ואין להם הפתעות ומכאן באים הכללים של עשה ואל תעשה. כך קל יותר לקבוצות האילו להתנהל ובעצם לקבוצות האילו יש פתרון לכל הבעיות עוד לפני שהן נוצרו. אם תשאל אותם מה לעשות במקרה של כך וכך יאמרו לך מיד מה שיעשו. הם מסוגלים לתת פתרונות לבעיות מבלי בכלל להגדיר אותן. אנשים כאילו נמצאים בכל מקום, גם בהנדסה ומחקר ובאונברסיטאות. זה לא אופייני רק לפולטיקה. הצרה עם כל הפיתרונות האילו שהם לא נכונים ברוב המקרים ולמעשה גורמים להחרפת המצב.

    קיימת עוד קבוצה אחת, לכל הפחות, שאומרת ראשית בו נבין את הבעיה שלפנינו ואחר כך נציע פיתרון לבעיה בהתאם למציאות שבה נוצרה הבעיה והכללים העכשוויים. לא לפי דברי אריסטו ושות', שכבודם במקומם מונח, לא לפי התנאים של מלחמת העולם הראשונה או השניה אלה לפי התנאים הקיימים היום באיזורינו. אל תשכחו שמי שמביא את הדברים בשם אומרם צריך לכל הפחות להראות ולהוכיח שקויימו התנאים שעל פיהם נאמרו הדברים. למשל מה היו התנאים בזמן שאריסטו ושות' אמרו את מה שאמרו האם התנאים האילו מתקיימים היום? כל פיתרון לפי השיטה השלישית הזאת הוא בעצם ביטוי של פשרה על בסיס זמן ואמצעים. כלומר אין צורך יותר לפחד מהמציאות צריך להבין אותה בצורה ברורה. אם ישאלו אחד מהקבוצה מה לעשות במקרה זה או אחר התשובה תהיה כמובן צריך לראות את המצב. כמובן שזה לא מונע מלנסות להבין כל מיני תרחישים.

    אבל יתכן שהמצב הוא עמוק ומורכב הרבה יותר וכולנו למעשה קומבינציה ליניארית של לכל הפחות שלשת הקבוצות הנזכרות.

    לפי זה בו ננסה להגדיר אם אפשר לפגוע באזרחים הלבנוניים ואילו שברצועת עזה (אני מניח שלאויבנו אין בעיה מוסרית לפגוע בנו כאזרחים ובעצם הם פוגעים גם באזרחיהם). המצב היום באיזור שכל הנלחמים בנו הם אזרחים, הם לא לובשי מדים, הם לא צבא סדיר של מדינה כלשהיא הם אפילו לא כפופים לחוקי המדינה ממנה הם יוצאים או בה גרים וגם לא ברור אם הם אזרחי המדינה הזאת. הם נלחמים מתוך איזורים אזרחיים ויורים מתוך קבוצות אזרחים. אז תנאי המלחמה די-פאקטו השתנו זה לא מלחמה בין שני צבאות של מדינות ריבוניות ולכן החוקים האילו לא תופסים פה. לא עוד כפרים שלווים המנותקים מהקרב המותקפים ע"י צבא לא עוד עיר המופגזת בפצצת אטום, כל אילו הן בעיות שונות ולא קיימות פה לכן התנאים שלהם לא מקובלים כאן. אין כאן נסיון ללחוץ את האזרחים כדי שישפיעו על הממשלה שלהם אלא נסיון לפגוע בלוחמי האוייב , הלבושים אזרחית, שפשוט היו בין אזרחים. לכן אני חושב שמה שצה"ל עושה זה בסדר והגיוני לתנאים העכשויים. צריך להימנע מלפגוע באזרחים עד כמה שאפשר אבל אם אי אפשר להמנע מפגיעה באזרחים אז אפשר רק להצטער. חוץ מזה נשאלת שאלה חשובה, עד כמה מהאזרחים שנהרגו בלבנון הם חלק ממכוחות נגדנו? אני מסכים שילדים קטנים לא אבל המבוגרים?

    ענין אחר, ממש בקיצור, בקשר למלחמת לבנון או עם רצועת עזה, אם נסתכל על העובדות, אפשר להגדיר בבירור שהבעיה אינה קשורה לבעית הפליטים הפלשתינאים ואף פעם לא היה קשר בין הפליטים הפלשתינאים לבין המלחמות באיזור.

  3. shamoo

    צר לי, אבל שתי הפסקאות האחרונות במאמר, היחידות בהן אתה מוסיף על וולצר מעצמך, מלאות בבעיות.
    כמו שציינת נכון, עמדתו של וולצר היא כי הפוליטיקאי צריך לחוש אשמה בשעה שהוא עושה מעשה נכון (מבחינת תוצאתו) אך אינו ראוי (מבחינה מוסרית).
    אבל אני לא מבין איך אתה עובר מהמאמר לקביעת עמדה מוסרית כה נחרצת על השרים והרמטכ"ל. אמירות כגון "הם אינם חשים שום רגשי אשמה", או "הם לא רואים במותם של חפים מפשע שום רע מוסרי", לא יכולות להתבסס רק על ביהביוריזם גרידא – הן חייבות להיות מגובות בביסוס ממשי, אחרת אתה מסתכן באמירת דבר הסתה או לשון הרע. מה גם שהביהביוריזם שלך מסתכם בלצטט כמה אמירות מתלהמות/פוליטיות, ולהשתמש בהן כדי לבצע הכללה (בעייתית מאוד).
    האם, למשל, בדקת את פעולות השרים ואת אופי הצבעתם כביהביוריזם תקף יותר? האם בדקת את פעולות הרמטכ"ל? נתון אחד שיש לי הרגשה שאין לך גישה אליו והוא בהחלט עשוי לעזור בהחלטה האם הרמטכ"ל מוסרי או לא הוא כמה פעולות של פגיעה באזרחים חפים מפשע הוא מנע. שאלה אחרת שאתה חייב לשאול את עצמך: האם אזרח המחזיק בסלון משגר קטיושות הוא אזרח חף מפשע?

    הנקודה היא שקל לעמוד מן הצד ולהשליך את הדיספוזיציות שיש לך על המצב הקיים ולהשתמש בו כהוכחה לדברים שאמרת בעבר, או לאמונותיך, אבל למעשה אין לך שום דרך לקבוע בוודאות את תפיסת המוסר של אדם כלשהו. המבחן של וולצר לידיים מלוכלכות הוא אשמה ורק אשמה, ואת זה אתה לא ממש יכול לדעת.

    דבר נוסף שאני לא מבין – האם אתה תומך בעמדתו של וולצר, או שאינך תומך בה? האם אתה מציג אותה ואז זונח אותה, או שלא?
    אם זנחת אותה, אין סיבה לדרוש בפסקה האחרונה ממקבלי ההחלטות צידוק לשום דבר, כי מבחינתך אין ידיים מלוכלכות (לפחות לא כפי שמציג אותן וולצר).
    יחד עם זאת, אם לא זנחת את עמדתו ותיאורו את הבעיה, למה להכניס תנאי נוסף ("על מנת להצדיק מוסרית את עמדתם…הם צריכים להראות כיצד ההפצצות הללו מובילות למימושה של מטרה ראויה וצודקת")? הרי (א) זה תנאי שוולצר לא יסכים איתך עליו, (ב) איך השתרבב צדק לדיון?

    ענין אחרון – אני לא סבור כי השגת המטרה הראויה (ואיזו מטרה הצבת…: "שלום, בטחון ויציבות לכל האנשים החיים באזור") היא המצדיקה את הפעולה, אלא כוונתו של מקבל ההחלטות. אם הוא החליט על בסיס יסוד סביר להניח כי הפעולה תביא לתוצאה רצויה (בעתיד), זו הצדקה מספקת לפעולה. הדרישה שלך לחשבון עם העבר (נראה מה תוצאת הפעולה הצבאית ואז נחליט האם הפעולה הייתה מוצדקת או לא) פשוט לא ריאלית וקבלת החלטות על פיה תביא לקפאון של המערכת הממשלתית משום שהשיקול היחיד לפי גישה זו יהיה "האם יש סיכוי ולו הקטן ביותר לתוצאות לא רצויות" ואם התשובה תהיה חיובית אזי אין לפעול.

  4. אבי

    הגיע הזמן שמישהו יעלה את עניין "לכלוך הידיים" שלאחרונה אנו עדים לו גם בחזית הצפונית – כנגד אוכלוסיית לבנון. אולם, אין כל הפתעה בשימוש המזוויע שעושה המדינה בכוחה להשגת מטרותיה, דהיינו פגיעה באוכלוסייה אזרחית כאמצעי להפעלת לחץ, ושיקום יכולת ההרתעה הישראלית על חשבון גבם של חפים מפשע. עצם המונח "יכולת הרתעה", שהציבור נאלץ לשמוע שוב ושוב, הוא מקומם לכשלעצמו. מכיוון שלמעשה זהו מנדט שממשלת ישראל דורשת מאזרחיה כדי שתוכל לבצע, ברמה הפרקטית, טרור נגד אוכלוסיה וזאת ע"מ להביא לכאורה לפחד מפני כוחה המיליטנטי והכרה בקיומה כמדינה ריבונית.

    בפועל, בכל פעם שגורמים שונים (צבאיים בד"כ) חפצים "ללכלך את הידיים" הם שולפים את תירוץ "שיקום יכולת ההרתעה". והציבור שותק ומהנהן בהסכמה כפויה כי מה שצריך להיעשות – צריך להיעשות. הכל למען הדגל. מעבר לכך הוא שותק מכיוון שלמיעוטו המכריע אין שום בעיה מוסרית כלל ועיקר עם מהלכיה הנפשעים של מדינת ישראל, כל עוד המטרה הסופית תושג והאוכלוסייה הישראלית אינה נפגעת. זאת אחת הסיבות שהלגיטימציה שמקבל צה"ל לפעולה בשטחים היא רחבת היקף ומתירנית יותר מאשר בלבנון.
    בימים טרופים אלו חלקנו נוטה לפעמים לשכוח שפגיעה באזרחים לא מופנית מכיוון מדינת ישראל כלפי אוכלוסיית לבנון בלבד, אלא גם ואולי אפילו בעיקר כנגד האוכלוסיה הפלשתינית. ובצל הקטיושות, מהדורות החדשות התכופות, הפירסום המאסיבי והכמות הבלתי נלאית של סטיקרים אף אחד כבר לא טורח להזכיר את הפגיעה החמורה שפוגעת מדינת ישראל, לאורך שנים, בפלישתינים. גם נגדם מכוונים טילי צה"ל ותותחיו, גם בתיהם נהרסים, אבל הם "חדשות ישנות" ובכלל למי יש כוח להתעסק בדברים כאלה עם מלחמה כזאת על הראש.

    הגיע הזמן שהציבור השותק ישים סוף למתירנות. את צה"ל יש לרסן – המטרה אינה מקדשת את האמצעים. הגיע הזמן שפוליטקאים שונים יפסיקו להביא למצב שבו נפגעים, שוב ושוב, חפים מפשע. פגיעה באוכלוסיה אזרחית היא פשע בין-לאומי והגיע הזמן שמדינת ישראל תלמד לשחק את המשחק הבין-לאומי ולא תתחבא מאחורי תירוצים.

    ויפה שעה אחת קודם!

  5. אליהו

    מדוע בכלל יש טענה או גישה שלדרך פוליטית יש הקשר מוסרי , מדוע למשל לשמאל יש מוסר – אולי נכון יותר לטעון שלשמאל יש השקפה כלכלית-חברתית שאין לה קשר למוסר , זה נכון לומר ככה ? והמלחמה מוסרית – זה הרי אבסורד .

    מלחמה היא היא מוסרית רק בתנאי שהאיום של האוייב הוא מסוג מסויים , היינו שאם האוייב הוא פאשיסטי או נאצי או פונדמטליסטי או סוציאל-פאשיסטי אז אולי יש הצדקה לצאת למלחמה , יש עוד מחלמה צודקת והיא מלחמת מגן , כלומר שהותקפת ואתה מתגונן . והאם אגב פציפיזם הוא מוסרי , האם פציפיזם בעצם זה לתת לבריון לנצח ?

    ויש עו8ד שאלה שאני בטוח שלא אקבל עליה תשובה , מדוע זה קורה שהתגובות כלפי השמאל כאשר השמאל יוצא למלחמה אינן במלוא ההיקף של הכעס או החומרה , נשאל בכנות אם שר הביטחון היה ביבי נתניהו והוא היה מבצע חצי ממה שעמיר פרץ ביצע לאחרונה והסיטואציה היתה דומה להפליא היינו שחיזבללה היו חוטפים חיילים בשטח ישראל ויורים קטיושות , מה היתה תגובת רוב הכותבים פה? האם סביר להניח שביבי נתניהו היה חוטף פי כמה וכמה?

    האם התגובה הייתה צמחונית באופן יחסי כפי שהיא כיום?

    ומה ההבדל האם מוסר הוא אונברסלי בכלל ?
    ועוד דבר מה , איך יתכן שיש עמים שמותר להם לעשות דברים שעמים אחרים לא יכולים לעשות (וטוב שכך) איך אפשר בכלל לדון על מוסר מבלי שהוא יחול על הכלל.

    והרי אין דרך לאכוף מוסר על הכלל , כי מעצם החלוקה הלא-שויונית ברור שיש איפה ואיפה ויש מוסר לקיסר ויש מוסר לפשוטי העם ויש הבדלים גם בין קבוצות.

  6. דוד גלבוע

    הרשימה מעניינת כדיון אקדמי אך לא לעניינינו. הטרוריסטים של החמאס, הפתח והחיזבאללה מתהדרים בעובדה שלוחמיהם פועלים במבנים שבו שוהים אזרחים ורואים בכך אידיאולוגיה. אנחנו ניצבים בפני אויב שמערכת הערכים שלו אינה של בני תרבות השולחים בניהם ללמוד בסורבון או בקמברידג. הטעות הבסיסית שלנו היא שאנחנו מנסים לנהל דיאלוג עם חסרי כל מוסר במונחים עליהם חונכנו. התוצאה היא שעל הלבנונים והפלשתינאים לקבל החלטה ברורה אם ברצונם לחיות עם היצורים האלה ולשאת בתוצאות פעילותם או להקיאם מתוכם או להגר מארצותיהם ולחיות חיים של מיעוטים אך לשרוד בארצות שיסכימו לקלוט אותם. אל נשלה עצמנו. תופעת ההגירה היא חלק ממסורת לבנון, סוריה ופלשתין ויש להם פזורות בכל רחבי העולם.
    בכל דרך בה תסתיים הפרשה בלבנון אין לישראל היכולת לפתור את הבעיות האלה של מדינת המיעוטים אשר נשלטת לסירוגין על ידי כנופיות כמו אשפ, אמאל, דרוזים, פאלאנגות או חיזבאללה. לאלה אין ערכי מוסר והרג אוכלוסיית לבנון הוא כשמן במערכות שהם מנהלים כלפי ישראל או בתוך המדינה. הצרה שלנו היא שבפלשתין חלה תופעה דומה וזה המצב לו אנחנו צפויים גם אם יוסרו כל ההתנחלויות.
    האם הפתרון של כוח בינלאומי שיוצב תחילה בלבנון הדרומית ואולי מאוחר יותר יועתק לרצועת עזה הוא זה המתאים לאזור שבו אנחנו חיים? מעטים יסכימו כי כך ניתן יהיה לחיות שנים רבות משום שגורם המפתח הוא בהתעוררות הבאה של הכנופיה הטרוריסטית התורנית הבאה.
    ישראל שגתה כאשר לא התירה למצריים לשלוט ברצועת עזה ולירדן – בגדה המערבית ועל כך כנראה נמשיך לשלם בדם בנינו. לבנון נותרה לנו כתזכורת להיעדר חזון מדיני למזרח תיכון שפוי.

  7. Reuven

    I wish to thank Dr. Dahan for most illuminating guidelines to the 'Dirty Hands' dillema.

    The responses here are quite puzzling: one respondee disect the issue remorselessly and impassively, as always, to derive something that I like to call ' Academic Otism'

    The others, so far, cast an impression that while in active duty, the were far far from harm's way.

    I know and knew quite few many people who were and are willing to fight and kill enemies 'down to my last drop of blood'

    There are situations in life as well as with relation between nations, that discarding theories promulgated by Dr. Strangeloves is more beneficiary and rewording.

    Any war is an insult to the intelligence, besides, one might get killed ! !

  8. יוד דלת

    אין ספק: אילו הצליח צ.ה.ל להרוג את נסראללה, הייתה המלחמה מסתיימת. והנה תראו כמה זה פשוט.
    ידוע שכל יום מביאים לו עוזריו "קטעים נבחרים " ממה שנכתב ב"העוקץ",וזאת כדי לשמח את ליבו. ואכן הוא נהנה ומתנחם על המכות והאבידות של לוחמיו.(על מות אזרחי לבנון הוא מסתפק באבלם של הושראלים)
    אתמול בלילה הביאו לו את הפוסט של יוסי על ידיים מלוכלכות וכאלה, והוא ממש התפקע מצחוק עד שכמעט נחנק .
    ואז חשבתי להציע רעיון לסיום נקי של המלחמה : שיוסי או מישהו מהחבר'ה שלו ישרבט פוסט עוד יותר מוסרני, מתיפיף, מנותק, (או משהו בסגנון), ולהתפלל שעוזריו של נסראללה יקריאו לו את זה בזמן הארוחה.
    ואז נוכל לרחוץ את הידיים, ולברך על המוגמר בידיים נקיות ובמצפון שקט.

  9. דוד גלבוע

    Nobody understands your position in respect of the issues raised by Dr Dahan but it does not matter much due to your completely distorted opinions
    I hope that blogs like Haoketz would dare to read and reject articles that are shame to the readers

  10. ש. יובל

    ואף על פי כן – יש אנשים שהריח לא מגיע להם לאף.
    המלחמה לא מסריחה בגלל מליון פליטים, או בגלל חמש מאות הרוגים. היא מסריחה כי המטרה שלה היא להגיש לארה"ב את סוריה על מגש של כסף.

  11. שניר

    מאוד נחמד לבחון הצהרות אבל לדעתי יעיל הרבה יותר לבחון מעשים. ממה שאני מבין, חייהם של האזרחים הפכו לכלי במלחמה. 10 ילדים הרוגים מעזה זה "מסר", 30 זו כבר "עליית מדרגה" ויותר מ-100 בהפצצת מקלט פליטים בכפר כנא, 1996 הם קריאה לעולם בסגנון : הכריחו אותנו לרדת מהעץ, מטרותינו הושגו.
    היום נשאלת השאלה – 40 נפגעים, רובם הרוגים ומחציתם ילדים הרוגים, בכפא כנא, 2006, האם הם מסר?, עליית מדרגה? או אולי סולם לירידה? בכל מקרה הקשר בין זה לבין מוסר הוא רופף במקרה הטוב. מדובר באינסטרומנטליזם מבחיל של חיי אדם, עוד צעד חשוב בדרך הבטוחה לגיהנום עלי אדמות.

    ולי.ד. – שמע גבר גבר, שמענו כבר את כל השירים שלך ושל חבריך על כך ששמאלנים בצד השני מעודדים מלחמה. המדיניות של הפצצות אוכלוסיה כדי שזו תלחץ וכו' וכו' הפכה למדיניות רשמית, מעין תרופת קסם לכל בעיותיה של ישראל. נמאס להזכיר לכם שהמדיניות הזו נכשלה ונכשלת פעם אחר פעם. רבל הגיע הזמן שתבין – ילדים מרוטשים גורמים לרגשות נקם ואגרסיות חסרות רסן הרבה יותר מעוד אמירה על צדק אוניברסלי שנשמעת בצד השני. מי מעצבן אותך יותר היום? בגלל מי אתה תומך בהמשך הלחימה? בגלל נסראללה או ג'ומבלט?
    ישראל נכנסה למלחמה אסטרטגית עם תוכנית טקטית בלבד, חרמנית לראות קצת מוות ערבי בעיניים. אך בגלל שכבר מאוחר מדי להחזיר את כל החיים האבודים שלקחתם, אני רק מייחל שתצליחו לפרק את חיזבאללה מנשקו. אחרת, לא רק שלא היה שווה, אלא הכל היה לשווא.

  12. רונן אלפסי

    תמיד אפשר לאמץ גישה מוסרנית המאפשרת לנו מבט מתנשא על המציאות, אילו היינו מקבלי ההחלטות היינו מקבלים החלטות פי מיליון טובות,פי מיליון מוסריות, צודקות, וחיוביות, היינו מייצרים שלום בר קיימא לנצח נצחים.

    בשורה התחתונה אין הבדל גדול בין הצעתו של ליברמן "להכנס בהם" לבין הצעתו של ח"כ ברכה להפסיק מייד, זה וגם זה הם תמונת מראה אחד של השני.

  13. אריסטו

    תודה לדוקטור דהאן על תשובתו.
    בוא נבחן מצב ספציפי. נניח שבמיקום פלוני נמצאת עמדת אויב וממנה נורות קטיושות. נניח, גם שהעמדה נעה (כלומר היא אינה נייחת), בטווח של עשרותעד מאות מטרים, וכאשר במרחב הנ"ל יש אזרחים. עומדות בפני מקבל ההחלטות שלוש חלופות: 1. ריאליזם פוליטי: לחסל את העמדה ואת כל מי שעומד במקרה בטווח, אזרחים בכלל זה. 2. מוסר טהור (לכאורה): לא לירות מתוך עמדה שפגיעה באזרחים אינה מוצדקת. אולם יש לשים לב שמעמדת האויב נורות קטיושות. על כן תוצאת העמדה המוסרית היא מצב לא מוסרי בו נפגעים אזרחים. על מנת להצדיק החלטה זו יש צורך בתפיסה דאונטולוגית טהורה, הפוסלת כל דיון תוצאתני, ועמדה שבה הדיון הדאונטולוגי הוא מוגבל: קרי, החובות המוטלות על הצד שאינו יורה מוגבלות לו בלבד. זהו צירוף מוזר בקצת, ורולס, סקנלון, ואחרים אינם מחזיקים בו. 3. לפעול כנגד עמדת האויב תוך ניסיון לצמצם פגיעה באזרחים במידת האפשר, תוך שילוב של שיקולים דאונטולוגים (יש להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים – משני הצדדים), וגם שיקולים תוצאתניים.
    מה שאי אפשר לעשות, זה להחזיק בעמדה בה היעדר תקיפה של עמדת הקטיושות נחשבת כעמדה מוסרית יותר, משום שהיא מביאה לתוצאות לא מוסריות גם מבחינה תוצאתנית (יפגעו אזרחים) וגם מבחינה דאונטולוגית (השלמה עם קיום יחידים הסוברים שפגיעה באזרחים היא מוצדקת). רולס יש לזכור, קבע שחברות לא ליברליות אינן יכולות להתלונן על כך שאין הליברלים סובלנים כלפיהם. שאלה אחרת היא, מהי הטקטיקה הראויה אל מול חברות כאלה, אולם זו שאלה אחרת.

  14. טרזן

    הידיים הכי מלוכלכות בסיפור הזה הן ידיהם של המנהיגים הישראליים. מנהיגינו ידעו (כך נאמר) על המורסה התופחת בגבול הצפון במשך שש שנים, ולא הביאו את הדברים לדיון ציבורי. הם מנעו מאיתנו בהתנשאות אין-קץ את המידע החשוב הזה. פשע זה כמוהו כממשלה שיודעת על מגיפה מתקרבת ומונעת את המידע מהציבור. לפחות שלושה נסיונות לקיים שיחות שלום עם לבנון בנושא חזבאללה, המים, חוות-שבעה, וכו', בתמיכת מצרים, סעודיה, ארה"ב, ואחרים, נדחו על הסף (ללא פרסום, כמובן) בשנה האחרונה ע"י שרון ואולמרט.
    לא רק הידיים, גם הראש מלוכלך. לשקט המדומה המאיים הזה היו יתרונות הכלכליים, והוא היטיב עם החזקים: הצימרים שגשגו, דירוג האשראי פרח, העם היה מבסוט והארנקים פתוחים …..ואז ב-ו-ו-ו-ו-ו-ם.
    עכשיו הם דורשים ממני בחוצפה לקבל את הטענה שזו מלחמת-אין-ברירה, ולתמוך באלימות הצבאית בלבנון. זה מוכיח שלא רק ידיים וראש מלוכלכים יש להם, אלא גם פה מלוכלך להם.
    ואיזה מסכנים הטמבלים שבחרו בפרץ.

  15. יוסי

    יום עצוב היום. לא חסרים כאלה לצערנו. ובכל זאת כמה תיקונים לדברים של יוסי דהאן
    .
    1. ידיים מלוכלכות זה לא בדיוק "…על מנת להגשים מטרות מוסריות צודקות, פוליטיקאים חייבים לעשות לעיתים מעשים המנוגדים לעקרונות המוסריים שהם מחזיקים בהם." הסייפא לא מדוייקת – זה לא מנוגד לעקרונות המוסריים, זה בהתאם לעקרונות, אבל כתוצאה ממעשה נכון מוסרית, נגרמת תוצאה קשה, למשל הריגת מישהו, שגם אם היא מוצדקת היא רובצת על מצפונו של העושה. רבים יעדיפו לא לעשות מעשה נכון מוסרית כדי לא "ללכלך את ידיהם".

    2. וולצר בפירוש איננו מצדיק את דרזדן והפצצת ערים – כשהמטרה היא האוכלוסיה האזרחית. נא לקרוא ב"מלחמות צודקות ולא צודקות".

    3. כדאי לקרוא את המאמר האחרון של וולצר בניו רפבליק. כדרכו המאמר "נקי" והגון, והניתוח מצויין.

    4. לא קשור ישירות, אבל כדאי להזכיר ביום הקשה הזה: הפצצה מכוונת של מטרות אזרחים ומטרות אזרחיות שאינן קשורות ללחימה, היא פשע מלחמה. כל הפצצות החיזבאללה הן כאלה. חלק קטן מהפצצות צה"ל הן כאלה.
    ירי מתוך אוכלוסיה אזרחית אף היא פשע מלחמה.

  16. american jew

    i'm pround to see that many israelis from the left support ZAHAL's great work in lebanon. lets face it: 4 or 5 more kanas supported by the left in israel (like the kana of today) will assist us all greatly in our war against the isalmic civilization. the unity that the left expresses with the jewish nation is the greatest story of this just and holy war of ours against the nasralla nazis. god bless the smolanim who woke up and understand that we were right all along.

  17. נתן.

    השאלה היא האם ניתן להתיחס לפי כללים מסוימים למי שאינו מכבד את הכללים.
    לדוגמה,האם ניתן לשחק כדור-רגל נגד קבוצה שכל שחקנייה משתמשים בידיים בזמן המישחק?
    האם מותר למפלגה שדוגלת בחיסול הדמוקרטיה להשתתף בבחירות דמוקרטיות?
    האם מדינה צריכה להימנע מפגיעה באזרחים במדינה שכנה שכן פוגעת באזרחים?

    כל אחד יתן תשובה אקדמית כאוות נפשו ,אבל במציאות אין אפילו דגמה אחת למדינה שאזרחייה הותקפו והיא נמנעה מלתקוף את אזרחיי המדינה היריבה.נקודה.

  18. יוד דלת

    סולד, ממש כך מהסגנון הנחות של דבריך, שגסות המלים שבו אך מעידה על דלות התוכן ואובדן הדרך. קראתי את הראיון של "שלוש האימהות" במוסף של ה"ארץ" בסוף השבוע, אשר מסמל את סופו של השמאל הפוליטי האחראי. כנראה שזה מטריף את דעתו של המיעוט שבמיעוט שבמיעוט שבמיעוט……ולכן הוא בועט ובועט ובועט ובועט…….
    וגם אם לא התכוונת לזה שניר ידידי, הכינוי "גבר גבר" זקף את קומתי בהתחשב בגילי המתקדם.

  19. אביעד

    האם אכן הפצצת הבניין היום הייתה אקט של ריאליזם פוליטי כפי שהוגדר? אני מטיל בספק. לכל היותר היה זה ריאליזם צבאי. מבחינה פוליטית זו התאבדות. הרי אין איש כרגע שלא חושב שעדיף היה לישראל להמשיך לספוג הקטיושות מסביבת הבניין (בהנחה שאכן הטענות לגבי ירי הקטיושות מסביבתו נכונות) מאשר להפגיזו.
    אפילו אם נצא מנקודת מבט של ריאליזם פוליטי, סביר להניח שבכל מקרה לא יחוסלו כל רקטות החיזבאללה. וגם לו יחוסלו תוך מספר חודשים יחודש המלאי באותם דרכים שנבנה עד כה. לכן עדיף היה להתרכז במטרות יותר ברורות ובעלות סיכוי נמוך יותר סטטיסטית לפגיעות אזרחים

  20. דרור ניסן

    ההפצצות על דרזדן לא היו אלא מעשה נקמה ברברי ולא כורח מלחמתי. דרזדן הופצצה באמצע פברואר 1945 שעה שהחייה הנאצית כבר היתה בקריסה מוחלטת. דרזדן היתה עיר אזרחית מובהקת, ללא תעשיות צבאיות ופליטי מלחמה רבים התרכזו בה. ביומניו של צ'רצ'יל העיר מוצגת כמרכז תקשורתי ששירת את הנאצים. אין לזה אישוש במקומות אחרים וזה גם לא מסביר קטל המוני (בהפצצות על דרזדן נספו ע"פ הערכות שונות בין 25,000 ל-60,000 בני אדם)

    הערה נוספת: אין כנראה דבר כזה מלחמות מוסריות. גם במלחמות הנתפסות כצודקות וככורח בל יגונה, נעשים מעשיי שפל. גילויי האי-מוסריות מובנים בתוך כל מלחמה באשר היא, ובעצם בבני האדם שמנהלים אותה.

  21. שור

    שמי שגירש ברינה בששון ובחדווה אלפי יהודים מבתיהם בניגוד להבטחתו וללא הסכם שלום,
    יגרש מיליוני לבנונים מבתיהם ויהרוס את כפריהם ללא שום פקפוק.

    די צפוי,
    כי דברים אלו נכתבו על ידי כאן ב"העוקץ" לפני כשנה בעיצומו של הגירוש מגוש קטיף.

    שור

  22. יורם פ.

    קודם כל תודה ליוסי להעלאת הדיון הקשה והחשוב.
    בהנחה שבשני הצדדים סובלים חפים מפשע, עולות כאן מספר שאלות:
    1. האם הצדדים מונחים על כף המאזניים כשווי ערך? – האם מות חפים מפשע מצד א' שווה למול מות חפים מצד ב'? היש דרך מוסרית לקבוע מי וכמה שווים צד א' מול צד ב'? – למשל בבחינת הנזק ואם נניח לרגע שצד א' "התחיל" וצד ב' "הגיב", האם זה משפר את מעמדו המוסרי של צד ב' (כלפי החפים מפשע כמובן)?
    2. שאלת הבחירה: האם היתה למי מהצדדים ברירה אחרת? – נראה לי שזו שאלה חשובה כי אם החפים מפשע בצד א' הותקפו עת ניסו להגן על חייהם בהסתתרות במקלט ולא היתה להם כל דרך אחרת לעומת צד ב' שעליו להוכיח שלא היתה לו כל ברירה אלא לתקוף מקלט זה ובכך להציל חיי חפים מפשע בצידו. האם באמת לא היתה דרך אחרת?
    3. שאלת הידיעה, הכוונה והצדקת האמצעי – נראית לי אחת השאלות החשובות ומכאן מידה של הצדקה מהצד הישראלי. הצד הישראלי עושה מאמצים, באמצעים שונים, בכדי למזער פגיעה בחפים מפשע ואין לא כל כוונה מוצהרת (וגם לא סמויה) לפגוע בחפים. החיזבללה לעומת זאת, מכוון , מצהיר ופועל (מזה שנים רבות) לפגיעה ישירה בחפים מפשע.
    4. שאלת האמצעי: האם האמצעי "הריגת חפים מפשע" עשוי להיות מוסרי גם באופן אבסולוטי נוקשה? – מהם התנאים בהם תתוקף מוסריותו? ובעיקר מהן גבולות תנאים אלו? למשל פצצות האטום והריגתם (רציחתם?) של יותר מ- 200,000 איש חפים מפשע, כתגובה על תקיפת פרל הרבור – אך עם זאת כניעת יפן ועצירת המלחמה. האם התקיימו כאן תנאים מתקבלים?
    5. מרחק ההסתכלות: מנקודת מבטה של אמא שאבדה את ילדה אין כל דרך להצדקה מוסרית של תקיפה כלשהי. מנקודת המבט "על האדמה" אין הגינות וההצדקה המוסרית כלל אינה רלוונטית. מנקודת מבט זו, הרג חפים מפשע – משני צידי הגבול – אינה מוסרית בכל מקרה כיוון שהם אינם צד בהחלטות ולא היתה להם כל דרך משמעותית להשפיע על שיקוליו ופעילותו של בעלי הכוח. ממקום זה, הכאב והצער לא ניתנים למדידה.

    יורם

  23. תוהה

    שמתם לב שכל פעם אחרי שמרדימים ו/או ממיתים ראש ממשלה המגלה פעילות יתר מדינית, יוצאים למבצעון בלבנון
    שנגמר בטבח בכפר קנא?
    מ……מ…..מעניין.

  24. Reuven

    Hi Aristo;

    Most thought provoking, and I really do mean it.

    I think you ignored one pore option, which was taken by the great Alexander of Macedonia (Alexander Mookdon) when he challenged to undo the Gordian knot – to ignore all irrelevant theories and to do what every common person would do.

    I mean, that while life is complicated, good and just decisions are made without resorting to theoretical deliberations. The US Supreme court used this wisdom when it rulled about Pornography : 'We know it when we see it.'
    The Israeli Supreme Court also stated in the Kafar Kasam massacre that 'above an illegal command there's a black flag waving' and nobody can escape or avoid noticing it.

    Thanks for inciting this most interesting topic …

  25. אשר

    התחושה שלי, שהחברה שלנו, על כל רבדיה וחלקיה השסועים זה מזה, אינה חברה שמחנכת למוסר. לצערי אין "קטע" באמירה החברתית של הרחוב, בחנויות ובמסחר, בכביש. לא מחנכים לזה, אין תודעה של רגישות. יש אלימות, שחיתות בכל מוסד ציבורי, חוסר צניעות בהתנהגות ראוותנית ובסגנון ההופעה בציבור. אני יודע שמה שאני עושה כרגע איננו מוסרי… (עומד בדיסוננס למה שאני עומד לכתוב) אך לדעתי אדם מוסרי בודק את עצמו כל הזמן, לראות אם יש לו במה לשפר את עצמו ואת הסובבים אותו כל הזמן, לפני או אולי במקום להטיף לאחרים מוסר. לדעתי (וכך אני עושה, למעט חריגה זו) צריך לעסוק בחינוך עצמי ובנסיון לחנך בחכמה ילדים נער הקרובים אלינו, ואולי את המעגל החברתי ממנו יוצאים, לעדינות הקשבה ורגישות לכל. מגוחך לצפות מאנשי ציבור להיות יותר מזוככים ומורמים מהרף של מרבית החברה, כולל המטיפים הזורעים ארס ושנאה סביבם. אני בכנות מעריך את הכותבים והחושבים, שלפי האומר המוסרי שלהם היו יכולים להיות טובי חברי, אבל לדעתי יש כאן משגה גדול.

  26. Reuven

    Please read the important post by 'American Jew'

    It proves my point, doesn't it ? …

  27. יוד דלת

    בשבוע שעבר התפרסמה באתר בקורת על חד צדדיותו של המוסד בראשותו של יגאל כרמון .כמו במקרים רבים שפת הבקורת הייתה משתלחת עם ביסוס עובדתי דל ביותר. כך גם ברוב התגובות. בהכירי את המוסד הבאתי בתגובתי נתונים שהפריכו את הטענות .
    היום הובא באתר "ממרי" מאמר שכותרתו : "שיך סעודי בכיר : ע'פ ההלכה האיסלאמית פעולות חיזבאללה אינן לגיטימיות. יש להגיע לפתרון זמני לשלום עם היהודים". המאמר מתפרסם בעיתון "אל שרק אל אווסט" שהופיע לפני 3 ימים בלונדון.
    הרי לכם דוגמא ממחקריו של המוסד הזה.