הקול החלול של גרוסמן, יהושע ועוז

יוסי דהאן

הסופרים דויד גרוסמן, א.ב. יהושע ועמוס עוז מפרסמים הבוקר בעיתון מודעה גדולה תחת הכותרת "קול קורא", ובו נאמר:

"התוקפנות של ארגון החיזבאללה כנגד ישראל, שהתבצעה בתוך שטח ישראל וכללה הרג וחטיפת חיילים וידי טילים כבד כנגד יישובים אזרחיים, חייבה את ישראל לנקוט פעולה צבאית רחבת היקף להגנתה הן נגד הארגון עצמו והן כנגד השלטונות הלבנוניים הנותנים חסות וסיוע מלאים לארגון רצחני זה, הדוגל בהשמדת  ישראל.

הפעולה הצבאית, זו לכשעצמה, הייתה מוצדקת בעינינו מבחינה מוסרית, ותאמה את הלגיטימיות של הגנה עצמית מפני תוקפנותה של מדינת אויב. ואף שבפעולה זו נפגעים לצערנו אזרחים רבים של מדינת האויב, מטרתה לא הייתה כלל הרג אזרחים לשמו, בניגוד לארגון החיזבאללה, שבחסות שלטונות לבנון, ירה אלפי טילים על ישובים בישראל, והרג עשרות אזרחים, יהודים וערבים כאחד.

בשלב זה של המלחמה אנו קוראים לממשלת ישראל להסכים להפסקת אש הדדית. וזאת מתוך הנחה שמטרותיה הסבירות והאפשריות של הפעולה הצבאית כבר הושגו, ואין הצדקה לגרום סבל ושפיכות דמים נוספים לשני הצדדים עבור מטרות שאינן אפשריות ואינן ראויות לסבל הזה. אין זכות לעם הלבנוני לדרוש שיכבדו את ריבונותו, אם הוא ממאן לפרוש את אחריותו המלאה על כל אזרחיו ועל כל שטחו. נחישותה של ישראל להגן בתוקף על גבולותיה ואזרחיה הובהרה לדעתנו דיה לעם הלבנוני, ולכן אין צורך להחריף עוד יותר את מכאובינו ומכאוביו.

לפיכך, עם כל התמיכה העקרונית שלנו בפעולתה הצבאית של ישראל, אנו קוראים להסכים מיידית להפסקת אש הדדית."

דויד גרוסמן                                            א.ב. יהושע                                        עמוס עוז

הטקסט הזה של הטריאומוירט המלכותי של הספרות העברית מעורר לא מעט תהיות ושאלות קשות. כגון, הנחת הכותבים "שמטרותיה הסבירות והאפשריות של הפעולה הצבאית הזו כבר הושגו, ואין הצדקה לגרום סבל ושפיכות דמים נוספים לשני הצדדים עבור מטרות אפשריות ואינן ראויות לסבל הזה". מה היו לדעת הסופרים "מטרותיה הסבירות והאפשריות של הפעולה הצבאית הזו שכבר הושגו?" ומדוע הסבל ושפיכות הדמים שנגרמו לשני הצדדים עד עתה היו מוצדקים והחל מהיום הם אינם ניתנים יותר להצדקה?

או התעלמות הסופרים, המצדיקים גם את עילת הפעולה הצבאית והן את מהלכיה, משאלת המידתיות. האם ממדי הפעולה הצבאית הכוללים את מותם של מאות אזרחים וילדים, חורבן תשתיות אזרחיות ומאות אלפי פליטים היא תגובה פרופורציונאלית לתוקפנות שהופעלה נגד ישראל. אולם ייתכן שהשאלה הזו אינה מטרידה כלל את סופרינו המקפידים הקפדה יתירה להדגיש בטקסט את הסימטריה של הסבל ושפיכות הדמים של שני הצדדים.

אבל אני רוצה להתעכב על נקודה אחרת. ההסברה הרשמית הישראלית, שאליה מצטרפים גרוסמן, יהושע ועוז, מבוססת על ההבחנה המוסרית שבין אופי הפעולה של הצבא הישראל לבין אלה של החיזבאללה. וכך הם כותבים "אף שבפעולה זו נפגעים לצערנו אזרחים רבים של מדינת האויב, מטרתה לא הייתה כלל הרג אזרחים לשמו, בניגוד לארגון החיזבאללה, שבחסות שלטונות לבנון ירה אלפי טילים על ישובים בישראל, והרג עשרות אזרחים, יהודים וערבים כאחד". הסופרים מדגישים את העליונות המוסרית של הצבא הישראלי שהרג אזרחים לבנוניים היה רק "נזק נלווה" של פעולותיו, לעומת פעולותיו של החיזבאללה שמטרתו המוצהרת היא הרג אזרחים. עליונות הנשענת על ההבחנה המוסרית והמשפטית שבין אזרחים ולוחמים. בעוד מטרתם היא רצח אזרחים, מטרת הפעולות הצבאיות הישראלית הן אך ורק הרג לוחמים, שבהן "נפגעים לצערנו אזרחים רבים של מדינת אויב".

איני יודע מתי כתבו הסופרים את הקול הקורא הזה, אולם לאחר פרסום הדו"ח של ארגון זכויות האדם "Human Rights Watch" ביום חמישי האחרון (3.8.2006), שאם ממצאיו ומסקנותיו, המתיישבות עם דיווחים אחרים, נכונות, אזי עמוד התווך המוסרי של הצדקת הפעולות הצבאיות הישראליות מתערער באופן משמעותי.

מסקנת הדו"ח הארוך בן 50 העמודים היא:

"במסגרת המבצע הצבאי נגד חיזבאללה בלבנון, נכשלו כוחות הצבא הישראליים באופן שיטתי בהבחנה בין לוחמים לאזרחים. .. דפוס הפעולה של ההתקפות ביותר מ 20 מקרים שנחקרו על ידי תחקירני Human Rights Watch מצביע על כך שלא ניתן לפטור כישלונות אלה כתאונות, ולא ניתן להטיל את האשמה על דרך ההתנהלות המנוגדת לחוק של חיזבאללה. במקרים מסוימים, התקפות אלה מהוות פשעי מלחמה".

"תחקירני Human Right Watch גילו מספר גדול של מקרים שבהם צה"ל ביצע התקפות ארטילריה והתקפות אוויריות שהיו להן יעדים צבאיים מוגבלים או מפוקפקים, ולעומת זאת היה להן מחיר מוגזם בחיי אזרחים. במקרים רבים, הכוחות הישראליים תקפו אזור שלא הייתה בו כל מטרה צבאית נראית לעין. במקרים מסוימים, נראה שכוחות ישראלים תקפו אזרחים במכוון".

"ממשלת ישראל הטילה על חיזבאללה את האשמה בשיעור הגבוה של נפגעים מקרב האזרחים  בלבנון, וטענה שלוחמי חיזבאללה מסתתרים ומסתירים את כלי הנשק שלהם בתוך האוכלוסייה האזרחית. עם זאת, באף אחד מן המקרים שמתועדים בדו"ח לא נמצאו ראיות המצביעות על כך שחיזבאללה פעל באזור או בסביבתו בזמן ההתקפה או קודם להתקפה".

(בדו"חות קודמים התייחס הארגון לפעולות החיזבאללה וקבע שהן מפרות את המשפט ההומניטרי הבינלאומי שמגיעות עד כדי פשעי מלחמה. כמו כן הוא קרא לממשלות אירן וסוריה להפעיל את השפעתן על החיזבאללה על מנת לקדם כיבוד של חוקי מלחמה). (תודה לשיקו בהר על ההפנייה לדו"ח).

אם לחזור לקול הקורא של גרוסמן, יהושע ועוז, הקריאה הזו המתיימרת להשמיע את קולו של המוסר, המצפון והאמת נשמעת במידה רבה חלולה ונעדרת יושר אינטלקטואלי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מאור שני

    א. כל הכבוד לגרוסמן ושות', למרות שאני אישית חושב שצריך להמשיך כדי להרוס את החיזבאללה עד כמה שניתן.

    ב. "האם ממדי הפעולה הצבאית הכוללים את מותם של מאות אזרחים וילדים, חורבן תשתיות אזרחיות ומאות אלפי פליטים היא תגובה פרופורציונאלית לתוקפנות שהופעלה נגד ישראל"? לא, הפעולה הצבאית לא היתה תגובה לחטיפה של שני חיילים, אלא תגובה לקיומו של ארגון הטרור הגדול בעולם, המחזיק ב-13,000 טילים ומתחמש ללא הפסקה, בגבולה של מדינת ישראל הקטנה, בתוך שטח שהוא קיבל ממדינה "ריבונית" שכנה, שמאיים השכם וערב להשמיד את ישראל. אין שום מדינה בעולם שיש לה את היכולות הצבאיות להשמיד את החיזבאללה (או לפחות לגרום לו פגיעה אנושה) שהיתה נותנת לסרטן הזה להמשיך להתקיים, אם היא חפצת חיים. המלחמה הזו מוצדקת גם ללא פעולת החטיפה (אני מתפלא שהיינו בכלל צריכים לחכות 6 שנים), היא גם מוצדקת אם לא היה משוגר ולו טיל אחד לישובי הצפון – זו מלחמת מנע להגנה עצמית, וככזו היא נועדה למנוע את המלחמה הבאה, שכנראה היתה מביאה לנזק בלתי-הפיך לישראל אם לא להשמדתה.

    ג. Human Rights Watch – האם אתה באמת מצפה מאזרחי ישראל להקשיב לדו"חות של ארגונים שכל מטרתם היא הבעת שנאתם ומתן האשמות נגד ישראל? מבחינתי Human Rights Watch לא שונים מ-Jew Watch.

    ד. "תחקירני Human Right Watch גילו מספר גדול של מקרים שבהם צה"ל ביצע התקפות ארטילריה והתקפות אוויריות שהיו להן יעדים צבאיים מוגבלים או מפוקפקים" – סליחה, האם תחקירני הארגון הקקיוני הזה הם שיקבעו לצה"ל מהם יעדיו הצבאיים? אולי נתן להם לתכנן את המלחמה בשבילנו??? אולי נחליף את הרמטכ"ל בראש הארגון הזה וזהו???

    מאור.

  2. נירית צארום

    קשה לי להאמין שהם באמת חושבים שלהרג חסר ההבחנה שמבצעת ישראל באזרחים הלבנוניים יכולה להיות איזושהי הצדקה. השלושה האלה מייצגים הגמוניה מהסוג הנקלה בעיניי – הגמוניה מתחסדת וצבועה ביחס למזרחים ולערבים ומתחנפת לשלטון. את אותו קו מחשבה מעוות ופשיסטי שהם מייצגים, הם יבקרו בחריפות כשהוא יבוא ממזרחים מנוחשלים, משל היו יפיי נפש. ובאמת כשהם (וסביבת ההתיחסות שלהם הכוללת רבים ולא כל כך טובים) מייצגים את יפי הנפש, ברור לגמרי מדוע הפך המונח יפיי נפש בפי ליכודניקים למונח מלעיג על אנשי שמאל.

  3. איריס

    מאמר חשוב. כל כך הרבה מילים השחיתו חברי "הטריאומוירט המלכותי של הספרות העברית" (מצוין. אני עוד זוכרת מאמר של גרוסמן ב"הארץ" על הפיגועים שהשווה את אזרחי ישראל ההולכים למוות ידוע מראש בשביל הקיסר אריאל שרון). צריך להודות אבל , שלפחות הם עקביים, עוד לא התחילו לכתוב שירים למלחמה כמו שיינפלד ומה שעניין אותם תמיד זה שמירת הפריבילגיות שלהם בתור יהודים וישראלים. ואת כל הקריאה הזו הם היו יכולים לסכם בכמה מילים, בלי אקרובטיקה מיותרת : "יותר מדי ישראלים יהודים מתים. הטילים אולי יגיעו אפילו לתל אביב, הגיע הזמן לחפש הפסקת אש לפני שגם אנחנו נתחיל להרגיש את המלחמה ויפסיקו להזמין אותנו להרצות בחו"ל".

  4. שולה מגידו

    והרי ראינו את המשאיות הנושאות את הטילים המסתתרות במוסכים בתוך בתי הכפר מייד אחרי השילוח אז איך אפשר להגיד "שלא נמצאו ראיות המצביעות על כך שחיזבאללה פעל באזור או בסביבתו בזמן ההתקפה – –

  5. דוד גלבוע

    שלושה סופרים אשר מעטים מפקפקים בנאורותם ובמאבקם המתמשך בעוולות להם גרם הכיבוש יוצאים בעצומה להפסקת האש. כמובן שפנייתם מתייחסת לישראל, באשר בצד השני אין מקשיבים להם. ומה התגובה של משפטן כיוסי דהאן? חלילות, נביבות ורפיפות נפש.
    ד"ר דהאן היקר, האם אנחנו חיים באותה מדינה ונושמים אותו אויר? טילים נוחתים על מחצית משטחה של ישראל והעיסוק המטריד את מנוחתך הן ההפצצות של חיל האויר בלננון. לזה ייקרא יושר אינטלקטואלי ותצעד לגן העדן במצפון נקי כי הגבת על כל דוחות הארגונים לזכויות האזרח. אני מוכן להסכים שחיל האויר שלנו ממש משתולל וכותש בלבנון ללא אבחנה ומגיעה לו כל הביקורת שמרעיפים עיתוני העולם המערבי. האם הצד השני של המשוואה אינו טרור לשמו אשר , למרות טיעוני ווטש, פועל מתוך ריכוזי אוכלוסייה לבנונית בקרבת גבולנו עם לבנון ואפילו אינו מתנצל על כך. אסור להשלים עם כך שישראל תנהג על פי כללים שונים מאלו של הכנופייה האיראנית שהשתלטה על לבנון ומצדיקה זאת בהיותה חלק מן השלטון הלבנוני. לבנון אינה נקייה מחטא וכל ההבחנות שעורכים בין החפים מפשע בשני הצדדים הן שקריות. בעוונותי הרבים אני נוטה בדעותי לאלה של חתומי העצומה אך בהחלט לא מקבל דרישתם להפסקת האש לפני הסרת איום הטילים קצרי הטווח משמי צפון ישראל. זהו המינימום הנדרש כדי לאפשר חיים נורמליים. אם פעילות זו תבוצע על פי אמות מידה המקובלות עליך או לא אין זה חשוב משום שאין צידוק להפקר חיי אזרחים חפים מפשע לשרירות ליבם של חיזבאללה, לבנון או כוח בינלאומי אם וכאשר יוצב בגבולנו.
    אני מודה כי הופתעתי מתגובתך לעצומה וסבור כי מעדת בשל חשיפתך לתקשורת המבקרת את ישראל, הפעם ללא צדק.

  6. יסעור

    עוד 10 חיילי מילואים שילמו בחייהם היום . עוד עשר משפחות נהרסו.
    האיום "הקיומי" לא הוסר , מה עדיף? לחיות בצילו תוך חתירה להסדר במסגרת אזורית רחבה שכוללת את סוריה ולבנון , או לתת לכל להתפוצץ כמו שקורה עכשיו.
    הטענה שכך או כך העימות היה מתרחש היא טענה היפוטתית לחלוטין, בפועל צעדנו בעיניים פתוחות לתוך המצב הזה.
    בחרנו לתקוף את לבנון בעקבות התקרית עם חיזבאללה והיה ברור לנו מה יקרה.
    מה היה קורה אם לא היינו תוקפים? אם היינו משפרים את יכולת ההתגוננות שלנו?
    יכולת התגוננות היא בכלל אפיק שאנחנו מזלזלים בו – פתאום חייהם של חיילי צה"ל זולים יותר מהמיגון.
    לרפא"ל יש פתרון שנמכר למיגון טנקים ורק"מ מטילי נ"ט, הוא נמכר לארה"ב ולעוד מדינות – אבל צה"ל\מדינת ישראל בחרו לא להצטייד בפתרון הזה שהיה יכול לחסוך חיים.
    כמו גם הבחירה להפסיק ולפתח את הנאוטילוס שהיה יכול לספק הגנה מקטיושות וקאסמים.

    ומה היה קורה אם אחרי שלושה ימים היינו משהים את המשך המתקפה ומתחילים במשא ומתן? הטענה שהיום אנחנו מרתיעים יותר , ושהיום דעת הקהל הלבנונית והעולמית נוטה יותר לטובתינו ופחות לטובת חיזבאללה לא משכנעת.

  7. ליאור שוורץ

    בכפר קנה נהרג28 אנשים ולא 58 אבל למי אכפת בתודעה יש כבר מאות. לקחת כל דוח בערבון מוגבל.

    יוסי סע לצפון לקרית שמונה ותכתוב דוח-אולי אנטי נסראללה אני בספק.

  8. מאוכזב עד בלי די !

    האם הדאגה להמשך המכירות של ספריהם מצדיקה את היציאה הזו לזנות אינטלקטואלית?

    האם לא היה ראוי לגנות בחריפות את החטא הקדמון של מניעת הסכם השלום עם סוריה, הדיכוי הנתעב של העם הפלסטיני הנמשך אף ביתר שאת תחת ערפל הדמים בצפון?

    האם לא היה ראוי לגנות את הטרוף שהביא לתגובת החורבן וההרס, שהקימה לישראל דור נוסף של איבה מוצדקת?

    וכי אי אפשר היה להסכים לחילופי שבויים, לגשת לשיחות שלום עם סוריה, לסגת עד גדות הכנרת (אפשר לוותר על החוף הצפון מזרחי שלה כדי להשיב את המצב לזה שהתקיים במאי 1967)?

  9. תגובה למאור

    מי שמגדיר את עצמו כאזרח שאכפת לו מזכויות אדם יודע שהארגון הוא חד מהארגונים האמינים ביותר והחשובים ביותר

  10. יעל

    אבל מאידך עצוב ביותר …. איך גרוסמן מדבר כך? לפחות ממנו ציפיתי ליותר.

  11. דומינו אדום

    " האם אתה באמת מצפה מאזרחי ישראל להקשיב לדו"חות של ארגונים שכל מטרתם היא הבעת שנאתם ומתן האשמות נגד ישראל? מבחינתי Human Rights Watch לא שונים מ-Jew Watch."

    האם זוהי כותרת שיוצאת מארגון שעל פי רמיזתך נגוע באנטישמיות:

    Israel/Lebanon: Hezbollah Must End Attacks on Civilians
    Rocket Attacks on Civilians in Israel Are War Crimes

  12. ליאור שוורץ

    לכל אנשי השמאל-אם הפתרון ההומני שלכם הוא מחיקת מדינת ישראל כמדינה ציונית יהודית-המלחמה תמשך
    עוד 100 שנה כי אין ברירה,כל אלו שאומרים שיש ברירה וצריך להפסיק את האש ,אינם רואים במדינת ישראל הציונית
    ישות שחייבת להשמר,וחייבת להיות קיימת.לכן המוסר שמאפין הרבה מאנשי השמאל מהאקדמיה הוא מוסר ברמה
    מאוד גבוהה( כמו שצינה שירה באחד מהפוסטים) אבל שהקשר שלה לרעיון שמדינת ישראל הציונית (וחלק יגידו האשכנזית,וכו")הוא שלילי,או שלא קיים.אין מה לעשות השמאל בישראל היום בשבר (ולדעתי שבר מבורך)בין השוללים
    מדינה ציונית (חלק ממרצ וצפונה רק"ח באל"ד וכו) לבין אלה שבאמת רוצים שלום אבל לא מוכנים לותר על החלום של מדינה ציונית כאן.
    וליוסי אולי קנאת סופרים מקוננת בך ?תחשוב על זה.

  13. רונן אלפסי

    האם יש לך דרך כלשהי לדעת מהם המקורות עליהם נסמכים HRW בקובעם את הקביעות הללו?
    כשהם אומרים שלא היו מטרות צבאיות בסמוך לאזרחים שנפגעו הם אומרים זאת על סמך מה?
    הרי זהו איזור לוחמה, אי אפשר לתחקר אותו כראוי כי הוא מחוץ לתחום גם עבורם, ואת התחומים שהם כן מסקרים וחוקרים הם מסקרים בכפוף לרשות החיזבאללה ובכפוף לדיווחים של המקומיים מצב שמטה את דעתם.

  14. רותי

    בשעה שחלק גדול מתושבי הצפון ברחו מן הבית והם הולכים סובבים בכל רחבי הארץ, ובשעה שהמוני קשישים ונכים אינם מסוגלים לנוע או לעזור לעצמם, עמוס עוז וחבריו לא מענינים אותי. מצטערת, אבלגם לא השיח הפוליטי/צבאי שנטחן פה עד דק והוא הופך עקר מרגע לרגע.
    לעומת זה אני מאד מוטרדת מבעיות הרווחה/הכלכלה הקשות העוברות על הצפון ומשליכות על כ-ו-ל-נו. אודה לכם אם תוכלו לשים את הדגש על נושאים אלה.

  15. יפת

    הקולות החלולים הם אילו שעדיין לא מוכנים להכיר בגבולות התקווה. בדיוק כמו שהימין הקיצוני שלא מכיר בגבולות הכוח. "זאת אותה המחלה רק בצורה אחרת", כמאמר המשורר.
    פשוט מדהים אותי הקבעון המחשבתי שמסרב להכיר בכך שיש גורמים משמעותיים באיזור, המחזיקים בהשקפה לגיטימית בעליל לטעמי, השוללת את זכות קיומה של מדינת ישראל ופועלים להגשמתה.
    מה קשה כל-כך להבין ולקבל את זה?!

  16. דומינו אדום

    "
    האם יש לך דרך כלשהי לדעת מהם המקורות עליהם נסמכים HRW בקובעם את הקביעות הללו?
    כשהם אומרים שלא היו מטרות צבאיות בסמוך לאזרחים שנפגעו הם אומרים זאת על סמך מה?
    הרי זהו איזור לוחמה, אי אפשר לתחקר אותו כראוי כי הוא מחוץ לתחום גם עבורם, ואת התחומים שהם כן מסקרים וחוקרים הם מסקרים בכפוף לרשות החיזבאללה ובכפוף לדיווחים של המקומיים מצב שמטה את דעתם.
    "

    הכל כתוב ומפורט בדו"ח. רוב המידע התבסס על בדיקות שנעשו בשטח, ראיונות עם מקומיים, ושיחות עם קצינים בצה"ל.

    לשאלתך, מצויין אף במפורש שהיו מקרים בהם החקירה נעצרה לאחר שלא היה ניתן למצוא עדים מחוץ למחנות פליטים שמנוהלים ע"י חיזבאללה.

    This report is based primarily on investigations by Human Rights Watch researchers, who have been in Beirut since the onset of the conflict and traveled for two days to Lebanon’s South. The team focused on interviewing witnesses and survivors of Israeli strikes inside Lebanon, gathering detailed testimony from these individuals, and carefully corroborating and cross-checking their accounts with international aid workers, international and local journalists, medical professionals, local officials, as well as information from the IDF.

    Security conditions did not permit on-site visits to many of the villages or other sites where civilian casualties are documented in this report, but in all cases Human Rights Watch located eyewitnesses to attacks. All cases for which Human Rights Watch could not find eyewitnesses, survivors, or other credible sources of information have been excluded from this report. A parallel team of Human Rights Watch researchers operated during this same period in northern Israel investigating and reporting on Hezbollah’s attacks on civilians in Israel. That team also contributed to Human Rights Watch’s understanding of IDF operations in Lebanon through on-site observations and conversations with IDF spokespersons.

    In a small minority of cases, Human Rights Watch researchers in Lebanon could locate witnesses only in Hezbollah-controlled camps for displaced persons in Beirut. Hezbollah controls an estimated seventy of the 120 schools currently housing the displaced. On such occasions, Hezbollah officials often insisted that Human Rights Watch researchers not ask questions about the location of Hezbollah militants because such information, wherever Hezbollah might be located, was of military value. These conditions limited Human Rights Watch’s ability to make a legal determination regarding whether the target in question was legitimate. In such cases, researchers sought additional witnesses outside of Hezbollah’s control to investigate the location of Hezbollah militants in the area at the time of the attack. If such witnesses could not be found, Human Rights Watch dropped the case.

    As noted, in the cases documented in this report, witnesses consistently told Human Rights Watch that neither Hezbollah fighters nor other legitimate military targets were in the area that the IDF attacked. However, Human Rights Watch did document cases in which the IDF hit legitimate military targets, and, with limited exceptions, witnesses were generally willing to discuss the presence and activity of Hezbollah. At the sites visited by Human Rights Watch—Qana, Srifa, Tyre, and the southern suburbs of Beirut—on-site investigations did not identify any signs of military activity in the area attacked, such as trenches, destroyed rocket launchers, other military equipment, or dead or wounded fighters. International and local journalists, rescue workers, and international observers also did not produce evidence to contradict the statements of witnesses interviewed for this report.

    The researchers also monitored information from public sources about the attacks, including Israeli government statements. Although Human Rights Watch’s research has been extensive, it is, as noted, not comprehensive. Further inquiry is required, particularly as access to the affected villages in South Lebanon improves, and to the extent that Israel ultimately decides to make its commanders and soldiers involved in the operation available for interviews.

  17. מני אביב

    הדיווח המפורט של ה- HRW לגבי הפגיעות באזרחים, בתשתיות ובאורח החיים הסדיר בישראל ובלבנון מעניק פרספקטיבה נאמנה לאופיה האמיתי של המלחמה הזו. האזרחים הם בני הערובה משני צדי הגבול, והפגיעה בהם מהווה אסטרטגיית לוחמה של ישראל והחיזבאללה.
    שיתוק כמעט מוחלט של סדרי החיים בחלק משמעותי של מדינת ישראל ויצירת האפקט העצום של החרדה מהווים כלי נשק מרכזי בידי החיזבאללה, כי רק כך ארגון זעיר שכמותו יכול להתמודד מול הענק שעומד מולו ולהוציאו מדעתו עד כדי טירוף. לגבי ישראל, אסטרטגיית הפגיעה באזרחים כדי שאלה 'יוקיעו מתוכם' את החיזבאללה, או כדי ליצור לחץ על ממשלת לבנון (כלים שהוכחו שוב ושוב כאכזריים, אשר השלכותיהם הן הפוכות לחלוטין מהכוונה שמחוללת את השימוש בהם), מהווה כיום בורג עיקרי בתורת הלחימה הצהלית והיא משומשת במלוא העצמה גם בעזה בימים אלה (עם תוצאות זהות בעגמימותן).

    צריך לזכור שהנפגעים העיקריים בנפש וברכוש, בלבנון ובישראל, היו מוותרים ברובם על המלחמה הזו מלכתחילה. לבני האדם שהיו עסוקים בשיקום כלכלי ותיירותי מלחמה שכזו הייתה בבחינת הדבר האחרון שהם זקוקים. מי שרצה את המלחמה הם הגופים הנלחמים בעצמם- כי גם לחיזבאללה וגם לצה"ל, כל אחד מסיבותיו הוא, היה עניין בהצתה מחודשת של הגבול הצפוני.
    אך מבעד לשאון מחולות המלחמה, מבין ענני הרקטות ופגזי המטוסים, קשה מאד לשמוע את נאקות הייסורים של בני אדם חסרי אונים.

  18. יוד דלת

    אין לי מלים אחרות לתאר את דבריו של יוסי דהאן והתגובות שתמכו בהם. הרי זה מצטייר כגוש של מרה שחורה שאינו שבע לעולם. יש לי הצעה ליוסי ולאחרים: אולי תתגייסו קצת , אני מתכוון פיזית ולא ליד המקלדת והמזגן, לעזרת האנשים קשי היום בצפון. מנסיוני זה מפיג את המתח, וזה משרת את האידיולוגיה החברתית שלכם, והכי חשוב זה מעשה חיובי והרבה יותר יעיל מהררי המלים העקרות אשר מציפות את האתר, תוך "דילוג קליל " על המצוקות החברתיות אשר הולידה המלחמה.
    הרי לכם כפפה: תארגנו פעולה כלשהי של משתתפי האתר לטובת השכבות החלשות של יישובי הצפון.
    אך אם זה גדול עליכם, ותבחרו להמשיך במסע הבלתי נלאה הזה, אזי תרשו לי לשאול את השאלה שעומדת על קצה הלשון מאז תחילת המלחמה: למה לכם לחיות בתוך עם כה נקלה, צמא דם ,אכזר להשחית, נשלט ע"י גנרלים (ותוסיפו עוד ועוד כינויים שאתם נותנים ליהודי הארץ)?

  19. סמי כנפו

    ותומך כמובן בקריאת א.ב יהושוע וחבריו, השמאל הרדיקאלי כולל הערבים הישראלים מביעים הזדהות בלי גבולות עם השונאים והמתכחשים למדינה היהודית הציונית. זה לא יאמן כל הביקורת תמיד תהיה מופנית לישראל. יהודי מדינות ערב להזכירך יוסי היו נתונים למרותו של העריץ שהקפיד ללמדם לקח שוב ושוב כדי שיזכרו שהם אזרחים ממדרגה שנייה וזה היה בגלוי לעין כל. למשל במרוקו, הבאששה שהוא כמו ראש עיר מטעם הסולטן היה מזמין את היהודים אחת לשנה לשלם את מס הגולגולת והיה מכה בראשם גם אם בצחוק ולו רק כדי שהם יודו בחסד שנעשה איתם בעצם היותם אזרחי מרוקו וזה במהלך של אלף שנים ברציפות והסיבה לכך יהדותם. גם כאן זה לא שונה, המוסלמים מלמדים שנאה ודחייה מהיהודים, הגאווה שלהם פגועה מהתעצמות ומעצמאות היהודים בביתם הלאומי המחודש. ועדיין , הרדיפה נמשכת, ולא תעזור שום התייפיפות. חברי הכנסת הערבים כמו אני מאמין רוב אוכלוסיית הערבים בישראל ולצערי גם כמה יהודים ערבים אלק, מכולם לא תשמע וגם לא במילה אחת גינוי לאיומי איראן והחיזבאללה על ההרס הטוטאלי שצפוי לישראל. גם אם בליבם הם ישנאו את נאסראללה ושולחיו לא יגידו בפה מלא שמא ייחשבו למשת"פים, כלפי ישראל הם יכולים לומר הכול כאן זה מותר.
    ומה אם חלילה ראשי הטילים האלה היו גרעיניים? מה תאמר אז? אז כניראה, תושבי ישראל יצטרכו לחזור לגלות. ויהיה שקט. ולא יהיה עוקץ. ולערבים ובעיקר ולמוסלמים יהיו עוד כמה ק"מ רבועיים שיסתפחו למליוני הק"מ שכבר יש להם, אמנם הפעם בלי נפט אבל עם הרבה יוקרה. ודבר אחרון, מה שאני לא תופס הוא , איך כל אירגוני זכויות האזרח בכלל שופטים את ישראל ?? ומה עם דריסת הזכויות הדיכוי והקטל שמתרחשים במדינות כמו סוריה ואיראן לטובת יציבות שלטונית קנאית של עריצים?? הדוחות כאן היו מגיעים לא ל50- עמודים אולי למליון..עם כל הכבוד יש גבול!

  20. נתן.

    אני התגייסתי לצה"ל במחזור אוגוסט 79, לחטיבת "גולני" השתתפתי במלחמת לבנון, שרתתי בשטחים,עשיתי למעלה מ20 שנה מילואים גם בלבנון וגם בשטחים.

    מעולם לא קיבלתי פקודה ישירה או בעקיפין או אפילו ברמז להרוג באזרחים, מעולם לא השתתפתי בטבח או באיזשהוא דבר שדומה לטבח,וגם לא ידוע לי על שום חייל אחר שהשתתף בדבר דומה.

    אני מרגיש די מוזר לכתוב דבר כל כך טריויאלי ברור וידוע לכל אדם ששרת יותר מיומיים וחצי בצבא.

  21. תום פסח

    הדימוי העצמי של "וילה בג'ונגל", בני תרבות מרוסנים שנזהרים מאוד לא לפגוע באזרחים, רק מצדיק ומכסה על הפגיעה הפרועה באזרחים לבנונים, פלסטינים וסורים במלחמה הזאת. ההרג המסיבי הזה רק מגביר את השנאה לישראל ומסכן את כולנו.

    הצבא טוען שמירב הפגיעות נעשות באזרחים שנמצאו ליד משגרי טילים. אבל בפועל יש פה מערכה שיטתית נגד מטרות תשתית אזרחיות. ברשימה באתר הזה, שהיא כבר כנראה לא מעודכנת, סופרים 3פגיעות בנמלי תעופה, 62 גשרים, 22 תחנות דלק, שלושה סכרים, בסיס של צבא לבנון (שלא מעורב הרי בלחימה), שתי תחנות חשמל, מפעל לטיפול בביוב ועוד ועוד. http://letters.salon.com/news/feature/2006/07/28/hezbollah/view/?show=all
    מה משותף לכל המטרות האלה?כולן בלבנון וכולן מטרות תשתית, שכנראה הופיעו בבנק המטרות של הצבא לפני המלחמה וניתנה הוראה לפגוע בהם. רבות מהם נמצאות בכלל בצפון לבנון ומחוץ לטווח הטילים. הקשר שלהן לחזבאללה קלוש עד לא קיים. אפשר כמובן לטעון שאנשי חזבאללה הם לבנונים ולכן כל מתקן שקיים בלבנון יכול באופן עקרוני לשמש אותם, אבל הטיעון הזה כבר מבטל סופית את האבחנה בין לוחמים ואזרחים.

    בכל פעם שיורים על תחנת דלק, למשל, פוגעים באזרחים שנמצאים בתחנת הדלק הזאת. בניגוד אלינו, הלבנונים מודעים היטב למציאות הזאת ונדחפים לתמוך בחזבאללה, שיכול להציג את עצמו כמגן עליהם מפני התוקפנות של ישראל. הפצת דיסאינפורמציה על חוסר רצון לפגוע באזרחים היא צעד בכיוון הלא נכון שרק מחפה על המדיניות השגויה הזאת, שלא גרמה להפסקת הטילים אבל כן גרמה הרבה מוות וסבל מיותרים.

    וכן, איכפת לי מאוד גם מהנפגעים הישראלים. אין שום סתירה בין הדברים. מדיניות אכזרית כזאת לא תורמת להגנה על חייהם של ישראלים. להיפך.

  22. אסף

    דומינו יקר. הייתי רוצה לקבל את תגובתך לשימוש שעושה חיזבאללה באזרחים ובכפרים כמגן לפעולותיו. אשמח גם לקבל התייחסות רחבה יותר לשימוש שעושים ארגוני גרילה וטרור באזרחים ובעיקר, מה כן נכון לדעתך לעשות במקרים אלו, אם תסכים להכנס לנעלי חיילי צה"ל לכמה דקות. תודה.

  23. שור

    ורק בימים האחרונים נהרגו עשרות אזרחי ישראל ירי טילים.

    לכן בכדי להגן על ילדינו ומשפחותינו יש –
    לגייס מיד את כל המילואים,
    לכבוש את כל לבנון ולהשמיד את החיזבאללה ותומכיו בכל הכוח הצבאי הקונבנציונאלי שיש בידינו,
    לחסל פיזית את השלטון בסוריה שעומד מאחורי החיזבאללה ,
    ולהתכונן למחלמת אין ברירה נגד אירן שרוצה להשמידנו.

    אחרת מה שקורה היום יהיה היומן של המלחמה הבאה.

    שור

  24. דוד גלבוע

    אינני מעלה על הדעת שאתה מאמין במה שכתבת אבל נניח שכן.מה אתה מציע לעשות מחר בבוקר כדי להפסיק את הסיוט? בעוונותי יש לי תדמית אשכנזית ואין לי כלים להידברות עם שכני הערבים אבל אני מוכן לשמוע דעתם השקולה של בני הדור השני לעולים מארצות ערב המתהדרים בכושרם לנהל משא ומתן עם שכנינו. האם נשמעה מאחד מהם הצעה שיכולה להביא לסיום מצב הלוחמה המטורף? לסנילי כמוני הפתרון היחיד הוא כינונה מחדש של רצועת בטחון ומצור מתמשך על הכניסה ללבנון מחשש התחמשות בטילים. אני גם סבור שעל צהל לגלח את כפרי הגבול ולא להתיר חזרת התושבים אליהם. לדעתי שום כוח בי"ל לא ישמור על ישראל מפני החיזבאללה.
    ועכשיו – האם מותר לי לשמוע דעתם של דהאן וספורטה על הפתרון הנראה להם?

  25. תום פסח

    http://www.shovrimshtika.org/testimony.asp

    לגבי מלחמת לבנון – בספר "מביירות לג'נין" יש סידרה של עדויות של חיילים על פגיעה מכוונת באזרחים לבנונים.

  26. דומינו אדום

    לליאור שוורץ:

    עם כל הכבוד, צלם בשטח לא יכול לבצע מניפולציה בפוטושופ – העבודה הזו נעשתה, קרוב לוודאי, כמה אלפי קילומטרים ממנו, בשולחנות העריכה, כדי להשיג אפקט של דרמטיזציה. לא מן הנמנע שמניפולציות מהסוג הנ"ל נעשות דרך קבע בעיתונות הכתובה והמודפסת, כולל בארץ, ולא תמיד קל להבחין בהן.

    אם יש לך עדויות שאף טיל צהל"י לא כוון אל עבר הבית בכפר קנא, אני מציע שבמקום להתפלסף,תעביר את ממצאיך לדובר צה"ל, שתשמח לעשות בהן שימוש נאות, רק תיזהר לא להתבלבל בין אלונקה לטיל כדי לא לעשות פדיחות.

    לאסף:

    יש טענות לפיהן חיזבאללה עושה שימוש בכפרים ובאזרחים כמגן לפעולותיו. די סביר שטענות אלו נכונות בחלקן. לפי כללי החוק הבינלאומי, זהו פשע מלחמה – אבל בניגוד לפרשנות של השר רמון לדוגמא, אין זה מעניק הכשר גורף לפגיעה באותן מטרות – בפרט יש לפעול בכל האמצעים למזער את הנפגעים בקרב האזרחים, ויש לשקול את התועלת הצבאית מול הנזק לאזרחים ותשתיות אזרחיות.

    אבל לפני שאנו מתעסקים במקרי קצה אלו, עלינו קודם כל להתנער מהתפיסה המנחה את הצבא בעימות הנוכחי, לפיה הפעלת לחץ על אוכלוסיה אזרחית יביא להתנערותה מחיזבאללה.

    לא רק שזה פגום מוסרית, ולא רק שזה גורם נזק תדמיתי עצום, זה אפילו לא יעיל. כאשר ישראל מחריבה את שדה התעופה בביירות(שבמילא אמצעי הלחימה לחיזבאללה מגיעים דרך שדה התעופה בדמשק), או מפציצה את השכונות העניות בדרום ביירות(גם לפלשתינים מותר להרוס את השכונה בה עמיר פרץ מתגורר?), זהו הרג מיותר ללא תכלית.

    ברגע שזו התפיסה המובילה את ההנהגה הצבאית והמדינית, הדרך לאצבע קלה על ההדק מאוד קצרה – והדוח של HRW מדבר בעד עצמו…

  27. אבנר.ל

    כמעט נפלתי מהכסא.
    "למדינה היהודית הציונית".

  28. רתם

    שלושה מצ'ואים, שמזכירים לנשים ולגברים לא כוחניים איפה אנחנו חיות…

  29. א.ש.

    הבלוגרים שואלים: מי אתה, "האיש עם הקסדה הירוקה"? ומה כל הגוויות האלה ברכבך, בדרך לכפר כנא?
    אזרח לבנוני בשם אבו שאדי מככב באורח מוזר כמעט בכל התמונות מפינוי ההרוגים מכפר כנא. האם מקרה הוא שעבודתו היא הובלת גופות? מדוע הגיע לפני כולם לכפר כנא? והאם ייתכן שעסק ב"חילוץ" גופות גם בהפצצה הקודמת על כנא, ב-1996?

    דורון אביגד 17:53 6/8/06

    סימני השאלה שמציבים בלוגרים באינטרנט סביב "פרשת כפר כנא 2" רק הולכים ומתרבים, הולכים וגדלים, ככל שאנחנו מתרחקים מהאירוע עצמו.

    אם בימים הראשונים התמקדה שימת הלב בביום תמונות מהאירוע בידי צלמי סוכנויות הידיעות AP ורויטרס, בניסיון להגביר את אפקט הזוועה ולהשיג תמונות שער בעיתונים החשובים בעולם, הרי שבשבוע האחרון הוסטו השאלות והתהיות לאירוע עצמו. יותר ויותר בלוגרים מעיזים לומר, באופן גלוי, כי ב"כנא 2" יש אלמנטים המעוררים חשדות כבדים למניפולציה תקשורתית מבריקה של החיזבאללה.

    בשבוע שעבר כתבתי כאן על השאלות הלא פתורות שעורר האירוע, בעיקר על המראות שנגלו למצלמות בעת פינוי ההרוגים מהבית המופצץ בכנא. אבל, מתברר, שזו רק חלק מהתמונה.

    במרכז האירוע של כנא עומד אדם לבנוני, שכבר זכה לכינוי "קסדה ירוקה" מאחר שפניו מבצבצים כמעט בכל תמונות הפינוי שצולמו בכפר כנא. הנה הוא מציג ילד מת מול המצלמה, הנה הוא נושא ילדה מתה, הוא הוא מחלץ גוויה מההריסות. האיש נמצא פשוט בכל מקום, כמעט בכל תמונה.

    התדירות הזו עוררה את חשד הבלוגרים. שימו לב לממצאים: מתברר ש"קסדה ירוקה" עונה לשם אבו שאדי. במקביל, בבית החולים בצור הסמוכה מאוד לכנא עובד איש חדר מתים, העונה, למרבה הפליאה לשם אבו שאדי. למעשה, אומרים הבלוגרים, מדובר באדם אחד.

    אבו שאדי, שמככב ברוב התמונות מכנא, הגיע למקום ביום ההפצצה, לפני צוותי התקשורת. הוא הגיע במכונית המשמשת להובלת גוויות. מתי, שואלים הבלוגרים, הייתה המכוניות הזו עמוסה גוויות – בדרך לכנא, בחזרה ממנה? צפדת המוות על פני המתים, היעדר הפציעות על גופם, ניקיונם המוחלט של המחלצים מול המתים המאובקים – כל אלו מעוררים חשדות שמצליחים לעורר צמרמורת.

    קונספירציה? אולי. אלא שכמה מהבלוגרים מוכנים אף להישבע שאותו אבו שאדי, "קסדה ירוקה", הוא האיש המופיע בתמונות מאסון כפר כנא הראשון (!), ב-1996, בו נהרגו 108 אזרחים לבנוניים. לפי התיאוריה הזו, האיש משמש כבר עשור שנים כשליח החיזבאללה לגרימת מפנים דרמטיים בדעת הציבור והתקשורת הבינלאומיים נגד ישראל. לפי התיאוריה הזו, אבו שאדי גם הצליח בכך באופן מזהיר, פעמיים.

    רויטרס מודה: צלם שלנו זייף בפוטושופ תמונה מביירות

    סוכנות הידיעות רויטרס הודתה היום, לראשונה, בביום תמונה מזירת לבנון. בתמונה נראית העיר בירות אפופה עשן שחור, אלא שברור, ממבט ראשון, שמדבור בעבודת פוטושופ ולא מהמשובחות שבהן. רויטרס הודיעה כי תמחק את התמונה ממאגריה.

    האם זה מקרה היחיד? כנראה שלא. שימו לב לשתי התמונות הבאות: בראשונה, נראים אופני ילד, חדשים לגמרי וללא פגע, במרכזו של חדר הרוס מהפצצת חיל האוויר הישראלי. בתמונה השניה שצולמה יום לאחר מכן, בידי צלם אחר, נראים אופניים אחרים מחוץ לאותו בית הרוס. מאיפה צנחו האופניים האלו לתמונות, במקום שנהרס לחלוטין בהפצצה? אם מישהו השתיל אופניים במקום האסון – זהו ביום תמונה, דבר שאסור על-פי כללי האתיקה העיתונאית.

  30. תום פסח

    בכנות, באמת לא הצלחתי להבין את הקשר בין הפוסט שלי והתגובה שלך. ישראל הפציצה 22 תחנות דלק בלבנון, נכון לשבוע שעבר. כל הפגזה כזאת פוגעת באזרחים, לפעמים גם הורגת. למיטב ידיעתי לא כל תחנות הדלק בלבנון משרתות את החזבאללה או משמשות מסתור לטילים, וקשה להאמין שכל ה- 22 נפגעו בטעות מהטילים המונחים של חיל האוויר. אני מנסה להבין למה זה קרה, ואתה עונה שאתה אשכנזי ושחשוב להקים רצועת ביטחון. למה התכוון המשורר?

  31. פלמוני

    משכיל לראות אנשים שאף פעם לא טועים , כשהצביעו לפרץ שר המלחמה , ועכשיו שהמלחמה מתנפחת מול פניהם המשתאות לממדי קטסטרופה.

  32. אסף

    לצערי תשובתך לוקה בכלליות יתר וחוסר נכונות להצביע על צעדים קונקרטיים. "בפרט יש לעשות כל מאמץ לא לפגוע באזרחים" מזכיר תשובות בפקולטה למשפטים ולא יכולת לקבל החלטות כשמדובר בחיים עצמם.
    כאשר רכב חיזבאללה משגר רקטות מתוך שטח מיושב, מה לעשות? לתקוף או לא? אם לא תתקוף אתה מסתכן בהמשך הירי גם בפעמים נוספות, כאשר המחבלים ילמדו את "גבולות הגזרה" שלך מבחינת נכונותך לפעול בשטח בנוי או סמוך לשטח בנוי. אם תתקוף אתה מסתכן, כמובן, בנפגעים חפים מפשע. זו שאלה בסיסית. המציאות עצמה מורכבת יותר ומציבה שאלות קשות הרבה יותר.
    בשירותי הצבאי הארוך מדי בצבא הכיבוש הציוני קולוניאליסטי אימפריאליסטי ביהודה ושומרון יצא לי לראות, בעיני ממש, חמושים היוצאים מאמבולנסים, ומשתמשים בבתי ספר, בתי חולים ומסגדים כמסתור לפעולותיהם. בין השאר מצאתי מטענים המוסתרים בצ'ופצי'ק של מסגד באחת מערי הגדה. זו המציאות שאיתה צריך להתמודד. לא מדובר בקורס בדיני המלחמה במזגן של הפקולטה למשפטים.
    לתגובתך אודה. בברכת לילה טוב.

  33. איריס

    במקרה שאתה באמת סנילי כמו שהעדת על עצמך או סובל רק מאמנזיה רגעית בעקבות ה"מצב": לפני שני פוסטים, אורלי נוי כתבה לך תגובה מצויינת עם הצעה. תחפש את התגובה שלה לשניר ואליך ותראה. גם כותבים לך באופן אישי תשובות ותגובות ואחר כך אתה גם מאשים שלאנשים אין רעיונות? אז במידה ויש לך באמת ענין ואתה לא רק בא להוכיח את מה שצריך להוכיח, בבקשה…

  34. רונן שמיר

    גם צבוע. הצבא הישראלי מרבה למקם את מתקניו בקרב האוכלוסיה האזרחית, מפין הקריה בתל אביב ועד למחנות המודיעין בצפת, אז שיפסיקו לבלבל את המוח. שלושת אנשי הרוח הללו התגלו במלוא ערוותם ועכשיו הם מנסים להתחיל להתכסות.

  35. Reuven

    Mr. Golboa,

    We 'locked horns' some time ago.
    There is no use exchanging views on this topic with you.
    BUT, let me tell you that Hebrew does not have KHALILUT as an approved word, and I doubt the Hebrew Academy will ever officiate it,

    I also suggest that for the time this massacre goes on, the respondees on this forum also identify themself adding their military / reserves duty,

    Respectfully,

    Samal, Khabala, Zankhan

  36. Reuven

    Hi Shur:

    There's nothin' new about your advice;
    Some 30 years ago there were plans to do exactly what you just proposed , plus the establishment of "Gush hitnakhaluyot Tadmor "
    You see, there's nothing new under the sun, and the smart Jews-of-the-new-Sparta are bound to repeat the disasters the suffered and inflicted all over again.

  37. ניצן אביב

    כל מחרחרי המלחמה, המרוממים, מפארים ומצדיקים, לא שמץ של בושה, את המלחמה הנפשעת, הקרויה: "מלחמת אין-ברירה", כביכול, אותם לאומנים-גזענים, חסרי מצפון, יושר אלמנטרי ומוסר אנושי, הלוקים באטימות מנוונת ובעיוורון-חושים טוטלי – התקבצו והתגייסו כאיש אחד כתועמלנים מבישים – שחלקם, בחוצפתם כי רבה, אף מגדירים את עצמם כ"שמאלנים" ו "הומאנים" { לא פחות! } – להסתנן ולחדור לאתרי השמאל המובהק באינטרנט, ביניהם "העוקץ", כדי לשטוף את מוחם ותודעתם של הקוראים, לפמפם ולחלחל, ללא הרף, את תעמולת המלחמה השקרית והכוזבת, של המדיניות הזדונית והמזויעה , הברוטלית-טרוריסטית של השלטון וזרועות הצבא, ולנסות לערער את דעותיהם המוצקות של הכותבים והמגיבים באתר, השוללים מכל וכל ומתנגדים באופן נחרץ, בחריפות ובאומץ רב – למלחמה הנפשעת, המתועבת העקובה מדם, להרס ולחורבן האיום והנורא המתחוללים ברצועת עזה ובלבנון.
    סימוכין: כתבה שפורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" ביום ה' 20.7.06 במוסף 24 שעות במסגרת "קולות מלחמה – הזירה הוירטואלית", תחת הכותרת: "עכברי המלחמה".

  38. ניצן אביב

    הנה, הוכחת את טיעוני ואתה מהווה דוגמה מובהקת ל"עכבר המלחמה" שיצא מחורו.

  39. ליאת

    סביר להניח שיכולותיו להגיע לשורש האמת והסקת המסקנות שלו לוקות בחסר מסוים, אבל מה אם דיווחי צה"ל? הם אמינים בעיניכם? גם אחרי הפרשיות המביכות של משפחת ראליה ושל טבח קנא 2?
    ולעניין האשמה של אזרחי לבנון במצב וסיווגם כתומכי טרור, מניפולציה שנועדה להעביר מסר שאין חפים מפשע בקרב הלבנונים, כך שאנחנו לא פושעי מלחמה: הרי על אותו משקל אפשר לטעון שאזרחי ישראל כולם הם תומכי הכיבוש ומנציחיו, רובם משרתים או ישרתו בצבא ומצביעים למפלגות גזעניות ששוללות את קיומה של פלשתין ואת קיומו של מיעוט ערבי בישראל.

  40. אבנר.ל

    שתי הערות.
    1.קרא את הפוסט מהיום של איציק ספורטא על האופי הדוגמטי ותגובתו להתרשויות במציאות.
    אח'כ קרא שוב את תגובתך.
    2.את הטענה על שאנשי ימין חודרים לאתר שלך, ומפירים ומשבשים לך את הרגשת הביתיות החמימה אבל המאד לא סבלנית ורב תרבותית,תפנה למנהלי האתר המחליטים מה יופיע ומה לא.

  41. נקד נקד

    אני לא צדיק וגם לא עיוור למרות שאני מרכיב משקפים רואה ומבחין עד כמה ההתגיסות של הסופרים והאומנים למלואים בלי צו 8 דווקא במלחמה הזאת המוזות לא צריכות לשתוק כי ממלחמת הברירה מנסים לשכנע אותנו שהיא מלחמה "אין ברירה" אני תוהה היה אפשר אחרת כאן היו הסופרים להפנות את השאלה לקברניטי המדינה .

  42. דוד גלבוע

    "העוקץ" הגיע לתיבת הדואר שלי ללא הזמנה מצדי ועל פי כותרתו הוא חדיר למי שדעתם שונה משלך כדי שיקויים דו שיח . לו היית קשוב בבית הספר היסודי היית לומד כי ישראל חרבה בשל שנאת חינם שאותה אתה מטפח בהתלהמות זהה לזו של הקיצונים שבין המתנחלים, לעורכי האתר שמורה הזכות לא לפרסם כל תגובה המתקבלת בו ועל פי מיטב הבנתי לא נמסרה לך כל הרשאה לסנן התגובות.
    אני מוכן להודות כי עמך ועם נערי הגבעות אין לי כל אפשרות לתקשר ומשום כך הרשה לי להנחות אותך שלא לקרוא או להגיב למה שמתפרסם בשמי.
    ובאשר למבקרים אותי – את מושג החלילות, בין אם קבל או לא היתר מהאקדמיה, לקחתי מהרשימה הפותחת ואינני מתיימר לחדש בשפה העברית אשר לצערי אינה שגורה בפיו של ראובן הצנחן. בעת פרישתי משרות מילואים לפני כשלושים שנה נשאתי דרגה גבוהה משל ראובן ואין בפרסומה כדי להוסיף או לגרוע ממה שיש לי לומר בנושאים שונים. האמת היחידה היא שאני מנסה להבין את המשתתפים לגבי פתרונות מעשיים למצב בו אנו שרויים ובתגובה קורא תלי תלים של גבבים נבובים שאינם תורמים לרענון המוח המתמיד לו אני מייחל.

  43. יובל הלפרין

    כשרואים חייל צה"ל יורה מישהו אחר, החייל הישראלי תמיד "מתגונן". נותרת רק השאלה איך הוא מתגונן. אז שלושת הצדקנים האלה אומרים שהוא מתנגד "יותר מדי". ממש מרגש!
    מי שמתרכז ב"מידתיות" פשוט פועל על אותו דיסקט שפרמטה לו שטיפת המוח של הממשלה.
    ישראל פתחה במלחמה רצחנית בלבנון. טבח חסר הבחנה כדי ש"על הדרך" יחוסלו גם כמה אנשי חיזבאללה.
    תקרית הגבול שיזם החיזבאללה באה בעיצומו של טבח אחר של צה"ל (ברצועת עזה). דומני שביום התקרית נהרגו יותר מעשרה פלסטינים ברצועת עזה. מכל מקום,פתיחה בתקרית גבול היא פתיחה בתקרית גבול, לא במלחמה.
    אפילו בשנות ה-50 רוויות הלאומנות והמיליטריזם הסתפקה הממשלה בתגובותיה על ה"הסתננויות" בפעולות תגמול קטנות כדי ש"לא לחמם את הגזרה" (בחלקן בוצעו פשעי מלחמה, אך אלה אינם מגיעים לאפס קצם של הפשעים המתבצעים כעת).
    אפשר שפרץ ואולמרט חוששים מהפסקת אש כי הם יודעים שהפעם מערכת המשפט הבינלאומית לא תשקוט. אישית אני לא מתלהב מ"בית הדין הבינלאומי בהאג". אבל אם הוא עשוי לשמש כלי להרתעת הצבא האלים ביותר במזרח התיכון יש לנצלו. אני מקווה שעוד מעט תבוא עבודה שיטתית של הגשת תלונות מול בית הדין הזה. יש לזכור שחלק מקורבנות הצד המואשם (תושבי הגליל הפלסטינים) יוכלו הפעם להעיד נגד הגורם שאמור לייצגם, וזה עשוי סוף סוף לנער את מערכת המשפט הבינלאומית מגישתה הפאסיבית עד כה בכל הנוגע לפשעי המלחמה של ישראל.

  44. דוד גלבוע

    אני מניח שיובל הלפרין הוא גבר השומר על עצמו אבל נניח לרגע שהוא נלקח על ידי אנשי חמאס או חיזבאללה כקלף מיקוח והחוטפים מעוניינים לנהל מו"מ על החזרתו. האם יש הצדקה כלשהי להידברות עם החוטפים? אם עוסקים במידתיות הייתי מותיר לחוטפים לשאת בתוצאות מעשיהם עד שיחזירו את יובל ביוזמתם ללא כל תמורה, לפני ששיווי משקלם יעורער לחלוטין. עיין בכתבי או הנרי להבנת הרקע.

  45. יובל הלפרין

    אם היו חוטפים אותי הייתי רוצה שישחררו שבויים תמורתי, כמו בעסקת ג'יבריל ובעסקת טננבוים.
    הייתי רוצה שקרוביי וידידיי לא ייתנו "גיבוי לצה"ל" בהשתוללות חסרת אחריות שמקרבת את קצי. אביו של אחד השבויים ששוחררו אחר כך בעסקת ג'יבריל נכנס לישיבת ממשלה והפך את השולחן. חיים אברהם, אביו של בני אברהם ז"ל, אמר (גם כשידע שבנו כבר נהרג): "ממשלת ישראל טעתה, ממשלת ישראל צריכה לשלם את המחיר."
    לאולמרט ופרץ השבויים מעניינים כקליפת השום. הם מוכנים להקריבם לטובת "כושר ההרתעה" (כינוי מכובס להרג מאות תושבים במדינה שכנה).

  46. דוד גלבוע

    יובל כנראה לא מבין את כללי המשחק החדשים. במקרה האמור לא היתה ישראל מחליפה אותך תמורת אסירים או שבויים וזאת בשל "העדר עניין לציבור". פשוט הערתי כי לחוטפים יעלה לחץ הדם אם ייאלצו להקשיב למה שתשמיע באזניהם והם יעשו כל מאמץ להחזיר אותך מהר ככל האפשר. המסקנה: אתה חסין בפני חטיפות ויכול לנוע ללא הגבלה בכל מקום בו תבחר. אנא אל תשכח לשאת אתך את הפלקט שקבלת בהפגנה האחרונה נגד שלטון הרשע הרצחני בישראל וזאת כתעודת ביטוח מקיף.

  47. יצחק שפירא

    אמנון אברמוביץ ראש הממשלה
    איציק שפירא

    כולנו טועים לחשוב שיש לנו דמוקרטיה, חושבים שאנחנו בוחרים ראש ממשלה כל 4 שנים אך טעות בידינו אין לנו את היכולת לבחור, מי שבוחר עבורינו הם אותם מגישי טלויזיה ופרשנים. הם הרי אלה שקובעים באמת איזה מנהיג נאהב, איזה נושאים יהיו על סדר היום, איזה מדיניות טובה לנו, הרי כל כך בקלות אפשר להשפיע על ציבור.
    אדם הרואה חדשות קשה לו ליצור את הנתק ולשאול את עצמו מי הוא האדם המגיש את החדשות מולי ? מהו חושב ? בעד איזה מנהיג הוא ? כשאדם הצופה בחדשות לוקח לו שנים ויתכן שאף פעם לא שם לב לכך שיש מולו אדם בעל דיעות אשר רוצה לקדם אותן דיעות. אנשים רבים פשוט חסרי יכולת להיות בעלי ביקורת למה שמגישים להם. זה בדיוק כמו אדם ההולך לפסיכולוג ותלוי בו וקשור בו ואותו פסיכולוג יכול לעשות בו כחומר ביד היוצר. הרי אנו מצפים מהתקשורת שתהיה אוביקטיבית ותתן את הבמה לכל נציגי העם והדיעות אך היא לא כזאת.
    מי הם איילה חסון, גבי גזית, קרן נוייבך, בן כספית, יגאל רביד,אמנון אברמוביץ (ממשלת האתרוגים) אשר יקבעו לנו איך נחשוב, איך נרגיש? בעד מה אנחנו? נגד מה אנחנו? מה הם הם עשו בחיים ? האם יש לנו את הרקע של חייהם? האם אנחנו יודעים את כישוריהם? ואם יש חוסר הערכה מוחלט כלפיהם מדוע הם ממשיכים בתפקידיהם? אם כתב בכיר תמך תמיכה חסרת סייגים בפוליטיקאי ואותו פוליטיקאי נכשל בגדול מדוע אותו כתב נשאר בתפקידו? הרי אותו כתב נכשל במשימה הכי גדולה שלו, מדוע הוא אינו מפוטר? הרי אותו מנהיג שהריץ יכול לגרום לנזק חסר תקנה למדינה, המדינה כבר נהרסה אך אותו עיתונאי חצר בוחר מלך חדש שהוא הולך להריצו שיהרוס גם כן בתורו את המדינה. אותו נבחר חדש חסר הכישורים לחלוטין גם תלוי באותו עיתונאי שקידם אותו וחייב לעשות כרצונו (ראה נחום ברנע אשר דרש מאולמרט נסיגה מיידית בימים האחרונים).
    מדוע אם כן אין לנו האזרחים את היכולת לשלוט על בחירת מנהיגינו האמיתיים? לשלוט עקב כך על גורלינו? מדוע אין רשתות התקשורת נותנות לנו הציבור לבקר את מגישי החדשות והכתבים, אולי לפחות תהיה רוטציה ויתחלפו כל כמה זמן באחרים (כמו שממשלות מתחלפות בדמוקרטיה) כך שאולי שנשמע זמירות ודיעות חדשות -למרות שמי שמקבל אותם לעבודה גם מחזיק באותם דיעות ויקבל שוב אותם אנשים, אך כך לפחות יש אולי סיכוי שיתפלח אחד ו"חס וחלילה" ישמיע משהו שונה, אך לא, הם רק עוברים ומתחלפים בים הערוצים כמו שרים המחליפים כסאות בממשלה.
    האם אין לנו זכות לבחרם כמו שבוחרים מנהיג? הרי הם המנהיגים האמיתיים שלנו. אם ניקח מנהיג מוצלח ככל שיהיה לא נעריך אותו אם אמנון אברמוביץ לא מעריך אותו ומנגד אולמרט שהיה אהוב כל כך על עיתונאים בכירים כגון שמעון שיפר ונחום ברנע שרק תיארו אותו בסופרלטיבים רבים כל כך וללא נימת ביקורת אחת, אותו אולמרט התגלה כחסר כשרון לחלוטין.
    אם הם באמת המנהיגים שלנו מדוע לא נבחר אותם כמו שבוחרים ראש ממשלה? נשפוט אותם על העומק, האכיפתיות האוביקטיביות. לדעתי היכולת להשפיע על מה שקורה במדינה שלי היא יותר כאשר תהיה בידי היכולת לבחור את העיתונאי שיסקר יבחר ויביע את דעתו מאשר לבחור ראש ממשלה, האם שלי יחימוביץ לא השפיעה הרבה יותר כעיתונאית מאשר חברת כנסת?
    תבוסתה של מדינת ישראל במלחמה נגד חיזבאלה היא ראי של החברה הישראלית, ראי של חברה שהתדרדרה מבחינת עומק החשיבה שלה, בירור העובדות והסקת המסקנות. אם כולם בעלי אותה דיעה בתקשורת ואם ישנו חוסר עומק וביקורת עצמית איך נוכל לברר את האמת, איך נוכל לדעת אם אותו מנהיג הוא מנהיג טוב, איך נוכל להיות מוכנים לסכנות שצפויות לנו.
    אי אפשר לקיים מדינה על ספינים, כך למשל גם בנושא דוברים. הכל מצויר לנו הכי טוב כשיש דובר, אך הדובר בא להסתיר את האמת. תפקיד דובר צהל אמור להסביר את צהל כלפי העולם, להציג את צהל כמוסרי וכמי שפועל מחוסר ברירה כנגד כל השקרים אשר משקרים נגדנו עיתונאי חצר אחרים מהעולם, אך דובר צהל לא אמור לדבר בעברית, הוא לא אמור להסביר את צהל כלפי פנים כי ככה אנחנו לעולם, אך לעולם לא נראה את חומרת הבעיות בצבא ולא נוכל לתקן. צהל אמור להיות תחת ביקורת נוקבת כל הזמן כי מדובר בדיני נפשות. כך גם דוברי עיריה, למה אנו זקוקים להם? כדי לומר לנו כל הזמן שהעיריה מתפקדת טוב ושהכל דופק כמו שעון ואז בזמן אמיתי תושבים יורדים למקלטים מזוהמים ובלתי מוכנים? האם ספין תקשורתי ינקה מאליו את המקלט ויכשיר אותו לקליטת בני אדם?
    התקשורת גם צריכה לקחת אחריות בעומק תוכניות הבידור שלה. הרי אם נגדל דורות של רואי טלנובלה ותוכניות דבליות אחרות איך נגדל דורות של אנשים בעלי ערכים אשר יהיו מוכנים לתרום למדינה, יהיו מוכנים להקריב למענה. אם אותם תוכניות מגדלות דורות של אנשים נבערים איך יהיו לנו מהנדסים אשר יוכלו לפתח את צבאינו ולחזק את מדינתינו. אי אפשר לומר "אה זה רק תוכנית" ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, אי אפשר, כי אנחנו עדיין נלחמים על קיומינו ודרוש לנו אנשים בעלי יכולות גבוהות ונכונות לתת. אם נמשיך לראות "לרדת בגדול" גם המדינה שלנו תרד בגדול.
    אותה תקשורת אשר מדרדרת את העם ונוטלת ממנו את היכולת החשיבתית והעומק בגלל מעשיה אלה יכולה בקלות לכפות דעת קהל ולבחור את מי שחביב עליה. היא יצרה אנשים טיפשים שקל לשלוט עליהם.