מלחמה, המכללה החברתית, מען ודו"חות הלמ"ס

איציק ספורטא

גם באתר שלנו וגם בכל מקום אחר המלחמה כבשה את מלוא תשומת הלב. בכלי התקשורת הממסדיים הפטריוטיות עולה על גדותיה, השר רמון, שר המשפטיים, שאולי יעמוד למשפט, מציע ולא בפעם הראשונה למחוק כפרים, מחרה מחזיק אחריו שר המשפטים הקודם לפיד, ועוד רבים אחרים. פרופסור אחד מוצא צידוק למלחמה בהגדירו אותה כשוות ערך למלחמת העצמאות. בינתיים מגייסים מילואים ומתוך תקווה או ייאוש שכיבוש דרום לבנון יביא את הישועה אנחנו בדרך לשם. נראה שיש ויכוח בין חסידי הכיבוש לבין חסידי המחיקה וההרס, מה שדי בטוח שבסוף יעשו שני הדברים.

בשבועיים האחרונים השתתפתי בשני אירועים שאינם נוגעים ישירות למלחמה, האחד, כינוס של המועצה המייעצת של המכללה החברתית. השני, האסיפה השנתית של עמותת מען שבה נידון העתיד של התארגנות עובדים אלטרנטיבית. באסיפה הראשונה, בתחילת המלחמה, דנו הדוברים בחשיבותה של המכללה החברתית בנוף ההשכלה בישראל הנתון בסד התפישות הכלכליות המקבעות מצבן של אוכלוסיות רבות בדלות, לא רק כלכלית. באסיפה השנייה היה דיון מעמיק באפשרות לקיים איגוד מקצועי חזק בישראל שלא דרך ההתארגנות של ההסתדרות. רוב המשתתפים והמשתתפות באסיפה השנייה הגיעו מהגליל, רוב הדוברים היו מתל אביב בעיקר פעילים בארגונים כמו, קו לעובד, מוקד הסיוע לעובדים זרים, ועוד. במידה מסוימת זה היה כינוס שכאילו אינו מתייחס למלחמה אבל בכל זאת נשמעו דברים מעניינים בנושא על ידי אסמא אגבארייה. נשמעה ביקורת מצדה הן על ישראל והן על החיזבאללה, אגברייה טענה שהיא אינה רוצה לתפוס צד כי כך עושים כולם, אלא קוראת להפסקת אש ומשא ומתן שיביא להסכם שיאפשר לכולם לחיות בכבוד.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה מפסיקה לעבוד ובשבוע האחרון פרסמה שלושה דוחות חשובים, ממצאים מסקר הכנסות 2005, הוצאות משקי ביית 2005 וההוצאה הלאומית לחינוך 2002-2004. סקר הכנסות מצא שאי השוויון בישראל ב-2005 עלה, כצפוי.  רק כדי לסבר את העין בשנת 79 הכנסת העשירון העשירי הייתה גבוהה פי 6.4 מהכנסת העשירון הראשון בין השכירים, ב-1985 היה היחס פי 6.7 ב- 1995 אותו יחס היה 7.6 ובשנת 2005 9. שימו לב עד כמה המדיניות הכלכלית תורמת לשוויון בין שכירים בישראל.  

סקר הוצאות משק בית 2005 מגלה שההוצאות של החמישון החמישי על תצרוכת גבוהה פי 2.7 מהחמישון הראשון. כמו כן מתברר שרק ל-15.4% בעשירון הראשון  יש מנוי לאינטרנט לעומת 81% בעשירון העשירי,  39.8% ברביעי ו-59.5% בשביעי. הנה לפניכם הפער הדיגיטאלי במלוא הדרו.

היינו מצפים שלפחות ההוצאות לחינוך יקזזו מעט מהפערים הכלכליים בהכנסות ובהוצאות אבל לא כך הוא,  סקר הוצאה הלאומית לחינוך מצא, בין היתר, שההוצאה השוטפת לחינוך ירדה ב-1% ב-2004 בהמשך לירידה ב-2% ב-2003. נמצא שהמימון הממשלתי הוא רק 75% מן המימון הכולל 25% הנותרים ממומנים ברובם על ידי האזרחים ישירות. בשנת 2003 המימון הממשלתי היה 79%. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נתן שקרצ'י

    ישנם חברים בפורום שלנו, שעסוקים בסגידה לשוק הפרטי, ובזריקת רפש על המגזר הציבורי.

    אבל הנה, בכתבה על הפערים החברתיים הדיגיטליים,מספר רפי גליק, שהוא מנהל חברה לתשתיות תקשורת, לשעבר מנהל בכיר ב-ECI TELECOM ומנהל אגפי התעשייה והמידע במכון היצוא הישראלי, שמרבית חברות ההייטק התפתחו מהשקעות של הצבא והמדינה.
    וזה עוד לפני שהוא התייחס למכוני המחקר שהמדינה מממנת באוניברסיטאות, במכון וייצמן בטכניון ועוד. לדוגמא, התרופה הכי נמכרת של טבע, הקופסקון, היא פיתוח משותף של מכון וייצמן והאוניברסיטה העברית בירושלים. לדוגמא, ישראל מובילה בעולם בפיתוח טכנולוגיות חקלאיות, ומכל העולם באים ללמוד מהידע הישראלי בנושא. טוב שהמדינה משקיעה במחקר ובפיתוח, ואני מקווה, שחברות שמרויחות כתוצאה מכל הטוב שהמדינה נותנת להם, לא בורחות לחו"ל או מעלימות מיסים, כי בסופו של דבר, למיסים וההשקעות של המדינה יש חלק גדול בהצלחה שלהם.
    http://www.ynet.co.il/articles/ /0,7340,L-3282396,00.html

    היכולות הטכנולוגיות של צה"ל
    רשת התקשורת הטובה והמודרנית בעולם מופעלת היום על ידי צה"ל בפיקוד הצפון. צה"ל מיישם את השילוש התקשורתי המלא (Triple play) – קול, נתונים ווידאו:
    IPTV (טלוויזיה איכותית על רשת האינטרנט) עם ריבוי ערוצים.
    רשת תקשורת משולבת נייח נייד (FMC – Fixed Mobile Convergence), חיבור בין הקו הנייח לקו הנייד.
    רשת רדיו משולבת עם רשת סיבים אופטיים.
    העברת אינטרנט על הרשת הניידת והסלולרית.
    רשת ניידת IP הכוללת יישומים של מולטימדיה.

    צה"ל החליט לפני שנים כי רשת ה-IP תוביל והוא צדק. צה"ל הוא גם חממה טכנולוגית בין לאומית שהביאה לעולם את מיטב הטכנולוגיות ביניהם כאלו שהם בשימוש יום יומי ואנחנו אפילו איננו יודעים את המקור.

    התרומה של צה"ל
    הטכנולוגיות שפותחו על ידי צה"ל הביאו להקמת תעשיית יצוא מפוארת, המתדלקת את הכלכלה הישראלית ומספקת למדינה עדיפות טכנולוגית משמעותית.
    אולי לא ידעתם כי הדיבור דרך האינטרנט פותח לראשונה בצה"ל לפני שנים רבות, הרבה לפני שסקייפ ודומיהם החלו לפעול. חברות כמו ווקלטק, וואראז, ICQ, שנמכרה ל-AOL, הכניסו ומכניסות לנו דולרים ומקומות עבודה.
    נושא דחיסת שיחות על כבלי טלפון וכבלים תת ימיים, תמסורת מתוחכמת ושידורי טלפון אלחוטיים פותחו והביא להקמת חברת הענק ECI ולהקמת שלוחת הרדיו של תדיראן, שנקנתה על ידי ECI והיום מוכרת כאלווריון. פרנס טלקום היא מהלקוחות הגדולים של ECI.
    נושאי הצפנה, אבטחת מידע וניטור פותחו בצה"ל והיום מיושמים על ידי חברות כמו צ'ק פוינט,קומברס, נייס, NDS ועוד.
    המזלט, המל"ט, הקסדה הווירטואלית, המוכרת גם ממשחקי מחשב, פותחו בצה"ל והיום מיושמים פיתוחים אלה על ידי אלביט והתעשיה האווירית.
    צה"ל החל להשתמש ב-IPTV הרבה שנים לפני ש-Verizon החלה בהפעלת הטכנולוגיה בארה"ב, ועוד לפני פרנס טלקום בצרפת.

    החברות הפרטיות האמריקניות, נהנו מהשקעה אדירה של הממשל
    ועד היום עושות הרבה כסף בזכות ההשקעות של המדינה.

    האינטרנט הוא פיתוח ציבורי מכספי משלמי המיסים,
    רשת הכבישים היא מפרי כספי משלמי המיסים,
    כל תוכנית החלל והפיתוחים בנבעו ממנה היא פרי משלם המיסים האמריקנית,
    התשלובת הצבאית תעשייתית חיה על המון כספי מיסים של אזרחי ארה"ב,
    כח האדם האיכותי בארה"ב נהנה מחינוך מדעי טכנולוגי גבוה, בגלל המלחמה הקרה, במימון ציבורי,
    ישנם אלפי מעבדות ומכוני מחקר בארה"ב, בזכות השקעות של הממשל בהן.

    ההצלחה של ארה"ב היא בזכות השקעה ציבורית כבדה מאוד, שנותנת עדיין פירות,
    ולא פרי "קונצנזוס וושינגטון" או בשמה "תיאולוגיית ההפרטה", שכל מטרתה, להעביר למיעוט ידיים אוליגרכיות, את מה שייצר המגזר הציבורי.

    מי שאמר את זה הכי טוב, הוא רוברט רייך, כלכלן עבודה, ושר העבודה בממשל קלינטון. זאת הקלטת וידאו שלו עם מייקל פורטר וג'ון קנת גלבריית, שבה הוא מספר איך הוספת המונח "national defence" עזר לממשל להקים רשת כבישים, להשקיע בתיכונים בחינוך מדעי, בתעשיית החלל ועוד. הוא מדבר על 2 הנכסים העיקריים של כל אומה- תשתיות ואנשים.
    כותרת הדיון היא- The Government's Role in the Future of Our Economy. שווה לראות, גלבריית ורייך מצחיקים את הקהל
    http://ksgaccman.harvard.edu/iop/events_forum_video.asp?ID=256

  2. נתן שקרצ'י

    85% מהעשירון התחתון לא מחוברים: מהן ההשלכות?
    שר התקשורת, אריאל אטיאס, חייב להבין את הקשר בין חיבור לאינטרנט לבין פערי הכנסה בעתיד והישגי ילדים ונוער מהשכבות החלשות. הממשלה צריכה להבין איך הקשר הזה משפיע וישפיע על עוצמתה הצבאית, הכלכלית והחברתית של ישראל
    רפי גליק
    סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם השבוע קובע: 85% מהמשתייכים לעשירון התחתון אינם מחוברים לאינטרנט. ניתן להניח כי גם בקרב לוחמי צה"ל בצפון ,שחלקם בא ממשפחות עניות, שיעור הבלתי מחוברים דומה. זאת, לעומת 81% ממשקי הבית בעשירון העליון הגולשים ברשת.
    כיצד ישפיע הפער הדיגיטלי הזה על עוצמתו ויכולתיו של צה"ל בעתיד? האם צה"ל ייתקל בקשיים בהדרכת חיילים לצורך תפעול מערכות מתוחכמות?

    מה קרה לנו?
    אם אנחנו כל כך מתקדמים אז מה קרה לנו? מדוע אזרחי ישראל הם האחרונים כמעט להנות מחידושי הטכנולוגיה?
    האם אנחנו מכשירים כח אדם לעולם הדיגיטלי?
    נחזור לסקר משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מהסקר עולה כי ל כי פער ההכנסות בין העשירון העליון לתחתון הוא 1 ל-4.2 (6,700 שקל לחודש לעניים לעומת 17,000 שקל לעשירים).
    מספר המחשבים בידי העשירון התחתון הוא 35% לעוצת 85.7 בידי העשירון העליון. פער של 1 ל-2.4. יש להניח כי בידי העשירון העליון מחשבים חזקים יותר, אך נתון זה אינו נכלל בסקר. רק 15% מהעשירון התחתון מחוברים לאינטרנט לעומת 81% בקרב העשירון העליון – פער של יותר מ-1 ל-6.
    מאחר ומחשב שאינו מחובר לאינטרנט מגביל מאד את יכולתו של בעל המחשב וילדיו להתפתח ולהגיע להישגים, יש בנתון הזה לנבא כי פערי ההכנסות בין העשירון התחתון לעליון ילכו ויגדלו, והם עלולים להשפיע גם על המצוינות הטכנולוגית של צה"ל, כפי שהיא באה לידי ביטוי במלחמה הנוכחית בצפון.
    שר התקשורת, אריאל אטיאס, ממפלגת ש"ס, המייצגת שכבות חלשות, חייב להבין את הקשר בין חיבור לאינטרנט לבין פערי הכנסה בעתיד והישגי ילדים ונוער מהשכבות החלשות. הממשלה צריכה להבין איך הקשר הזה משפיע וישפיע על עוצמתה הצבאית, הכלכלית והחברתית של ישראל.
    http://www.ynet.co.il/articles/ /0,7340,L-3282396,00.html

    כבר אמרו חכמינו: היזהרו בבני עניים, שמהם תצא תורה.
    חוזקה של מדינת ישראל לא נבחן בחוליות החזקות שלה, אלא בחוזקן של החוליות החלשות שלה. לא בעובדה שלמשפחות בעשירון העליון יש אינטרנט ומחשבים מהירים, אלא באפשרותם של ילדים ומבוגרים מהעשירונים התחתונים להשתמש במחשבים ובאינטרנט.

    אם חלק גדול מהעשירון התחתון נמצא בפיגור דיגיטלי, שרק יתרחב עם הזמן, ויגדיל עוד יותר את הפערים החברתיים, לא מבינים במדינה, שהשקעה באותם ילדים ומבוגרים, תחזיר את הכסף שהושקע בה? ושאי טיפול בפערים הדיגיטליים, יעלה יותר כסף בעתיד

    עמותות כמו מחשב לכל ילד הם כמו כוסות רוח למת. צריך השקעה רצינית.

  3. נתן שקרצ'י

    ב- 12 במאי 2006 נערך דיון במכון ון ליר, שכותרתו -"המודל הכלכלי השבדי למדינת רווחה". אני הצטערתי ששכחתי ממנו, ולכן שמחתי שמצאתי אותו בהקלטות הוידאו של המכון, 3 ורבע שעות על המודל השבדי, מפיו של פרופ' מורטן פלמה, בנו של אולף פלמה, ראש ממשלת שבדיה לשעבר, וכלכלן באונ' שטוקהולם, ופרופ' ג'ון הסלר. תיאור המצב וכו'.
    תיהנו!
    http://www.vanleer.org.il/heb/videoShow.asp?id=313

  4. שור

    יש לשים לב טוב טוב שהמדינה הכי שיוויונית בעולם במונחי מדד ג'יני היא דנמרק,
    אותה דנמרק שהפריטה מזמן את רשות הדואר שלה (שכבר הספיקה לרכוש את חברת הדואר המופרטת של בלגיה),
    והפריטה עוד יותר מזמן את שדות התעופה שלה,
    ושיש בה עודף תקציבי ולא גרעון ,
    שבשנים האחרונות הפחיתה מיסים,
    שעומדת במעלה מדד הידידותיות לעסקים, יזמים וגלובאליזציה,
    ושהיא אחת המדינות הכי תחרותיות בעולם.

    לגבי סקר ההוצאות –
    מעניין לראות שפערי ההוצאות בין העשירונים מצטמצמים יותר ככל שמדובר בשוק יותר תחרותי,
    כך לדוגמא לכ- 75% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש טלפון סלולארי, לעומת 95% בעשירון העליון.
    פער יחסית נמוך בשל התחרותיות היחסית בשוק הסלולארי.
    בשורה נוספת של סקר ההוצאות הינה שבשנת 2005 אחוז הבעלות על טלפון סלולארי (שוק תחרותי יחסית)
    עלה לראשונה על אחוז הבעלות על טלפון קווי (שוק הרבה פחות תחרותי),
    זה בגלל שמקי בית עניים רבים ויתרו על הטלפון הקווי שמחייב תשלום קבוע של 50 שק' לחודש ומשתמשים רק בסלולארי שבו אין מס מונופולי כזה.

    תחרותיות היא הסיבה העיקרית לאי שיוויון נמוך, מכמה סיבות:
    – מביאה למחירים נמוכים יותר לטובת העניים.
    – מביאה לתעסוקה גדולה יותר לטובת מחפשי העבודה.
    – מביאה לפיריון ושכר גבוה יותר לטובת השכירים.
    – מביאה לתשואה על הון ונדלן נמוכים יותר לטובת השיוויון החברתי.
    – מביאה לעושר גדול יותר ולהכנסות מדינה גדולות יותר לטובת הרווחה החברתית.

    לא לחינם מדינות סקנדינביה עומדות בראש מדד התחרותיות העולמי.

    ובימים טרופים אלו, טוב יש לעיתים גם מאמרים בתחומים שאינם מלחמתיים .

    שור

  5. Reuven

    I read with interest your praises to the HI-Teck enterprises which were conceived and developed in the Army, because the Army was not too monetary stingy and facilitated pilot projects.

    As you intimated, not all the economic fabric of Israel sees the benefits from these projects.

    Could you please provide us an estimate as to the percentage of this Hi-Tech contribution to the GNP (Gross National Product) of Israel ?

    This will be most illuminating.

  6. נתן שקרצ'י

    א'- זה לא השבחים שלי, זה ציטוט של הכתבה מ-ynet שעסקה בפער הדיגיטלי, אך הדגישה גם את חלקם של המדינה והצבא בהצלחת ההייטק, כי יש חברים בפורום שחושבים שממשלתי זה רע ופרטי זה טוב.

    לגבי מה ששאלת, תראה מה כותבת מחלקת ניהול החוב באוצר, בתשקיף לקוני אגרות חוב של המדינה-
    In 2005, approximately 4.7% of GDP was invested in
    civilian research and development. Government support of civilian research and development
    including general university funds financed by the Government) totaled NIS4.2 billion in the 2005
    budget, NIS4.2 billion in the 2004 budget and NIS4.8 billion in the 2003 budget

    וזה רק במו"פ האזרחי. איפה מה שהולך למו"פ הצבאי- 5% מהתמ"ג רק לפיתוח אזרחי זה 27.5 מיליארד שקל.

    לגבי החלק של ההייטק בתמ"ג של ישראל איני יודע בדיוק, אך ידוע שהוא מהווה חלק גדול מהייצוא של המדינה.

  7. אלברט

    נמאסו המחמאות

    מאת לילי גלילי

    שרי הממשלה ומפקדי צה"ל משבחים את "העורף", מהללים את כושר עמידתו, מספרים על גבורתו. לפעמים, בתום סיור ביישובי הצפון, מרבים לחזור על המלים השחוקות "באנו לחזק ויצאנו מחוזקים". אין גבול להתפעמותם של מנהיגינו מן העם. על פניה, זו תופעה המחממת את הלב בימים קשים אלה.

    אלא שלמען האמת, נמאס. נמאס לשמוע כמה אנחנו חזקים, גיבורים, כמה אנחנו יכולים ומוכנים לספוג. גוברת התחושה, שאין בדברי שבח אלה אלא גלגול האחריות על "העם", שעושים בו שימוש מניפולטיווי.

    כל תכלית הדיבורים הללו איננה אלא מניפולציה של המנהיגים לגייס עוד תמיכה, לקבל עוד הסכמה מראש להוביל את העם לכל כיוון שיבחרו ללכת בו. מי יוכל לסרב להצעה שתבוא ממי שזיכה אותו במחמאות רבות כל כך? הרי רק מתוך נימוס לא נוכל לומר "לא".

    ההיאחזות בחוסנו של העורף נשמעת כתירוץ – כמו השימוש המניפולטיווי החלופי בחולשתו של העורף. ההיסטוריה רצופה מנהיגים שהתנערו מאחריות לשינוי במדיניותם בטענה שהעם עייף – במקום להודות בעייפות של עצמם. זה יכול לקרות גם הפעם. כשמנהיגינו – האזרחיים והצבאיים כאחד – יתעייפו הם יאמרו מן הסתם באנחה, כי העם החזק מאתמול עייף היום, ולכן יש לספק לו הפוגה דחופה. כך נימצא אחראים להמשכה של המלחמה, כמו להפסקתה.

    זאת ועוד, ככל שעובר הזמן מתחדדת התחושה, שדברי החנופה האלה הם תחליף להעדר מדיניות ופתרונות אמיתיים למצוקות של העורף. העם זקוק לתשובות ולפתרונות, ולא למחמאות. בראש ובראשונה הוא זכאי לדעת את יעדיה האמיתיים של הלחימה. האשראי הגדול שהציבור נותן לממשלה יונק מן ההבטחה, שאפשר להפסיק את ירי הקטיושות. ניצול האשראי הזה להשגת יעדים אחרים, כמו סדר חדש בלבנון, כמוהו כמעילה של גוף כלכלי באשראי שהציבור הפקיד בידיו.

    לא פחות מכך זכאי הציבור למענה מערכתי ראוי למכות הנוחתות עליו בעקבות ירי הקטיושות. במקום להרעיף עליו מלות חיזוק ריקות מתוכן רצוי לספק פתרונות לעובדים המאבדים את הכנסתם, לחולים שנותרו בלי תרופות בצפון, לזקנים העולים, שמקומם במוסדות גריאטריים ולא בבדידות במבנים שננטשו בידי אחרים.

    העם המעורר את התפעמותה של המנהיגות זקוק להוראות ברורות כיצד לנהוג וגם לדעת מה הן זכויותיו, במקום חוסר הוודאות וההמלצות המעורפלות, שגם בהן יש בריחה מנטילת אחריות. אל הוואקום שנוצר נכנסים ארגונים ומתנדבים, המפצים על אזלת ידה של המנהיגות בטיפולה בעורף.

    אלא שזה אינו מצב חדש. משהו השתבש ביחסים המורכבים בין הציבור למנהיגיו. בעיצומו של מבצע "חומת מגן" לפני כארבע שנים הוצפה הארץ בסטיקרים, שנשאו את הסיסמה "ממשלת ישראל, העם אתכם". לבד מן הניחוח הטוטליטרי שעלה מן הניסוח היה בו גם היפוך תפקידים. המנהיגות נתפשת כגוף חלש, שעל העם לנסוך בו כוחות.

    משהו מזה נשמע גם עכשיו. לאחר המלחמה לא תוכל המנהיגות לנכס לעצמה את אמירתו המפורסמת של צ'רצ'יל בזמן הבליץ על לונדון. אם תהיה זו שעתו היפה ביותר של הציבור בישראל – זה לא יהיה בזכות המנהיגות, אלא למרות חולשתה.

  8. שור

    כל השקעות של ממשלה בטכנולוגיות צבאיות לא יביאו לגרם אחד של עושר ורווחה חברתית ללא כלכלת שוק,
    לראייה – בריה"מ השקיעה המון בטכנולוגיות צבאיות וחלל,
    אבל זה לא עזר כלום לעוני ולרווחה במדינה זו , שכן לא היתה בה כלכלת שוק.

    גם השקעות ממשלתיות בחינוך לא יועילו ללא כלכלת שוק,
    וגם אוצרות טבע ענקיות לא יועילו ללא כלכלת שוק .

    רק כלכלת שוק כמו שיש במערב הופכת יתרונות יחסיים אלו לעושר גדול, שיוויון יחסי ורווחה חברתית.
    שור